עלון 71, 15-17 באוגוסט 2005

שיהיה שבוע שקט השבוע עבר עלינו שבוע סתווי במפתיע. מעין שכחה רגעית שאנחנו בעיצומו של אוגוסט הלוהט, ובריזה קלה של אשליה עברה בשדה. כמובן שקיבלנו כל זאת בנעימות רבה. זו גם היתה טפיחת עידוד על שכמנו – הבטחה שהסתו אכן יגיע, ודי בקרוב. ממש בימים אלו אנחנו שותלים כבר שתילי סתו – כרובית וכרוב כבר עושים את נסיונות הצמיחה שלהם בשדה, בשתילה מאוד מוקדמת שמנסה לקוות שמזג האויר לא יכניע את ירקות הסתו המנסים לצמוח בכל זאת ולהקדים בהבשלתם. הבריזה והענניות טמנו בנו תקווה שאכן יהיו לנו השנה ירקות סתו מוקדמים… השבוע אנחנו שולחים לכם פרי ספגטי – זוהי האליפסה הגדולה והצהובה שתמצאו בארגזים. (וכאן הסבר קטן – לא כתבתי עליו השבוע כי אלון ואני צריכים לתאם את נושא העלון בין השעות ההפוכות של בית נקופה וקליפורניה… ולפעמים זה גורם לקצת עיכוב בתגובה, אבל בשבוע הבא אני מבטיחה קצת יותר הרחבה). זהו קישוא קשה, אחיה של הדלורית, ולכן יישמר במשך שבועות רבים, ובודאי לשבוע הבא, בינתיים רק כמה מילים להכנה למי שקשה לו לחכות… אפשר לאדות / לאפות את הקישוא, חצוי או רק מנוקב במזלג. לאחר ההכנה – לחצות אותו, לנקות מגרעינים ו”לחרוש” במזלג את בשרו לאורך הליבה. זה יפיק המון המון “אטריות” דקות, ולכן שמו “פרי הספגטי”. אפשר לאכות ממש עם רוטבי ספגטי: עגבניות, פסטו, שמן זית. אפשר לפזר גבינת פרמזו מעל, ואפשר קצת מיץ לימון, מלח ופלפל. בכל צורה הוא ממש ממש טעיייייייייייייייייייייייייים.  בתאבון השבוע הזה הולך להיות אחד מהשבועות הללו בהם אני שמחה שאני לא נמצאת בישראל אבל גם רצה לבדוק כל הזמן את החדשות באינטרנט. מנותקת ומחוברת בו זמנית. בעקבות המצב החלטתי, כהרגלי, לברוח (ולהבריח את כולנו) לעולם דמיוני יותר, עולם של סיפורים, ואני כותבת השבוע סיפור עם מאפריקה, לכבוד המלונים המתחילים להופיע בארגזים. מקוה שהשבוע הקרב יעבור על כולנו בשלום, שיישמרו בו כמה שניתן כבוד, אמפתיה ורגישות כלפי אנשים מכל הצדדים. וקצת על הסיפור – ועל אנאנסי העכביש: אנאנסי (Anansi) הוא אל-עכביש מערב-אפריקאי, בנם של אל השמיים ואלת האדמה והפוריות. הוא אחת הדמויות הפופולריות ביותר במיתולוגיה המערב-אפריקאית. הוא נחשב כבורא השמש, הירח והכוכבים, וכמייסד התחלפות היום והלילה. הוא גם זה שיצר את האדם הראשון, ואביו הפיח בו רוח חיים. כמו “טריקסטר”-נוכל-תכסיסן טיפוסי הוא ערמומי, תחמן ומנוול, אך גם מלמד את האדם כיצד לזרוע תבואה ואיך לעבוד במעדר בשדותיו. הסיפור שהבאתי הוא עיבוד של אחת ממעשיות אנאנסי. שיהיה שבוע שקט אלון, בת-עמי וצוות “חוביזה” ומה בסל השבוע?     אנאנסי והמלון המדבר בוקר בהיר אחד ישב אנאנסי העכביש על ענף עץ שיטה קוצני והביט מטה על גנו של פִּיל. פִּיל עדר בחלקת המלונים שלו. המלונים הבשלים נראו כאילו הם קוראים לאנאנסי: “ראה כמה עסיסיים ומתוקים אנחנו! בוא ואכול אותנו!” אנאנסי אהב מאוד לאכול מלונים. אך הוא היה עצל מדי לגדל אותם בעצמו. וכך ישב למעלה על עץ השיטה מתבונן וממתין, בעוד השמש עולה מעלה ברקיע והיום הולך ומתחמם. כשהגיעו הצהריים כבר היה חם מדי לעבוד, ופִּיל הניח את המעדר ונכנס לביתו לחטוף תנומה. זה היה הרגע לו חיכה אנאנסי. הוא שבר ענף קוצני מהעץ וקפץ איתו למטה לתוך חלקת המלונים. בעזרת הקוץ הוא ניקב חור במלון הגדול והבשל ביותר. אנאנסי השתחל לתוך המלון דרך החור והחל לזלול. הוא אכל וזלל עד שהיה עגול כמו דובדבן. – “אני מפוצץ”, אמר אנאנסי לבסוף “פִּיל ישוב בקרוב, זה הזמן ללכת”. אולם, כשניסה להשתחל החוצה דרך החור ציפתה לו הפתעה: הוא לא הצליח! החור היה גדול דיו לעכביש רזה ודק, אך קטן מדי לעכביש שמן ועגול… – “אני תקוע!” קרא אנאנסי “אנ’לא יכול לצאת. אצטרך לחכות עד שאהיה שוב רזה”. אנאנסי ישב על ערימת זרעי מלון וחיכה. הזמן עבר לאיטו. – “משעמם לי” אמר אנאנסי “הלואי שהיה לי משהו לעשות”. בדיוק אז הוא שמע את פִּיל שב אל הגן. לאנאנסי היה רעיון. “כשפִּיל יתקרב, אני אדבר. ופִּיל יחשוב שהמלון מדבר. איזה צחוק!” פִּיל הגיע לחלקת המלונים. “הביטו על המלון הנאה הזה, כמה גדול ובשל הוא!” הוא אמר, כשהוא מרים את המלון. – “אי!” קרא אנאנסי.  –  פִּיל קפץ ממקומו “אה! מי אמר את זה?” – “אני אמרתי, המלון” אמר אנאנסי   – “לא ידעתי שמלונים יודעים לדבר” אמר פִּיל – “כמובן שאנחנו יודעים לדבר. אנחנו מדברים כל הזמן. הבעיה היא שאתם אף פעם לא מקשיבים” – “אינני מאמין למשמע אזני!” קרא פִּיל “מלון מדבר! מי היה מאמין? אני מוכרח להראות אותו למלך!” פִּיל רץ במורד הרחוב, ובידו המלון ואנאנסי בתוכו. בדרך הוא נתקל בהיפו. – “לאן אתה הולך עם המלון?” שאל היפו   –  “אני לוקח אותו אל המלך” אמר לו פִּיל – “לשם מה? למלך יש אלף מלונים”   –  “אין לו מלון כמו זה” אמר פִּיל “זהו מלון מדבר” היפו לא האמין לפִּיל “מלון מדבר? איזה רעיון! זה מגוחך כמו…” –  “…היפו רזה” אמר המלון היפו התעצבן כל כך שפניו הפכו אדומות “מי אמר את זה? האם אתה אמרת זאת, פִּיל?” – “זה לא הייתי אני, זה היה המלון” אמר פִּיל “אמרתי לך שהוא מדבר, עכשיו אתה מאמין לי? – “אני מאמין!” קרא היפו “אני רוצה לבוא איתך. אני רוצה לשמוע מה יאמר המלך כשיראה את המלון המדבר” – “אם כך, בוא איתי” אמר פִּיל. ופִּיל והיפו המשיכו יחד בדרכם, ואיתם המלון. מפה לשם, הם פגשו בחזיר-יבלות. “לאן אתם לוקחים את המלון?” שאל אותם חזיר-יבלות    – “אנחנו לוקחים אותו למלך” אמרו לו פִּיל והיפו – “לשם מה? למלך יש אלף מלונים” אמר חזיר-יבלות   –  “אין לו מלון כזה” ענה היפו “המלון הזה מדבר. שמעתי במו אזני” חזיר-יבלות החל לצחוק “מלון מדבר? הי, זה מגוחך כמו…” – “חזיר-יבלות יפה תואר” אמר המלון חזיר-יבלות התעצבן כל כך שכל גופו רעד “מי אמר את זה? האם אתה אמרת זאת, פִּיל? האם אתה אמרת זאת, היפו?” – “כמובן שלא” אמרו לו היפו ופִּיל “המלון הוא שדיבר. עכשיו אתה מאמין לנו?” – “אני מאמין!” קרא חזיר-יבלות “תנו לי לבוא אתכם, אני רוצה לראות מה יעשה המלך כשיראה את המלון המדבר” וכך, חזיר-יבלות, פִּיל והיפו המשיכו יחד בדרכם, ואיתם המלון. בדרך הם פגשו בבת-יענה, קרנף וצב. גם הם לא האמינו שהמלון יכול לדבר, עד ששמעו אותו בעצמם. ואז גם הם רצו לבוא. החיות הגיעו אל המלך. השתחווה פִּיל והניח את המלון לרגלי המלך. – “לשם מה אתה מביא לי מלון?” שאל המלך את פִּיל “יש לי אלף מלונים גדלים בגני” – “אין לך אף אחד כמו זה” אמר פִּיל “המלון הזה מדבר” – “מלון מדבר! אני לא מאמין! אמור משהו, מלון” דחף המלך את המלון ברגלו. – המלון לא אמר דבר – “מלון” אמר המלך בקול קצת יותר חזק “אין סיבה להתבייש. אמור מה שאתה רוצה. ברצוני רק לשמוע אותך מדבר” – המלון עדיין לא אמר דבר המלך איבד את סבלנותו “מלון, אם אתה יכול לדבר, אני רוצה שתאמר משהו. אני מצווה עליך לדבר” – המלון לא השמיע קול המלך ויתר “הו, זהו מלון מטופש!” אמר ואז דיבר המלון: “אני מטופש? למה אתה אומר ככה? אני לא זה שמדבר אל מלונים!…” החיות מעולם לא ראו את המלך כועס כל כך “איך מעז מלון להעליב אותי!” הוא צעק. הוא הרים את המלון והשליך אותו רחוק רחוק. המלון קפץ והתגלגל כל הדרך עד לביתו של פִּיל. טראח! הוא התנגש בעץ השיטה והתבקע. אנאנסי אסף עצמו מבין חלקי קליפות המלון, וטיפס החוצה. כל ההתרגשות הפכה אותו שוב רזה. ועתה, כשהיה שוב רזה, הוא היה רעב. הוא טיפס על עץ הבננה, התיישב במרכז אשכול בננות בשל, והחל לזלול. פִּיל חזר, וניגש מיד לחלקת המלונים. “אתם המלונים הכנסתם אותי לצרות אצל המלך!” אמר פִּיל “מעכשיו והלאה אתם יכולים לדבר כמה שאתם רוצים. אני לא מתכוון להקשיב לאף מילה שלכם!” – “כל הכבוד, פִּיל!” קרא אנאנסי מתוך הבננות “אנחנו הבננות היינו צריכות להזהיר אותך. מלונים מדברים הם צרה צרורה”…   מתכוני מלונים סלט ססגוני בחצי מלון – רות אוליבר, מתוך “על השולחן”

• המרכיבים

2 מלונים חצויים 6 צנוניות קטנות פרוסות דק 2 בצלים ירוקים קצוצים 100 גרם זיתים שחורים חתוכים לטבעות 1 קולרבי חתוך לקוביות 5 מקלות סלרי קצוצים 1 אננס טרי חתוך לקוביות לרוטב: 4 כפות שמן 1 כף גרעיני חמנייה קלויים 1 כף חומץ בלסמי1  כף דבש מלח ופלפל שחור טחון טרי

• ההכנה

– מרוקנים את חצאי המלון בעזרת כף פריזיאן (אפשר גם עם כפית רגילה). את החצאים הריקים שומרים בצד, ואת הכדורים שמים בקערה. – מוסיפים לקערה ירקות חתוכים: צנוניות, בצל, זיתים, קולרבי, סלרי ואננס. – מערבבים את חומרי הרוטב בצנצנת. יוצקים על הסלט ומערבבים. – ממלאים את חצאי המלון בסלט ומגישים. הולך טוב עם קוביות קטנות של גבינה בולגרית ליד. לאסי מלון ודבש מתוך “על השולחן”

• המרכיבים

1 מלון חתוך לקוביות 1-2 כפות דבש (אפשר יותר)1 כף שורש ג’ינג’ר מסוכר (לא חובה) 1 כוס קוביות קרח 1 גביע שמנת 1 גביע יוגורט (או שני גביעי יוגורט במקום השמנת)

• ההכנה

מכניסים את החומרים לבלנדר ומפעילים. קציצות חומוס ותירס בסלסת מלון טריה

• המרכיבים

לקציצות: כפית שמן זית ½ 1 כוס גרגרי תירס טריים (כ-3 קלחים) כוס בצל קצוץ כפית טימין טרי קצוץ / ¼ כפית טימין יבש 500 גרם גרגירי חומוס  מבושלים ½ כוס פירורי לחם 3 כפות קמח תירס ½ כפית מלח ¼ כפית פלפל חריף (אדום) קצוץ שמן לטיגון לסלסה: 2 כוסות מלון קצוץ 2 כפות בצל ירוק קצוץ כף כוסברה קצוצה כפית ג’ינג’ר קצוץ 2 כפיות יין מתוק כפית מיץ ליים טרי 1/8 כפית מלח פלפל אדום חריף קצוץ

• ההכנה

– לערבב את כל חומרי הסלסה ולהניח בצד – לחמם כפית שמן אחת במחבת גדולה על אש בינונית, להוסיף תירס, בצל וטימין ולטגן קלות 2 דקות. להוריד מהאש. – לשים במעבד מזון: חומוס, תערובת הבצל המטוגנת, פירורי לחם, 2 כפיות קמח תירס, מלח, ופלפל אדום, ולהפעיל שני פולסים, או עד שנוצרת תערובת סמיכה וגושית. – לחלק את התערובת ל-4 חלקים, לעצב כל אחד מהם לכדי קציצה בעובי ס”מ, לפדר את הקציצות בכפית הנותרת של קמח תירס. – לחמם שמן במחבת, לטגן את הקציצות כחמש דקות מכל צד, עד שמזהיבות – להגיש עם הסלסה ואריאציה על חטיף ארוחת בוקר איטלקי מסורתי – מלון ונקניק

• המרכיבים

מלון אחד צרור בזיל 100-150 גרם פרושוטו (במקור), ניתן להחליף בפסטרמה הודו דקה לשם כשרות

• ההכנה 

– לנקות את המלון מגרעינים, ולקלף מקליפתו. לפרוס ממנו פרוסות דקות ומלבניות בעובי כחצי ס”מ-ס”מ – לפרוס ניילון על משטח העבודה, להניח פרוסת מלון, עליה פרוסת נקניק, ועליה 3 עלי בזיל, שוב מלון, שוב נקניק ושוב 3 עלי בזיל. לעטוף בניילון וללחוץ, להניח במקרר למשך שעה לפחות. – כשרוצים להגיש – לפתוח את עטיפת הניילון, לגזום-ליישר את הקצוות כדי ליצור מלבנים מושלמים. לחתוך כל מלבן לארבעה רבעים, ולנעוץ בהם קיסמים.- להגיש ולהרגיש ברומא (או נאפולי)