חלק בעולם
השבוע – המשך סיפור הCSA מהשבוע שעבר (יש מי שהציע לקרוא לזה בעברית חלק=חקלאות למען קהילה) – האפשרויות השונות של CSA ומה איתנו?
הרעיון המקורי של CSA גלום בשם שלו: המפעל של Community Supported Agriculture נועד ליצור חקלאות הנתמכת על ידי הקהילה שסביבה. היוזמה לחוות הראשונות ביפאן, אירופה וארה”ב, באה דוקא מהצרכנים, שהתארגנו לקניית אדמה וגידול התוצרת במשותף או למציאת חקלאי שיהיה מוכן לגדל עבורם את סל הירקות השבועי. עד היום פועל חלק (די קטן) מהחוות ברמה די גבוהה של שיתוף פעולה קהילתי: החווה מנוהלת במשותף על ידי החקלאי וקבוצה גרעינית מקרב החברים. לעתים יש לקבוצת החברים תפקיד ייעוצי בלבד, אבל בחלק מהחוות מדובר על קבוצה שלוקחת חלק פעיל בקבלת החלטות ומילוי תפקידים בארגון הCSA והפעלתו.
עם השנים הוקמו חוות רבות ושונות שפועלות כולן תחת המטריה של שותפות חקלאות וקהילה ונמצאות במקומות שונים על רצף של מעורבות ומחוייבות הקהילה לחווה. הצד האחד של הרצף הוא חווה קהילתית של ממש, השייכת לקהילה, מנוהלת על ידה וזוכה לתמיכה ומחוייבות מוחלטים וארוכי טווח של הקהילה. בסוג כזה של חווה התקציב נקבע על ידי קבוצת החברים, וכך גם מחיר ה”מנוי” השנתי, שעתיד לממן את התקציב. הקהילה גם לוקחת חלק בכתיבת פרוטוקול הגידול, מחליטה על שיטת הגידול, מגוון הירקות, רכישת ציוד וכו’. ברבות מהחוות מהסוג הזה מתחייבים החברים גם למספר שעות או ימי עבודה בשדה או בניהול וארגון הCSA.
בצד השני נמצאות (וזהו הרוב המוחלט של חוות הCSA) חוות כמו שלנו שמציעה משהו כמו “תכנית מנויים” – הלקוחות מתחייבים לפרק זמן קצר יחסית (שבוע-שבוע, חצי עונה, או עונת גידול שלמה), ומשלמים את מחיר הסל השבועי, מראש או בתשלומים חודשיים. בחווה כזו הבעלות האחריות והניהול הם של המגדל, והלקוחות שותפים על ידי נכונותם להישאר מנויים ובדרך כלל לשלם מראש על יבול העונה הקרובה. לפעמים הם מסייעים בארגון נקודות החלוקה, או משתתפים בימי עבודה בחווה, בדרך כלל מידת המעורבות תלוייה בהם ואנשים שונים מעורבים במידה המתאימה להם.
חוות שונות גם מפיצות את היבול בצורה שונה. יש חוות בהן פשוט פורשים את התוצרת השבועית על מספר שולחנות בשדה, והצרכנים מגיעים לחווה עצמה ולוקחים את מנת הירקות שלהם לפי הרשימה השבועית, למשל כאן: 
בחוות אחרות מכינים את הארגזים מראש, והלקוחות אוספים אותן מן השדה, משוק איכרים בעיר, או כמו אצלנו, הם נשלחים לנקודות איסוף בערים השונות או ממש לבתי המנויים.
המשותף לכל החוות על הרצף, ומה שהופך אותן לשותפות של חקלאים וקהילה, הוא הקשר הישיר בין המגדל והצרכנים, שמתבטא במכירה ישירות מהשדה לצרכנים, בתקשורת גלויה וישירה ביניהם לבין החקלאי, דרך עלון, פרסום פרוטוקולי הגידול ולוח היבולים המתוכנן, משוב עונתי ועידוד הכללי של לקוחות להעיר הערות, להמליץ המלצות ולבקש בקשות שונות. כמעט תמיד מתפתחים המעורבות והקשר גם דרך ביקורים בשדה, ימי קטיף עצמי, ארועי שתילה וחגיגות עונתיות. שוב, בדרך כלל רמת המעורבות נקבעת בעיקר על ידי מידת רצונם של הלקוחות לקחת חלק בכל הארועים הללו, לקרוא את העלון, להגיב על צורת הגידול או לתת משוב עונתי. ברוב החוות שאני מכירה בדרך כלל הפרות רוצות להניק יותר משהעגל רוצה או מסוגל לינוק, ורק חלק קטן יחסית של הלקוחות אכן נוטל חלק פעיל בחגיגות שמציעה החווה או משתתף בימי עבודה בשדה. עדיין, רבים מהלקוחות נהנים לשמוע מחדשות החווה ולשמור על תקשורת רציפה ומשוב לחקלאים.
וקצת הרהורים עלינו: כשהקמנו את החווה זכיתי למנות לא מבוטלות של ציניות מצד חקלאים מנוסים שאמרו לי ש”זה לא ילך, הישראלים לא פראיירים כמו האמריקאים, ולא מוכנים לשלם על “חתול בשק”. ניסו את זה לפניך, ואנשים לא מוכנים שמישהו אחר יקבע להם אילו ירקות יהיו בארגז, או יספר להם שבינואר פשוט אין עגבניות”. בבטחון העצמי הנאיבי שהיה לי אז (שלוש שנים בקליפורניה הפכו אותי לחולמת מלאת תקוות בתקופה ההיא…) החלטתי שזה כן ילך, אבל חלק מהחששות השתכנו בי. ולכן, במקום התכנון המקורי של ירקות עונתיים בלבד, החלטנו, למען הסלט הישראלי הקדוש, לרכוש עגבניות ומלפפונים בעונת החורף. גם התכנון המקורי של תשלום מראש לעונה (לשלושה חודשים) התחלף עם הזמן ועם התגלגלות המציאות בשטח לתשלום שבועי או חודשי לאחר המשלוח.
בשנתיים הראשונות הצלחנו לעמוד בארגון והוצאה לפועל של שני ימי חווה בשנה, אחד בסביבות פסח ואחד בסוכות, אבל לאחר שפרשתי שוב מעבר לים והותרתי את אלון עם נטל הניהול לבדו, לא הצלחנו ממש לעמוד גם בזה. אני לא יודעת כמה מכם ביקרו בחווה באופן עצמאי, בתקופה שעוד הייתי בשטח בקביעות היו מגיעים לקוחות לביקורים כמעט כל שבוע שבועיים, וחלק מהלקוחות השתתפו באופן קבוע ביום קטיף שבועי. אנחנו עדיין מאוד רוצים לראות אתכם ומנסים לחזור בכל הזדמנות אפשרית ולחדש את ההזמנה הפתוחה לקבוע מועד ולבוא להיפגש איתנו ועם הכרובים והאפונה בשדה. גם המשובים שלכם, ההערות, הבקשות וההמלצות חשובים לנו מאוד ונלקחים ברצינות רבה על ידנו. הצלחנו להתפתח, ללמוד ולהתאים עצמנו הרבה בזכותכם. העלון השבועי שלנו הוא פינה די מקודשת בין אלון וביני, ואנחנו משתדלים להמשיך ולשתף אתכם דרכו, לטפל בנושאים שנראים לנו מעניינים וחשובים, ולספר לכם מחוויותנו בבוץ או בשמש הקופחת. אבל אנחנו רוצים ומקוים להשתפר עוד בתחום הזה, במיוחד להצליח לארגן יותר ימים שלכם בשדה, ימי שתילה או קטיף משותפים, חגיגות עם עונות השנה ולוח השנה החקלאי, וסתם ביקורים (שאף פעם הם לא סתם).
יש לנו עוד כמה משימות (לא קלות) שהצבנו לעצמנו, אנסה לספר לכם עוד בעלונים הבאים, השבוע אני נוסעת לכנס של חוות אקולוגיות ומקווה לחזור משם עם רעיונות חדשים ודרכים מעניינות להתפתחות. ובינתיים – למי שמעוניין אני מוסיפה קישור לדף מיומנה של חקלאית CSA מקומי כאן בקליפורניה, בו היא מהרהרת על העונה שחלפה (משנת 2003). אהבתי איך שהיא כתבה וחשבתי שזו הצצה אמיתית לעולמו של החקלאי ולחששות, התקוות, הקשיים והשמחות דרך העיניים שתחת הכובע והידיים המיובלות. תהנו: http://www.newfarm.org/columns/CSA_notebook/2004/0104/mariquitareflections.shtml
שבוע טוב ונעים, בינתיים נראה שהשמש מחייכת אלינו,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
ומה השבוע בסל?
יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , ברוקולי , כרוב , פטרוזיליה , לפת , צנוניות , גזר , תפו”א – השלמה , חסה אמריקאית
ובסל הגדול תוספת של:
סלק אדום , רוקט , קלמנטינות
יום רביעי:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , סלרי שורש , כרוב , טטסוי , צנוניות , גזר , תפו”א – השלמה , חסה אמריקאית, מנגולד (עלי סלק או תרד חורפי)
ובסל הגדול תוספת של:
ברוקולי , אפונה , רוקט
מתכוני השבוע – סלטים לקראת השמש החביבה (וסליחה על החוסר במתכונים בשבוע שעבר והעיכוב בעדכון רשימת הירקות – היינו ללא אינטרנט לזמן מה, ועכשיו חזרנו לעניינים)
סלט אביב, למרות שעדיין חורף… – מתוך אתר “וואלה אוכל”:
http://food.walla.co.il/?w=/903/589031/recipe/@printer
סלט דלעת בלבנה וקצח – מתוך אתר “אכול ושאטו”:
http://www.foodis.co.il/printrecip.asp?sec=6&recpid=1764
סלט ברוקולי תפודים וחומוס בתחמיץ לימון וטרגון – מתוך אתר “טבע הבריאות”:
http://naturemed.co.il/hc/salad/salad_05.html
סלט לפת וסרדינים – מתוך מגזין “דרך האוכל”:
http://ifeel.co.il/page/2663
בחוות אחרות מכינים את הארגזים מראש, והלקוחות אוספים אותן מן השדה, משוק איכרים בעיר, או כמו אצלנו, הם נשלחים לנקודות איסוף בערים השונות או ממש לבתי המנויים.
המשותף לכל החוות על הרצף, ומה שהופך אותן לשותפות של חקלאים וקהילה, הוא הקשר הישיר בין המגדל והצרכנים, שמתבטא במכירה ישירות מהשדה לצרכנים, בתקשורת גלויה וישירה ביניהם לבין החקלאי, דרך עלון, פרסום פרוטוקולי הגידול ולוח היבולים המתוכנן, משוב עונתי ועידוד הכללי של לקוחות להעיר הערות, להמליץ המלצות ולבקש בקשות שונות. כמעט תמיד מתפתחים המעורבות והקשר גם דרך ביקורים בשדה, ימי קטיף עצמי, ארועי שתילה וחגיגות עונתיות. שוב, בדרך כלל רמת המעורבות נקבעת בעיקר על ידי מידת רצונם של הלקוחות לקחת חלק בכל הארועים הללו, לקרוא את העלון, להגיב על צורת הגידול או לתת משוב עונתי. ברוב החוות שאני מכירה בדרך כלל הפרות רוצות להניק יותר משהעגל רוצה או מסוגל לינוק, ורק חלק קטן יחסית של הלקוחות אכן נוטל חלק פעיל בחגיגות שמציעה החווה או משתתף בימי עבודה בשדה. עדיין, רבים מהלקוחות נהנים לשמוע מחדשות החווה ולשמור על תקשורת רציפה ומשוב לחקלאים.
וקצת הרהורים עלינו: כשהקמנו את החווה זכיתי למנות לא מבוטלות של ציניות מצד חקלאים מנוסים שאמרו לי ש”זה לא ילך, הישראלים לא פראיירים כמו האמריקאים, ולא מוכנים לשלם על “חתול בשק”. ניסו את זה לפניך, ואנשים לא מוכנים שמישהו אחר יקבע להם אילו ירקות יהיו בארגז, או יספר להם שבינואר פשוט אין עגבניות”. בבטחון העצמי הנאיבי שהיה לי אז (שלוש שנים בקליפורניה הפכו אותי לחולמת מלאת תקוות בתקופה ההיא…) החלטתי שזה כן ילך, אבל חלק מהחששות השתכנו בי. ולכן, במקום התכנון המקורי של ירקות עונתיים בלבד, החלטנו, למען הסלט הישראלי הקדוש, לרכוש עגבניות ומלפפונים בעונת החורף. גם התכנון המקורי של תשלום מראש לעונה (לשלושה חודשים) התחלף עם הזמן ועם התגלגלות המציאות בשטח לתשלום שבועי או חודשי לאחר המשלוח.
בשנתיים הראשונות הצלחנו לעמוד בארגון והוצאה לפועל של שני ימי חווה בשנה, אחד בסביבות פסח ואחד בסוכות, אבל לאחר שפרשתי שוב מעבר לים והותרתי את אלון עם נטל הניהול לבדו, לא הצלחנו ממש לעמוד גם בזה. אני לא יודעת כמה מכם ביקרו בחווה באופן עצמאי, בתקופה שעוד הייתי בשטח בקביעות היו מגיעים לקוחות לביקורים כמעט כל שבוע שבועיים, וחלק מהלקוחות השתתפו באופן קבוע ביום קטיף שבועי. אנחנו עדיין מאוד רוצים לראות אתכם ומנסים לחזור בכל הזדמנות אפשרית ולחדש את ההזמנה הפתוחה לקבוע מועד ולבוא להיפגש איתנו ועם הכרובים והאפונה בשדה. גם המשובים שלכם, ההערות, הבקשות וההמלצות חשובים לנו מאוד ונלקחים ברצינות רבה על ידנו. הצלחנו להתפתח, ללמוד ולהתאים עצמנו הרבה בזכותכם. העלון השבועי שלנו הוא פינה די מקודשת בין אלון וביני, ואנחנו משתדלים להמשיך ולשתף אתכם דרכו, לטפל בנושאים שנראים לנו מעניינים וחשובים, ולספר לכם מחוויותנו בבוץ או בשמש הקופחת. אבל אנחנו רוצים ומקוים להשתפר עוד בתחום הזה, במיוחד להצליח לארגן יותר ימים שלכם בשדה, ימי שתילה או קטיף משותפים, חגיגות עם עונות השנה ולוח השנה החקלאי, וסתם ביקורים (שאף פעם הם לא סתם).
יש לנו עוד כמה משימות (לא קלות) שהצבנו לעצמנו, אנסה לספר לכם עוד בעלונים הבאים, השבוע אני נוסעת לכנס של חוות אקולוגיות ומקווה לחזור משם עם רעיונות חדשים ודרכים מעניינות להתפתחות. ובינתיים – למי שמעוניין אני מוסיפה קישור לדף מיומנה של חקלאית CSA מקומי כאן בקליפורניה, בו היא מהרהרת על העונה שחלפה (משנת 2003). אהבתי איך שהיא כתבה וחשבתי שזו הצצה אמיתית לעולמו של החקלאי ולחששות, התקוות, הקשיים והשמחות דרך העיניים שתחת הכובע והידיים המיובלות. תהנו: http://www.newfarm.org/columns/CSA_notebook/2004/0104/mariquitareflections.shtml
שבוע טוב ונעים, בינתיים נראה שהשמש מחייכת אלינו,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
ומה השבוע בסל?
יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , ברוקולי , כרוב , פטרוזיליה , לפת , צנוניות , גזר , תפו”א – השלמה , חסה אמריקאית
ובסל הגדול תוספת של:
סלק אדום , רוקט , קלמנטינות
יום רביעי:
עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , דלעת , סלרי שורש , כרוב , טטסוי , צנוניות , גזר , תפו”א – השלמה , חסה אמריקאית, מנגולד (עלי סלק או תרד חורפי)
ובסל הגדול תוספת של:
ברוקולי , אפונה , רוקט
מתכוני השבוע – סלטים לקראת השמש החביבה (וסליחה על החוסר במתכונים בשבוע שעבר והעיכוב בעדכון רשימת הירקות – היינו ללא אינטרנט לזמן מה, ועכשיו חזרנו לעניינים)
סלט אביב, למרות שעדיין חורף… – מתוך אתר “וואלה אוכל”:
http://food.walla.co.il/?w=/903/589031/recipe/@printer
סלט דלעת בלבנה וקצח – מתוך אתר “אכול ושאטו”:
http://www.foodis.co.il/printrecip.asp?sec=6&recpid=1764
סלט ברוקולי תפודים וחומוס בתחמיץ לימון וטרגון – מתוך אתר “טבע הבריאות”:
http://naturemed.co.il/hc/salad/salad_05.html
סלט לפת וסרדינים – מתוך מגזין “דרך האוכל”:
http://ifeel.co.il/page/2663