18-20 בנובמבר 2017 – יש ניסים שקורים לאט-לאט…

השבוע בפינת החידושים –

עדו, אופה הלחם המעולה שלנו, פיתח בסבלנות ובמקצועיות לחם חדש – לחם שאור ללא גלוטן. הבחור החדש עבר מבחן טעימות של טועמי דבר  – והתגובות היו משבחות עד מאוד. ידיו המוכשרות של עדו עשו ניסויים רבים, ורק לאחר שהתוצאה עמדה בסטנדרטים הגבוהים שלו הוא נאות להציג אותו בפניכם –

הלחם מבוסס על מחמצת כוסמת ירוקה, דוחן וטפיוקה, ומכיל קמח טף, קמח טפיוקה אורגני, קמח כוסמת ירוקה אורגני, שמן זית אורגני, מלח, ממש קצת סוכר, שמרים וקסאנטן גאם.

אתם מוזמנים להוסיף אותו לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות.

__________________________________________

טוחני הקמח של "מנחת הארץ" רוצים שתאפו מאפים מחממים לחורף – ופוצחים במבצע לחודש הקרוב – במהלך חודש טבת (מהשבוע עד אמצע ינואר) ימכרו בהנחה כל הקמחים המקומיים (שגרעיניהם גדלים בארץ): חיטה אורגנית, תירס אורגני, חומוס אורגני וטף.

המחירים המוזלים מעודכנים במערכת ההזמנות שלנו. צאו לחגיגת אפיה!

_______________________________________

סיפור משפחתי

השבוע ובתקופה הקרובה אנחנו נהנים מנציגות מכובדת של מלכי החורף בשדה: משפחת הכרוביים. הם מייצגים העדפות שונות והתפתחויות שונות בצמחים,: עלים, ניצני פרחים, גבעולים מעובים. הם זקוקים לאדמה דשנה ופוריה, ובתמורה משיבים לנו מנה גדושה של בריאות, הזנה וטעם. וגם יופי: צמח כרובית שמרכזו קרקפת לבנה בוהקת, ראש כרוב ירוק או סגול מנוקד בטיפות גשם או כרובי ניצנים שנריאם כמו מטפסים על הגבעול בדרך לפסגה. המגוון הפלורליסטי והיפה הזה מרחיב את הלב – הנה משפחה בה מקבלים כל אחד ונטיותיו, דרכי ההתפתחות שלו, צבעיו האופייניים וטעמו המדויק. ובחג משפחתי כמו חנוכה, כשאנחנו מתאספים לחגוג יחד, על הרבגוניות המשפחתית שלנו, שווה לחשוב על משפחת הכרוביים.

זה ארך זמן רב – ההתפתחות הזו לכיוונים השונים, בה כל אחד מבני המשפחה תפס כיוון אחר, הדגיש תכונה אחרת וצמח אליה. זה נעשה הרבה בזכות סקרנות ובטחון של חקלאים (חקלאיות כנראה…) מסורים ונאמנים, בימים בהם הכל היה הרבה יותר איטי, הסבלנות היתה בשפע (לא היתה ברירה אחרת) שינויים והתפתחויות נקנו בעמל כפיים וזיעה רבה, ואולי בשל כך, גם השמחה בהצלחה היתה משמעותית ושלמה יותר…?

היום קצב החידושים והשינויים מהיר הרבה יותר מבעבר, אך גם בעבר, אפילו הרחוק והפרימיטיבי, פיתחו ושכללו החקלאים את סוגי הירקות שגידלו. למען האמת, רבים מהשינויים המדהימים ביותר שנעשו בתחום של פיתוח זנים לא היו כחלק ממחקר מתוקצב ומובנה, אלא בצורה הפשוטה של איסוף זרעים מאותם צמחים שמצאו חן בעיני החקלאי, והעדפתם על פני זרעים מצמחים פחות אהובים. לפעולה הפשוטה של הבחירה להרבות צמח מסויים על פני אחר היתה השפעה עצומה על שיפור ושינוי יבול מסויים או זן מסויים. עוד הרבה לפני שהבין האדם את הגנטיקה של הצמחים הוא גרם בפעולותיו לשינויים קטנים ואיטיים בגידולים, שהצטברו עם הזמן עד שהביאו לתוצאות ממשיות.

משפחת הכרוביים היא משפחה שיכולה להדגים את ההתפתחות הזו יפה. כל בני המשפחה מקורם בצמח בר,brassica oleracea, שמקורו באיזור הים התיכון, והוא מזכיר בהופעתו צמח קנולה. מתישהו, לאחר ביות הצמח, החלו האנשים לגדל אותו בשל עליו. מכיוון שהם צרכו את העלים, רק הגיוני היה לבחור בכל שנה את הצמחים שהניבו את העלים הגדולים ביותר, כתוצאה מכך הפכו עלי הצמח לגדולים יותר ויותר והביאו ליצירת הצמח המוכר לנו כקייל או קולרדז (kale / collards). שמו הספציפי של הקייל הוא var. acephala, שמיתרגם ל"כרוב חסר ראש".

אנשים אחרים העדיפו דוקא את הצמחים שהניבו עלים קטנים, צפופים ועדינים יותר במרכז הצמח בראש הגבעול, ובחרו להרבות דוקא צמחים בעלי תכונות אלו. עם חילופי העונות והמשך ברירת הצמחים בכיוון הזה, הפכה תכונת הקומפקטיות יותר ויותר בולטת בצמחים, שהניבו מצבור עלים צפוף וסגור יותר ויותר בראש הצמח. עם השנים הוא אף גדל, והפך ממש ל"ראש" הלא הוא הכרוב המוכר לנו, ששמו המדויק הוא var. capitata, שמשמעו כרוב בעל ראש.

בערך באותה תקופה, באיזור גרמניה של היום, העדיפו המגדלים דוקא צמחי kale בעלי גבעולים קצרים ועבים. הם חשקו באכילת הגבעול עצמו, ולאט לאט, תוך בחירת הצמחים הנוטים לגבעול עבה, הביאו את הכרוב הקדום לשנות את גבעולו, שהתעבה מאוד, ולהפוך לקולורבי, שזכה לשם var. caulorapa, שמשמעו "לפת גבעול".

מתישהו במהלך אלף השנה האחרונות פיתח האדם את התשוקה לאכול דוקא את ניצני הפרחים הלא מפותחים של הכרוב, ובחר דוקא את הצמחים שהפיקו ראשי פריחה גדולים. כך התפתחו הכרובית והברוקולי, שניהם ואריאציות שונות של תפרחת לא מפותחת של כרוב. שמה המדויק של הכרובית הוא var. botrytis, שמשמעו אשכול, בשל צורתה המזכירה אשכול ענבים. הברוקולי, שפותח באיטליה זכה לכינוי הספציפי var. italica.

ואחרון חביב במשפחה הענפה: על טעם ועל ריח אין להתווכח, ומסתבר שהיו גם כאלה שהעדיפו את הצמחים שפיתחו כמה מצבורי עלים צפופים ומכונסים לאורך הגבעול, והם היו כנראה בלגים. בחירה חוזרת ונשנית של הצמחים שהניבו דוקא את צורת העלים הזו הביאה לפיתוח כרוב הניצנים (Brussels sprouts), ולו ניתן השם הספציפי: var. gemmifera שמשמעו: כרוב בעל אבני-חן.

לסיכום, הסיפור המשפחתי הפתלתל הזה מראה כי ללא השכלה מסודרת באשר לגנטיקה או להרביית צמחים, ברירה פשוטה של זרעים, על ידי האנשים שגידלו אותם, והרבה אורך רוח וסבלנות, פותחו במשך 7000 שנה שישה סוגים שונים וייחודיים של ירקות. ניסים קטנים של יומיום. זה קורה במשפחות הכי טובות.

ולסיום – נאחל לדרור ונעמי מזל טוב והרבה שמחה, לכבוד הצטרפותו של עולל חדש, קטן ומתוק , למשפחתם. מתנה של אור לחג החנוכה.

מאחלים לכולנו שבוע של פליאה וגיוון, של אורך רוח ואמונה,
קוו יחד איתנו לגשם מבורך השבוע.
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בסל, לצד בני משפחת הכרוביים:

יום שני: כוסברה/שמיר, חסה, מלפפון, קייל/טאטסוי, עגבנייה, כרובית, שומר/צנונית/דייקון, סלק, בצל ירוק/כרישה, ברוקולי/אפונה סינית/בטטה. בארגזים קטנים בלבד: חציל/פלפל ירוק. ולכולם מתנה: רוקט/מיזונה.

ובסל הגדול גם: סלרי עלים/שורש, מנגולד/תרד, כרוב, ארטישוק ירושלמי/גזר.

יום רביעי: בטטה/כרוב, חסה, עגבניה, גזר/חציל/ארטישוק ירושלמי, שמיר/כוסברה, כרובית /ברוקולי, קייל/תרד, כרישה/בצל ירוק, מלפפון, שומר/קלרבי, סלרי עלים/שורש. מתנה: רוקט/ מיזונה/ טאטסוי.

ובסל הגדול גם: דייקון/לפת/צנונית, מנגולד, סלק.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזונות חיים ופרוביוטים, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, לחם ללא גלוטן, גרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש, תבלינים וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).

20-22 בנובמבר 2017 – חבר מכוכב אחר

בשבוע הבא יוצא עדו, האופה המעולה מ"בית הלחם" להשלמות קצרה במאפיה אורגנית בבודפשט. זה דבר יוצא דופן ביותר אצל עדו, שאינו מוותר כמעט על אפיות, אך גם לא על הזדמנות פז שכזו ללמוד ולהשתפר.
לכן, בשבוע הבא לא תהיה אפיית לחם – ביום שני 27 וביום רביעי 29 בנובמבר. בתחילת דצמבר חוזרים לשגרת אפיה.
אנחנו נתגעגע כמובן, אך נאחל לעדו שישוב עם רעיונות חדשים וטעימים.

_____________________________

חילף מ"מלוא הטנא" חידש את מלאי הטחינה והקפה המצויינים שלו. הוא טוחן שומשום אורגני מלא ומקולף באבני ריחיים עתיקות בנות 300 שנה. במקור אבני הריחיים שלו הן מסוריה, ולארץ הן נדדו דרך טורקיה. במערכת ההזמנות תוכלו להוסיף לארגז טחינה אורגנית מלאה או רגילה וקפה טחון למכונה/מקינטה או לקפה שחור. התגעגענו. טוב לפגוש שוב במוצרים המעולים של חילף.

_________________________________

משתלת "דרך השתיל" היא משתלה קטנה בשוהם לגידול שתילי ירקות אורגניים, העובדת בשיתוף עם עמותת "שקל" ומשלבת בעבודה רק אנשים עם צרכים מיוחדים. המשתלה מייצרת בחממה שלה שתילים משובחים ואורגניים לגן הירק, תוך הקפדה על איכות ובריאות השתיל.

לקראת החורף הם מציעים לכם ערכת שתילה לגינת הירק החורפית, ובה 45 שתילי חורף אורגנים מגוונים: כרוב אדום, קולורבי, תרד ניוזילנדי, פטרוזיליה, כוסברה, חסה אדומה, פאק צוי, רוקט. מחיר הערכה רק 50 שקלים.
הזדמנות נהדרת להצמיח צמחים, מזון ובני אדם.

ניתן לשלוח לנו הזמנה באימייל/סמס או להוסיף לארגז שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו (תחת הקטגוריה "ירקות ח'ביזה").

________________________________________

קולרבים קופצים רוקדים, מרימים את הידיים גבוה לשמיים

kohlrabi-faces

לפעמים מתארים את הקולרבי כמו חייזר, אולי בגלל צבעו הירוק והזרועות הנוטות לצדדים. אכן, יש לו לידידנו צורה קצת ייחודית, וזאת משום שהוא עצמו תופעה לא שגרתית בעולם הירקות. אנחנו מכירים ירקות שהם פירות הצמח (עגבניה, מלפפון, דלעת, פלפל, חציל ועוד), העלים (מנגולד, כרוב, קייל, רוקט, פטרוזיליה ועוד ועוד), הפרחים (ברוקולי וכרובית) וגם השורשים (סלק, בטטה, צנון, גזר למשל), אבל כאן מדובר בגבעול. ענין די נדיר. שותפים לו באגף הגבעולים עוד שני ירקות ממשפחה אחרת: השומר והסלרי, אבל הם שייכים כבר לסיפור אחר…

הוא בן למשפחה מוכרת וותיקה – משפחת הכרוביים, דודניו הם הכרוב, הברוקולי, הכרובית, הקייל וכרוב הניצנים. אמנם הם הקרובים המפורסמים שלו, אך גם הוא, שקצת נחבא אל הכלים, טעים להפליא ואינו נופל בסגולותיו הרפואיות משאר הכרוביים. בתחילת גידולו נראה צמח הקולרבי דומה מאוד לצמח של כרובית, כרוב, ברוקולי או קייל. הוא מפתח עלים ירוקים ויפים, על צמח זקוף. אך בשלב ההתבגרות הוא מחפש את עצמו ואת זהותו הייחודית, ולפתע גבעולו מתעבה, מתכדר ומתעגל, ועל גבי האדמה מונח לו קולרבי עגלגל, ירקרק בהיר (או סגול, תלוי בזן), מתוק ועסיסי.

מקור שמו בשפה הגרמנית ופירושו כרוב-לפת (Kohl – כרוב, Rabi – לפת). אולם הוא אינו שילוב של השניים. הוא ניתן לו כנראה משום שהוא שייך למשפחת הכרוביים, אך מזכיר בצורתו לפת שמנמנה. השם הזה קצת מטעה, כי ידידנו, כאמור, אינו שורש או פקעת, כי אם גבעול מעובה. דווקא השם העברי מתאים יותר, אם כי מסורבל כמובן, כיאה לעב"מ: כרוב הקלח.

kohlrabi1

המרחקים הגיאוגרפים שעבר הקולרבי לאורך השנים לא היו מביישים אף נוסע מתמיד. כמו שאר בני משפחתו, גם הוא התפתח מהאב הקדמון, כרוב הבר, או כרוב העלים. שורשיו קדומים מאוד. כבר במאה הראשונה לספירה כתבו עליו אגרונומים ובשלנים רומאים. קארל הגדול, קיסר האימפריה הרומית, ציווה שישתלו קולרבי באדמות מלכותו. מאירופה הוא נישא למרחקים, לצפון הודו, במאה ה-17, שם הוא נחשב כחלק מרכזי בדיאטה ההינדית. הוא הגיע גם לצפון אפריקה והמזרח התיכון, לסין ולאפריקה, ומאוחר יותר, גם לארצות הברית, בעיקר למטבח ה"דרומי". עד היום הוא מככב בספרי בישול הודיים, אסיאתיים, גרמניים והונגריים.

הוא זריז להבשיל משאר בני משפחתו, משום שכדי להגיע לחלק הנאכל איננו מחכים לפריחת הצמח (כמו בכרובית או בברוקולי) או לסגירת העלים (כמו בכרוב). למעשה, קולרבי צריך להיקטף מוקדם, כשעדיין אינו בוגר. קולרבי שנקטף מאוחר מדי, מרקמו עלול להיות "עצי" וסיבי מאוד. זו גם הסיבה לקולורבים הקטנטנים שיש לפעמים בסליכם. לעתים  עוצר החורף את גדילתם, אך המתנה ממושכת להאצת צמיחה אביבית תפגום במרקם העסיסי והפריך של הירק, ולכן אנחנו קוטפים אותם קטנים. קולרבים קטנים שכאלו אין צורך אפילו לקלף, כי הם בעלי קליפה עדינה מאוד.

ניתן לאכול קולרבי למעשה בכל צורה. מקובל לאכול אותו חי, אבל הוא גם מעולה צרוב בגריל או בטאבון. הוא מצויין מבושל, או מאודה, לא רק במרק, מוקפץ בחמאה מזוקקת או אפוי בתנור עם מלח, פלפל לבן וגרוס ומרווה, והוא אפילו מוחמץ. הוא יכול לשמש תחליף במתכונים לצנון או לפת, וכן לערמוני מים במאכלים סיניים. העלים שלו דומים מאוד בטעמם לעלי קייל, וניתן להשתמש בהם באותה הצורה, ולהוסיף אותם למרקים, לרטבי פסטה, ולתבשילי ירקות מוקפצים. הגבעולים קשים ולא שמישים. כדאי להציץ במתכונים שלנו כדי לקבל רעיונות לשימושים פחות רגילים בקולרבי.

במישור הבריאותי, הקולרבי נהנה (כלומר, אנחנו נהנים) מכל הסגולות הרפואיות של משפחת המצליבים. הוא מקור מצויין לויטמין C (ספל קולרבי חתוך יספק את המנה היומית המומלצת) וכמו הכרובית הוא מקור מעולה לסיבים תזונתיים. הוא מכיל גם כמויות יפות של אשלגן, חומצה פולית וסידן. ברפואה העממית הוא נחשב למנקה דם וכליות ויעיל למערכת הלימפה ולעיכול. ניסים קריספיל כותב כי יהודי מרוקו משתמשים במיץ קולרבי ודבש לטיפול בצרידות ובליחה בגרון, וברפואה הטבעונית מערבים מיץ קולרבי וירקות אחרים לטפל באסטמה, לשיפור תפקודי ריאה, בעיות בסינוסים ותפקוד בלוטת התריס. לעידון טעמו של מיץ הקולרבי ניתן להוסיף לו מיץ גזר.

kohlrabis

כדי להנות ממנו למאכל נקטף הקולרבי בצעירותו, בעונות מסויימות לאחר פחות מחודשיים של צמיחה (משתילה), אולם למעשה הוא ירק דו-שנתי. המשמעות היא שכדי להגיע למחזור צמיחה שלם, עד הפקת זרעים, הוא צריך לעבור שתי עונות גידול, שביניהן תקופת "דגירה" או מנוחה של חורף, שרק באביב שלאחריו הוא יפרח ויפיק זרעים.

הוא ירק חורפי, ומעדיף בהחלט מזג אויר קריר. אנחנו מנסים להאריך ככל האפשר את העונה ושותלים אותו החל מסוף אוגוסט, אבל מתלבטים בתזמון הזה בכל שנה מחדש. זאת משום שבדרך כלל המחזור הראשון של גידול הקולרבי מתמודד עדיין עם חומו של סוף הקיץ, וכשהוא סובל מעקת החום, הוא פגיע למזיקים ולבעיות. במיוחד אוהבת "לטפס עליו" בכל המובנים, כנימת עש הטבק. שהיא כנימה קטנטנה ומעצבנת מאוד. את משפחת הכרוביים היא אוהבת במיוחד וחונקת אותם מאהבה. היא מתיישבת על העלים על כל משפחתה המורחבת (והיא מורחבת…) וממש משחירה את פניהם. היא ניזונה מן הצמח ומחלישה אותו ובנוסף מפרישה כמויות גדולות של טל דבש, חומר סוכרי דביק שמושך את פטריית הפייחת, המכסה את העלים בצבע שחור ומפחיתה את היכולת שלהם לעשות פוטוסינתיזה (הטמעה בשפת הקודש). כשהיא פוגעת בקולרבי התוצאה היא קולרבים לבנבנים וחסרי טעם, ויבול דל במיוחד בכמות (השנה לא פגשנו בה, וטוב שכך).

הבשורה הטובה היא שעם ירידת הטמפרטורות פעילותה פוחתת מאוד, ובשתילות הבאות של הקולרבי, אנחנו רואים בדרך כלל הרבה פחות נזק, ידידתנו כנראה כבר מתארגנת מתחת לפוך לנמנום חורף. היבול נאה, הקולרבי ירקרק ועסיסי וטעים. זהו הקטיף העכשווי של הcool-רבי החביב. אז תנו לו כבוד ומקום אצלכם בצלחת, הוא גבר על קשיים כדי להגיע אליכם ולשמח את לבבכם וקיבתכם.

אנחנו מנצלים את ההזדמנות לברך את מוחמד לכבוד אירוסי בתו הצעירה (וברכות גם לאחים הגאים, עלי ומג'די), וגם את מליסה לכבוד בר המצוה של בנה הקטן איתמר.
הלוואי שבעיקר שמחות ואהבות ישבצו את חיינו לרוב
שיהיה שבוע רגוע
אלון, בת-עמי, דרור,יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כוסברה/פטרוזיליה, מנגולד/תרד ניוזילנדי, חסה, מלפפון, קייל/רוקט, עגבניה/עגבניות צ'רי, גזר, צנונית/דייקון/לפת, קלרבי/שומר, פלפל אדום/ירוק/חציל. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית.

ובסל הגדול תוספת של: בטטה, כרוב/ברוקולי, סלק, סלרי עלים/כרישה.

יום רביעי: פלפל אדום/חצילים, גזר, מיזונה/רוקט/טאטסוי, עגבניה/עגבניות צ'רי, פטרוזיליה/כוסברה, צנונית/לפת/דייקון, קלרבי/שומר, כרוב /ברוקולי, מלפפון, קייל/מנגולד. בארגזים קטנים בלבד: ארטישוק ירושלמי/לוביה תאילנדית.

ובסל הגדול תוספת של: כרישה/בצל ירוק, סלרי עלים, סלק, בטטה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור וגרנולה, מיצים טבעיים, סיידר, ריבות וחומץ טבעי, טחינה, סילאן וחטיפי בריאות, קפה, סוכריות דבש וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #554, 28-30 בדצמבר 2015, ט"ז-י"ח טבת תשע"ו

השבוע מסתיים חודש דצמבר ואיתו שנת 2015, בסוף השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד תחילת השבוע הבא. שימו לב בבקשה שבחודש זה יש חמישה ימי רביעי, לכן יש סיכוי שקיבלתם יותר ארגזים מהרגיל, והסכום בחשבונית יהיה גבוה מהרגיל.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

________________________________________

 

סיפור משפחתי

לפני שבוע מת במפתיע שלמה, אביו של ישראל בנזוגי. שלמה היה אדם של פנים רבות, אבל אחד הצדדים הבולטים באישיותו היו העקשנות והנחישות שלו לעמוד בהחלטות שקיבל על עצמו, יום יום בסבלנות ובהתמדה במשך שנים ארוכות, מתוך אמונה בעצמו ובכוחם של צעדים קטנים בזה אחר זה ליצור פסיעה גדולה של התקדמות לקראת השגת המטרה.

בעקבות מותו אני מהרהרת הרבה על אופיים של שינויים והתפתחויות, ולומדת כמה סבלנות וזמן וקצב איטי ומדוד צריך לאפשר לשינויים שקורים אצלנו, בני האדם, במיוחד שינויים שקשורים לתיקון: צמיחה וגדילה, היפתחות, חיבור וריפוי. נראה שפעמים רבות פעולות הרסניות הן מהירות ומיידיות, ודווקא הבניה מתרחשת אבן אחר אבן, רגע אחר רגע, וזקוקה להתמדה ולאורך רוח, כמו גם לתקוה ואמונה.

המחשבות האלה הביאו אותי להיזכר בעלון שכתבתי לפני כעשור על משפחת הכרוביים האהובה שמלווה אותנו בארגזים במהלך חודשי החורף הנפלא הזה. על ההשתנות וההתפתחות וההתגוונות האיטית שלה לאורך שנים ארוכות, בזכות סקרנות ובטחון של חקלאים (חקלאיות כנראה…) מסורים ונאמנים. הנה הוא היום לפניכם, במהדורה מחודשת.

מדי פעם שומעים בחדשות על פיתוחים מדעיים אחרונים של צמחי מאכל או ירקות חדשים. ייתכן שהיום קצב החידושים והשינויים מהיר הרבה יותר מבעבר, אך גם בעבר, אפילו הרחוק והפרימיטיבי, פיתחו ושכללו החקלאים את סוגי הירקות שגידלו. למען האמת, רבים מהשינויים המדהימים ביותר שנעשו בתחום של פיתוח זנים לא היו כחלק ממחקר מתוקצב ומובנה, אלא בצורה הפשוטה של איסוף זרעים מאותם צמחים שמצאו חן בעיני החקלאי, והעדפתם על פני זרעים מצמחים פחות אהובים. לפעולה הפשוטה של הבחירה להרבות צמח מסויים על פני אחר היתה השפעה עצומה על שיפור ושינוי יבול מסויים או זן מסויים. עוד הרבה לפני שהבין האדם את הגנטיקה של הצמחים הוא גרם בפעולותיו לשינויים קטנים ואיטיים בגידולים, שהצטברו עם הזמן עד שהביאו לתוצאות ממשיות.

משפחת הכרוביים היא משפחה שיכולה להדגים את ההתפתחות הזו יפה. כל בני המשפחה מקורם בצמח בר,brassica oleracea, שמקורו באיזור הים התיכון, והוא מזכיר בהופעתו צמח קנולה. מתישהו, לאחר ביות הצמח, החלו האנשים לגדל אותו בשל עליו. מכיוון שהם צרכו את העלים, רק הגיוני היה לבחור בכל שנה את הצמחים שהניבו את העלים הגדולים ביותר, כתוצאה מכך הפכו עלי הצמח לגדולים יותר ויותר והביאו ליצירת הצמח המוכר לנו כקייל או קולרדז (kale / collards). שמו הספציפי של הקייל הוא var. acephala, שמיתרגם ל"כרוב חסר ראש".

אנשים אחרים העדיפו דוקא את הצמחים שהניבו עלים קטנים, צפופים ועדינים יותר במרכז הצמח בראש הגבעול, ובחרו להרבות דוקא צמחים בעלי תכונות אלו. עם חילופי העונות והמשך ברירת הצמחים בכיוון הזה, הפכה תכונת הקומפקטיות יותר ויותר בולטת בצמחים, שהניבו מצבור עלים צפוף וסגור יותר ויותר בראש הצמח. עם השנים הוא אף גדל, והפך ממש ל"ראש" הלא הוא הכרוב המוכר לנו, ששמו המדויק הוא var. capitata, שמשמעו כרוב בעל ראש.

בערך באותה תקופה, באיזור גרמניה של היום, העדיפו המגדלים דוקא צמחי kale בעלי גבעולים קצרים ועבים. הם חשקו באכילת הגבעול עצמו, ולאט לאט, תוך בחירת הצמחים הנוטים לגבעול עבה, הביאו את הכרוב הקדום לשנות את גבעולו, שהתעבה מאוד, ולהפוך לקולורבי, שזכה לשם var. caulorapa, שמשמעו "לפת גבעול".

מתישהו במהלך אלף השנה האחרונות פיתח האדם את התשוקה לאכול דוקא את ניצני הפרחים הלא מפותחים של הכרוב, ובחר דוקא את הצמחים שהפיקו ראשי פריחה גדולים. כך התפתחו הכרובית והברוקולי, שניהם ואריאציות שונות של תפרחת לא מפותחת של כרוב. שמה המדויק של הכרובית הוא var. botrytis, שמשמעו אשכול, בשל צורתה המזכירה אשכול ענבים. הברוקולי, שפותח באיטליה זכה לכינוי הספציפי var. italica.

ואחרון חביב במשפחה הענפה: על טעם ועל ריח אין להתווכח, ומסתבר שהיו גם כאלה שהעדיפו את הצמחים שפיתחו כמה מצבורי עלים צפופים ומכונסים לאורך הגבעול, והם היו כנראה בלגים. בחירה חוזרת ונשנית של הצמחים שהניבו דוקא את צורת העלים הזו הביאה לפיתוח כרוב הניצנים (Brussels sprouts), ולו ניתן השם הספציפי: var. gemmifera שמשמעו: כרוב בעל אבני-חן.

לסיכום, הסיפור המשפחתי הפתלתל הזה מראה כי ללא השכלה מסודרת באשר לגנטיקה או להרביית צמחים, ברירה פשוטה של זרעים, על ידי האנשים שגידלו אותם, והרבה אורך רוח, סבלנות והתמדה, פותחו במשך 7000 שנה שישה סוגים שונים וייחודיים של ירקות. זה קורה במשפחות הכי טובות.

מאחלים לכולנו שבוע של פליאה וגיוון, של עקשנות, אמונה ונחישות,
תהנו מימי השמש היבשים, עד לשובו הברוך של הגשם, בתקוה עוד השבוע,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בסל, לצד בני משפחת הכרוביים:

יום שני: ברוקולי, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, עגבנייה, עלי חרדל/חסה, שומר/דייקון/צנון אדום, קייל/תרד/מנגולד, מלפפון, בטטה, גזר, כרובית/כרוב, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/עלים.

ובסל הגדול תוספת של: קולרבי, רוקט/מיזונה אדומה/טטסוי, סלק, ארטישוק ירושלמי.

יום רביעי: פלפל צהוב/אדום, מלפפון, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, מנגולד/תרד/ קייל, עגבנייה, ברוקולי, חסה/עלי חרדל, קלרבי, גזר, סלק/דייקון/לפת, כרובית/כרוב.

ובסל הגדול תוספת של: בטטה/ארטישוק ירושלמי, שומר, סלרי עלים/שורש.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

עלי ח'ביזה #548, 9-11 בנובמבר 2015, כ"ז-כ"ט חשוון תשע"ו

cool-רבי

kohlrabi-faces

לפעמים מתארים את הקולרבי כמו חייזר, אולי בגלל צבעו הירוק והזרועות הנוטות לצדדים. למען האמת הוא בן למשפחה מוכרת וותיקה – משפחת הכרוביים, שרבים מחבריה, כמו הכרוב, הברוקולי, הכרובית, אהובים ומוכרים, ורק בן משפחה זה הפך להיות מעין "ברווזון מכוער", קצת זנוח, למרות שהוא אינו מכוער, הוא טעים להפליא ואינו נופל בסגולותיו הרפואיות משאר הכרוביים.

אכן, יש לו לידידנו צורה קצת ייחודית, וזאת משום שהוא עצמו תופעה לא שגרתית בעולם הירקות. אנחנו מכירים ירקות שהם פירות הצמח, עליו, פרחיו ואפילו שורשיו, אבל כאן מדובר בגבעול. בתחילת גידולו נראה צמח הקולרבי דומה מאוד לצמח של כרובית, כרוב, ברוקולי או קייל. הוא מפתח עלים ירוקים ויפים, על צמח זקוף. אך בשלב ההתבגרות הוא מחפש את עצמו ואת זהותו הייחודית, ולפתע גבעולו מתעבה, מתכדר ומתעגל, ועל גבי האדמה מונח לו קולרבי עגלגל, ירקרק בהיר (או סגול, תלוי בזן), מתוק ועסיסי.

שמו הנפוץ בשימוש מקורו בשפה הגרמנית ופירושו כרוב-לפת (Kohl – כרוב, Rabi – לפת). אולם הוא אינו שילוב של השניים. הוא ניתן לו כנראה משום שהוא שייך למשפחת הכרוביים, אך מזכיר בצורתו לפת או פקעת דומה לה, אלא שגם מבחינה זו זהו שם מטעה, שכן, כאמור, הקולרבי אינו שורש או פקעת, כי אם גבעול מעובה. דווקא השם העברי מתאים יותר, אם כי מסורבל כמובן, כיאה לעב"מ: כרוב הקלח.

kohlrabi1

המרחקים הגיאוגרפים שעבר הקולרבי לאורך השנים לא היו מביישים אף נוסע מתמיד. כמו שאר בני משפחתו, גם הוא התפתח מאביו הקדמוני, כרוב הבר, או כרוב העלים. שורשיו קדומים מאוד. כבר במאה הראשונה לספירה כתבו עליו אגרונומים ובשלנים רומאים. קארל הגדול, קיסר האימפריה הרומית, ציווה שישתלו קולרבי באדמות מלכותו. מאירופה הוא נישא למרחקים, לצפון הודו, במאה ה-17, שם הוא נחשב כחלק מרכזי בדיאטה ההינדית. הוא הגיע גם לצפון אפריקה והמזרח התיכון, לסין ולאפריקה, ומאוחר יותר, גם לארצות הברית, בעיקר למטבח ה"דרומי". עד היום הוא מככב בספרי בישול הודיים, אסיאתיים, גרמניים והונגריים.

הוא זריז להבשיל משאר בני משפחתו, משום שכדי להגיע לחלק הנאכל איננו מחכים לפריחת הצמח (כמו בכרובית או בברוקולי) או לסגירת העלים (כמו בכרוב). למעשה, קולרבי צריך להיקטף מוקדם, כשעדיין אינו בוגר. קולרבי שנקטף מאוחר מדי, מרקמו עלול להיות "עצי" וסיבי מאוד. זו גם הסיבה לקולורבים הקטנטנים שיש לפעמים בסליכם. לעתים  עוצר החורף את גדילתם, אך המתנה ממושכת להאצת צמיחה אביבית תפגום במרקם העסיסי והפריך של הירק, ולכן אנחנו קוטפים אותם קטנים. קולרבים קטנים שכאלו אין צורך אפילו לקלף, כי הם בעלי קליפה עדינה מאוד.

ניתן לאכול קולרבי למעשה בכל צורה. מקובל לאכול אותו חי, אבל הוא גם מעולה צרוב בגריל או בטאבון. הוא מצויין מבושל, או מאודה, לא רק במרק, מוקפץ בחמאה מזוקקת או אפוי בתנור עם מלח, פלפל לבן וגרוס ומרווה, והוא אפילו מוחמץ. הוא יכול לשמש תחליף במתכונים לצנון או לפת, וכן לערמוני מים במאכלים סיניים. העלים שלו דומים מאוד בטעמם לעלי קייל, וניתן להשתמש בהם באותה הצורה, ולהוסיף אותם למרקים, לרטבי פסטה, ולתבשילי ירקות מוקפצים. הגבעולים קשים ולא שמישים. כדאי להציץ במתכונים שלנו כדי לקבל רעיונות לשימושים פחות רגילים בקולרבי.

במישור הבריאותי, הקולרבי נהנה (כלומר, אנחנו נהנים) מכל הסגולות הרפואיות של משפחת המצליבים. הוא מקור מצויין לויטמין C (ספל קולרבי חתוך יספק את המנה היומית המומלצת) וכמו הכרובית הוא מקור מעולה לסיבים תזונתיים. הוא מכיל גם כמויות יפות של אשלגן, חומצה פולית וסידן. ברפואה העממית הוא נחשב למנקה דם וכליות ויעיל למערכת הלימפה ולעיכול. ניסים קריספיל כותב כי יהודי מרוקו משתמשים במיץ קולרבי ודבש לטיפול בצרידות ובליחה בגרון, וברפואה הטבעונית מערבים מיץ קולרבי וירקות אחרים לטפל באסטמה, לשיפור תפקודי ריאה, בעיות בסינוסים ותפקוד בלוטת התריס. לעידון טעמו של מיץ הקולרבי ניתן להוסיף לו מיץ גזר.

kohlrabis

כדי להנות ממנו למאכל נקטף הקולרבי בצעירותו, בעונות מסויימות לאחר פחות מחודשיים של צמיחה (משתילה), אולם למעשה הוא ירק דו-שנתי. המשמעות היא שכדי להגיע למחזור צמיחה שלם, עד הפקת זרעים, הוא צריך לעבור שתי עונות גידול, שביניהן תקופת "דגירה" או מנוחה של חורף, שרק באביב שלאחריו הוא יפרח ויפיק זרעים.

הוא ירק חורפי, ומעדיף בהחלט מזג אויר קריר. אנחנו מנסים להאריך ככל האפשר את העונה ושותלים אותו החל מסוף אוגוסט, אבל מתלבטים בתזמון הזה בכל שנה מחדש. זאת משום שבדרך כלל המחזור הראשון של גידול הקולרבי מתמודד עדיין עם חומו של סוף הקיץ, וכשהוא סובל מעקת החום, הוא פגיע למזיקים ולבעיות. במיוחד אוהבת "לטפס עליו" בכל המובנים, כנימת עש הטבק. שהיא כנימה קטנטנה ומעצבנת מאוד.

את משפחת הכרוביים היא אוהבת במיוחד וחונקת אותם מאהבה. היא מתיישבת על העלים על כל משפחתה המורחבת (והיא מורחבת…) וממש משחירה את פניהם. היא ניזונה מן הצמח ומחלישה אותו ובנוסף מפרישה כמויות גדולות של טל דבש, חומר סוכרי דביק שמושך את פטריית הפייחת, המכסה את העלים בצבע שחור ומפחיתה את היכולת שלהם לעשות פוטוסינתיזה (הטמעה בשפת הקודש). כשהיא פוגעת בקולרבי התוצאה היא קולרבים לבנבנים וחסרי טעם, ויבול דל במיוחד בכמות (רק חלק מכם פגש אותם לפני כמה שבועות, וטוב שכך).

הבשורה הטובה היא שעם ירידת הטמפרטורות פעילותה פוחתת מאוד, ובשתילה השניה של הקולרבי, שהיתה שבועיים לאחר הראשונה, באמצע ספטמבר, ראינו כבר הרבה הרבה פחות נזק, ידידתנו כנראה כבר מתארגנת מתחת לפוך לנמנום חורף. היבול נאה, הקולרבי ירקרק ועסיסי וטעים. זהו הקטיף העכשווי של הcool-רבי החביב. אז תנו לו כבוד ומקום אצלכם בצלחת, הוא גבר על קשיים כדי להגיע אליכם ולשמח את לבבכם וקיבתכם.

אנחנו מנצלים את ההזדמנות למסור ברכות למג'די, שהתארס לבחירת לבבו בשבת האחרונה, לגבי, שהפך לסבא בזכות אביגיל הקטנטונת, וליוחאי, שחגג בשבוע שעבר יומולדת.

הלוואי שבעיקר שמחות ואהבות ישבצו את חיינו לרוב
שיהיה שבוע רגוע
אלון, בת-עמי, דרור,יוחאי וכל צוות ח'ביזה

_______________________________________

מה השבוע בסל? – עדיין יש מחסור בעגבניות, אבל ירקות החורף כבר כאן וזורמים לארגזים כדי לנחם אתכם על חסרון העגבניה…

בשבוע שעבר היתה בעיה במיון הבטטות ביום רביעי. הגשם – הרטיבות והקור כנראה פגעו בחלק מהבטטות, והמיון היה מאוד לוקה בחסר. מי שקיבל בטטות מרקיבות – נודה לכם אם תיידעו אותנו כדי שנוכל לשלוח לכם פיצוי. מתנצלים על התקלה.

יום שני: חסה מסולסלת/פקצוי/מיזונה, כוסברה/נענע, דלעת, צנונית/צנון, גזר/תפו"א/עגבנייה, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, מלפפון, בטטה, רוקט/עלי חרדל, סלק אדום /קלרבי. בארגזים קטנים בלבד: כרישה.

ובסל הגדול תוספת של: חציל/פלפל ירוק,סלרי עלים, לוביה תאילנדית/ ארטישוק ירושלמי, שומר/לפת לבנה.

יום רביעי: בטטה, מלפפון, כוסברה/נענע/שמיר, מנגולד/תרד ניוזילנדי/קייל, עגבניה, שומר/לפת /צנון, רוקט/עלי חרדל, פאקצוי/טטסוי/חסה מסולסלת, קולרבי/סלק, תפו"א/גזר/לוביה תאילנדית, בארגזים קטנים בלבד: כרישה/עירית שומית.

ובסל הגדול תוספת של: דלעת, פלפל ירוק/חצילים, ארטישוק ירושלמי, סלרי עלים.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)