קודם כל בירוקרטיה – הודעה בענין החיובים לחודש זה:
אנשי יום שני, אנא שימו לב שבחודש מרץ היו לנו חמישה ימי שני, ולכן אם סכום החיוב יראה לכם גבוה מהרגיל – זו כנראה הסיבה.
אנשי יום רביעי, החודש הזה היו ארבעה ימי רביעי, החיוב אמור להיות כרגיל, בחודש הבא יהיו חמישה ימי רביעי, ואזכיר לכם את הענין.
תודה.
מצעים אורגניים לתינוקות – השבוע בארגזים דפי מידע של אילת, חברה, מעצבת טקסטיל מוכשרת ויצרנית מוצרי טקסטיל לתינוקות מכותנה אורגנית. כדי להתרשם מהמוצרים גשו לאתר שלה: http://www.amiya-organics.com/Home. ההזמנה נעשית ישירות מאילת. תוכלו ליצור איתה קשר ב: 050-7270910. אנחנו נשמח לשלוח אליכם את ההזמנה עם הארגז.
שישי בשדה – מסיבות גיוס בח’ביזה
האביב בפתח, המלאכה מרובה והזמן… למרות שעות האור המתארכות… עדיין קצת קצר לנו מדי. רשימת המטלות הארוכה שלפנינו מגיעה בתזמון מוצלח עם מזג אויר נעים של סוף חורף-תחילת אביב, וזה זמן מצויין לעבוד בלי להתעלף, ולעשות מסיבת גיוס.
ההזמנה בעינה עומדת לימי שישי פתוחים בשבועות הקרובים, בהם נקבל בשמחה כל מי מכם שיוכל/תוכל להקדיש לנו מזמנו/ה וממרצו/ה. אנחנו זקוקים לידיים עובדות ויכולים לתגמל באויר צלול, ריחות ירוקים וירקות אורגניים היישר מהשדה. זהו מתכון מצויין לגיבוש משפחתי, החייאת הזוגיות, שיפור הכושר הגופני ומצב-הרוח, ומציאת זמן להרהורים על משמעות החיים וכאלה.
אלון, איל ואני נהיה שם ברוטציה, כל יום שישי מ8:00 עד 12:00, יחד עם צוות יום שישי הקבוע והנינוח שלנו, ונשמח לארח, להסביר ולענות על קושיות.
אם אתם מתעתדים להגיע, אנא הודיעו לנו בטלפון (054-6535980) או במייל, כדי שנוכל לתכנן ולהיערך.
מחכים לכם, בואו בהמוניכם!
שינוי מועדי משלוח בפסח:
בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן:
– מי שמקבל ארגז ביום שני יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: 6 באפריל, 20 באפריל (מדלגים על שבוע באמצע)
– מי שמקבל ארגז בימי רביעי יקבל ארגזים בתאריכים הבאים: 7 באפריל, 16 באפריל (אין דילוג על שבוע)
אם ברצונכם להגדיל את הארגז לקראת החג, אנא צרו עם בת-עמי קשר בהקדם, דרך המייל או בטלפון: 054-6535980.
חמש שנים על ח’ביזה עברו בריקודים (תוך כדי עישוב)…
במהלך חול המועד פסח יתקיימו חגיגות יום הולדת חמש לח’ביזה!
היום המיועד הוא יום שני, 13 באפריל, י”ט ניסן (ד’ חול המועד). הפעם אנחנו עורכים את המסיבה באופן קצת שונה מכרגיל. האירוע יתחיל בשעות אחר הצהרים, מ13:00 ועד 18:00 בערך אתם מוזמנים לסיורים, פעילות, נשנוש ומפגש בשדה. כשתשקע השמש נדליק מדורה ונתאסף להמשך החגיגה בקומזיץ’ מחמם ומקרב לבבות (כולם מוזמנים להביא כלי נגינה). בתכנית: מוסיקה, טעימות, למידה, כיף והיכרות.
אנחנו רוצים לפתוח השנה דלת דו-כיוונית ולהזמין מי מכם שרוצה לתרום מכשרונו וממרצו ליצור איתנו קשר לחשיבה משותפת איך ניתן להשתלב באירוע (סדנא? הפעלה? רעיונות?). אחד הרעיונות שעלו הם יצירת כיכר-שוק פתוחה בה תוכלו להיפגש ולהכיר קצת יותר זה את זה. מי שמעוניין להקים דוכן ולהציג את עצמו / מרכולתו / רעיונותיו ביום הזה מוזמן ליצור איתנו קשר, דרך המייל או בטלפון: 054-6535980.
נשמח לראות את כולכם!
________
וואו, כמה הודעות! סוף סוף אפשר לגשת לעלון עצמו…
(העלון הזה מוקדם בהערכה רבה לגרניה מנוה אילן, שכבר חמש שנים ממתינה בסבלנות (ולא מפסיקה לנדנד לנו) שנגדל סוף סוף פארסניפ. תודה!)
אולי לא במקרה העלון הזה, שמציג בפניכם בהופעת בכורה בח’ביזה את הפארסניפ (הקרוי בעברית בשם המטעה “גזר לבן”), דורש מכם הרבה סבלנות עד שתגיעו לענין עצמו, כי הפארסניפ הוא מסוג הירקות שנזרעים בתחילת הסתו וממתינים בקרקע לפחות חמישה חודשים (!) לפני שבכלל יש מה להתחיל לבדוק האם צמחו וכמה ולמה. כמו טיפוס מאוזן ובטוח בעצמו, רגוע וסבלני, מחכה לו הפארסניפ חבוי כל הזמן בעומק האדמה (ולא “מקפיץ את ראשו” החוצה כמו צנונית או גזר), מוסתר תחת עלווה ירוקה גדולה ויפה (שלא דומה בכלל לעלי גזר!), וצומח לו לאיטו. הקור החורפי רק משפר את טעמו, כי טמפרטורות נמוכות הופכות את העמילן בו לסוכרים, והסבלנות לגמרי משתלמת.
לפני כארבע שנים, ב2005, גידלו פה בארץ פארסניפ לשוק המקומי. הרבה יחסי ציבור ליוו את יציאת הירק לשוק (“לשלושה חודשים בלבד” זעקו הכותרות) והוא שווק כגזר לבן. מה חבל. צורתו אמנם כצורת גזר (איכשהו), אבל הוא משהו אחר לגמרי מאשר הגרסה החיוורת לירק הכתום האהוב, ואולי גם בגלל ציפיות שלא במקומן לדמיון בין השניים, הוא לא הצליח בארץ, ולמרות קניה נלהבת של רבים מיוצאי אנגליה שערגו לירק המוכר מהבית, הגידול נגנז. מה חבל. לפחות נשארו המתכונים (בסוף העלון) שנוכל לתת לכם גם כמה דוגמאות לשימוש בשפת הקודש…
אז כמו ששמתם לב, הרביתי להדגיש את השוני בינו ובין הגזר. הם אכן דודנים רחוקים ושייכים שניהם למשפחת הסוככיים, אבל למשפחה הענפה הזו שייכים גם הפטרוזיליה , השמיר, השומר וכו’ – כך שאתם מבינים שזו משפחה פלורליסטית ומגוונת, ולא הרי הפארסניפ כהרי הגזר, ידידו. למרות שהוא חדש בישראל (ובח’ביזה) הוא לגמרי לא ירק חדש – אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל-הנראה מאפגניסטן שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר, בעבר הוא גדל בר ברוב חלקי היבשת האירופאית, ובימי הביניים במיוחד גודל כמעט בכל מקום שם. הוא היה פופולרי יותר מגזר ומתפוחי אדמה (רק דמיינו צ’ולנט פארסניפ), והוא אכן מגיע לרמתם ואף עולה עליהם מבחינה תזונתית – יש בהם יותר ויטמין C מאשר בגזר וכמות דומה של פחמימה וחלבון צמחי לזו של תפוח-אדמה. הקיסר הרומי טיבריוס היה ידוע באהבתו הרבה לפארסניפ, עד כדי כך שאספקה שוטפת עשתה דרכה לרומא היישר מגדות נהר הריין. המתכון המנצח שלו היה פארסניפ מבושל קלות ומוגש בנקטר דבש.
אז מי הוא הבחור? מדובר בירק-שורש מתקתק, דמוי גזר לבן או שורש פטרוזיליה מעובה (אבל הוא אינו דומה לאף אחד מהם), בעל מרקם סיבי. בחתך רוחב אפשר לראות שני אזורים: קליפה רכה יחסית המכילה בקרבה את רב חומרי התשמורת, וליבה שהיא חלק עצי וקשה יותר, הדל יחסית ברכיבים תזונתיים. הוא מתאים פחות לאכילה טריה בסלט (למרות שגם לזה יש מתכונים), ויותר לבישול, אפייה, מאכלי קדירה, צ’יפס או פירה. הוא מכיל, כאמור, כמויות גדולות של ויטמין סי, אשלגן וחומצה פולית. קראתי דעות כי טעמו של הפארסניפ מזכיר מעט לפת, תפוח-אדמה ושורש פטרוזיליה. אני חולקת על כך. לדעתי הוא מזכיר בטעמו… פארסניפ. בשל יכולתו (הדי נדירה) לגדול בקלות בחורפים קפואים, הוא ירק אהוב בחלקים הקרים של העולם – באנגליה מכירים היטב את הירק הזה, וכך גם במדינות מזרח אירופה, שם מכירים אותו בשם “פסטרנק”.
אחסון:
לא שטופים, קצוצי קלים, עטופים בשקית ניילון (או לא) במגירת הירקות במקרר. הם יחזיקו מעמד יפה שבועיים (לידיעת אנשי הפעם בשבועיים שלנו).
טיפים לבישול:
– אין צורך לקלף אותם, מספיק לשפשף היטב במברשת או סקוטש כדי לגרד טיפה את המעטה הבוצי יותר. (אם הפארסניפ גדול מאוד או שחלקו הפנימי כבר הפך עצי, ניתן לקלף ולהוציא את הליבה העצית).
– הוא מתבשל לאיטו, לכן כשקוצצים או חותכים כדאי להקפיד על חתיכות עובי אחיד ככל הניתן.
– זמני בישול: פרוסות של 2-3 ס”מ מבשלים 8-10 דקות או מאדים 5 דקות. כמובן שאם מכינים פירה הזמנים מתארכים.
– ניתן להקפיא אותו: לחלוט 2-3 דקות במים רותחים, להעביר למים קרים, לסנן, לייבש ולשמור בשקית/מיכל אטומים במקפיא. גם פירה פארסניפ ניתן להקפיא.
מקוים שתהנו מהם, נשמח למתכונים.
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
___________________________
ומה השבוע בסל?
יום שני:עגבניות, מלפפונים, כרטב לבן, סלרי שורש, מנגולד, קייל אדום, בצל לח (ראשים כשל בצל יבש, אבל עדיין טריים מהקטיף), בצל ירוק, גזר, פארסניפ, פטרוזיליה
ובסל הגדול תוספת של: רוקט, תפוחי אדמה, שום (כבר ראשים גדולים, אבל טריים מהקטיף – תלו לייבוש או השתמשו בהם כמות שהם)
יום רביעי:מלפפונים, גזר, כרוב לבן/סגול, מנגולד, בצל יבש, עגבניות, חסה, פטרוזיליה, קייל/חרדל סגול, פארסניפ, בצל ירוק
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, תפוחי אדמה, צנוניות/דייקון
________________________________
מתכוני פארסניפ
תשעה מתכונים הבאתי לכם היום, ושי מתל-אביב הוסיף את העשירי, הישר מארגז ח’ביזה האחרון, תודה!
צלוי בתנור, ממולא, פירה, תבשיל קדירה, 2 צ’יפסים, מוס, ריבה ומחית עם אגסים מהשף שלום שטרית (אתר “כאן נעים”)
מרק פארסניפ של שי
אולי לא במקרה העלון הזה, שמציג בפניכם בהופעת בכורה בח’ביזה את הפארסניפ (הקרוי בעברית בשם המטעה “גזר לבן”), דורש מכם הרבה סבלנות עד שתגיעו לענין עצמו, כי הפארסניפ הוא מסוג הירקות שנזרעים בתחילת הסתו וממתינים בקרקע לפחות חמישה חודשים (!) לפני שבכלל יש מה להתחיל לבדוק האם צמחו וכמה ולמה. כמו טיפוס מאוזן ובטוח בעצמו, רגוע וסבלני, מחכה לו הפארסניפ חבוי כל הזמן בעומק האדמה (ולא “מקפיץ את ראשו” החוצה כמו צנונית או גזר), מוסתר תחת עלווה ירוקה גדולה ויפה (שלא דומה בכלל לעלי גזר!), וצומח לו לאיטו. הקור החורפי רק משפר את טעמו, כי טמפרטורות נמוכות הופכות את העמילן בו לסוכרים, והסבלנות לגמרי משתלמת.
לפני כארבע שנים, ב2005, גידלו פה בארץ פארסניפ לשוק המקומי. הרבה יחסי ציבור ליוו את יציאת הירק לשוק (“לשלושה חודשים בלבד” זעקו הכותרות) והוא שווק כגזר לבן. מה חבל. צורתו אמנם כצורת גזר (איכשהו), אבל הוא משהו אחר לגמרי מאשר הגרסה החיוורת לירק הכתום האהוב, ואולי גם בגלל ציפיות שלא במקומן לדמיון בין השניים, הוא לא הצליח בארץ, ולמרות קניה נלהבת של רבים מיוצאי אנגליה שערגו לירק המוכר מהבית, הגידול נגנז. מה חבל. לפחות נשארו המתכונים (בסוף העלון) שנוכל לתת לכם גם כמה דוגמאות לשימוש בשפת הקודש…
אז כמו ששמתם לב, הרביתי להדגיש את השוני בינו ובין הגזר. הם אכן דודנים רחוקים ושייכים שניהם למשפחת הסוככיים, אבל למשפחה הענפה הזו שייכים גם הפטרוזיליה , השמיר, השומר וכו’ – כך שאתם מבינים שזו משפחה פלורליסטית ומגוונת, ולא הרי הפארסניפ כהרי הגזר, ידידו. למרות שהוא חדש בישראל (ובח’ביזה) הוא לגמרי לא ירק חדש – אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל-הנראה מאפגניסטן שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר, בעבר הוא גדל בר ברוב חלקי היבשת האירופאית, ובימי הביניים במיוחד גודל כמעט בכל מקום שם. הוא היה פופולרי יותר מגזר ומתפוחי אדמה (רק דמיינו צ’ולנט פארסניפ), והוא אכן מגיע לרמתם ואף עולה עליהם מבחינה תזונתית – יש בהם יותר ויטמין C מאשר בגזר וכמות דומה של פחמימה וחלבון צמחי לזו של תפוח-אדמה. הקיסר הרומי טיבריוס היה ידוע באהבתו הרבה לפארסניפ, עד כדי כך שאספקה שוטפת עשתה דרכה לרומא היישר מגדות נהר הריין. המתכון המנצח שלו היה פארסניפ מבושל קלות ומוגש בנקטר דבש.
אז מי הוא הבחור? מדובר בירק-שורש מתקתק, דמוי גזר לבן או שורש פטרוזיליה מעובה (אבל הוא אינו דומה לאף אחד מהם), בעל מרקם סיבי. בחתך רוחב אפשר לראות שני אזורים: קליפה רכה יחסית המכילה בקרבה את רב חומרי התשמורת, וליבה שהיא חלק עצי וקשה יותר, הדל יחסית ברכיבים תזונתיים. הוא מתאים פחות לאכילה טריה בסלט (למרות שגם לזה יש מתכונים), ויותר לבישול, אפייה, מאכלי קדירה, צ’יפס או פירה. הוא מכיל, כאמור, כמויות גדולות של ויטמין סי, אשלגן וחומצה פולית. קראתי דעות כי טעמו של הפארסניפ מזכיר מעט לפת, תפוח-אדמה ושורש פטרוזיליה. אני חולקת על כך. לדעתי הוא מזכיר בטעמו… פארסניפ. בשל יכולתו (הדי נדירה) לגדול בקלות בחורפים קפואים, הוא ירק אהוב בחלקים הקרים של העולם – באנגליה מכירים היטב את הירק הזה, וכך גם במדינות מזרח אירופה, שם מכירים אותו בשם “פסטרנק”.
אחסון:
לא שטופים, קצוצי קלים, עטופים בשקית ניילון (או לא) במגירת הירקות במקרר. הם יחזיקו מעמד יפה שבועיים (לידיעת אנשי הפעם בשבועיים שלנו).
טיפים לבישול:
– אין צורך לקלף אותם, מספיק לשפשף היטב במברשת או סקוטש כדי לגרד טיפה את המעטה הבוצי יותר. (אם הפארסניפ גדול מאוד או שחלקו הפנימי כבר הפך עצי, ניתן לקלף ולהוציא את הליבה העצית).
– הוא מתבשל לאיטו, לכן כשקוצצים או חותכים כדאי להקפיד על חתיכות עובי אחיד ככל הניתן.
– זמני בישול: פרוסות של 2-3 ס”מ מבשלים 8-10 דקות או מאדים 5 דקות. כמובן שאם מכינים פירה הזמנים מתארכים.
– ניתן להקפיא אותו: לחלוט 2-3 דקות במים רותחים, להעביר למים קרים, לסנן, לייבש ולשמור בשקית/מיכל אטומים במקפיא. גם פירה פארסניפ ניתן להקפיא.
מקוים שתהנו מהם, נשמח למתכונים.
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
___________________________
ומה השבוע בסל?
יום שני:עגבניות, מלפפונים, כרטב לבן, סלרי שורש, מנגולד, קייל אדום, בצל לח (ראשים כשל בצל יבש, אבל עדיין טריים מהקטיף), בצל ירוק, גזר, פארסניפ, פטרוזיליה
ובסל הגדול תוספת של: רוקט, תפוחי אדמה, שום (כבר ראשים גדולים, אבל טריים מהקטיף – תלו לייבוש או השתמשו בהם כמות שהם)
יום רביעי:מלפפונים, גזר, כרוב לבן/סגול, מנגולד, בצל יבש, עגבניות, חסה, פטרוזיליה, קייל/חרדל סגול, פארסניפ, בצל ירוק
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, תפוחי אדמה, צנוניות/דייקון
________________________________
מתכוני פארסניפ
תשעה מתכונים הבאתי לכם היום, ושי מתל-אביב הוסיף את העשירי, הישר מארגז ח’ביזה האחרון, תודה!
צלוי בתנור, ממולא, פירה, תבשיל קדירה, 2 צ’יפסים, מוס, ריבה ומחית עם אגסים מהשף שלום שטרית (אתר “כאן נעים”)
מרק פארסניפ של שי