ארכיון עלונים קודמים
בתזמון נחמד עם חג השבועות, בשבועות האחרונים אנחנו קוטפים ביכורי פאקוס – המכונה גם "מלפפון ערבי". אחרי שבשנים קודמות היינו מקבלים מכם תגובות כמו: "השבוע קיבלתי בארגז שתי מנות קישוא ולא מלפפון", השנה החלטנו לחלק את הפקוסים בתוך שקיות המלפפונים, כדי שיהיה קל יותר לזהות למי שמכיר, ולעשות היכרות ראשונה למי שעדיין לא –
אז – לטובת מי שלא מזהה, הנה הבחנה קלה בין פאקוס לקישוא, שלמדתי מלקוחה ותיקה:
Agriculture is hard work: we awaken at the crack of dawn to physically challenging work outdoors, at the mercy of the weather. We harbor concerns, tentative hope and prayers. And the monetary value is not very rewarding….
And yet, working the land has its benefits (aside from the spiritual profits – a topic I shall regale you with another time) – an actual and relatively immediate reward: usually, within 1-3 months one can hold a real fruit in one’s hand, and not in an abstract, metaphorical way. It’s an actual fruit you can and should touch, view, smell, feel and of course – taste. The joy of touring the field and discovering first fruits is a pleasure worth kneeling, sweating, bending, getting wet and flexing our muscles for. You are touching nature’s creation in the most conventional way. Just standing in front of a ripe, beautiful first fruit, the sense of happiness and success is so overwhelming that one does not wish to claim exclusivity over the tasks. It is easy to be generous and share it with God, neighbors, raindrops, or your mentor. It’s just fun!
שבעה שבועות אחרי חג הפסח, שסימן את תחילת קציר השעורים, מגיעה חגיגה נוספת של הבשלה וראשית – עת קציר החיטים וטקס הבאת ביכורים – חג הביכורים קיבל את שמו משום שבו היו מביאים בזמן המקדש את קרבן שתי הלחם, שהוא מנחת הביכורים מהחיטה הראשונה המבשילה בתקופה זו בשנה. ביום זה הייתה נפתחה רשמית גם תקופת הבאת הביכורים, במהלכה היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמותיהם לבית המקדש כמנחת תודה לאל, תקופה שנמשכה עד סוכות וחנוכה, שסימן את סוף עונת הפירות. כמובן שהפירות הבשילו בזמנים שונים, ולא כולם בחג השבועות. חלקם כבר הבשילו קודם לכן, ואז ייבשו אותם או מכרו אותם ואת הסכום שקיבלו עבורם העלו לירושלים וקנו בו מנחה חלופית, חלקם יבשילו בהמשך, ואז יגיעו זמנם, אבל מחג הביכורים ניתן האות להתחיל לחגוג את העושר ואת שמחת ההבשלה והקטיף.
העישוב הוא אחת המלאכות המעיקות ביותר על כתפי החקלאים האורגנים – הוא דורש שעות רבות של עבודה, והתחושה היא די סזיפית, כי בדרך כלל לאחר זמן מה צריך לשוב לאותה ערוגה ולעשב פעם נוספת, אך התמודדות עם עשבים היא מנת חלקו של החקלאי האורגני ואנחנו מקבלים בהכנעה את הדין ונכנסים למצב הצבירה המעשב שיש מי שיכנה אותו בחיבה "מדיטציה חקלאית" ויש מי שיקרא לו בציניות "טמטום מוחין אורגני", כך או כך, זהו כורח המציאות שלנו ולכן, בלי להתעסק בשמו של הרגע, אנחנו יורדים על ברכינו ומכופפים גבינו וניגשים למלאכת העישוב. כמדי שנה, אנחנו גם משתדלים להתייחס לעשבים כאל בני ברית ולא רק כאל אויבים, שכן רבים מהם מעולים למאכל וחבל לבטל אותם רק בגלל שצמחו בהתנדבות. אך בכל זאת…
Summer is comming soon, and for some weeks now you've been receiving one of the first vegetables spring arrivals – the squash. And there’s more varieties on the way! Squash comes in a range of colors, including the light Galilean squash and dark green zucchini as well as the yellow and striped zucchini. As the leader of the band, we happily dedicate our exuberant end-of-Spring Newsletter to this remarkable vegetable
Squash belong to the prominent Cucurbitaceae family, a very diverse, widespread clan whose members are grown primarily for food, but also for other interesting uses. Within the subdivision of cultivated plants, the family tree splits off into five main branches:
הקיץ כבר מתקרב בצעדים גדולים, וכבר מספר שבועות מבקר בסל אחד הירקות הראשונים שחידש לנו האביב – הקישוא. כבר פגשתם אותו בארגזים ובוודאי עוד תפגשו למשך התקופה הקרובה. הוא מגיע במגוון צורות וצבעים: קישואים גליליים בהירים, זוקיני ירוק כהה, זוקיני צהוב וזוקיני מפוספס. בתור נחשון משמח שכזה אנחנו שמחים להקדיש לו במיוחד עלון אביב זה.
הקישואים שייכים למשפחה מפוארת – משפחת הדלועים. זו משפחה ענפה למדי ומגוונת מאוד שחבריה מגודלים הן למאכל והן למגוון שימושים נוספים. עץ המשפחה הדלועית מתפצל לחמישה ענפים מרכזיים