מצעד האביב
תודה ללקוחות שהשיבו לי על שאלותי מהעלון הקודם בקשר לתוכן העלון, וקריאה נוספת, למי שלא השיב ויש לו מה לומר בענין – אשמח לקבל הארות והערות נוספות. טוב, אז מה שנראה לי שאנחנו עומדים לעשות הוא לכתוב בכל שבוע עדכון מהשדה – מה התחדש? סיפורים מעניינים או מצחיקים מהשבוע, הרהורים שעולים בנו בקשר לעבודת השדה וכאלה. אם יהיה בסל ירק חדש שעדיין לא כתבנו עליו, אשמח לחדד את עטי ולספר עליו, אבל בדרך כלל בעניין הירקות, נפנה אתכם לעלונים קודמים, שאני מקוה להעלות לאתר האינטרנט שלנו בהקדם האפשרי. בעזרת סיווג לנושאים, האתר יאפשר לכם לגשת לעלונים הספציפיים העוסקים בנושא מסויים / ירק מסויים, לקרוא את המידע ולקבל מתכונים. תוכלו גם לכתוב תגובות, מה שיהיה נחמד מאוד בשבילי…
מדי כמה עלונים אני אכתוב ביתר הרחבה על נושאים שונים שקשורים לחקלאות אורגנית ולחקלאות בכלל. אנסה לעסוק בדברים שעלו מהעבודה בשדה, בהחלטות שאנחנו נדרשים אליהן ובמקצב העונות. שוב, אשמח לשמוע האם אתם מעוניינים בכיוונים נוספים לכתיבה. אנסה גם לשלב חומרים שידברו לילדים, וכמובן שנרשה גם למבוגרים להציץ ולהשתתף. הורים או ילדים, תנו לי כיוונים ורצונות (נטע עדיין בגיל בו היא נהנית לדפדף בספרים ולברבר לעצמה, או לבדוק האם הדף מחומר קריע…).
השבוע הזה מוקדש העלון לעונת האביב, ולהפתעות שהיא מביאה איתה השנה, דוגמת הסערות שהיו השבוע. ונתחיל בעדכוני השדה שלנו, שחזר לתפקד כשדה חורפי לכל דבר. למרות שהיו כבר ימים נעימים ואפילו חמים ושרביים, האדמה בעצם לא הספיקה להתייבש לעומק, והגשמים השוטפים שירדו בסוף השבוע שעבר ובמהלך השבוע הזה, הספיגו אותה ופגשו את מימי גשמי החורף האחרון שהיו אגורים בה. כפי שאתם מתארים לעצמכם, מפגש הרעים המרגש הזה מוליד… בוץ! ואכן, את הקטיפים השבוע עשינו כשאנחנו מבצבצים בבוץ, ונזכרים בימי החורף העליזים, ששכחנו כנראה מהר מדי. שוב, כמו בימים הרטובים בלא-רחוקים, התגייס לעזרתנו יואב, שכן ולקוח מכפר בן נון, וסייע לנו להוציא את ארגזי הירקות מהשדה בעזרת הטרקטור שלו.
אנחנו לא יודעים כמה גשם ירד בשדה, משום שבסערה נפל מד הגשם שלנו, ואבדה המדידה, אבל אנחנו יודעים לומר שזה היה בהחלט הרבה גשם. גשם כזה בעונה הזו של השנה יכול להיות די הרסני ומזיק לחקלאות. במיוחד למטעים ופרדסים. על העצים כבר יש פרחים שיכולים ליפול בגשם, למות בטרם עת, בלי שיניבו פרי, מה שעלול להפחית מאוד את כמות הפירות. גם בגידולי ירקות יכולות להיות בעיות – גשם חזר מדי עלול לחשוף זרעים ואפילו “להקפיץ” אותם מן האדמה, ושתילים צעירים יכולים להינזק ברוחות ובקור. לשמחתנו אצלנו לא היה כל נזק, אלא דוקא ברכה בגשם הזה שהשקה את הזרעים החדשים ומסייע להם לנבוט (השעועית כבר מציצה!). גם הזרעים שנזרעו בערוגות מחופות פלסטיק לא זקוקים להשקיה, שכן הגשם הצליח להרוות את האדמה בצורה מספקת אפילו דרך הפתח הקטן בחיפוי שבו נטמנו.
אז באמת קצת קשה להאמין שהאביב פה, אבל עם שירי ילדות לא מתווכחים: “אביב הגיע, פסח בא”. ומכיוון שפסח כבר עומד בפתח (והבית מבריק מנקיון, אני בטוחה), בואו נברר מהו “חג האביב” הזה. המושג אביב במקרא מתאר גיל מסויים של התבואה בתחילת הבשלתה לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת “אביב”, וזהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים. בספר שמות כתוב כי מכת הברד הכתה את הפשתה והשעורה אך לא את החטה והכסמת “…כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה”ׁ(שמות ט, לא). אתם חייבים להסכים שבשנה רגילה חודש ניסן הוא זמן נאה לצאת לסיבוב במדבר סיני, המוני הישראלים שמחכים שעות במעבר טאבה גם הם כנראה חושבים כך, וגם רש”י יסכים איתם: “…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…” (פירוש רש”י על שמות יג, ד).
אביב השיבולים מתרחש כמובן בעונה בה נפסקים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם “אביב”. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שבחצי הכדור שלנו מתחיל האביב ב21 במרץ (ולי יש סיבה מיוחדת לחבב את האביב כי זהו יומההולדת של בנזוגי, ישראל, טיפוס אביבי במיוחד) ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. באויר נישאים ריחות פריחה משכרים וקולות ותנועה רבה של ציפורים, חרקים ועוד חיות שהיו רדומים או איטיים יותר בחורף, ומתחילים עכשיו את חייהם מחדש. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, אין כמעט אביב, כמו שכתבה נעמי שמר בשיר “מצעד האביב”: “כי כאן אביב הוא בן יומיים, כאן האביב ימות צעיר…”. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אז גם השנה, למרות הגשמים, ולמרות שבודאי בעוד יומיים גם יגיע השרב, נשיר כולנו בשבוע הבא “אביב הגיע – פסח בא”!
חג הפסח מצטרף לשרשרת החגים החקלאים בארץ ישראל. למען האמת, הוא פותח את המצעד, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה קשה היה בקיץ שעבר) (וזו גם הסיבה שכל קיץ נראה לנו שהשנה הכי חם, ולא יכול להיות שהיה כל כך חם גם בשנה שעברה). ולאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון.
גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולקוות שהיציאה למרעה בקרוב תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. קרבן הפסח מוסיף גם את תודת הצאן – עם ישראל, לאל, הרועה שלו, שהנהיג אותו בשלום מהיציאה ממצרים ועד לארץ ישראל. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ’עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ’עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.
גם אצלנו מסמן הפסח תקופה של קציר – זו העונה בה אנחנו קוצרים את גידולי הכיסוי שכיסו את השדה שלנו בעונת החורף. בחורף הזה גידלנו חילבה בכ-10 ערוגות, שהיו עשירות במיוחד בעשביה, מזכרת מגידול הבצל היבש לפני שנתיים. לאחר שהחילבה גדלה במהירות ובצפיפות והתחרתה בכבוד עם עשבי הבר, כשהחל האביב החלה גם היא פורחת, וזהו האות שהגיע הזמן לקצור אותה. לפני כשבועיים היא אכן נקצרה, והגבעולים הירוקים שלה נקצצו ועורבבו באדמה, מה שמעשיר את הקרקע בחנקן, ומשפר את מרקמה. ואכן, התיחוח שלאחר הכנסת החילבה לאדמה הפיק ערוגות נהדרות – מפוררות היטב וחלקות כעוגת שוקולד, בהן נזרעו זרעי גידולי הקיץ הראשונים.
ואגב זריעות ראשונות, בפינת הילדים והילדים בנפשם – השבוע רציתי להציע רעיון לגידול דלעת בבקבוק:
לשם כך נצטרך: זרעי או שתילי דלעות נוי (לא דלעות מאכל, אלא דלעות צבעוניות ולא אכילות) ובקבוקי זכוכית גדולים, כדאי שיהיו בעלי צורות מעניינות.
עונת האביב היא הזמן לזרוע דלעת, זורעים או שותלים בערוגה מנוקזת היטב, במרווחים של כ-50 ס”מ. (אם זורעים כדאי לשים 2-3 זרעים בכל גומה, וכשנובטים כמה נבטים, לדלל=להשאיר רק אחד). לאחר שהדלעות פרחו, והתפתח פרי קטן, זה הזמן לבקבק: אוחזים בעדינות רבה בענף עליו גדל הפרי, (שלא ישבר), ומחדירים אותו לעומק כמה סנטימטרים לתוך בקבוק זכוכית. הפרי יצמח ללא הפרעה בתוך הבקבוק ויקבל את צורתו. הדלעות יצמחו עד לבגרות במשך כשלושה חודשים. כאשר מילא הפרי את הבקבוק, שוברים בזהירות את הבקבוק ומוציאים את הדלעת המבוקבקת.
(מאת: אמיר זמורה, מתוך: ירוק בעיניים, גליון מס’ 6 אפריל 2001)
ולסיום, בשמי ובשם כל צוות חֻ’בֵּיזָה, אני רוצה לאחל לכולכם חג אביב שמח, פורח ומלא התחדשות.
ומה בסל השבוע?
מתכונים לפסח
השבוע הבאתי מתכונים מירקות שונים בסל, שיכולים להרכיב יחד ארוחת חג צמחונית, שיהיה חג טעים:
כופתאות תפוחי אדמה למרק:
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- מחממים את המרק לרתיחה ומנמיכים את הלהבה לכדי רתיחה קלה
- מקלפים את תפוחי האדמה ומועכים למחית
- מוסיפים את כל החומרים ויוצרים בצק בידים לחות
- מגבירים את הלהבה לרתיחה מלאה, שמים את הכדורים במרק הרותח ומבשלים כ-15 דקות
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- בקערה גדולה מערבבים מיץ לימון, שמן זית, חרדל, מלח ופלפל
- קולפים ומגרדים במגרדת גסה את הקולרבי, פורסים דק את הסלרי, ומוסיפים לקערת הרוטב, מערבבים היטב ומצננים שעה
- קולפים את התפוזים, ומוציאים את הליבה. בעזרת סכין חדה מקלפים את שני צידי הקרומים ומוציאים את הפלחים. הכל עושים מעל לקערה, כדי לתפוס את המיץ.
- לפני ההגשה, מוסיפים לסלט את פלחי התפוזים והמיץ שלהם, מערבבים היטב
- אופן ההכנה:
- מחממים שמן זית בסיר ומוסיפים בזה אחר זה: בצל, שום, אגוזי מלך ותפוחים מיובשים. מטגנים כמה דקות, מתבלים במלח ופלפל, מוסיפים כף דבש וממשיכים לטגן עד שהבצל הופך שקוף
- מוסיפים את הקינואה וכן 3 כוסות מים, מביאים לרתיחה
- מנמיכים את האש וממשיכים לבשל עד שכל המים נספגו. (אל תתייאשו, לפעמים זה לוקח זמן, בגלל עודף המים מהעלים הירוקים)
- מאווררים בעזרת מזלג, ומגישים
- המרכיבים:
- אופן ההכנה:
- הקציפו את החלבונים לקצף קשה
- הקציפו את חלמוני הביצה עם הגזרים והשקדים המגורדים
- הוסיפו את כל שאר החומרים לתערובת החלמונים
- קפלו את התערובת לתוך החלבונים והניחו בתוך תבניות מאפינס
- אפו בחום בינוני כ-30 דקות