חג הפורים מאחורינו, ואנחנו עם הפנים לחג הפסח, חג החירות והאביב – שינוי במשלוחים לרגל חג הפסח:
בשבוע של 21-27 באפריל:
משלוחי יום שני מוקדמים ליום ראשון 21 באפריל, אין משלוחים לאנשי יום רביעי!
בשבוע של 28 באפריל-4 במאי:
משלוחי יום שני יתאחרו ליום שלישי 30 באפריל, משלוחי יום רביעי כרגיל ביום רביעי 1 במאי
בחול המועד אנחנו לא שולחים ירקות, אבל מזמינים אתכם אלינו – היום הפתוח שלנו יתקיים אחה”צ ביום רביעי 24 באפריל, בין השעות 15:00-18:00 – מוזמנים מאוד!
______________________________________________________________________________
רצינו לספר לכם שרבים מהמוצרים המקומיים והמשובחים שאתם יכולים להוסיף לארגז הירקות כשרים לפסח והם אפשרות נהדרת לתוספת לשולחן החג שלכם או כמתנה למשפחה וחברים לחג, הנה כמה רעיונות:
הסילאן של קיבוץ נאות סמדר, שמן זית, ממרח שקדים, סירופ חרובים וזעתר של סינדיאנת הגליל, מיצים, סיידר או חומץ תפוחים של המתססה, דבש ממכוורת עין חרוד (מלבד דבש אקליפטוס), חליטות תה של שלוותי, מגוון המוצרים של “שורשי ציון” (קרקרים, עוגיות, גרנולה, ממרחים, שוקולד וקינוחים), הנבטים והפטריות של אודי, וכל סוגי התמרים: דקל נור, מג’הול וברהי של סמר, משק אלעזר או נאות סמדר.
(אני מפרטת כאן את המוצרים שיש עליהם חותמת “כשר לפסח”, אבל כמובן שיש מוצרים נוספים שאינם חמץ, ואתם מוזמנים להוסיף גם מהם לכבוד החג – שמן זית, חומוס, קינואה ושקדים של עין חרוד, נבטים של “עם האדמה”, מיצים של נאות סמדר ועוד.
במידה ואתם רוצים שנוודא שיש חותמת כשרות לפסח על מוצרים שאתם מוסיפים להזמנה, נא ציינו זאת בהזמנתכם.
מקוים שעד החג יזכו גם החטופים לצאת לחירות ונוכל לחגוג יחד.
______________________________________________________________
אוכל לא זורקים!
השבועות האלה שלפני חג הפסח הם ימים של נקיונות יסודיים ובדק בית – מה אנחנו באמת צריכים מכל מה שמצטבר לנו בבית, וממה אנחנו צריכים להיפרד ולהיפטר. אותי זה מביא למחשבות הפוכות על המאמץ שאנחנו עושים בח’ביזה דווקא לא לזרוק מה שגדל בשדה, אלא להיפך – לנצל את יבולי השדה כמה שניתן, גם בדרכים יצירתיות. הרצון להשתמש בירקות במלואם, ולנצל כל יבול שיוצא מחלקת השדה שלנו, נובע מהכבוד שיש לנו לאדמה שמגדלת את התוצרת, ומההבנה שלנו כמה אנרגיה, השתדלות ומאמץ מושקעים בגידול הירקות, לא רק אנרגיה השתדלות ומאמץ אנושיים, אלא גם הרבה עשיה ופעילות של כל שותפינו לגידול הירקות – בראש ובראשונה האדמה עצמה, על כל עולם המיקרובים שבקרקע, דרך הפרות שמייצרות את הזבל שהוא הבסיס לקומפוסט שלנו ועד החרקים המועילים שמאביקים, שטורפים את המזיקים.
בדרך כלל בחקלאות (כמו גם בתעשיה), אחרי כל המאמץ והאנרגיה המושקעים, יש עדיין חלק לא קטן מהייצור שנפסל לשיווק – ירקות ופירות קטנים מדי או גדולים מדי, מקומטים קצת, או כאלה שיש עליהם שריטה או כתם חיצוני. כך שבסופו של יום עבודה בשדה, לא מעט מתוצרת טובה, בשלה ומזינה, לא מגיעה לצלחות הצרכנים. בשנים האחרונות עולה המודעות לבזבוז המזון הכרוך במיון הקפדני של תוצרת חקלאית, מיון שנובע גם מהעובדה שהתרגלנו לקבל רק דברים “יפים” ו”מושלמים, ככאלה שראויים להוציא עליהם את כספנו, ולכן הסוחרים מעוניינים להביא לצרכן רק את התוצרת היפה ביותר, וגם מהעובדה שפעמים רבות לתוצרת יש דרך ארוכה לעבור עד שתגיע לצרכן – היא תיארז ותחכה בקירור, ותוסע (או תוטס, או תושט) מרחקים, ושוב תחכה באחסון ורק לבסוף תוצג על מדף המרכול לעיני הלקוחות.
עם עליית המודעות לבזבוז, עולות גם יוזמות שונות להצלת אוכל איכותי ומזין (גם אם פחות יפה), והנגשתו למי שזקוק לו וישמח בו. אחת היוזמות, שאנחנו גאים לתרום לה (אם כי לעתים רחוקות, ועל כך עוד בהמשך) היא חזית אנושית ירושלים, ומיזם צפוני אחר שעליו שמעתי לאחרונה הוא מאדמה לאדם ממושב ציפורי בעמק יזרעאל. בשתי היוזמות האלה, אוספים עודפי תוצרת, מחקלאים או מהשוק, ומבשלים ארוחות למי שצריך. בתקופת הקורונה, ושוב, בחצי השנה האחרונה במהלך המלחמה, יוזמות כמו אלה היו ממש הצלה – הן לחקלאים והן למי שניזון מהן.
אנחנו תורמים ליוזמות כאלה רק לעתים רחוקות, משום שזכינו לעבוד בשותפות ישירה אתכם, האנשים שאוכלים את הירקות שאנחנו מגדלים, ובעקבות זאת אנחנו משווקים ממש את כל התוצרת שאנחנו מגדלים וכמעט שאין אצלנו בזבוז מזון. בזכות השיווק הישיר אין לנו צורך באחסון תוצרת לזמן ממושך או בשינוע למרחקים, ובארגזים אנחנו שולחים ירקות איכותיים, טריים ובריאים בכל מיני גדלים וצורות, לפעמים גם עם שריטה או כתם חיצוני, ומלמדים דרך זה על אתגרים בגידול ירקות, על תופעות שונות בשדה ועל התמודדות עם תנודות מזג האויר.
רוצים דוגמאות? באופן מסורתי אנחנו שולחים לכם לא רק עלים “סטנדרטיים” כמו תרד, מנגולד או קייל – בתקופות שיש מחסור בעלים ירוקים, אתם פוגשים בארגזים גם צרור עלים עדין ומתקתק שגדל עם שורש הסלק האדום או עלי ברוקולי שהקיפו את קרקפת הברוקולי. כשאנחנו אוספים תפוחי אדמה מהשדה, הם מגיעים במגוון גדלים – לפעמים כשיש כמות גדולה של תפודים קטנים, אנחנו נארוז עבורכם שקיות של תפודונים שמתאימים לבישול או אפיה גם בשלמותם, ללא קילוף או חיתוך. השום שלנו מתחיל תמיד את סיבוב ההופעות העונתי שלו כשום ירוק – קטיף שום ירוק מדלל את שורות השום שעתיד לצמוח לראש שום, ומאפשר גם לקטוף שומים שהתחילו להיפגע מפטריות שונות, לפני התפשטות הנזק. גם בצל ירוק נקטף פעמים רבות כדי לדלל ערוגות בצל שעתיד להיות ראש בצל יבש.
השנה, בעקבות המלחמה, לא הצלחנו לגייס עובדים זמניים שמגיעים לסייע לנו בעישוב ובדילול עונתי. הפתרון החלופי היה עזרה מבורכת של מתנדבים, שהיתה הצלה של ממש, אבל לא היתה עבודה מקצועית, והדילולים והעישובים היו ברמה בינונית, שאפשרה לנו להמשיך בגידולים, אבל הניבה בחלק ממחזורי הגידול גזרים, דייקון ולפתות קטנים מהרגיל. הפתרון שלנו? – צררנו אותם בצרורות מקסימים ושלחנו לכם בשמחה רבה. תוך כדי קטיף הירקות הקטנים הערוגה, למעשה, עברה דילול נוסף, ולשכניהם בשורה כבר היה מקום לגדול לגודל הרגיל. לפעמים הגודל הקטן של הירקות נובע מתקופת קור רצינית, שעוצרת את גדילתם, וגם אז אנחנו מעדיפים לא להשאיר אותם בשדה להזדקן, אלא לקטוף אותם בגיל המתאים, גם אם בגודל קטן מהרגיל, ולמרור בצרורות של רעננות חורפית.
השנה אנחנו מנסים קטיף מונע בזבוז נוסף, חדש עבורנו, שבינתיים מוכיח את עצמו יפה: בתקופת החורף אנחנו זורעים, כבר 20 שנה, בצל מזן “אורי” – זהו בצל דו שנתי, כלומר, שפורח רק לקראת שנתיים לגידולו, וכך, כשאנחנו קוטפים אותו כמה חודשים לאחר זריעתו, בשנתו הראשונה, אנחנו מקבלים בצל טרם פריחה. אלא שהשנה עבר עלינו חורף חמים למדי, חמים מדי עבור הבחור אורי – והבצל שלנו התבלבל והחל לפרוח, בעוד ראשי הבצל שלו לא התעבו דיים. כדי לעצור את התהליך המליצו לנו לחתוך את ניצני תפרחות הבצל, מה שיאפשר לבצל להמשיך לגדול בלי פריחה. כך עשינו, ורגע לפני שזרקנו את עמודי ניצני התפרחת של הבצלים, עצר אותנו נאנט, אחד מראשי הצוות שלנו, ואמר – למה לזרוק? מסתבר שבתאילנד אוכלים את עמודי הבצל. החלטנו לנסות – וגילינו שהתאילנדים לגמרי צודקים בענין זה – גבעולי הבצל פריכים ועסיסיים במיוחד – חריפים ונהדרים:
כמובן שלמרות כל הניצול המקסימלי הזה, יש שאריות גידולים רבים ש”נשארות בשדה” – עלי צמחים לא אכילים, שורשים וגבעולים – ויותר מכך – מגדלים בכל חורף גידולי כיסוי שאנחנו קוצצים ומתחחים חזרה לתוך האדמה, להחזיר לה תודה על כל שנתנה לנו, להעשיר אותה בזבל ירוק ולטייב את פוריותה – ממנה נהנה גם בעונה הבאה.
מקוים שהשבוע הקרוב יביא רק בשורות טובות,
אלון, בת-עמי, דרור ועינת וכל צוות ח’ביזה
____________________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: גזר, חסה, שומר/סלק אדום, פול ירוק/אפונה, כרובית, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, עגבניה/פלפל אדום מתוק, מלפפון, כרוב/בטטה, מנגולד. בארגזים קטנים: תפו”א/קישואים.
בארגזים הגדולים גם: בצל ירוק/עמודי תפרחת בצל/סלרי עלים, בצל יבש, קישוא וגם תפו”א.
בארגזי הפירות: בננה, תפוז/קלמנטינה, אבוקדו, תפוח עץ אדום, פומלית/אשכולית אדומה.