26-28 במרץ 2018 – פסח אביבי, טעים ושמח!

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה2 באפריל ויום רביעי ה4 באפריל.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. אנחנו נשלח אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י"ט ניסן, 4.4 בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
החגיגה מתקיימת בשדות שמחוץ למושב.

הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת "איך להגיע אלינו".

נשמח לראות את כולכם!

________________________________________________________

משלוח תמרים חדש הגיע מסמר, ממש רגע לפני שנגמרו לנו התמרים שהגיעו בסתו – התחדשו כל הזנים: ברהי, דקל נור וזהידי, לכולם יש כשרות לפסח. אתם מוזמנים לארגן לכם חג מתוק ובריא דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________________

חוץ מהתמרים, יש עוד דברים טובים רבים כשרים לפסח מבין המוצרים של היצרנים השותפים: מיצים וסילאןמנאות סמדר, קרקר ירוק וקרקר ירקות, גראונולה תמר אגוזי מלך וגראונולה קקאו לוז ותותי עץ, עוגיות דאבל שוקולד ועוגיות ג'ינג'ר וקינמון, פאדג' לוז ובראוניס של "שורשי ציון", כל התבלינים המעולים של "ריח שדה",שמן זית ודבש מעין חרוד, וגם דבש של תמיר מרמת הגולן. המון טוב לשולחן החג שלכם או למתנות למי שאתם אוהבים במיוחד.

תמצאו הכל במערכת ההזמנות שלנו.

_________________________________________________

על חמץ ומשפחות אחרות

לקראת חג המצות, ולכבוד הבשלת נציגי משפחת הקטניות האביביים הטעימים שלנו – האפונה לסוגיה, והפול, בואו נקדיש כמה מילים לבלבול הכללי השורר בעולם החמץ, הדגן והקטניות.

משפחת הדגניים היא משפחה בוטנית (שמה הלטיני Poaceae או Gramineae) ממשפחות הצמחים החשובות ביותר לכלכלה ולתרבות האנושית בשל מגוון השימושים והיומיומיות שלהם כגרעיני מאכל לאדם (מרכיבים כמעט כל פת לחם בתבל) ולבעלי חיים (כמספוא וכמרעה), כמקור לסוכר (קני סוכר ותירס), כחומרי בנין (במבוק באסיה) ולנוי (כל מדשאה מצויה). זו משפחה צעירה יחסית (בת 55-65 מיליון שנה) שמאופיינת בעשבים בעלי גבעולים חלולים (קנים) הבנויים בדרך כלל מפרקים-מפרקים, מה שמקנה להם יציבות רבה ויכולת להתכופף ולא להישבר. מכיוון שהם מופרים על ידי הרוח, אין להם צורך בפרח גנדרני וצבעוני למשיכת מאביקים, ולרוב יהיו הפרחים ירוקים-חומים-צהובים כצבע הצמח עצמו ולא יבלטו. הגרעינים – פירות הדגן מאורגנים לרוב בשיבולת.

גרעיני/גרגירי הדגניים הם חד פסיגיים (בעלי עלה זרע יחיד בגרעין, אפשר להדגים זאת בכך שהגרעין שלהם לא נבקע לחצי – חשבו למשל על גרעין תירס או אורז לעומת פול או אפונה). כמעט כולם ראויים למאכל, אבל רבים מהם קטנים כל כך שלא משתלם לגדלם. תכונה נוספת שלהם, בעייתית לחקלאות, היא שרובם מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ השיבולת והעפת את הגרעינים לכל עבר, כמובן שזה מציב בעייה אמיתית למי שרוצה לקצור או ללקט אותם… במהלך השנים ברר וטיפח האדם את אותם הדגנים הלא נפיצים וניסה לפתח גרעינים גדולים יותר ויותר. התוצאה היא, למשל, החיטה, השעורה, התירס והאורז (לשם השוואה הביטו, למשל, על גרגירי אמרנת, ויש עוד קטנים מהם).

בתוך המשפחה המכובדת הזו ישנה תת משפחה "יהודית" משהו שקרוייה בפינו: "חמשת מיני דגן". אלו דגנים השייכים בתוך משפחת הדגניים ל"שבט החיטה" (תת-משפחת הסיסניים), שהמיוחד לה הוא היכולת שלה להחמיץ ולתפוח. זה קורה בגלל או בזכות (תלוי את מי שואלים) הגלוטן – שם כולל למספר חלבונים האופיניים למיני הדגן השונים. יחודו הוא היותו בלתי מסיס במים. מקור השם "גלוטן" קשור למילה הלטינית gluttire שפירושה "לבלוע", ויש לכך סיבה: הגלוטן משנה את המבנה המרחבי שלו כשמוסיפים מים ולשים את העיסה, כך שהבצק מקבל חוזק מכני ויכולת לאצור בתוכו גז (הנוצר ע"י שמרים ואנזימים). בפעולת הלישה, מתפתח הגלוטן ויוצר מבנה תלת-מימדי של רשת סיבים דקים ואלסטיים, שתפקידה הוא "לכלוא" ו"להחזיק" את הגזים ואדי המים המתהווים בתוך חללי הבצק בזמן התפיחה ואחר כך האפיה. למי שרוצה להרחיב מדעית וגסטרונומית אפשר כאן וכאן. לקבוצה הזאת יש דינים מיוחדים ביהדות, הכוללים, מלבד ענייני פסח, גם את "ברכת המוציא" לפני אכילתם ו"ברכת המזון" לאחריה ואת מצוות הפרשת החלה.

wheat barley rye Spelt

ארבעת מיני הדגן המשמשים אותנו כיום לאכילה ושייכים לשבט החיטה הגלוטני הם (בתמונות למעלה מימין לשמאל): חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין (לא לטעות: לא מדובר בכוסמת [שהיא כלל לא דגן], אלא בדגן כוסמין, מה שקרוי באנגלית spelt).

ארבעה??? אבל אנחנו מדברים על חמישה מיני דגן! ומה עם שיבולת שועל? אז זהו, שלא בטוח. שיבולת השועל או הקוואקר המוכר לנו היום אינו מכיל גלוטן, אינו מחמיץ ואינו מתנפח. פרופסור יהודה פליקס זיהה את שיבולת השועל של חמשת מיני דגן עם זן של שעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא הקוואקר מכיוון שבקוואקר אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד. מנגד טוענים חוקרים אחרים (ד"ר משה זקס, פרופ' מרדכי כסלו, פרופ' זהר עמר) כי שיבולת שועל גודלה בכמויות קטנות ובערבוב בשדות שעורה וחיטה, ולמרות שהיא נטולת גלוטן, היא מחמיצה, ולכן נכללה בחמשת מיני הדגן המקראיים והזיהוי המקובל הוא נכון.

המשפחה השניה שלנו היום, משפחת הקטניות, היא משפחה תרמילאית היקרה ללב החקלאים מאוד גם היא. לא ארחיב כאן בשבחיה, אני בטוחה שעוד ימצא לכך העלון המתאים, רק אציין שאין בינה ובין הדגניים שום דמיון בוטני. ובעצם, כשאנחנו שואלים: אוכל או לא אוכל קטניות בפסח? אנחנו בכלל לא מתכוונים למשפחת הקטניות אלא לקטגורית הקטניות האשכנזית הפסחית, קבוצה מגוונת ומוזרה במקצת הכוללת אורז, דוחן, ותירס (ממשפחת הדגניים), אפונה, חומוס, חילבה, סויה, עדשים, פול, שעועית, ותמרינד הודי (שהם אכן קטניות), גרעיני חמניות, חרדל, כוסמת, קימל ושומשום (השייכים למשפחות בוטאניות שונות ומגוונות). בקיצור, תחת כותרת 'איסור אכילת קטניות' נכללים כל מיני הזרעים שנאכלים ללא בשר פרי מעליהם.

וכל זאת למה? מסורת האיסור היא מסורת יהודית אירופאית עתיקה, בת למעלה מ700 שנה, אך טעמיה ברורים פחות. אפשר לסכם אותה בארבע סיבות עיקריות, ושלושתן אינן נובעות מאיסור אלוהי, אלא בעיקר מטעמי חששות והיסוסים.

* בקהילות היהודים האשכנזיות נהגו לבשל את הקטניות והרבנים לא סמכו על הנשים המבשלות שאם יבשלו אורז במהלך הפסח לא יטעו ויבשלו גם גריסים.
* מכיוון שישנן מינים של קטניות שניתן לעשות מהן קמח, חששו הרבנים שמא יהיו יהודים שירשו לעצמם להשתמש גם בקמח חמץ. אמנם בתקופות קדומות יותר לא חששו כי המסורת הייתה ברורה ויציבה, אך ברגע שהיהודים יצאו לגלות חששו הרבנים שחוסר הבקיאות במסורת יביא לטעויות. הפעם לא האישה אשמה…
* הדמיון והקרבה הפיזית בין הדגן לקטניות: בשני המקרים מדובר בגרגירים שנשמרים באותם מחסנים לתקופות ארוכות יחסית, והיה חשש שהקטניות הכשרות יתערבו בגרגירי החיטה והשעורה, מה שיוביל לבישול חמץ בפסח. גם העגלות בהן הובילו את הקטניות למכירה היו עמוסות לרוב גם בדגן, מה שהוביל להתערבבות.
* גם הגידול בשדות קשור לכך: במהלך ימי הביניים המוקדמים עברו החקלאים באירופה למחזור זרעים תלת-שנתי: כל שדה נזרע שנה אחת בדגן, שנה שנייה בקטניות ובשנה השלישית הובר (נשאר ריק לשנה). שיטת גידול זו הביאה בוודאי לצמיחה לא מתוכננת של מעט דגן בתוך שדה הקטניות, שמן הסתם נכנסה לשקי הקטניות.

בעקבות כל החששות האלה קבעו הרבנים ש – better safe than sorry (ביידיש זה נשמע יותר טוב), ואסרו בכלל על אכילת קטניות, אליהן הצטרפו שאר הדגנים והזרעונים והגרעינים והגרגירים ומה לא. סדר פסח? מבחינה בוטאנית פסח מביא בעיקר בלאגן…

מקוים שאתם מוצאים לכם רגעי הפוגה, התרעננות, אביביות ושמחה לקראת ימי החג הבאים עלינו לטובה,
שבוע טוב וחג שמח!
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: מנגולד/קייל/תרד, גזר, חסה, מלפפון, אפונת שלג או גינה/ארטישוק ירושלמי, עגבניה, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, שום ירוק, סלק, כרישה. בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/פטרוזיליה שורש.

ובארגז הגדול גם: כרוב, פול ירוק, תפו"א, בצל יבש.

יום רביעי: סלק, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, עגבניה, חסה, מנגולד/קייל/תרד, בצל יבש, גזר, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, כרישה, תפו"א/אפונת גינה או אפונת שלג.

ובארגז הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/כרוב, פול ירוק, שום טרי.

5-7 בפברואר 2018 – עבודת שורשים

השבוע תמצאו בארגזים שלכם דוגמיות של טחינה מיוחדת במידה שמלווה אותנו כבר חודשים ארוכים – טחינא שמה. טחינא מיוצרת במפעל קטן היושב בקיבוץ נתיב הלה שבשפלת יהודה. את המפעל הקימה מיכל מלמד, חברת קיבוץ, פסיכולוגית קלינית בעברה שיום אחד החליטה לעשות שינוי. גדול. תהליך המחקר וההקמה נמשך 5 שנים  ארוכות ופתלתלות. הוא כלל לימוד מעמיק של השומשום ותכונותיו הייחודיות, היכרות עם שיטות מסורתיות לייצור טחינה וייצור מכונות שיענו על דרישות הייצור. ולפני שנה וחצי נולדה – טחינא.

בטחינא מאמינים בפשטות. בריאות. טעם.
הם אוהבים לעשות את הדברים בזמן ובקצב הנכון. ובכלל, מעדיפים כמה שפחות לגעת במה שנתן לנו הטבע. לחזור לבסיס, כמו בימים עברו.
מה זה אומר? שהם לא מקלפים את הקליפה מהגרעין, לא קולים, ולא מוסיפים כלום.
מה כן? מנקים את השומשום ומשרים אותו במים לטרום הנבטה. לאחר מכן מייבשים אותו בחום נמוך (עד 40 מעלות) לאורך זמן. לבסוף הוא מגיע אל אבני הריחיים, שם הוא נטחן במלואו (הגרעין עם קליפתו).
התהליך הייחודי והלא נגוע הזה, מוליד משהו חדש. טעם חדש, חי, עוצמתי ואפילו פראי. 
הערכים התזונתיים של טחינא הם מהגבוהים שיש. המון סידן, המון ברזל, המון ויטמין A, מעט מאד נתרן. בזכות התהליך הייחודי שלה ערכיה התזונתיים גם נשמרים וגם נספגים ביתר קלות בגוף.
רבים שטעמו כבר נשבו בקסמה של הטחינא המיוחדת הזאת, והשבוע תוכלו לטעום קצת מן הקסם.
הזמנות של טחינא (היא מגיעה בשני גדלים) ניתן לעשות דרך מערכת ההזמנות שלנו.

_________________________

מאחורי כל ירק מצליח עומדת קטניה (מוצלחת)…

לכבוד הופעתו של הפול הירוק וחגיגת האפונים בחודשים האחרונים חשבתי לחזור ל"עבודת השורשים" של המשפחה המיוחסת והמופלאה אליה שייכים התרמילאים האלו – משפחת הקטניות. וכשמדובר במשפחת הקטניות "עבודת שורשים" אינה רק ביטוי. כפי שתראו, במשפחה הזו הרבה קורה דווקא למטה, מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורש (טוב, אולי כמו בכל משפחה). אבל בואו נכיר קודם את החמולה: תחת הייחוס היוקרתי מסתופפים כמובן הידועים ביותר: שעועית, אפונה, פול, לוביה, סויה, עדשים, חומוס ומַש. חברים פחות מוכרים הם התורמוס, הטופח, הבקיה, החילבה, התלתן והאספסת. ויש גם כאלה שממש קשה לנחש שגם הם קטניות, כמו בוטנים למשל, או… חרוב! אבל כולם כולם ועוד רבים שייכים לקטניות, משפחה המונה משהו כמו 20,000 מינים שונים! אנחנו מגדלים בשדה את בני המשפחה הנאכלים כתרמילים ירוקים: האפונה (שני סוגים שיפורטו בהמשך) הפול, השעועית, הלוביה, השעועית התאילנדית הארוכה, והסויה הירוקה (אדממה).

מה שנחמד במשפחה הזו בהקשר של סל עונתי שבועי, כמו שלנו, הוא ההתחלפות שלהם דרך העונות. לפעמים יש לי הרגשה שכמו בקיבוץ של פעם, מישהו במשפחה הוא סדרן תורנויות ועורך טבלאות מדוקדקות כדי לוודא ש(כמעט) אף שבוע לא יעבור בלי נציגות מסויימת של המשפחה. כדי להתחיל בתיאור אפשר לפתוח בהצגת עונת הקטניות בסלי חוביזה מתחילת החורף עם תרמילי האפונה הראשונים שמשמינים על השיחים. ראשונה (לקראת סוף דצמבר) מגיעה האפונה המתוקה (הידועה גם כ"אפונת שלג" או אפונה סינית" – זו הגדולה והדקה), אחריה מופיעה אפונת הגינה, שיכולה להתמודד פחות עם חום סוף הקיץ ומסתדרת יפה אם זורעים אותה בנובמבר והיא מבשילה בינואר (זו האפונה שבתוך תרמיליה אפונים ירוקים עגולים "כמו של סנפרוסט" שאת תרמיליה לא אוכלים, אבל גם לא זורקים -חכו לטיפים).

אפונה סינית / אפונת שלג:

אפונת גינה:

אחריהן מופיעים הפולים, שגדלו לצד האפונה במהלך החורף ומבשילים בדרך כלל בשיא החורף, כלומר, עכשיו.

האפונה והפול נשארים באיזור ועוד מבקרים בסלים עד מרץ או אפריל, ואז כשמתחמם קשה להם מדי בחום והם אינם.

או אז, בפער של שבועות ספורים, במחצית אפריל מגיעה השעועית הירוקה. היא נזרעת כבר כשלושה חודשים קודם, בפברואר, אבל ראשיתה איטית יחסית, בגלל הטמפרטורות הקרירות עדיין. מחזורי השעועית הבאים, שנזרעים לאחר כחודש, יהיו מהירים יותר (שעועית יכולה להקדים ולהבשיל כ-50 יום לאחר זריעתה). השעועית מסתדרת עם טמפרטורות מתונות, כאלה שיש באביב ובסתו, ולכן מופיעה אצלנו לשתי תקופות בשנה. בעקבות שעועית הירוקה מתחילה גם הלוביה התאילנדית הארוכה  (תת-מין של הלוביה). היא מככבת בסלים בדרך כלל מחודש יולי ולאורך כל הקיץ ועד סוף הסתו.

תוך כדי תקופת הלוביה צועדת לסלים בגאווה האדממה, הלא היא תרמילאית הסויה הירוקה. היא נזרעת יחד עם השעועית, אלא שדרושים לה כ80-90 יום להגיע לביכורים, וכך היא מגיעה בדיוק בזמן להחלפת משמרות עם השעועית. אנחנו מצפים לאדממה שלנו בסביבות יולי-אוגוסט, כדי שנוכל ליהנות מנשנוש הסויה, התחליף הירוק לפיצוחים, בערבי הקיץ החמים.

וכשמתחדשת עלינו השנה בתשרי, אנחנו כמעט תמיד שמחים לשים לכם לוביה לכבוד ראש השנה, שנוכל לאכול אותה בארוחת החג ולברך: "שירבו זכויותינו ותלבבנו". הן ממשיכות להניב עד שיהיה להן קר מדי, בסביבות נובמבר, ובסוף התקופה שוב פוגשות את השעועית הירוקה שזכרו מתחילת גידולם באביב. בשלב הזה כבר יהיו זרועים באדמה האפונה והפול, ומחזור המשמרות של הקטניות יתחיל מחדש – בשנה הבאה…

התיאור הזה שלי חסר משהו, כי הוא מתאר רק מה שמונח אצלכם בסלים באופן גלוי. אבל בעצם במעמקי האדמה טמונה תכונה מופלאה של הקטניות: הן יודעות "לקשור חנקן".

!!!!#####^^^^^^****?????

טוב, הבנתי, אתם רוצים הסבר בעברית, לא ב"חקלאית". אז ככה: כדי לצמוח זקוקים כל הצמחים, בין השאר, לחנקן. 78% מהאויר הוא גז חנקן, אך בעלי חיים וצמחים לא מסוגלים לנצל אותו, כי הוא בא במבנה לא זמין להם (N2, בעוד הם זקוקים לו במבנה N3, הוא האמוניה שמשמשת לבניית חומצות אמינו, חלבונים ועוד). וכאן נכנסים לתמונה צמחי הקטניות. שורשי הצמחים מעמיקים לחדור לקרקע ומנצלים את חומרי המזון בשכבות התחתונות. על השורשים מתפתחות פקעיות של חיידקים, הפועלים עם הקטניות בסימביוזה, חיידקים אלה בעלי כושר קליטה והטמעה של חנקן מהאוויר. הם קולטים חנקן מהאוויר שכלוא בין רגבי האדמה והופכים אותו לתרכובות חנקניות זמינות לצמח, החנקן הזמין מועבר מהשורש אל שאר חלקי הקטנית. בתמורה, קולטים החיידקים מהצמח את חומרי המזון שהוא מייצר על ידי פוטוסינתיזה. מה שאנחנו מקבלים הוא צמח עמוס בחנקן. הצמח ישתמש בחלק מהחנקן הזה לבניית החלבונים בפירות ובזרעים שהוא ייצר, אם נקצור אותו בשלב הפריחה, נקצוץ אותו ונערבב באדמה, הוא ישאיר אחריו בקרקע את רוב החנקן, וכמות ניכרת של חומר אורגני, שישפרו מאוד את מבנה הקרקע ואת פוריותה, אבל גם הטמעת הצמחים בקרקע לאחר שגידלו תרמילים אכילים, משפרת את רמות החנקן הזמין באדמה. לכן קטניות אינן זקוקות לתוספת דשן כמו שאר הירקות שלנו. הן מסתדרות מצויין בעצמן (או מדוייק יותר, כמעט בעצמן, בתוספת מעט עזרה מחיידקים ידידים…).

דיברנו על הסיוע שמגישות הקטניות לאחיהן הצמחים, אבל אותו הדבר אמור גם לגבינו, בעלי החיים. החנקן, שהפך זמין, מיתרגם בזרעי הקטנית (היבשה) לחלבונים, מינרלים ושאר דברים טובים, וכשאנחנו אוכלים אותן, גם אנחנו מרוויחים מכל הסימביוזה הזאת. מה מרוויחים? חלבונים – הקטניות הן ספקיות החלבון המרכזיות אצל צמחונים, וגם: סידן, ברזל, סיבים תזונתיים. הן מכילות חומצות שומן חיוניות (לינולאית ולינולנית), מצויינות לחולי סוכרת (בעלות אינדקס גליקמי נמוך), מסייעות להורדת כולסטרול ולמניעת מחלות לב, וכפחמימות מורכבות אך נטולות גלוטן, הן משמשות תחליף פחמימות יאה לחולי צליאק. הקטניות הירוקות הטריות, כמו אלו שבסלים שלנו, דומות בערכיהם התזונתיים לירקות ירוקים: יש בהן ויטמינים C B A, ברזל, אשלגן ומינרלים נוספים ופחות חלבונים.

והכי חשוב: אפשר להכין מהם אוכל ט-ע-י-ם. קטניות היוו תמיד חלק חשוב בדיאטה של כמעט כל יושבי הגלובוס. באיזורים שונים היו אלו קטניות שונות: תושבי המזרח-התיכון אכלו חומוס ופול, האמריקאים הקדמונים אכלו שעועיות מכל הסוגים (ויש המון), היפנים אכלו סויה. אבל כולם ליקקו את האצבעות.

כמה טיפים לשימוש בקטניות ירוקות בבישול:
– בישול ירוק: בישול ירוק הוא בישול של ירקות ירוקים במי מלח רותחים לזמן קצר (כחצי דקה עד 5 דקות, תלוי בירק) כדי להכין אותו להמשך הבישול תוך שמירה על צבעו הירוק שלא ידהה. לפעמים הבישול הירוק הוא הבישול היחיד שהירק עובר, למשל, בהכנת סלט ניסואז משתמשים בתרמילי שעועית ירוקה שנחלטו בצורה זו. המים חייבים להיות רותחים! אם המים אינם רותחים הירק יפריש אליהם נוזלים וצבעו ידהה במהירות כמו כן ככל שהמים חמים יותר משך הריכוך יהיה קצר יותר ופחות יפגע בויטמינים שבירק.
– כשמוסיפים אפונה ירוקה טריה למרקי ירקות היא משמשת מעין תבלין – די בכמה תרמילים כדי לתת למרק טעם אחר לגמרי. נסו גם נסו זאת בבית!
– למרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! – ראו הצעות באגף המתכונים שלנו.
– במקום לזרוק את התרמילים הריקים של אפונת הגינה או הפול, הקפיאו אותם עד הפעם הבאה שאתם מכינים ציר מרק, ואז הוסיפו אותם לבישול ונצלו את המרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם

שיהיה לכולנו שבוע חורפי, ירוק, טעים ומשביע,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח'ביזה המנשנש בשדות

______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה, ברוקולי/כרובית, כרישה/בצל לח, מלפפון, תרד/מנגולד/קייל, עגבניה, גזר, חסה/רוקט/מיזונה, דייקון/צנונית/קלרבי, סלרי שורש. בארגזים קטנים בלבד: אפונה/פול.

ובסל הגדול גם: סלק, כרוב, ארטישוק ירושלמי/חציל, שמיר/כוסברה.

יום רביעי: גזר, חסה/מיזונה, עגבניה, כרישה/בצל יבש, שמיר/כוסברה/פטרוזיליה, כרוב אדום או לבן, קייל/מנגולד/תרד, מלפפון, ברוקולי/כרובית, קלרבי/צנונית/דייקון. בארגזים קטנים בלבד: פול/אפונה.

ובסל הגדול גם: סלק, חצילים/ארטישוק ירושלמי, סלרי שורש, תפו"א.

עלי ח'ביזה #484, 30 ביוני-2 ביולי 2014

חודש יוני מסתיים, בתחילת השבוע חייבנו את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד אמצע השבוע. החיוב התבצע לפני משלוח יום שני הארון החודש, אך כולל את כל המשלוחים כולל של 30/6.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

____________________________

קיץ – שמש – חופש – משפחה

עם בוא החום הגדול והחופשה הגדולה, המביאים איתם יותר זמן משפחתי, שהוא, כמו הקיץ, לעתים מלא כיף ובילויים, לעתים דביק וצפוף… חשבתי להזכיר לכם כמה קשרים משפחתיים המלווים אותנו בקיץ הלוהט הזה.

אם תעיפו מבט חטוף על רשימת הארגז תגלו שהקיץ פה במלוא הדרו. משפחת הסולניים כבר מככבת על כל חבריה, וזו סיבה למסיבה – רק לתקופה קצרה בתחילת הקיץ מצליחים תפוח האדמה ודודנו הפלפל להיפגש ולבלות קצת יחד. הראשון גדל בעיקר בחורף והתפודים הנאספים עתה הם יבול סוף העונה מבחינתו, האחרון הוא המאוחר ביותר מבין חברי המשפחה – שאת שני בניה האחרים – העגבניה והחציל – אנחנו כבר פוגשים מזה זמן מה. בקטיפים הראשונים אנחנו קוטפים את הפלפלים בהירים וירוקים, הקטיף הזה הוא מעין דילול לצמח – מוריד לו קצת מהעומס ומאפשר לו להשקיע יותר אנרגיה בהבשלה מלאה של שאר הפירות, עד להאדמתם. הסולניים קיבלו את שמם מהשמש – אותה הם אוהבים מאוד וזקוקים לה מאוד (בדומה לחשמל הסולארי, מהמילה שמש בספרדית/צרפתית: סול/סוליי). טיפוסים של קיץ.

משפחה נוספת חובבת קיץ וחום היא משפחת הדלועים, שמבשילה באופן די מסודר מקטן לגדולה: ראשונים המלפפונים, הפקוס והקישואים, בשלל זנים שמלווים אותנו עוד מהאביב (תהנו מהפקוס כל עוד הוא כאן, עוד מעט קט וייגמר), אחריהם כבר פגשנו וטעמנו מהמלונים והאבטיחים המתוקים והם יגיעו בסבב נוסף, ולבסוף, סוגרות את המצעד בגאווה ובגאון – הדלעות בשלל צורות, צבעים וגדלים. גם אצלן ראשונות הדלעות הקטנות, דוגמת דלעת הערמונים, שכבר פגשתם, ודלעת הספגטי שמתחילה לבצבץ בארגזים, דרך הדלורית, ודלעות הקורי והקבוצ'ה שעוד נפגוש, ודלעת פרובאנס, ואחרונה חביבה, הענקית המופלאה – הדלעת הטריפוליטאית, שסינדרלה, הנסיך ואפילו האחיות החורגות יכולים לשבת בתוכה בנחת וברווחה בדרכם לנשף. חלק מבני המשפחה נקטפים מוקדם, בעודם רכים בשנים (מלפפונים, קישואים, פקוס), לאחרים אנחנו מאפשרים הבשלה עד מלוא העסיס (מלון ואבטיח) ואת הדלעות אנחנו מניחים להתקשות ולבנות סביבן מעטפת קשיחה שתאפשר להן להחזיק מעמד גם כמה שבועות-חודשים מחוץ לקרקע.

המשפחה השלישית אינה קייצית מובהקת, היא מלווה אותנו למעשה לאורך כל השנה, אבל בקיץ היא שולחת כמה נציגים מלהיבים במיוחד להופעות אורח קצרות. מדובר במשפחת הקטניות. אצלנו בשדה מדובר תמיד בשלב הירוק והטרי שלהן, כשהן ארוזות בתרמילים וזרעיהן עדיין רכים וקטנים. באביב ובתחילת הקיץ אנחנו נהנים מהשעועית, בדרך כלל אנחנו מגדלים שלושה סוגים שלה: שעועית ירוקה, שעועית צהובה, ושעועית ירוקה גדולה ושטוחה הגדלה בבית הרשת בטיפוס על רשת הדליה (וכינוייה הִילְדה). עם בוא החום הגדול נעשה כבר קשה מדי לשעועית והיא מפנה את מקומה לאחותה הקייצית – הלוביה. אנחנו מגדלים שני זנים של לוביה: קצרה (גם היא לא ממש קצרה, וארוכה משעועית), ותאילנדית ארוכה (שהיא ממש ארוכה, 20-30 ס"מ). שתיהן מטפסות אצלנו בשדה הפתוח על רשתות הדליה, בדרך כלל הן משמשות "שומרי ראש" לפלפלים הגדלים בין שתי ערוגות לוביה מודלות שבניהן נמתחת רשת צל. בשיא הקיץ מגיעה אלינו לעתים להופעת אורח קצרה האדממה, הסויה הירוקה, אבל הלוביות ימשיכו וילוו אותנו עד סוף הקיץ, ולעומק הסתו, כשהן ממשיכות להניב עוד ועוד תרמילים עסיסיים ומתוקים.

ולסיום – מילה אחת על נסיך הכתר – בן יחיד למשפחה שאין לה ייצוג בדרך כלל בחלקת ירקות, למרות שבשדות שסביבנו אנחנו מלווים אותה במחזורים קבועים, הלא היא משפחת הדגניים, ונציגה האהוב – התירס המתוק שאין כמוהו לבילוי משפחתי בחוף הים או לארוחת ערב קלילה בבית. התחלנו כבר לקטוף את סבב הזריעות השני של התירס החביב, ונראה בינתיים שהיבול נאה ויחסית נקי מזחלים. אם אתם פוגשים בכל זאת זחל רעב שהחליט להתמקם בקצה התירס שלכם, ברכו אותו לשלום ושלחו אותו לדרכו, ואת קצה התירס שכרסם אפשר לחתוך וליהנות משאר הקלח הטעים.

מאחלים לכם חופשה נעימה, בטוחה, מלאת שמחה וקרבה משפחתית נעימה, לא לשכוח לשתות הרבה בימי הקיץ החמים האלה,
שבוע טוב, חודש תמוז טוב וחודש רמדאן טוב,
וקצת באיחור, אבל בכל זאת – יומולדת ארבעים שמח לדרור. שיהיו עוד שנים ארוכות ושמחות של טוב ביחד.
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

________________________________

מה השבוע בסל הקייצי?

יום שני: פטרוזיליה/עירית שום/שמיר, תפו"א אדום, חסה, עגבניות, מלון, חצילים/פקוס, מלפפון, בצל ירוק/כרישה, תירס, קישואים, בארגזים קטנים בלבד: דלעת ספגטי.

ובסל הגדול תוספת של: תרד ניו-זילנדי/מנגולד, אבטיח, עגבניות צ'רי/פלפל ירוק בהיר/שעועית הילדה, מרווה/טימין.

יום רביעי: פטרוזיליה/כוסברה, תפו"א אדום, עגבניות, מלון, עגבניות צ'רי/פקוס, חצילים, מלפפון, תירס, קישואים, בארגזים קטנים בלבד: בצל ירוק/כרישה/עירית, בארגזים קטנים בלבד: תרד ניו-זילנדי/מנגולד.

ובסל הגדול תוספת של: חסה, אבטיח, פלפל ירוק בהיר/שעועית הילדה, מרווה/טימין, דלעת ספגטי/דלעת ערמונים.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן

________________________

מתכונים לכל ירקות הקיץ ובכלל, כרגיל, באגף המתכונים שלנו. בתאבון

עלי ח'ביזה 429, 11-13 במרץ 2013, כ"ט אדר-ב' ניסן תשע"ג

התחדשות—
חודש ניסן מגיע, האביב כבר פה – משוגע, תזזיתי, מבלבל. השבוע צפויים לנו כמה ימי שרב ממש (35 מעלות!), ובאופק סגרירי וגשום… זה זמן התחדשות ושינוי.
אליקו, לקוח ח'ביזה וחבר, שלח לי סרטון הדרכה לתרגול אצבעות קצר – התחדשות של כמה דקות תוך כדי היום הגדוש בפעילות…
מאחלים לכם ימי אביב נעימים מלאי הפתעות ורעננות.
_________________________________________________________________

הודעות לקראת חג האביב:

שינוי מועדי משלוח בפסח:
• בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום רביעי ה27 במרץ ויום שני ה1 באפריל.
• משלוח יום שני שלפני החג עובר ליום ראשון 24 במרץ

מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון ורוצה בכך, נא צרו איתי קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לי ונעשה כך.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה מתקיימת החגיגה ביום חמישי, 28 במרץ, י"ז ניסן, בין השעות 13:00-18:00.
למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח.
לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר.
ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע.
הוראות הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר תחת הלשונית "צרו קשר". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
_________________________________

לקראת חג הפסח מציע אסף נוב מ"מנחת הארץ" מצות שמורות רכות, עשויות בעבודת יד מחיטת ארץ ישראל אורגנית. המצות בהשגחה של הרב שמואל אליהו והרב עזרא שיינברג מצפת.
המחיר: 110 שקלים לקילו

מי שמעוניין בפרטים נוספים יכול לפנות טלפונית לאסף: 052-6493837
_______________________________________

וברוח חגיגית זו – מליסה מודיעה על מבצע הלדר ה-500 – לרגל התקרבותנו למכירת לדר מספר 500, היא החליטה להעניקו חינם למי שזוכה להזמינו באקראי. אנחנו לא מגלים איזה טעם הוא הנבחר. הלדר המיוחס יהיה מסומן בהתאם… בהצלחה!

__________________________________

בשבועיים הקרובים צפוי מחסור זמני בהחלט בתמר ברהי. אנחנו מצפים למשלוח שיגיע מסמר, כנראה בסוף השבוע הבא. אל דאגה, הוא עוד ישוב, ובקרוב, בינתיים נא התאזרו בסבלנות.  תודה

_____________________

ולמי שעדיין לא מכיר את מערכת ההזמנות האינטרנטית שלנו – זה הזמן לבדוק אותה. אנחנו מעדכנים בה את המחירים, את המלאי (כמיטב יכולתנו), ומוצגים בה המוצרים הרבים והשונים אותם ניתן לרכוש מיצרנים ישראלים קטנים ואיכותיים.

במערכת אתם יכולים לעקוב אחרי ההזמנות והחשבון שלכם, כך שאם אינכם מבינים את החשבונית האחרונה או החיוב בדו"ח האשראי, אתם מוזמנים לבדוק את הפירוט במערכת ההזמנות.

______________________________________

השבוע קיבלתי אימייל משעשע ובו קובץ הלכות פסח, הנה קטע הפתיחה שלנו להיום: "…ושמעתי שרבים מבני אשכנז מתמזרחים בנפול פחד הקטניות עליהם, ונאחזים בדודה רחוקה מ"דרום צרפת" כדי לזכות ולאכול פנכת אורז בפסח. ושמעתי כי יש הדורשים שיתכנסו פוסקי אשכנז כדי לבטל דין קטניות, אלא שעסוקים גדולי הדור בדין אקונומיקה כשרה לְפֶּסַח, אך עשויה להכיל שאריות לפתית (לאלרגנים), ואין פנאי בידם להתעסק בזוטות. ומכל מקום – המחמיר תבוא עליו ברכה, כאותו אחד שנמנע מאכילת מצה שרויה, קטניות, לפתית, וביצים עם חותמת, וזכה שמת בשביעי של פֶּסַח מרעב… "

לקראת בואו הקרב של חג האביב, ולכבוד הבשלת נציגי משפחת הקטניות האביביים הטעימים שלנו – האפונה לסוגיה, והפול, בואו נקדיש כמה מילים לבלבול הכללי השורר בעולם החמץ, הדגן והקטניות. משפחת הדגניים היא משפחה בוטנית (שמה הלטיני Poaceae או Gramineae) ממשפחות הצמחים החשובות ביותר לכלכלה ולתרבות האנושית בשל מגוון השימושים והיומיומיות שלהם כגרעיני מאכל לאדם (מרכיבים כמעט כל פת לחם בתבל) ולבעלי חיים (כמספוא וכמרעה), כמקור לסוכר (קני סוכר ותירס), כחומרי בנין (במבוק באסיה) ולנוי (כל מדשאה מצויה). זו משפחה צעירה יחסית (בת 55-65 מיליון שנה) שמאופיינת בעשבים בעלי גבעולים חלולים (קנים) הבנויים בדרך כלל מפרקים-מפרקים, מה שמקנה להם יציבות רבה ויכולת להתכופף ולא להישבר. מכיוון שהם מופרים על ידי הרוח, אין להם צורך בפרח גנדרני וצבעוני למשיכת מאביקים, ולרוב יהיו הפרחים ירוקים-חומים-צהובים כצבע הצמח עצמו ולא יבלטו לנו. הגרעינים – פירות הדגן מאורגנים לרוב בשיבולת.

גרעיני/גרגירי הדגניים הם חד פסיגיים (בעלי עלה זרע יחיד בגרעין, אפשר להדגים זאת בכך שהגרעין שלהם לא נבקע לחצי – חשבו למשל על גרעין תירס או אורז לעומת פול או אפונה). כמעט כולם ראויים למאכל, אבל רבים מהם קטנים כל כך שלא משתלם לגדלם. תכונה נוספת שלהם, בעייתית לחקלאות, היא שרובם מפיצים את זרעיהם על ידי פיצוץ השיבולת והעפת את הגרעינים לכל עבר, כמובן שזה מציב בעייה אמיתית למי שרוצה לקצור או ללקט אותם… במהלך השנים ברר וטיפח האדם את אותם הדגנים הלא נפיצים וניסה לפתח גרעינים גדולים יותר ויותר. התוצאה היא, למשל, החיטה, השעורה, התירס והאורז (לשם השוואה הביטו, למשל, על גרגירי אמרנת, ויש עוד קטנים מהם).

בתוך המשפחה המכובדת הזו ישנה תת משפחה "יהודית" משהו שקרוייה בפינו: "חמשת מיני דגן". אלו דגנים השייכים בתוך משפחת הדגניים ל"שבט החיטה" (תת-משפחת הסיסניים), שהמיוחד לה הוא היכולת שלה להחמיץ ולתפוח. זה קורה בגלל או בזכות (תלוי את מי שואלים) הגלוטן – שם כולל למספר חלבונים האופיניים למיני הדגן השונים. יחודו הוא היותו בלתי מסיס במים. מקור השם "גלוטן" קשור למילה הלטינית gluttire שפירושה "לבלוע", ויש לכך סיבה: הגלוטן משנה את המבנה המרחבי שלו כשמוסיפים מים ולשים את העיסה, כך שהבצק מקבל חוזק מכני ויכולת לאצור בתוכו גז (הנוצר ע"י שמרים ואנזימים). בפעולת הלישה, מתפתח הגלוטן ויוצר מבנה תלת-מימדי של רשת סיבים דקים ואלסטיים, שתפקידה הוא "לכלוא" ו"להחזיק" את הגזים ואדי המים המתהווים בתוך חללי הבצק בזמן התפיחה ואחר כך האפיה. למי שרוצה להרחיב מדעית וגסטרונומית אפשר כאן וכאן. לקבוצה הזאת יש דינים מיוחדים ביהדות, הכוללים, מלבד ענייני פסח, גם את "ברכת המוציא" לפני אכילתם ו"ברכת המזון" לאחריה ואת מצוות הפרשת החלה.

wheat barley rye Spelt

ארבעת מיני הדגן המשמשים אותנו כיום לאכילה ושייכים לשבט החיטה הגלוטני הם (בתמונות למעלה מימין לשמאל): חיטה, שעורה, שיפון וכוסמין (לא לטעות, לא מדובר בכוסמת [שהיא כלל לא דגן], אלא במין החיטה שנעשה טרנדי בשנים האחרונות, מה שקרוי באנגלית spelt). ארבעה??? אבל אנחנו מדברים על חמישה מיני דגן! ומה עם שיבולת השועל, הידועה בכינוייה החביב "קוואקר"? אז זהו, שלא. שיבולת השועל או הקוואקר המוכר לנו היום אינו מכיל גלוטן, אינו מחמיץ ואינו מתנפח. פרופסור יהודה פליקס זיהה את שיבולת השועל עם זן של שעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא סוג הדגן הנמצא בקוואקר מכיוון שבקוואקר אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד. אלא שכאן אנחנו נכנסים לשדה (מוקשים) אחר, כלל לא בוטני והרבה יותר מסובך הנקרא: שינוי מנהג ישראל, שאשוב אליו בסוף העלון.

המשפחה השניה שלנו היום, משפחת הקטניות, היא משפחה תרמילאית היקרה ללב החקלאים מאוד גם היא. לא ארחיב כאן בשבחיה, אני בטוחה שעוד ימצא לכך העלון המתאים, רק אציין שאין בינה ובין הדגניים שום דמיון בוטני (טוב, זו הגזמה, שניהם כמובן שייכים לממלכת הצמחים). ובעצם, כשאנחנו שואלים: אוכל או לא אוכל קטניות בפסח? אנחנו בכלל לא מתכוונים למשפחת הקטניות אלא לקטגורית הקטניות האשכנזית הפסחית, קבוצה מגוונת ומוזרה במקצת הכוללת אורז, דוחן, ותירס (ממשפחת הדגניים), אפונה, חומוס, חילבה, סויה, עדשים, פול, שעועית, ותמרינד הודי (שהם אכן קטניות), גרעיני חמניות, חרדל, כוסמת, קימל ושומשום (השייכים למשפחות בוטאניות שונות ומגוונות). בקיצור, תחת כותרת 'איסור אכילת קטניות' נכללים כל מיני הזרעים שנאכלים ללא בשר פרי מעליהם.

וכל זאת למה? מסורת האיסור היא מסורת יהודית אירופאית עתיקה, בת למעלה מ700 שנה, אך טעמיה ברורים פחות. במאמר בוואלה לפשוטי עם כמוני מצאתי את הסיכום המוצלח הבא: שלוש סיבות עיקריות, ושלושתן אינן נובעות מאיסור אלוהי, אלא בעיקר מטעמי חששות והיסוסים.

* בקהילות היהודים האשכנזיות נהגו לבשל את הקטניות והרבנים לא סמכו על הנשים המבשלות שאם יבשלו אורז במהלך הפסח לא יטעו ויבשלו גם גריסים.
* מכיוון שישנן מינים של קטניות שניתן לעשות גם מהן קמח, חששו הרבנים שמא יהיו יהודים שירשו לעצמם להשתמש גם בקמח חמץ. אמנם בתקופות קדומות יותר לא חששו כי המסורת הייתה ברורה ויציבה, אך ברגע שהיהודים יצאו לגלות חששו הרבנים שחוסר הבקיאות במסורת יביא לטעויות. הפעם זו לא האישה אשמה…
* הדמיון והקרבה הפיזית בין הדגן לקטניות. בשני המקרים מדובר בגרגירים שנשמרים באותם מחסנים לתקופות ארוכות יחסית, והיה חשש שהקטניות הכשרות יתערבו בגרגירי החיטה והשעורה, מה שיוביל לבישול חמץ בפסח. גם העגלות בהן הובילו את הקטניות למכירה היו עמוסות לרוב גם בדגן, מה שהוביל להתערבבות.
* ואני רוצה להוסיף משלי שגם הגידול בשדות קשור לכך: במהלך ימי הביניים המוקדמים עברו החקלאים באירופה למחזור זרעים תלת-שנתי: כל שדה נזרע שנה אחת בדגן, שנה שנייה בקטניות ובשנה השלישית הובר. שיטת גידול זו הביאה בוודאי לצמיחה לא מתוכננת של מעט דגן בתוך שדה הקטניות, שמן הסתם נכנסה לשקי הקטניות.

בעקבות כל החששות האלה קבעו הרבנים ש – better safe than sorry (ביידיש זה נשמע יותר טוב), ואסרו בכלל על אכילת קטניות, אליהן הצטרפו שאר הדגנים והזרעונים והגרעינים והגרגירים ומה לא. סדר פסח? מבחינה בוטאנית פסח מביא בעיקר בלאגן…

מקוים שאתם מוצאים לכם רגעי הפוגה, התרעננות, אביביות ושמחה בתוך ימי קדם החג הבאים עלינו לטובה,
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, יערה ועל צוות ח'ביזה
___________________________________

מה השבוע בסל האביבי, לצד האפונה והפול?

יום שני: חסה, כרישה / שום ירוק, אפונה, עגבניה, סלק אדום, גזר, שומר/דייקון/אפונת גינה, מלפפונים, ברוקולי, כוסברה/פטרוזיליה, כרובית/כרוב לבן/כרוב אדום.

ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, פול, קייל אדום

יום רביעי: סלק אדום, ברוקולי/כרוב, מלפפונים, פטרוזיליה, אפונה סינית, חסה, פול, סלרי עלים, שום ירוק, גזר, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: דייקון, קייל, כרובית/תפו"א

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

_____________________________________________

מתכוני אפונה ופול:

אפונה ירוקה ושומר – תודה לנעמי מתל-אביב:

– 1  ק"ג אפונה טריה או קפואה (אני משתמשת רק בקפואה, את הטרייה אני אוכלת).
– 3 ראשי שומר.
– 1 בצל חתוך לרצועות קטנות.
– 1.5 כוסות מים.
– 1/4 כוס שמן זית.
– 1/2 כפית כורכום
– 1/2 כפית פלפל
– 1/2 כפית מלח
– אפשרות 1/2 ק"ג תערובת לכדורי בשר.

אפונה טרייה להוציא מתרמילים.
שומר – לחתוך גבעולים ולחלק לשמונה פלחים.
לטגן בצל , להוסיף תבלינים ולערבב. לסדר על הבצל את פלחי השומר,
ואת האפונה. להוסיף מים ולבשל שעה שעה וחצי ברתיחה עדינה מכוסה.
אם רוצים כדורי בשר, אז כאשר המים רותחים,
להניח על הירקות את כדורי הבשר.
תבשיל עדין, מעולה עם אורז לבן.

שאר המתכונים השבוע לקוחים מעלונים קודמים על הקטניות הללו בהם אספנו מתכונים רבים:

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 102

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 223

מתכוני פול מעלון 100

מתכוני פול מעלון 281

עלי ח'ביזה 328 – 24-26 בינואר 2011, י"ט-כ"א שבט תשע"א

 דני וגלית סיפרו לי השבוע על סוג חדש של עוגיות שנוסף למבחר המרשים של גרנולה ועוגיות בריאות שיוצא ממטבחם: עוגיות גרנולה ופירות יער ללא תוספת סוכר– מקמח כוסמין מלא אורגני מומתקות בסירופ אגבה אורגני. (דלות נתרן וללא כולסטרול). מי שמעוניין באלו או במשהו אחר מהם יכול להזמין דרך דף ההזמנות שלנו או ישירות מדני וגלית.

_________________________________________________________

מאחורי כל ירק מצליח עומדת קטניה (מוצלחת)…

לכבוד הופעתו של הפול הירוק ולכבוד חגיגת האפונים בחודשים האחרונים חשבתי לחזור לעלון שכתבתי לפני ארבע וחצי (!) שנים, על "מחקר שורשים" של המשפחה המיוחסת והמופלאה אליה שייכים התרמילאים האלו – משפחת הקטניות. וכשמדובר במשפחת הקטניות "מחקר שורשים" אינו רק ביטוי. כפי שתראו, במשפחה הזו הרבה קורה דווקא למטה, מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורש (טוב, אולי כמו בכל משפחה). אבל בואו נכיר קודם את החמולה: תחת הייחוס היוקרתי מסתופפים כמובן הידועים ביותר: שעועית, אפונה, פול, לוביה, סויה, עדשים, חומוס ומַש. חברים פחות מוכרים הם התורמוס, הטופח, הבקיה, החילבה, התלתן והאספסת. ויש גם כאלה שממש קשה לנחש שגם הם קטניות, כמו בוטנים למשל, או… חרוב! אבל כולם כולם ועוד רבים שייכים לקטניות, משפחה המונה משהו כמו 20,000 מינים שונים! אנחנו מגדלים בשדה את בני המשפחה הנאכלים כתרמילים ירוקים: האפונה (שני סוגים שיפורטו בהמשך) הפול, השעועית, הלוביה, השעועית התאילנדית הארוכה, והסויה הירוקה (אדממה).

מה שנחמד במשפחה הזו בהקשר של סל עונתי שבועי, כמו שלנו, הוא ההתחלפות שלהם דרך העונות. לפעמים יש לי הרגשה שכמו בקיבוץ של פעם, מישהו במשפחה אחראי על "סידור העבודה" ועורך טבלאות מדוקדקות כדי לוודא ש(כמעט) אף שבוע לא יעבור בלי נציגות מסויימת של המשפחה. כדי להתחיל בתיאור אפשר לפתוח בהצגת עונת הקטניות בסלי חוביזה מתחילת החורף עם תרמילי האפונה הראשונים שמשמינים על השיחים (השנה זה היה בתחילת נובמבר), ראשונה מגיעה האפונה המתוקה (הידועה גם כ"אפונת שלג" או אפונה סינית" – זו הגדולה והדקה), אחריה מופיעה אפונת הגינה, שיכולה להתמודד פחות עם חום סוף הקיץ ומסתדרת יפה אם זורעים אותה בנובמבר והיא מבשילה בינואר (זו האפונה שבתוך תרמיליה אפונים ירוקים עגולים "כמו של סנפרוסט" שאת תרמיליה לא אוכלים, אבל גם לא זורקים -חכו לטיפים)

אפונה סינית / אפונת שלג:

אפונת גינה:

אחריהן מופיעים הפולים, שגדלו לצד האפונה במהלך החורף ומבשילים בדרך כלל בשיא החורף, כלומר, עכשיו.

האפונה חוזרת לסלים למספר מחזורים, אפונה ירוקה שמנמנה ואפונה סינית שטוחה, ואז בסביבות מאי כבר קשה לה מדי בחום והיא איננה.

או אז, אולי בפער של שבועות ספורים, מגיעה השעועית. היא נזרעת כבר כשלושה חודשים קודם, בפברואר, אבל ראשיתה איטית יחסית, בגלל הטמפרטורות הקרירות עדיין. מחזורי השעועית הבאים, שנזרעים לאחר כחודש, יהיו מהירים יותר (שעועית יכולה להקדים ולהבשיל כ-50 יום לאחר זריעתה). השעועית מסתדרת עם טמפרטורות מתונות, כאלה שיש באביב ובסתו, ולכן מופיעה אצלנו לשתי תקופות בשנה. במקביל לשעועית הירוקה מתחילה גם הלוביה הירוקה – אנחנו מגדלים כמה זנים, חלקם על שיח וחלקם בהדליה, וקצת אחרי הלוביה הראשונה מבשילה גם השעועית התאילנדית הארוכה  (תת-מין של הלוביה). הן מככבות בסלים בדרך כלל מחודש יוני ולאורך כל הקיץ ועד סוף הסתו. 

תוך כדי תקופת הלוביות צועדת לסלים בגאווה האדממה, הלא היא תרמילאית הסויה הירוקה. היא נזרעת יחד עם השעועית, אלא שדרושים לה כ80-90 יום להגיע לביכורים, וכך היא מגיעה בדיוק בזמן להחלפת משמרות עם השעועית. אנחנו מצפים לאדממה שלנו בסביבות יולי-אוגוסט, כדי שנוכל ליהנות מנשנוש הסויה, התחליף הירוק לפיצוחים, בערבי הקיץ החמים.

וכשמתחדשת עלינו השנה בתשרי, אנחנו כמעט תמיד שמחים לשים לכם לוביה לכבוד ראש השנה, שנוכל לאכול אותה בארוחת החג ולברך: "שירבו זכויותינו ותלבבנו". הן ממשיכות להניב עד שיהיה להן קר מדי, בסביבות נובמבר, ובסוף התקופה שוב פוגשות את השעועית הירוקה שזכרו מתחילת גידולם באביב. בשלב הזה כבר יהיו זרועים באדמה האפונה והפול, ומחזור המשמרות של הקטניות יתחיל מחדש – בשנה הבאה…

התיאור הזה שלי חסר משהו, כי הוא מתאר רק מה שמונח אצלכם בסלים באופן גלוי. אבל בעצם מאחורי רבים מהירקות האחרים שלכם מסתתרת קטניה נוספת, שגדלה אצלנו בחורף ואינה מגיעה לעולם לסלים, כי היא נקצרת בשלב הפריחה, עוד לפני שתוציא תרמילים וזרעים. זוהי החילבה, שאנחנו מגדלים כל חורף על חלק משטח השדה, כדי שתשמש כ"זבל ירוק". ופה טמונה תכונה מופלאה של הקטניות: הן יודעות "לקשור חנקן".

!!!!#####^^^^^^****?????

טוב, הבנתי, אתם רוצים הסבר בעברית, לא ב"חקלאית". אז ככה: כדי לצמוח זקוקים כל הצמחים, בין השאר,  לחנקן. 78% מהאויר הוא גז חנקן, אך בעלי חיים וצמחים לא מסוגלים לנצל אותו, כי הוא בא במבנה לא זמין להם (N2, בעוד הם זקוקים לו במבנה N3, הוא האמוניה שמשמשת לבניית חומצות אמינו, חלבונים ועוד). וכאן נכנסים לתמונה צמחי הקטניות. שורשי הצמחים מעמיקים לחדור לקרקע ומנצלים את חומרי המזון בשכבות התחתונות. על השורשים מתפתחות פקעיות של חיידקים, הפועלים עם הקטניות בסימביוזה, חיידקים אלה בעלי כושר קליטה והטמעה של חנקן מהאוויר. הם קולטים חנקן מהאוויר שכלוא בין רגבי האדמה והופכים אותו לתרכובות חנקניות זמינות לצמח, החנקן הזמין מועבר מהשורש אל שאר חלקי הקטנית. בתמורה, קולטים החיידקים מהצמח את חומרי המזון שהוא מייצר על ידי פוטוסינתיזה. מה שאנחנו מקבלים הוא צמח עמוס בחנקן. הצמח ישתמש בחלק מהחנקן הזה לבניית החלבונים בפירות ובזרעים שהוא ייצר, אך אם נקצור אותו בשלב הפריחה, נקצוץ אותו ונערבב באדמה, הוא ישאיר אחריו בקרקע את רוב החנקן, וכמות ניכרת של חומר אורגני, שישפרו מאוד את מבנה הקרקע ואת פוריותה. לכן קטניות אינן זקוקות לתוספת דשן כמו שאר הירקות שלנו. הן מסתדרות מצויין בעצמן (או מדוייק יותר, כמעט בעצמן, בתוספת מעט עזרה מחיידקים ידידים…).

דיברנו על הסיוע שמגישות הקטניות לאחיהן הצמחים, אבל אותו הדבר אמור גם לגבינו, בעלי החיים. החנקן שהפך זמין מיתרגם בזרעי הקטנית (היבשה) לחלבונים, מינרלים ושאר דברים טובים, וכשאנחנו אוכלים אותן, גם אנחנו מרויחים מכל הסימביוזה הזאת. ומה מרויחים? חלבונים (בכמויות שונות בקטניות שונות) – הקטניות הן ספקיות החלבון המרכזיות אצל צמחונים, וגם: סידן, ברזל, סיבים תזונתיים. הן מכילות חומצות שומן חיוניות (לינולאית ולינולנית), מצויינות לחולי סוכרת (בעלות אינדקס גליקמי נמוך), מסייעות להורדת כולסטרול ולמניעת מחלות לב, וכפחמימות מורכבות אך נטולות גלוטן, הן משמשות תחליף פחמימות יאה לחולי צליאק. הקטניות הירוקות דומות בערכיהם התזונתיים לירקות ירוקים: יש בהן ויטמינים C B A, ברזל, אשלגן ומינרלים נוספים ופחות חלבונים.

והכי חשוב: אפשר להכין מהם אוכל ט-ע-י-ם. קטניות היוו תמיד חלק חשוב בדיאטה של כמעט כל יושבי הגלובוס. באיזורים שונים היו אלו קטניות שונות: תושבי המזרח-התיכון אכלו חומוס ופול, האמריקאים הקדמונים אכלו שעועיות מכל הסוגים (ויש המון), היפנים אכלו סויה. אבל כולם ליקקו את האצבעות.

כמה טיפים לשימוש בקטניות ירוקות בבישול:
בישול ירוק: בישול ירוק הוא בישול של ירקות ירוקים במי מלח רותחים לזמן קצר (כחצי דקה עד 5 דקות, תלוי בירק) כדי להכין אותו להמשך הבישול תוך שמירה על צבעו הירוק שלא ידהה. לפעמים הבישול הירוק הוא הבישול היחיד שהירק עובר למשל בהכנת סלטים כמו למשל סלט ניסואז בו משתמשים בתרמילי שעועית ירוקה שנחלטו בצורה זו. המים חייבים להיות רותחים! אם המים אינם רותחים הירק יפריש אליהם נוזלים וצבעו ידהה במהירות כמו כן ככל שהמים חמים יותר משך הריכוך יהיה קצר יותר ופחות יפגע בויטמינים שבירק.
– כשמוסיפים אפונה ירוקה טריה למרקי ירקות היא משמשת מעין תבלין – די בכמה תרמילים כדי לתת למרק טעם אחר לגמרי. נסו גם נסו זאת בבית! (תודה ליוחאי ונעה)
– למרות ההמלצה לקלף פול (ואפילו קילוף כפול) – אפשר בהחלט לבשל ולאכול פול גם בתוך התרמיל! – ראו מתכונים בעלון 281 (קישור למטה)
– במקום לזרוק את התרמילים הריקים של אפונת הגינה או הפול, הקפיאו אותם עד הפעם הבאה שאתם מכינים ציר מרק, ואז הוסיפו אותם לבישול ונצלו את המרכיבים התזונתיים המשובחים שלהם

שיהיה לכולנו שבוע חורפי, ירוק, טעים ומשביע,
אלון, מליסה, בת-עמי וצוות ח'ביזה המנשנש בשדות
___________________________
יום שני: חסה, שומר, שמיר, סלק אדום, כרובית, רוקט, עגבניות, מלפפונים, בצל ירוק, ברוקולי, תפו"א.
ובסל הגדול תוספת של: אפונה או פול, צנונית, פטרוזיליה שורש, קייל אדום

יום רביעי: סלרי עלים או סלרי שורש, שמיר או פטרוזיליה, מלפפונים, קולרבי או שומר, עגבניות, גזר, בצל ירוק, כרובית, חסה, ברוקולי או כרוב, תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: סלק אדום, קייל אדום, אפונה

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, לחם נבוט, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו.

_______________________________________

מתכוני אפונה ופול:

אפונה ירוקה ושומר – תודה לנעמי מתל-אביב:

– 1  ק"ג אפונה טריה או קפואה (אני משתמשת רק בקפואה, את הטרייה אני אוכלת).
– 3 ראשי שומר.
– 1 בצל חתוך לרצועות קטנות.
– 1.5 כוסות מים.
– 1/4 כוס שמן זית.
– 1/2 כפית כורכום
– 1/2 כפית פלפל
– 1/2 כפית מלח
– אפשרות 1/2 ק"ג תערובת לכדורי בשר.
 
אפונה טרייה להוציא מתרמילים.
שומר – לחתוך גבעולים ולחלק לשמונה פלחים.
לטגן בצל , להוסיף תבלינים ולערבב. לסדר על הבצל את פלחי השומר,
ואת האפונה. להוסיף מים ולבשל שעה שעה וחצי ברתיחה עדינה מכוסה.
אם רוצים כדורי בשר, אז כאשר המים רותחים,
להניח על הירקות את כדורי הבשר.
תבשיל עדין, מעולה עם אורז לבן.
 

שאר המתכונים השבוע לקוחים מעלונים קודמים על הקטניות הללו בהם אספנו מתכונים רבים:

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 102

מתכוני אפונה ירוקה מעלון 223

מתכוני פול מעלון 100

מתכוני פול מעלון 281