שָׂא רַגְלְךָ מִדַּוְשַׁת הַגָּז
הַפַּרְפַּר חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ
אוה קילפי (תרגום: רמי סערי)
בין שאר הדברים הטובים שזכינו להם בח’ביזה נמצאים גם הא.נשים המיוחדים והטובים שאנחנו פוגשים, ולעתים מלווים אותנו בדרך הארוכה והירוקה שלנו בשדות. אחת מהנשים האלה היא מליסה מילגרם מקיבוץ גזר. מליסה הצטרפה לארגז ירקות ממש בשבועות הראשונים שלנו, לפני כ20 שנה, ולאורך השנים מלווה אותנו בכובעים רבים ושונים: כשכנה, עובדת, מתנדבת, יועצת, יצרנית (פירות יבשים ולדר) ובעיקר, חברה. מליסה, שבעברה עבדה במשרד החקלאות ברשות להגנת הצומח, היא בעלת נפש סקרנית וחוקרת, ובאופן ספציפי, בתחומי טבע, צמחים וחרקים. לפני כחודשיים הצטרפה אלינו לסיוע בעישובים הרבים בשדה ימימה, בתה של מליסה. בסוף יום העישובים הראו לנו מליסה וימימה זחל יפיפה שמצאו בעישוב בערוגת השום. זה היה זחל יוצא דופן, לא אחד מהמוכרים לנו שאיתם אנחנו מתמודדים בשדה, הוא לא דמה לאף אחד מהזחלים הזללנים, שאוהבים לנשנש את הירקות שלנו. והוא גם נשנש צמח לא רגיל, שלא נמצא הרבה אצלנו בעשבי השדה: חנק מחודד. כך נראה הזחל הרעב:
יצאנו לחקור, חיפשנו תמונות והשווינו למראה הייחודי של הזחל, ולבסוף – מצאנו – זה היה זחל של דנאית הדורה, פרפר נודד, המתגורר בחורף בחלקים החמים והמזרחיים של הארץ, באיזור ים המלח, בקיץ נודד ומצפין לשפלה ולמישור החוף, ועם בוא החורף הוא שב מזרחה לחום… עם התחממות החורפים בשנים האחרונות העונה של הדנאיות בצפון מתארכת, ובמיוחד השנה, כשבדצמבר עוד היה קייצי למדי, כנראה שהדנאית התבלבלה בלוח השמנים שלה, ולקחה את הזמן אצלנו.
אז מה הסיפור של הזחל והפרפר דנאית הדורה?
הסיפור מתחיל… בביצה – הפרפרית הדנאית תופסת בצידו העליון של עלה, מלפפת את בטנה על קצה העלה, ומטילה ביצה על צידו התחתון, ביצה צהבהבה, זוהרת וגבוהה. מטילה, וממשיכה לעלה הבא. היא מטילה רק ביצה אחת בכל פעם, כדי למנוע מריבות עתידיות על מרחב מחיה בין הזחלים שלה. כשהזחל בוקע מן הביצה, הוא מתחיל את מסע הנשנושים שלו באכילת הביצה ממנה בקע, ואחר כך ממשיך לאכול את העלים שסביבו.
-
- ביצת דנאית הדורה – African Queen egg
-
- הזחל שבקע אוכל את הביצה – The newly-hatched caterpillar devouring the egg
הוא ניזון מעלי צמחים רעילים, כמו החנק המחודד שכבר הזכרנו. במנגנון גאוני של הטבע, הרעילות בעלים שהוא אוכל לא פוגעת בו, אבל היא הופכת את גופו לרעיל לבעלי חיים אחרים (וגם מסריח ולא טעים…) וכך הוא שומר על עצמו מלהיאכל על ידי טורפיו. הוא גם מזהיר אותם שהוא מסוכן: הצבעים המעטרים את גופו: צהוב-שחור-לבן-אדום הם צבעי אזהרה שמסמנים לתוקפיו שכדאי להם להיזהר. וזהו עובד! לזחלי (ופרפרי) הדנאית כמעט אין אויבים טבעיים שטורפים אותם, הגורמים המסכנים אותם הם תנאים אקלימיים קשים ומחלות שפוגעות בזחלים.
אז אחרי התחקיר הקצקצר שערכנו, ימימה, שהסתקרנה, לקחה את הזחל הרעב והיפיפה, וגידלה אותו בבית. הוא התגלה כבחור בעל תאבון בריא ביותר (כאן הוא ממשיך לזלול חנק מחודד):
לאחר שהזחל זלל וסבא ושבע – הוא התגלם לו בגלימת גולם ירקרקה ומגוננת, והמתין בתוכה עד לבקיעתו… כפרפר יפיפה, הנה הוא בלבושו החדש:
הדנאית ההדורה היא פרפר נפוץ למדי בעולם, באסיה, אפריקה, אוסטרליה והודו. היא מקורבת למשפחת מלוכה פרפרית – פרפרי המונארך, וזכתה לשמות רבים. שמה הלטיני נגזר משמו של המלך דנאוס במיתולוגיה היוונית. שם אחר שלה הוא: African Monarch. באוסטרליה היא מכונה “דנאית זהובה”, ובעברית יש לה שם נוסף: “דנאית תפוח סדום” – על שם צמח (רעיל) שהיא אוהבת לזלול. באנגלית היא מכונה בסתמיות משהו: “Plain tiger”, למרות ששום דבר בה לא פשוט, אם תשאלו אותי.
גם כפרפר היא לא מפסיקה לזלול, וכמו פרפרים רבים, חובבת מתוקים במיוחד. כאן האכילו אותה ימימה ומליסה בתפוח עסיסי במיוחד. ההנאה ניכרת, היא ממש מלקקת את השפתיים (המחושים)…
ולפני כמה ימים, אחרי תקופת שמרטפות אוהבת ומפנקת – הדנאית הבוגרת שלנו שוחררה לחופשי – פרשה כנפיים ועפה… אנחנו מקוות שהיא תמצא את דרכה לאיזורי המזרח החמים, ושתשלח את הדור הבא אלינו למפגש מחודש בעוד כמה חודשים, כשישוב החום הגדול. תודה למליסה ולימימה שטיפלו במסירות בדנאית המקסימה, ושחלקו איתנו את סיפורה.
ועם צאת הדנאית ההדורה שלנו לחופש, התבשרנו הבוקר על שחרור שני חטופים מהשבי בעזה. אנחנו ממשיכים לקוות שכל החטופים יצאו לחופשי כפרפרים וישובו לביתם.
שבוע שקט, בשורות טובות, מכולנו בח’ביזה.
______________________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: בצל טרי, שומר/צנונית/דייקון, חסה, תרד/טאטסוי/רוקט/מנגולד/קייל, תפו”א/בטטה, ברוקולי/כרובית, סלרי עלים/סלרי שורש, עגבניה, מלפפון, קולרבי/סלק/גזר. בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש.
בארגזים גדולים גם: פטרוזיליה/כוסברה, כרוב/פלפל אדום/נתח דלעת, פול ירוק/אפונה/ארטישוק ירושלמי, כרישה.
בארגז הפירות: בננה, תפוז/פומלית, אבוקדו, תפוח עץ אדום, קלמנטינה.
יום רביעי: ברוקולי/נתח דלעת, כרובית/כרוב/בטטה, בצל טרי, פטרוזיליה שורש/פטרוזיליה/כוסברה, תפו”א/פלפל אדום, מלפפון, עגבניה, קולרבי/גזר, שומר/צנונית/דייקון, חסה, תרד/קייל/טאטסוי/מנגולד/רוקט.
בארגזים גדולים גם: כרישה/סלק, סלרי שורש/סלרי עלים, פול ירוק/אפונה/ארטישוק ירושלמי.
בארגז הפירות: בננה, תפוז/פומלית, אבוקדו, תפוח עץ אדום, קלמנטינה.