עלון 267, 26-28 באוקטובר 2009, ח’-י’ חשון תש”ע

חשבון נפש חקלאי חלק ג’ ואחרון השבוע הזה נפתח ביום הרשמי בו מתחילים להתפלל לגשם בפה מלא. בימים עברו עוד המתינו מעט כדי לתת שהות לעולי הרגל לחזור לבתיהם בלי שיתרטבו החמורים ועליהם כל השופינג שעשו בעיר הקודש בתקופת החג, אבל ז’ חשון הוא היום הקובע, וממנו והלאה – אפשר להצטרף למאיר בנאי בצעקות בכל העיר: “גשם, רד כבר גשם!”. גם אנחנו רקדנו את ריקוד הגשם החקלאי שלנו, ביום חמישי נאספו וקופלו רשתות הצל, שהגנו על יבולי הקיץ ועל שתילות הסתו הרכות מפני הקרינה הארצישראלית הלוהטת. איסוף רשתות יש בו באמת סוג של ריקוד: לאחר שמותרים הקשרים המחברים את הרשת לעמודי התמיכה, מתחילים לגלגל אותה מחלקה הגבוה של הערוגה לחלק הנמוך (אמנם השיפוע מתון, אבל כשמגלגלים רשת של 3X80 מטרים זה משמעותי), מגלגלים לצד אחד ואחר כך מפנים קצת הצידה ומגלגלים מן הצד השני, כדי שהרשת תהיה סגורה היטב ופחות נוטה להיפתחות לא רצויה. לבסוף שמים עליה תוית זיהוי קטנה: רוחב ואורך, כדי שנוכל לבחור את הרשת הנכונה בעוד כמה וכמה חודשים מעברו השני של החורף. אחרי ריקוד הגלגולים מתחילים להוציא את עמודי התמיכה הנעוצים בקרקע. מנענעים בתקיפות (אך בעדינות – חלקם עשויים עץ ועלולים להישבר) ובשכנוע עצמי מושכים החוצה מן האדמה. לפעמים זה קצר וקל, לפעמים נדרש שכנוע רציני יותר. התחושה של מבט על השדה החף מרשתות צל אין כמוה ליופי ולשמחה. כמובן שגם בקיץ השדה נאה וחביב, אבל הרשתות השחורות, הנחוצות כמובן מאוד, פוגמות איכשהוא בפסטורליה. עכשיו אנחנו נקיים מהן, וצמחים בלבד ממלאים את העין. ת-ע-נ-ו-ג. השדה החדש הולך ומתמלא, כמעט חציו כבר שתול וזרוע, ונביטות קטנות והמוני עשבים ממלאים אותו בירוק בכל קשת גווניו. השבוע אני מסיימת את חשבון הנפש החקלאי שלנו, חלק ג’ (משנה לשנה מתארך חשבון הנפש שלנו…), בסקירת שאריות ירקות החורף, ובהם גם ההצלחה הגדולה והביעוס הגדול של הקיץ האחרון: התירס והעגבניה… נתחיל בגנות ונסיים בשבח: העגבניות שלנו השנה היו מפח נפש גדול. כל שנה יש לנו אתגרים רבים בהתמודדות עם וירוסים שונים בעגבניות, אבל בדרך כלל לפחות הסבבים הראשונים מסבים לנו נחת. השנה נתקף כבר היבול הראשון שלנו בוירוס מכוער שגרם לעיגולים צהובים על העגבניות ולקריסה מוחלטת של הצמחים. אחרי תדהמה ראשונית ובירורים רבים למדנו כי זה וירוס הנבילה, המועבר על ידי תריפסים. הנגיעות בוירוס הזה מועצמת מאוד בשנים בהן מגדלים בחורף חיטה בשדות סמוכים. התריפסים השוכנים לבטח בתוך עשבי החיטה מגורשים החוצה על ידי המכונות הגדולות בשעת הקציר ומתפזרים לכל עבר. הפגיעה בעגבניות השנה היתה נרחבת – רבים ממגדלי העגבניות בסביבתנו ספגו מכה קשה, אפילו אלו המגדלים בחממות נפגעו. התופעה הזו של מזיק שמתרבה בהמוניו ובסופו של דבר יוצא מכלל שליטה אופיינית לשדות גדולים בהם מגודל יבול אחד, מה שנקרא “מונוקולטורה”. זו גם אחת הסיבות המרכזיות לדבקות שלנו בגן ירק משולב, בו גדלים יחד מינים רבים של צמחים, בעלי חוזקים וחולשות שונים. תארו לעצמכם את מפח הנפש שהיה נגרם לנו אם היינו מגדלים בשדה רק עגבניות! בני זוגן של העגבניות לסלט, המלפפונים והפקוסים, נהנו דוקא מתור זהב בתחילת העונה. השנה הקדמנו את הזריעה ובמחזורים הראשונים קטפנו מהם יבולים יפים, שאתם נהניתם מהם בכמויות נאות של קילו וחצי-שניים בארגזים. כשגבר חומו של הקיץ הם החלו לסבול מקשיים, והניבו פחות. המלפפונים לא מסתדרים יפה עם חום מצמית כמו בישראל, ועולו משפיע על ההנבה. עם בוא אוגוסט משפיע הקושי הזה על יכולתם להתמודד עם אתגרי הסביבה, והם גם נתקפים בוירוסים ובעקיצות של זבוב הפירות. כל מה שכבר מצליח לצמוח ולגדול -נעקץ על ידי הזבובות שמחפשות רקמות רכות כדי להטיל בהן את ביציהן. זבוב הפירות הוא זבוב שמכה גידולים שונים ומתמודדים איתו חקלאים רבים באיזורנו ואף ברחבי העולם. אני סיפרתי לכם עליו בקשר לקלמנטינות שלנו, אך גם המלפפונים, הפקוסים והקישואים נעקצים מהם, הרימות בוקעות מן הביצים בתוך הפרי וחופרות מנהרות לאורכו, חלק מכם פגש בהם בתוך מלפפפון, פקוס או קישוא תמימים למראה… לאחרונה סיפר לנו חקלאי שכן על פתרון מוצלח לזבוב בעזרת מלכודות, ואנחנו נברר עליו ומקוים לנסות אותו בשנה הבאה. מלבד הנסיון להתמודד עם הזבוב לכשיגיע, אנחנו מתכננים להרחיב את ההנאה משפע יבול בתחילת העונה על ידי זריעה מוקדמת של מלפפונים, בדומה למה שאנחנו עושים בקישואי הבלאדי – אותם אנחנו זורעים בתחילת פברואר בתוך תעלות מתחת ניילון – את המלפפונים, הרגישים יותר לקור, ואחריהם גם את הדלעות, אנחנו מתכננים לזרוע בתחילת-אמצע מרץ, כדי לקבל מוקדם יותר יבולים נקיים וחזקים, לפני בוא הקשיים. כבר בשנה שעברה הסקנו מסקנות בקשר לזריעה מוקדמת יותר של בני משפחת הדלועים. הכוונה היא לדלעות החורף, אותן היינו זורעים כמו שהכרתי בארה”ב, בתחילת יוני. שם זרע אותן החקלאי איתו עבדתי דוקא במועד הזה כדי שיוכל לקטוף אותן לחגיגות חודש אוקטובר, אבל אצלנו, כך גילינו, הזריעה המאוחרת הזו מכניסה את הצמחים לגוב האריות של הוירוסים דוקא כשהם בשיאם ומנסים להצמיח ולהבשיל את פירותיהם. השנה זרענו אותן בסוף מרץ ואכן “קטפנו את הפירות”. בשנה הבאה אנחנו מקוים לזרוע כמות גדולה יותר כדי שנוכל לשים לכם אותם בארגזים ביתר שפע. המנצח הגדול של עונת הקיץ הנוכחית הוא, ללא ספק, התירס שלנו. סוף סוף לאחר כמה שנים בהן היו כשלים של השקיה, של תזמון, של זחלים ושל פייחת, השנה הוא התעלה על עצמו, צמח לגובה ביופי והדר והניב מחזורים יפים ורבים של קלחים מתוקים ומשמחי לב. השנה זרענו הרבה יותר תירס, במחזורים רצופים, ולאור ההצלחה במהלך העונה, מסוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר הוספנו שלוש זריעות נוספות, מהן אתם נהנים כיום. יכולנו לומר שכל הכבוד לנו, והתירס הצליח כל כך בזכותנו, אבל אנחנו חקלאים די זמן כדי לדעת שהצלחה וכשלון נובעים גם אמנם ממקצועיותו של החקלאי ומתכנון נכון, מחשבה שהושקעה ותשומת לב לפרטים, אך חלק גדול מן הכשלון וההצלחה נובעים מהדבר החמקמק הזה, הלא ידוע לנו עד הסוף, הבלתי נשלט על ידי האדם, ששמו הטבע. השנה אנחנו שמחים על התירס הנהדר שצמח בשדה, מצטערים על העגבניות שכשלו. לומדים כמובן מה הצליח כאן ומנסים לפענח איך מתמודדים עם מה שכשל ואיך להשתפר, אך בסופו של דבר מחבקים בהוקרת תודה את גן הירק המשולב שלנו, בו הצלחה וכשלון משמשים בערבוביה משמחת, והעונתיות מחליפה משמרות ומנקה את השטח מיבולי העונה הגוועת לקראת התחדשות העונה הבאה. שתהיה לכולנו עונת חורף מוצלחת, גשומה, רטובה, מלאה בוץ על המגפיים ועל הירקות, אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה ____________________________________ ומה השבוע בסל, ההולך והופך חורפי יותר ויותר? יום שני: חסה, כוסברה, עגבניות, בטטה, שמיר, חצילים/פלפל, דלעת, מלפפונים, בצל ירוק/בצל יבש, צנון/צנונית, תירס. ובסל הגדול תוספת של: במיה/שעועית תאילנדית/לוביה/שעועית צהובה, קולרבי!!!, כרובית!!! ארגז פירות: יום רביעי: חסה, שמיר, עגבניות/קישואים, שעועית תאילנדית/צהובה/ירוקה/לוביה/במיה, פטרוזיליה/כוסברה, דייקון, מלפפונים, בטטה, דלעת, תירס, כרובית. ובסל הגדול תוספת של: פלפלים, רוקט/מנגולד, חצילים/לפת ארגז פירות: קטן: תפוזים, אנונה, קובו, פיטאיה, רימונים. ובגדול תוספת של: אבוקדו, מנגו _______________________________________________ מתכוני ביכורי חורף – לכבוד הידידים החדשים בסל: פרוסות קולרבי אפויות ומוקרמות (בשמרי בירה) מאתר אנונימוס שלושה מתכוני סלטים מיוחדים לצנונים ולצנוניות של גומבוץ סלע מאתר ynet אנטי פסטי כרובית של הילה קריב, שיש לה בלוג אוכל נהדר בשם “ביסים”