ביצבוץ בבוץ
החדשות-ישנות המרכזיות בשדה בשבועות האחרונים הן נוזליות ובאות בצורת המון טיפות קטנות ורטובות שמצטברות לכדי גשם ועוד גשם ועוד ועוד. האדמה רוויה לגמרי, המון שלוליות שנוצרות מיד כשמגיע מטר חדש מסמנות את האיזורים אליהם מתנקז השדה, ומוכיחות שבין הגבשושיות וחלקיקי האדמה כבר אין מקום. הכל רטוב. אנחנו ההולכים בשבילים בין הערוגות שוקעים בבוץ, וכשאנחנו נכנסים עם הטרקטור לשדה, כדי להוציא בעזרתו את ארגזי הקטיף העמוסים תוצרת מנוקדת טיפות רטובות, הוא משאיר אחריו נחשים של אדמה בוצית ובצקית.
המצב הזה אופייני לתקופה הזאת של סוף החורף, במיוחד בשנים גשומות כמו זו, כשממטרים רבים כבר הרוו את שכבות הקרקע. במיוחד באדמה כבדה כמו שלנו, אדמת טרה רוסה האופיינית לעמקים בשפלת יהודה, זו קרקע אדומה וחרסיתית, עשירה בתחמוצות ברזל. אדמה מהסוג הזה נפוץ באזורים הרריים של סלעי גיר ודולומיט, היא מכילה אחוז גבוה של חרסית, שנוצר מבלייה של סלעים אלו, אלינו היא מגיעה אחרי שנשטפה מההרים ורוכזה בעמק. החרסית, שהיא החומר ממנו עשוי חימר, היא חומר הקרקע הדק ביותר (בנוי מגרגרים קטנים מ-0.004 מ”מ), וכמו כשמרטיבים חימר ונוצר בוץ גדול, קרקע חרסיתית שמתרטבת סופחת אליה את המים, מתנקזת לאט והופכת בוצית מאוד. היא גם סופחת אליה מינרלים שונים, ובשל כך אפשר למצוא אותה בטבע בצבעים שונים. כשהיא מתייבשת (לאט יחסית) היא מתכווצת ומתפוררת באופן טבעי לגושים קטנים, וכך מאפשרת חדירה של שורשים, מים ואוויר. לכן קרקע חרסיתית היא קרקע נוחה לגידול של כמעט כל סוגי הצמחים. היא נקבובית, מאווררת וסופחת מים. ובנוסף לזה, היא קרקע עשירה ופוריה בהיותה מאגר של תחמוצות ברזל, תחמוצות אשלגן, תחמוצות סידן ואפילו חנקן.
אז אנחנו בכלל לא מקטרים, כמובן, על המצע הפורה של השדה שלנו, אבל הרטיבות והבוץ, שמשמחים מצד אחד, כי הם מבטיחים מאגר רטיבות להמשך, מציבים גם קושי. מבחינתנו האתגר בעונה הזו הוא להצליח לנווט בין הטיפות ולקטוף את התוצרת בזמן לימי הקטיף. מה שקורה בפועל הוא שימי הקטיף משתנים מעט, ובכל יום שטוף שמש ויבש אנחנו מנצלים את ההזדמנות לקטוף, ופעמים רבות קוטפים בבוץ. הימים האלה, של התבוססות בבוץ, שאחרי שלושה צעדים יוצר משקולת כבדה על המגף, מעייפים מאוד. אחרי כמה שעות עבודה אנחנו כבר סחוטים כמו אחרי הרמת משקולות ממושכת. אנחנו צריכים גם לתמרן בזהירות עם הטרקטור בשדה המוצף, משתדלים לא לשקוע איתו ובכל זאת להצליח ולאסוף ארגזים מלאים ולהעביר אותם לסככת האריזה. עיבודי קרקע הם בכלל סיפור בעייתי – כל התעסקות עם הקרקע בזמן שהיא במצב הצבירה הבצקי הזה היא מזיקה וגרועה, ואנחנו מאמנים את עצמנו בלחכות בסבלנות לתקופה ספוגה פחות ואפשרית יותר לעיבוד.
אז ביום חמישי האחרון, אחרי שבועיים בהם כמעט ולא הגענו לעבודת שדה, מלבד קטיפים כמובן, חזרנו לעשב. האדמה אחרי הגשם נוחה לעישוב – העשבים יוצאים החוצה בקלי קלות מאדמה רטובה. הקור המלווה את העונה הסגרירית הזו עומד לימיננו בענין העשבים, כי נכון שאנחנו בקושי מצליחים לגרד יום יבש כדי להקדיש זמן לעישוב, אך מצד שני העשבים עצמם גם הם מאטים את קצב צמיחתם. ביום השמש הראשון שיש פשוט מתגייסים כל העובדים לעישוב נמרץ וכך מנסים להשלים את שהחסרנו בימים של גשם ותה.
בשבועיים האלה גם לא היו שתילות וזריעות חדשות, אך בשבוע הבא הן כבר אמורות לשוב, בסיבוב של חודש מרץ שצריך להיזרע באדמה הספוגה. זה יוצר לנו קצת בעייתיות מבחינת הכנת ערוגות, כי כדי לזרוע ולשתול צריך לתחח, אבל במצב הצבירה הנוזלי הנוכחי אין מה לדבר על כניסה עם טרקטור לערוגות הרטובות. כבר עמדנו בפני מצבים דומים בעבר ואחד הפתרונות שלנו, שאולי נזדקק לו גם הפעם, הוא הכנת הערוגה בכלי עבודה ידניים, בעיקר מכוש, שעושים מלאכת אוורור ותיחוח דומות למתחחת הטקרטור.
ובמבט לאחור לעבר הזרעים והשתילים שכבר טמונים אצלינו בקרקע: התלתן צומח יפה מאוד, הוא גידול הכיסוי החורפי שלנו השנה, המשתרע על כמעט שלושים ערוגות. ממש ברגעים אלו הוא מטייב את הקרקע ומוסיף לה חנקן זמין על ידי סימביוזה שיש לו עם בקטריות הפועלות בקרקע, זה מתרחש באיזור השורשים, מתחת לפני הקרקע. מעל לאדמה הוא ירוק ורענן ומתפרץ במלוא תפארתו, משצלט על השטח בסבך גדול ומדכא גם את צמיחת העשבים בחלקה. ברגע שתהיה לנו אפשרות, אנחנו נקצור אותו ונטמיע אותו בקרקע (על ידי תיחוח), התפרקותו בתוך האדמה תוסיף עוד חומר אורגני שיתקמפסט ויטייב את הקרקע.
תפוחי האדמה האביביים שלנו עדיין לא צצו, אנחנו מחכים להם בכליון עיניים. החומוס הירוק נבט יפה, כמוהו גם הפול ואפונת הגינה. זריעות סוף ינואר מתחילות גם הן לצוץ, לנבוט, לצמוח. הכל יותר איטי אבל נראה מבטיח. ולמרות החורף הסוער שעדיין כאן, גידולי הקיץ כבר כמעט כאן גם הם. הקישואים כבר זרועים בקרקע (סבב א’, קישואי בלדי שיצמחו ללא השקיה, כתבתי עליהם במפורט בעלון הקודם), ובאמצע מרץ ישתלו העגבניות הראשונות והחצילים הנחשונים.
ועוד לקראת התחדשות האביב, מלבד החדשות החקלאיות: בזמן הקרוב אנחנו מתעתדים להתחיל במבצע עדכון פרטים בו ניצור קשר עם כל אחד ואחת מכם וננסה לשמוע את דעתכם על החווה, הארגז, הקהילה – על ח’ביזה. אנחנו רוצים לודא שכתובות האימייל שבידינו עדכניות כדי לחדש את מנהגנו מתחילת דרכנו ולשלוח אימייל שבועי ובו העלון (או קישור לעלון, אנחנו עדיין חוככים בדעתנו בנושא), אז צפו לצלצול מאיתנו מתי שהו בחודש הקרוב.
מקוים שהחורף עובר עליכם בהתרגשות רק טובה וממריצה ובאגערת כוחות לקראת קדחת האביב,
ימים טובים ושבוע קצת פחות סוער והרבה יותר שמשי,
מכולנו, פה בשדה הספוג של ח’ביזה.
ומה השבוע בסל?
יום שני:
עגבניות – השלמה , תפו”א – השלמה , חסה , תרד , פטרוזיליה , סלרי עלים , אפונה , פלפל אדום – השלמה , מלפפונים – השלמה , גזר – השלמה , ברוקולי או קלרבי.
ובסל הגדול תוספת של:
סלק אדום , קלרבי , כוסברה.
יום רביעי:
עגבניות – השלמה , תפו”א – השלמה , חסה , מנגולד , פטרוזיליה , קלרבי – השבוע רק לקטנים , אפונה – השבוע רק לקטנים, פלפל אדום – השלמה , מלפפונים – השלמה , גזר – השלמה , תתסואי – עלי חרדל קטנים לסלט או להקפצה או תרד או עלי חרדל סגול.
ובסל הגדול תוספת של:
צנוניות , שמיר , בצל ירוק , סלרי עלים , שום ירוק – ניתו להשתמש כמעט בכולו (גם בגבעול) לבישול או קצוץ דק לסלט.
מתכונים לשבוע של שמש באמצע החורף:
בשבועות הקרובים אני מתכוונת “לארח” בעלון כמה ספרי בישול חדשים שרכשתי לאחרונה – ספרים שנכתבו על ידי ועבור שכמותכם – לקוחות CSA שמקבלים בכל שבוע ארגז הפתעות מהחווה ומוצאים את עצמם מגרדים בפדחת ושואלים: “אז מה אני עושה עם עוד קולרבי??” אז הנה, כמה הצעות. הפעם מתוך ספר-חגיגה ממש: Farmer’s John’s Cookbook: The Real Dirt on Vegetables של חוות CSA גדולה באיזור שיקאגו, שמספקת ארגזים שבועיים ליותר מאלף מאתיים מנויים.
בורגרים אפויים של סלק וגזר (וגם אורז, זרעי חמניות וגבינה צהובה):
- החומרים (ל12 קציצות):
- אופן ההכנה:
- מחממים תנור ל180 מעלות, משתנים תבנית בחמאה
- קולים את השומשום במחבת מעל אש בינונית, כ3-5 דקות, עד שמשחימים קלות, מעבירים לכלי להתקרר, עושים אותו הדבר עם זרעי החמניות
- מערבבים את הסלק, הגזר, והבצל בקערה גדולה, מוסיפים את הזרעים הקלויים, ביצים, אורז, גבינה צהובה, , שמן, קמח, פטרוזיליה, רוטב סויה ושום. מערבבים (הכי טוב בידיים). מוסיפים פלפל חריף ומערבבים עד ליצירת תערובת אחידה.
- מעצבים קציצות קטנות בידיים ומסדרים אותן על התבנית
- אופים את הבורגרים עד שמשחימים בקצוות, כ-20 דקות. אם הם לא מאוד עבים וגדולים, אין צורך להפוך אותם.
- מגישים לבד או על לחמניה עגולה
- החומרים (לכוס ממרח):
- אופן ההכנה:
- מערבבים הכל במזלג או מטרף עד שמעורבב היטב ואחיד. מתבלים במלח ופלפל.
- מגישים על ירקות קלויים, פרוסות עגבניות, אורז, או אטריות.
- נשמר במקרר למשך יומיים
- החומרים (4 מנות):
- אופן ההכנה:
- בסיר בינונית מרתיחים: סלרי, ציר מרק, מיץ לימון, גזר, עלה דפנה, גבעול פטרוזיליה, 2 כפות מהחמאה, סוכר ומלח.
- מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה עד שהסלרי רך, כ-25 דקות.
- מעבירים את הסלרי לקערת הגשה.
- מוציאים את עלה הדפנה, הגזר וגבעול הפטרוזיליה. מגבירים את האש וממשיכים לבשל עד לצמצום הנוזלים ל1/2 כוס, כ-5 דקות
- מכבים את האש ומוסיפים בערבוב את כף החמאה הנותרת, עד שנמסה לחלוטין.
- מוזגים את הרוטב על הסלרי ומקשטים בפטרוזילה הקצוצה
- החומרים (4 מנות):
- אופן ההכנה:
- מבשלים בנפרד את הקולרבי ואת תפוחי האדמה, עד שרכים (20-35 דקות) מסננים, ושומרים 1/2 כוס מהנוזל מכל ירק.
- מקלפים את תפוחי האדמה והקולרבי, מועכים אותם יחד בקערה גדולה.
- ממיסים את החמאה מעל אש בינונית, מוסיפים 1/4 כוס חלב/שמנת. מחממים עד שכמעט מבעבע ומסירים מהאש.
- שופכים את בלילת החמאה על ממחה הירקות. מתבלים במלח ופלפל ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה.
- מוסיפים עוד 1/4 כוס חלב/שמנת אם רוצים ממחה עשיר יותר.
- לקבלת מרקם חלק יותר, מערבבים פנימה בהדרגה את מי הבישול, עד לקבלת המקם הרצוי.
- משפרים תיבול ומגישים.