ארכיון עלונים קודמים
This week your boxes will contain samples of a very unique tahini which has been available through our Order System for some months now, the
לכבוד הופעתו של הפול הירוק וחגיגת האפונים בחודשים האחרונים חשבתי לחזור ל"עבודת השורשים" של המשפחה המיוחסת והמופלאה אליה שייכים התרמילאים האלו – משפחת הקטניות. וכשמדובר במשפחת הקטניות "עבודת שורשים" אינה רק ביטוי. כפי שתראו, במשפחה הזו הרבה קורה דווקא למטה, מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורש (טוב, אולי כמו בכל משפחה). אבל בואו נכיר קודם את החמולה
The onion is a fundamental vegetable in our kitchen, our culture and probably in human existence. We attribute to it an inner essence cloaked in hiding, associate it with tears and sorrow, courage, audacity and eternal life. And on the onion’s other side – simplicity, the elementary basicness of the common people. Of course, the onion has no clue of this. He’s totally indifferent to the big fuss, tending to his own growth, making an effort to just be… well, an onion…
הבצל הוא ירק יסוד במטבח, בתרבות, בהויה האנושית כנראה. אנחנו מייחסים לו מהות פנימית עטופה בכיסוי והסתרה, קושרים בו צער ודמעות, אומץ לב, עזות רוח וחיי נצח, ומנגד – פשטות ובסיסיות של פשוטי עם. והוא, כמובן, בכלל לא ידע שהוא כזה, אדיש לכל ההתרגשות, צומח לו בנחת ומנסה פשוט להיות… בצל.
This week we begin delivering the weekly newsletter via a newsletter distribution system. Those of you who are already signed up for and receive the newsletter via email will hardly notice the subtle changes: some graphic variations in the titles and layout. But if you haven’t been receiving the newsletter by email, this is the time to welcome you, or rather, to hope you are welcoming us into your e-mailbox…
We have formally entered our “teens”, we are creating our own maturity process. Over the past months, our cyber-magician Talya has devised this enchanted postal pigeon that will fly to your mailboxes every Wednesday to deliver this newsletter communication between us. We will try to make you happy with stories from the farm and updates on its habitants, deliver important messages and joyful news. Hope you leave our pigeon some crumbs on the windowsill for sustenance as it flits on to the next member of our community.
כמו אחת שנמצאת פה כבר הרבה הרבה זמן וראתה קיסרויות עולות ויורדות, עונות מתחלפות וכוכבים נולדים וכבים יש לה לעלמה פטרוזיליה את כל הזמן שבעולם: היא נובטת לאט לאט. בטמפרטורות קרות זה ממש נצח. לפעמים זה כמעט גורם לנו להתייאש, עובר חודש ואין סימן לפטרוזיליה, אבל בדיוק אז, רגע לפני הויתור, פתאם צצים חוטים ירוקים ורכים. ומהרגע שנבטה היא איתנו פה, שורדת חום וקור, שמש וגם חצי צל, ממשיכה להצמיח שוב ושוב עלים ירוקים גם לאחר קצירים רבים, חיה ובועטת עוד הרבה אחרי שהכוסברה והשמיר פורחים ומוציאים זרעים. בניגוד להם, החד-שנתיים, היא דו-שנתית ותחזיק מעמד שנתיים ורק אז תפרח ותוציא זרעים.