האביב המתון שעובר עלינו משמח אותנו ביותר – החום, שבשנים האחרונות מתנפל עלינו כבר מיד בסיום חג הפסח (ולפעמים אפילו תוך כדי), מציץ רק מדי כמה ימים בשרב ליום-יומיים-שלושה, אבל הערבים והבקרים עדיין קרירים ממש, עד כדי חולצה ארוכה ואפילו סוודר, ואנחנו נהנים מכמה שעות חסד נעימות בתחילת היום, ושוב, מהקלה בחום לקראת אחר הצהרים. ירקות החורף בשדה נהנים גם הם מסוף עונה רגועה וללא אתגרים – הסלקים והקולרבי, השומר, הכרוב והגזר צומחים בנחת, ולא סובלים מתסמונות רגילות של סוף עונה – בדרך כלל במאי הם כבר בקושי נושמים, וצומחים אף על פי כן ולמרות הכל, אבל השנה – תענוג. הם צומחים בשלווה וללא תחושת בהילות. לרוב, גם ירקות הקיץ נראים לנו לא מתבלבלים מהאקלים הממוזג שהם פוגשים – למרות שהם רגילים למכות חום מיידיות כמעט תמיד בתחילת עונת הגידול, השמש עדיין זורחת, ובכל זאת יש שעות חמות ומלאות קרינה והם צומחים בחינניות.
ובכל זאת, גם בתוך האידיליה הזאת, מסתבר שיש כמה הפתעות מוזרות, ומעשה שהיה כך היה: במהלך הקטיפים של ערוגות העגבניות הוותיקות שלנו פגשנו עגבניות קצת מוזרות למראה, במבט חטוף הן נראו גדולות ואדומות, אבל משהו משך את תשומת ליבנו, ובמבט נוסף ראינו שיש להן צורה קצת מעוותת, כאילו מישהו מעך אותן קצת בין האצבעות. הנה, כך הן נראות:
מישוש ולחיצה הוסיפו על המבוכה – התחושה היתה שהן חלולות מבפנים… האמנם? כמובן שכדי להשביע את סקרנותנו ולפתור את התעלומה החלטנו לחתוך אותן ולבדוק מה נמצא בפנים, והבלבול רק גדל – כי מה שמצאנו בפנים הוא חלל ריק ובמרכזו משהו שנראה כמו תות שדה קטן שגדל בתוך העגבניה…???:
יצאתי לחקור את התעלומה…
אז – לא, העגבניה שלנו לא התחתנה עם תות ונולדה עגבנ-תות… מעבר לעובדה הפשוטה שאין לנו תות שדה בח’ביזה, האבקה צולבת בין תות ועגבניה היא לא דבר אפשרי מבחינה בוטנית – הם שני צמחים ממשפחות שונות לחלוטין, ואפילו האבקה צולבת מכוונת שלהן לא תסתיים בהפריה, אלא סתם באבקה מבוזבזת. מבחן טעמים של ה”תות” המדומה בתוך העגבניה גילה לנו שמדובר בעגבניה לכל דבר, שהמרקם שלה קצת מוזר, אבל הטעם מוכר ממש, מתוק, עגבניתי וטעים.
אז מה כן? – את ההסבר שלנו נתחיל מנקודת הפתיחה שלמרות שהעגבניה נכללת אצלנו בירקות הסלט, היא, למעשה, פרי! קליפתה העבה מכילה בתוכה את הזרעים העגולים והשטוחים שלה, העטופים בג’ל רטוב שמכיל חומר מונע נביטה. כדי להתפתח מפרח לפרי היא זקוקה להאבקה, ולשם כך היא נעזרת אצלנו בדבורי הבומבוס החביבות שעליהן כבר כתבתי בעבר, ומבטיחה לרענן את זכרוננו שוב בקרוב. מה שקרה בחלק מן העגבניות שלנו העונה, הוא שההפריה לא התממשה במלואה. בהפריה מלאה, הזרעים היו מתפתחים להיות זרעי העגבניה שאנחנו מכירים, והג’ל היה משתנה, עוטף אותם וממלא את קליפת העגבניה, והיינו מקבלים את פרי העגבניה המוכר לנו. אבל בעגבניה המוזרה שלנו התקיימה חנטה פרתנוקרפית – ששמה בעברית הוא רְבִיַּת בְּתוּלִים או אַל-זֶרַע. במקרה שלנו, בשל מוטציה טבעית, צמח העגבניה יצר פרי גם ללא הפריה מלאה בשחלות, קליפת הפרי נבנתה בשלמותה, אבל הפרי בתוכה לא התפתח עד הסוף ונשאר חסר זרעים – ההפריה נעצרה בשלב בו יש בתוך הפרי ג’ל ועליו שכבת זרעים לא מפותחים. לתופעה הזאת קוראים Puffiness – נפיחות.
אז למה זה נראה לנו כמו תות? כדי להסביר זאת, נצטרך להסביר גם מה הוא תות – ושוב לבלבל אתכם קצת… תות שדה נמצא אצלנו בקטלוג במדור הפירות, אבל הוא בעצם פרי מדומה. למעשה תות שדה הוא מצעית (תחתית הפרח שעליה גדלים חלקי הפרח: עלי הגביע, עלי הכותרת, האבקנים והפרחים). במקרה של התות זו מצעית תפוחה ועסיסית, כל אחת מהבליטות השחורות המצויות על פני התות היא בעצם אגוזית (מעין אגוז קטנטן) ובתוכה- זרע. כך שהתות הוא בעצם מצע למקבץ אגוזיות קטנות רבות שהן הפירות האמיתיים, מבנה בוטני כזה מכונה גם “פרי מקובץ”.
תנו מבט על התות הזה בעיניים חדשות:
אז נכון שמדובר בשתי תופעות שונות, אבל המראה שנוצר משתיהן דומה. הנפיחות בפרי העגבניה הלא מפותח מזכירה את המצעית הנפוחה של התות, הזרעים הבוסריים שלא חנטו ושקועים בג’ל הפנימי נראים כמו האגוזיות הקטנטנות בתוך המצעית של התות והצבע האדום משלים את הדמיון… אבל לפעמים תות בתוך עגבניה, הוא רק… עגבניה.
ובכן, ווטסון ידידי, חלק ראשון בתעלומה נפתר.
השלב הבא בתעלומה היה להבין – למה זה קורה??? מה גורם לעגבניה המקסימה שלנו לצמח חלל מוזר בתוכה, למאן לחנוט חנטה מלאה ולהישאר מכווצת ותותית? מסתבר שמצבי עקה שונים (טמפרטורות נמוכות מדי או גבוהות מאוד, גשמים רבים, יותר מדי חנקן, פחות מדי אשלגן או וירוסים שונים) עלולים להפריע להאבקה להתבצע במלואה, וכתוצאה מכך להניב פירות נפוחים. במקרה שלנו זני העגבניות שמסיימים להניב בשדה הם עדיין זני החורף, אז אנחנו לא סבורים שהאביב הקריר הפריע להם, אנחנו חושבים שכנראה מדובר בעקה שנוצרה מוירוס שביקר אצלנו לראשונה בעגבניות השנה, ואולי הפריע להאבקה או להפריה שלהן. התופעה אינה נרחבת ממש והערוגה בה זיהינו את העגבניות המוזרות כבר לקראת סיום הקטיף, כך שאנחנו לא ממש נבהלים ובעיקר תופעה מסקרנת וזכינו ללמוד משהו חדש ומעניין מאוד על העגבניות הותיקות והמוכרות שלנו.
מאחלים לכולנו ללמוד כל שבוע משהו חדש, לפגוש בעיניים חדשות חברות וחברים ותיקים, ולהתאים את עצמנו למציאות המשתנה,
שיהיה שבוע טוב, אלון , בת-עמי, דרור, אורין ועינת וכל צוות ח’ביזה.
_______________________________________________________
מה השבוע בסל?
כמויות העגבניות השבוע קטנות מהרגיל – בטעות לא הגיעו אלינו שתילי העגבניות של חודש פברואר… ונוצר אצלנו פער של כמה שבועות בשתילת העגבניות, ולכן צפוי מחסור של מספר שבועות (אנחנו מנסים לרכוש עגבניות ממגדלים אחרים, אך זאת תקופת חסר בשוק האורגני). מקוים שהתקופה תהיה קצרה ונשוב לפגוש את העגבניות המתוקות בכמות הרגילה. המלפפונים, לעומת זאת, בשפע, ושלחנו כמויות נדיבות. תהנו!
יום שני: חסה, שום/בצל ירוק, קישוא+זוקיני, סלק, גזר, תפו”א, פטרוזיליה, מנגולד, עגבנייה, מלפפון, בצל יבש/שומר/כרוב/לפת.
בארגז הגדול גם: דלעת ערמונים/דלעת/בטטה, סלרי עלים/תרד ניוזילנדי/קייל, חצילים/פקוס.
בארגז הפירות: נקטרינה/שסק, תפוח עץ אדום/אגס, אבוקדו, בננה.
יום רביעי: תפו”א, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, לפת/כרוב/שומר/קולרבי, קישוא, חסה, סלק/בטטה, מלפפון, עגבניה, גזר, פטרוזיליה/כוסברה, בצל יבש/שום.
בארגז הגדול גם: חציל/פקוס, סלרי עלים/בצל ירוק, דלעת ערמונים/נתח דלעת.
בארגז הפירות: נקטרינה, תפוח עץ אדום/אגס, אבוקדו, בננה.