טיפטיפה – חלק ב’ – כרוביים ושורשים:
היום מתארחות בסדרת טיפטיפה שתי קבוצות נכבדות של ירקות חורף – הכרוביים המופיעים במלוא הדרם ותפארתם הכבדה, הענקית והמאסיבית מעל הקרקע, וירקות השורש, השמנמנים אף הם, הצומחים בחשכת האדמה. אלה גם אלה חשובים מאוד לתזונת החורף שלנו הם איתנו כאן ועכשיו כדי להגן עלינו ולחזק אותנו בתקופה הקרירה הזו. טיפטיפה הפעם תורמת את תרומתה הצנועה כדי לספר לכם איך מצידנו כדאי לשמור עליהם ולהשתמש בהם בכבוד הראוי להם.
משפחת הכרוביים:
- ברוקולי מתאחסן היטב בקירור. שמרו אותו בשקית ניילון במקרר, וכך תגנו על מרכיביו התזונתיים, במיוחד ויטמין C שבו.
- אפשרות נוספת, אם כי פחות מקובלת, של קירור, היא להטביל (עמוק במים) את הגבעולים של צרורות הברוקולי במי קרח (כמו זר פרחים) לכסות את התפרחת בשקית ניילון רפויה, ולהחליף את המים מדי יום.
- אל תשטפו את הברוקולי לפני האחסון במקרר. הלחות תגרום לו להתקלקל.
- כשמבשלים / מאדים / מטגנים ברוקולי על כל חלקיו: קודם כל הכניסו את הגבעולים, הם קשים יותר וזקוקים לבישול ארוך יותר, ורק אחר-כך את הפרחים ועלים. (עלי הברוקולי טעימים מאוד ושווים טעימה!)
- מומלץ לבשל בישול את הברוקולי מעט, כך שישאר מוצק, וטעמו חזק יותר. אני מעדיפה לאדות ברוקולי ולא לבשל אותו.
- כדאי לבשל את הברוקולי רק בכלים שעשויים מפלדת אל-חלד, או בכלים המצופים אמייל. שימוש בכלי-אלומיניום או נחושת יגרום לריח בלתי נעים, לשינויים בטעם ולאיבוד-ויטמיני B-וויטמין C, עקב תרכובות הגופרית בו.
- כרובית כדאי לאחסן במקרר, עטופה בשקית ניילון, אך לא אטומה (צריך לאפשר לגופרית להשתחרר אחרת הכרובית נצבעת ומתקלקלת), כשהגבעול כלפי מטה והתפרחת עליונה, כדי למנוע הצטברות רטיבות על התפרחת.
- כמו הברוקולי, כדאי לבשל אותה לזמן קצר בלבד, כדי לשמור על הפריכות, למנוע עודף ריחות ובריחה של חומרים מזינים.
- כדי לשמור על צבעה הלבן, כדאי להוסיף מעט מיץ לימון למי הבישול
- כרוב נשמר יפה במקרר עטוף בשקית ניילון או ניילון נצמד, עדיף במגירת הירקות. אבל הכי יופי זה לאכול כרוב טרי!
- עדיף לבשל כרוב קלות (עד 10 דקות), כי בישול ממושך מוריד את ערכיו התזונתיים.
- כרוב סגול מאבד מצבעו בבישול, והופך כחלחל. כדי למנוע זאת בשלו אותו במעט מים או אדו אותו, והוסיפו מיץ לימון או חומץ למי הבישול.
- גבעול סלרי שמוסיפים למי הבישול יכול להפחית את ריחו החזק של כרוב מתבשל.
- השתמשו בלב הכרוב – אנשים רבים זורקים אותו, כי הוא קשה, אך יש בו ערכי תזונה רבים.
- אפשר לסחוט כרוב במסחטת מיץ מהסוג שמכינים בו מיץ גזר – ולקבל ממיץ כרוב. יש שיגידו שהוא לא טעים במיוחד, אבל הוא בריא…
- קולרבי ניתן לאכול למעשה בכל צורה. מקובל לאכול אותו חי, ולכן נזכיר פה דווקא ביצועים נוספים שלו: זהו אחד הירקות הכי טובים כשהם צרובים בגריל או בטאבון. הוא מעולה מבושל, או מאודה, לא רק במרק, מוקפץ בחמאה או אפוי בתנור עם מלח, פלפל לבן וגרוס ומרווה, והוא אפילו מוחמץ.
- הוא יכול לשמש תחליף במתכונים לצנון או לפת, וכן לערמוני מים במאכלים סיניים.
- העלים שלו דומים מאוד בטעמם לעלי “קייל”, וניתן להשתמש בהם באותה הצורה ולהוסיף אותם למרקים, לרטבי פסטה, ולתבשילי ירקות מוקפצים. הגבעולים קשים ולא שמישים.
- יש להוריד מהם את העלים, (העלים שואבים את הנוזל מהשורש ומייבשים אותו), להשאיר סנטימטר או שניים של גבעול, ולא לחתוך את השורש עצמו
- לשמור אותם בחלק הקר במקרר, אני בדרך-כלל שמה אותם באחת המגרות הנמוכות של הירקות, והם מחזיקים יפה. צנוניות רצוי לשים בכלי פלסטיק אטום
- יש להימנע מלהניח אותם ליד תפוחים או פירות אחרים (למשל: בננה, אבוקדו, מלון, אפרסק, אגס ועגבנייה) שמפיצים גז אתילן שגורם להאצת ההבשלה בפירות וירקות. הדבר נכון גם לגבי כרוביים (ברוקולי, כרובית, כרוב וקולרבי), שרגישים גם הם לאתילן. עם זאת, אם יש לכם אבוקדו או קיווי קשים מדי – שימו אותם בשקית נייר יחד עם תפוח והם יבשילו מהר יותר.
- צנוניות, סלקים וגזרים שקמלו אפשר לרענן בקערה של מי קרח.
- כדי למנוע מהסלק “לדמם”, אל תחתכו או תקלפו אותו לפני ההכנה. לאחר הבישול, האידוי או האפיה, הוא יתקלף בקלות
- הוספת מעט חומץ למים בבישול הסלק מפחיתה את ריח הסלק המתבשל ומסייעת לו לשמור על צבעו.
- סלק גבוה בנתרן מטבעו, לכן עדיף לא להוסיף מלח בבישול.
- באפיית סלק: כדי למנוע מהסלק להכתים ניתן לעטוף אותו בנייר כסף. כדאי להכניס לעטיפת האלומיניום גם תבלין שאוהבים, למשל: שום, פרוסות לימון, זרעוני כמון או כוסברה. הטעם חודר לסלק במהלך האפיה ומעשיר אותו.
- ניתן גם לבשל אותו, רחמנא ליצלן,במיקרוגל: מנקבים סלק לא קלוף במזלג (כדי לאפשר שחרור אדים), מניחים בכלי מתאים למיקרוגל, מוסיפים מעט מים, מחממים ללא כיסוי כ-4 דקות לסלק יחיד, עד שהוא מתרכך.
- ובסיום ההכנה: כדי לנקות את הידיים מכתמי סלק יש לשפשף במלח רטוב ומיץ לימון, ולשטוף במים וסבון.
- גזר עדיף לא לקלף כמעט – אפשר לגרד מעט את הקליפה, או לא בכלל. הקליפה מכילה טעם וחומרים מזינים.
- כמו בעגבניה – גזר מבושל מזין ובריא יותר מגזר חי! בבישול גדלה כמות הויטמין A כי הוא מפרק את דפנות התאים. עדיף לבשל במעט מים, כדי שהויטמינים לא יופרשו למי הבישול ויתבזבזו.
- בישול בתוספת קטנה של שומן תגביר את ספיגת האנטי-אוקסידנטים.
- כדאי לשלב אותו עם מוצרים המכילים ויטמין E כמו בוטנים, דלעת, ירקות עלים ודגנים מלאים.
- ובפינת “לא לזרוק שומדבר” (מוקדשת באהבה לאבא שלי…): נכון שאתם חותכים את קצה הגזר לפני השימוש בו? אל תזרקו אותו! אפשר להנביט בדיוק את הקצוות האלה כדי לקבל נבטוטי גזר! פרטים במתכונים. (תודה לעטרה)
- את הגבעול החלול של אשרוש הסלרי אפשר לחתוך לשימוש כקשית שתיה למשקאות עגבניות כגון “בלאדי מרי”. למיץ העגבניות העובר דרך הגבעול מחלחל טעם עדין של סלרי.
- אשרוש סלרי יישמר היטב, למשך 3-4 חודשים, אם יאוחסן בטמפרטורה של 0°-5°, במקום לח. הלחות חשובה משום שהוא נוטה להתייבש בקלות. אשרוש סלרי אינו נשמר היטב בהקפאה.
- כדי להקל על הקילוף – ניתן לבשלו בקליפתו ולקלף ביתר קלות את האשרוש המבושל.
- אשרוש טרי מקולף יש לשמור במיץ לימון או רוטב חומצי אחר כדי למנוע חמצון והשחרה
- אסתי כתבה לי שלא היתה ממליצה לעטוף עלים /ירק בניר עיתון – אותיות הדפוס לא כל כך בריאות למאכל והירק סופג את הדפוס. עדיף ניר לבן סופג , במקום.
- הזלזול שלי בעלי הגזר גרר גל של תגובות שסיפרו לי על שימושים מצויינים בעלי גזר. הגדילה עשות עטרה (מאוסטרליה!) ששלחה לי מידע רב וגם מתכונים. עלי הגזר הם אכן אכילים ועשירים בויטמינים ומינרלים, ביניהם ויטמין K, שחסר בגזר. אפשר להשתמש בהם כמו בפטרוזיליה – במרק, בסלטים וכו’. האמת היא שהם לא טעימים כמו פטרוזיליה, וקצת יותר מחוספסים, אבל בהחלט אפשריים לשימוש. מתכון לעלי גזר יפורסם באחד העלונים הבאים.