ארכיון עלונים קודמים

18-20 ביולי 2022 – פרי גן העדן ועץ הד(ל)עת

הקיץ מביא איתו מדי שנה ירקות חדשים לארגז, וביניהן, את העושר המקסים של ריבוי הדלעות שלנו – בפאראפרזה על הביטוי הידוע, כשם שד(ל)עותיהן שונות, כך גם פרצופיהן שונים – ירוקות, צהובות, כתומות או בז'יות, מפוספסות ומנוקדות, חלקות ומחוספסות, עגולות, אליפסות, אגסיות, איצטרובליות, מחודדות, פחוסות, שטוחות, קטנות, גדולות, גדולות מאוד מאוד… מצעד ססגוני של קורקורביטות חביבות (curcurbita הוא שמה הלטיני של משפחת הדלועים כולה), יפות וטעימות. אתם כבר מכירים אותנו, אנחנו אוהבים לנסות כל עונה זנים חדשים ולבדוק ירקות שלא הכרנו. השנה הצטרפה לנבחרת הדלעות שלנו – מיני דלורית – דלורית קטנטנה. היא כתמתמה יותר מהדלורית, שצבעה קרמי, אבל דומה לה להפליא בצורתה, עד שיש תחושה שהדלורית המוכרת שלנו, פשוט התכווצה… ובאמת, כשטועמים אותה יש תחושה מוזרה של טעם דלורית מרוכז – היא מתוקה, קצת אגוזית כשאופים אותה יש אפילו טעם קרמלי משהו, כשהסוכר בפרי נשרף ומתקרמל

לקרוא עוד

11-13 ביולי 2022 – ריח מלונים… תמיד מסביר פנים

כבר כמה שבועות שפירות מתוקים ועגולים מתחילים להציץ בארגזים – אז השבוע עלון שכולו מתיקות וקיץ – על הפירות שבשבילם כמעט נסבל לעבור ימי קיץ חמים כמו אלו שצפויים לנו השבוע, כי אפשר תמיד להתנחם בהם – המלונים…
ההיסטוריה של המלונים מתחילה באפריקה, שם עדיין מוצאים זנים רבים של מלוני בר. לא ידוע מתי, היכן ואיך בויתו המלונים, אך כנראה בחרו ושמרו הלקטים של אותה תקופה את זרעי המלונים המתוקים ביותר. הם כבר היו בשפע במצרים לפני למעלה מ4000 שנה, ומילניום מאוחר יותר הגיעו, בנתיבי מסחר, לטורקיה, איראן, אפגניסטן, הודו, דרום מרכז רוסיה, סין ויפאן. הם מתוארים בתמונות (ציור קבורה מצרי מלפני 2400 שנה) ובכתובים, למשל, ב"מסעות גילגמש", לפני 2000 שנה, שם אוכל גילגמש מלונים ארומאטיים. לאירופה הם הגיעו כנראה בסביבות התקופות היוונית והרומית. המורים הביאו אותם מצפון אפריקה לספרד בתקופת שלטונם שם. בארץ ידוע המלון מתקופת המשנה, הוא מוזכר בה בשם "מלפפון"… המלונים הללו היו קטנים מאוד יחסית לאלו שאנחנו אוכלים היום, גודלם היה כשל תפוז.

לקרוא עוד

4-6 ביולי 2022 – לכבוד הקיץ שהגיע…

ממש השבוע מגיע הקיץ באופן רשמי, ולמרות שהשנה האביב היה חביב למדי ולא חם מדי (רוב הזמן), אנחנו בהחלט יודעים שימי החום הכבד ממש מעבר לפינה, אבל האבטיחים לא מתרגשים – האבטיח זקוק לחום רב, אותו הוא מכיר ממקום מוצאו, בדרום יבשת אפריקה, במדבר קלהארי. במדבר הלוהט היה האבטיח, שלמעלה מ-90% ממנו הוא מים, מקור חשוב וחיוני לנוזלים לאדם ולחיות הבר. הקושי בבחירת אבטיח מוצלח הוא עתיק יומין: זני הבר המתוקים זהים מבחוץ לזני הבר המרים, ולכן היו מנקבים עוברי האורח הצמאים חור בקליפת האבטיח ובודקים האם מר הוא או מתוק.

לקרוא עוד

27-29 ביולי 2022 – מתנות קטנות (ומתוקות)

העגבניה נמצאת אצלנו בסל כל השנה, אבל בקיץ היא במלוא טעמה והדרה, ובעונה החמה מצטרפת אליה הדודנית הקטנה והמתוקה שלה – עגבניית הצ'רי. רוב העגבניות שאנחנו מכירים הן אכן אדמוניות, אך התמונה המלאה צבעונית ועשירה הרבה יותר. ברוב השטחים החקלאיים מגדלים כמובן עגבניות ממספר זנים מצומצם יחסית, אך יש העמלים לשמר זני מורשת של עגבניות (וצמחים וירקות אחרים). לפני כמה עשורים רוב העגבניות שהיו בשוק היו גם עגבניות גדולות, עגבניות הצ'רי הקטנות היו נדירות וכמעט לא מצויות בשדות, בחנויות או במטבח, ובדומה לתחילת דרכן של אחיותיהן הגדולות, כשהשתמשו בהן, זה היה בעיקר כאביזר קישוטי, אך לא למאכל. כל זה השתנה באופן דרסטי בשנות השבעים של המאה שעברה.

לקרוא עוד

13-15 ביוני 2022 – שעשועי שעועית

השעועית היא גידול חובב מתינות. שאר בני משפחתו, משפחת הקטניות, חובבים דווקא קיצוניות: קרירות משמעותית (פול ואפונה) או חום רציני (לוביה וסויה), אבל השעועית אוהבת כשחם במידה ומאוורר במידה – מזג האוויר של עונות המעבר. לכן היא מהגידולים הבודדים ששייכים רק לאביב ולסתו אצלנו בשדה, והיא מגיעה אלינו לתקופה קצרה, כי הנה צ'יק צ'ק כבר יהיה כאן חם מדי בשבילה… האביב השנה היה נפלא בשבילה, כי הוא לא הביא איתו שרבים רציניים והיה מתון ונעים – שעשוע של ממש לשעועית. השנה זרענו שלושה זני שעועית: ירוקה, צהובה וירקרקת שטוחה. את השעועיות הירוקה והצהובה כבר פגשתם בארגזים – בתרמילים ירוקים או זהובים, פריכים וממש ממש טעימים, השעועית השטוחה, שעועית "הילדה" שמה, מטפסת בנחת ומתמתחת לה על רשת ההדליה בבית הרשת שלנו, והיא תגיע מעט מאוחר יותר. 

לקרוא עוד

June 7th-8th 2022 – NO HOKUS FAKUS…

In perfect step with Shavuoth, the Harvest Festival, we harvested the maiden fakus, aka “Arabic cucumber” crop over the past few weeks. After previous years when we’d get a barrage of comments like, “This week I received two portions of zucchini and no cucumbers,” we’ve now decided to place the fakus directly in the cucumber bag. This way, it’s easier to spot those who are in the know, and to introduce the fakus to those who are not yet acquainted.
So, for those who could not identify the New Guy in the Bag, here’s a handy key to distinguish between a fakus and a zucchini, which I learned from our long-time client Tzipi of Jerusalem: The fakus stem resembles that of a cucumber, not a zucchini! If you received a light-green elongated vegetable that kind-of-resembles-zucchini-but-kind-of-doesn’t, check out its stem (the part where it attaches to the plant). If it is wide and star-shaped like a zucchini, well… it’s a zucchini. If it’s thin and willowy like a cucumber, then say hi to our friend the fakus.
Here, ladies and gentlemen, is The Fakus in all its glory:

לקרוא עוד