20-22 ביוני 2022 – צמיחה משותפת

 

מאפיית "איש של לחם" מציעה רק השבוע כיכר מיוחדת וקייצית – לחם דלעת – לחם שאור מחיטה אורגנית 70%, עם דלעת משולבת במרקם, וגרעיני דלעת לקישוט מעל:

מוזמנים להוסיף דרך מערכת ההזמנות שלנו.

—–

השבוע אנחנו ממש מרגשים לספר לכם על יצרן חדש שמצטרף לשיתופי הפעולה שלנו – נעם כהן-לוי. הסיבה להתרגשות שלנו היא שנעם הוא מעובדי ח'ביזה לשעבר, ומהיכרותנו איתו הוא אדם מקסים וגם מקצוען, יסודי ומוכשר. הוא מגדל נבטים במושב סתריה, ממש לא רחוק מאיתנו, ואנחנו שמחים לתת לו את המיקרופון, שיספר לכם קצת עליו ועל מעשה כפיו:

שמי נעם כהן לוי בן 31, מגדל נבטים, עלי בייבי ותערובות עלים מיוחדות במושב סתריה שבשפלה. במשך קצת יותר מעשור עברתי בין עבודות ומוסדות חקלאיים (לרבות השדה המופלא של אלון ובת-עמי) ולמדתי את הסודות ואורחות החיים החקלאיים והאורגניים, לפני כשנתיים החלטתי שהגיע הזמן ליישם, על-פי כל מה שלמדתי בדרך, את החקלאות שלי, כפי שאני מבין אותה.

החקלאות שלנו בנויה על עבודת ידיים טובות של משפחתי ושלי, ומאמינה בפשטות ובעבודה קשה. כל העבודות שלנו מתבצעות ידנית וללא כלים כבדים, ואנו משתדלים לשמר את הטבעיות, כמה שאפשר.

את העסק הקטן התחלנו עם הנבטים שלנו, אותם אנחנו מגדלים מזרעים אורגניים, ללא ריסוס ודישון, וללא תנאים מלאכותיים כמו קירור, חימום או תאורה. כל הגידולים שלנו גדלים בצורה אורגנית, משלב הזרע ועד האריזה, בינתיים ללא פיקוח. אנחנו מאמינים בנבטים ובכל שאר הירוקים שאנחנו מגדלים, שמקבלים את התנאים הטובים ביותר לצמיחתם כירקות בריאים מזינים ומחזקים. נשמח לעבוד את האדמה ולגדל גם בעבורכם מזון אמיתי וטבעי.

את הנבטים של נעם (נבטים עם האדמה) תוכלו להוסיף לארגז דרך מערכת ההזמנות שלנו, חפשו אותם תחת הכותרת: "נבטים ופטריות".

_____________________

השבוע אנחנו רוצים לבקש את עזרתכם בהרחבת המעגל של קהילת ח'ביזה והפצת הרעיון של "חקלאות בשיתוף הקהילה" וקניה ישירה מהחקלאי בקרב חברים ומכרים, ולפני פירוט הבקשה – קצת על התמונה הרחבה יותר של התופעה והרעיון:

כשקהלת אמר "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" הוא התכוון כנראה גם לתנועת ה"חקלאות בשיתוף הקהילה", אליה גם אנחנו בח'ביזה שייכים ולא רק בגלל שמגדלים ירקות בעונתם ושולחים בארגזים תוצרת טריה, אלא גם משום שהמודל הזה צמח בו זמנית ובאופן בלתי תלוי, בלי שידעו זה על זה (ובלי "לייק" בפייסבוק!) ביפאן, בצ'ילה ובאירופה. זה קרה בשנות השישים של המאה העשרים, כשהחלה להתפתח מודעות לבעיות הכרוכות בחקלאות הכימית המודרנית ובכלכלת השוק הגלובלית, ולסכנה של מדינות לאבד את חיוניותן ועצמאותן החקלאית בשל כדאיות כלכלית של יבוא (נשמע רלבנטי ומוכר עד כאב…). אנשים ונשים החלו להתעורר ולשים לב לבעיה בחקלאות ההולכת ומתרחקת מהפה האוכל אותה, והחלו לשאול שאלות ולחפש תשובות.

אחד הטריגרים היה בהלה שפשטה ביפאן בעקבות הרעלת כספית חמורה ב"מפרץ מינמטה". המקרה הזה ואחרים גרמו ליותר יפאנים לפנות לצריכת אוכל אורגני, אך גם בכיוון הזה הם נתקלו בקשיים: מצד אחד הלך וגבר היבוא של תוצרת חקלאית ליפאן, ואיים על החקלאות היפאנית המקומית, שהלכה והצטמקה. מצד שני, תרמיות וזיופים בסימון מוצרים אורגניים הפיצו חוסר אמון ושלחו צרכנים לחיפוש אלטרנטיבה של קניה ישירה מהמגדל, שתבטיח את אחריותו כלפי הצרכנים. יפן היא מדינה בעלת מסורת מבוססת של תנועות קואופרטיביות, ולכן אין זה מפתיע שהקבוצה הראשונה של עקרות בית מודאגות (ולא נואשות!) התארגנה כקואופרטיב ופנתה לחפש חקלאי עימו יוכלו ליצור שותפות של תמיכה הדדית. הם גיבשו את מודל הTEIKEI – שמשמעותו: "לשים את פרצופו של החקלאי על האוכל".

ובאותה העת… מעבר לאוקיינוס…

באירופה התפחתה בתחילת המאה העשרים התנועה האנתרופוסופית, תנועה המושפעת מתורתו של רודולף שטיינר – פילוסוף, אדריכל, כותב ומחנך אוסטרי, וכתביו בתחומי החינוך, הרפואה, האמנויות, הדת, הכלכלה והחקלאות. התיאוריה האנתרופוסופית רחבה ומורכבת, והפן החקלאי שלה מוכר כ"חקלאות ביו-דינמית". התשתית לה נוצרה בסדרת הרצאות בתחום שנתן שטיינר ב1924, בה תאר את המערכת החקלאית הרצויה כמערכת אקולוגית שלמה, שאנשים, בעלי חיים, צמחים, מיקרו-אורגניזמים, האדמה, המים והאוויר, מתקיימים בה מתוך איזון דינמי ושיווי-משקל. שטיינר כתב גם על "כלכלה של שיתוף" (Associative Economics) שמטרתה לשמש אלטרנטיבה לכלכלה תחרותית, על ידי טיפוח תקשורת ושיתוף פעולה בין יצרנים, סוחרים, ספקי אשראי וצרכנים כדי לטפל בנושאים כמו: מחיר הולם, צרכים אמיתיים, הקטנת העוני והגדלת השוויון החברתי. נשמע לקוח מקיץ 2011? מדובר על אמצע המאה שעברה! השילוב של שתי הגישות הללו – חקלאות אורגנית ביו-דינמית וכלכלה המבוססת על שיתוף פעולה והדדיות חוברים יחד לכיוון יצירת המודל המוכר לנו של שותפות בין חקלאים וקהילה לא-חקלאית כדי לטפל בנושאים הללו. בסוף שנות השישים של המאה העשרים מוקמת בגרמניה חווה שיתופית המושתתת על העקרונות הללו, Buschberghof Farm. בשווייץ מתרחש תהליך דומה, המושפע גם מהתנועה הקו-אופרטיבית הצ'ילנאית בתקופת שלטונו של סלבדור אלנדה (1970-73).

בארצות הברית התהליך דומה לזה האירופאי, ואני לא אחזור ואפרט גם אותו. למי שרוצה – מצאתי מאמר קולח ומעניין על תחילת התנועה בשתי חוות הCSA  הראשונות בארצות הברית.

ומה בישראל? החלוצה היתה לאה זיגמונד, חקלאית ביו-דינמית מקיבוץ לוטן שבערבה, שגידלה בקיבוץ גן ירק אורגני וניהלה תכנית "חקלאות בשיתוף הקהילה", בשנים 2000-2001.  הם שלחו כ-30 ארגזים, בעיקר לאילת, אבל גם למצוקי דרגות, למצפה רמון ואפילו לקבוצה שהתארגנה בירושלים! לאחר התנהלות מוצלחת נסגרה התכנית, כשלאה פנתה ללימודים בארה"ב. הדוגמא הזו של לאה בלוטן היתה הנר הדקיק שדלק אצלי בראש כשהקמתי את החווה ב2003. לרוב זכיתי למנות לא מבוטלות של ציניות מצד חקלאים מנוסים שאמרו לי ש"זה לא ילך, הישראלים לא "פראיירים" כמו האמריקאים, ולא מוכנים לשלם על "חתול בשק". ניסו את זה לפניך, ואנשים לא מוכנים שמישהו אחר יקבע להם אילו ירקות יהיו בארגז, או יספר להם שבינואר פשוט אין חצילים". בביטחון העצמי הנאיבי שהיה לי אז, לפני 19 שנה, החלטתי שזה כן ילך. תקופה ארוכה היינו די בודדים בשטח, אבל עם הזמן בחרו עוד חוות ללכת בדרך הזו, גם חדשות וגם ותיקות, והן משגשגות ומתקיימות. כיום ישנן מספר לא מבוטל של חוות קטנות נוספות בישראל הפועלות בצורה דומה ומתוך תפיסה שהיא גם חברתית-קהילתית ולא רק כלכלית  (אם כי אני לא ממעיטה בחשיבות הצד הזה).

הרעיון המקורי של CSA גלום בשם שלו – Community Supported Agriculture – יצירת חקלאות הנתמכת על ידי הקהילה שסביבה. עם השנים הוקמו חוות רבות ושונות שפועלות כולן תחת המטריה של שותפות חקלאות וקהילה ונמצאות במקומות שונים על רצף של מעורבות ומחויבות הקהילה לחווה. הצד האחד של הרצף הוא חווה השייכת לקהילה, מנוהלת על ידה וזוכה לתמיכה ומחויבות מוחלטים וארוכי טווח של החברים. בסוג כזה של חווה, התקציב נקבע על ידי קבוצת החברים, וכך גם מחיר ה"מנוי" השנתי, שעתיד לממן את התקציב. הקהילה גם לוקחת חלק בכתיבת פרוטוקול הגידול, מחליטה על שיטת הגידול, מגוון הירקות, רכישת ציוד וכו'. ברבות מהחוות מהסוג הזה מתחייבים החברים גם למספר שעות או ימי עבודה בשדה או בניהול וארגון הCSA. בצד השני נמצאות (רוב חוות הCSA) כמו שלנו שמציעות "תכנית מנויים" – הלקוחות מתחייבים לפרק זמן קצר יחסית (שבוע-שבוע, חצי עונה, או עונת גידול שלמה), ומשלמים את מחיר הסל השבועי, מראש או בתשלומים חודשיים. בחווה כזו הבעלות האחריות והניהול הם של המגדל, והלקוחות שותפים על ידי נכונותם להתמיד בהזמנה. לפעמים הם מסייעים בארגון נקודות החלוקה, או משתתפים בימי עבודה בחווה, בדרך כלל מידת המעורבות תלויה בהם, ואנשים שונים מעורבים במידה המתאימה להם.

מה שדומה בכל החוות על הרצף, ומה שהופך אותן לשותפות של חקלאים וקהילה, הוא הקשר הישיר בין המגדל והצרכנים, שמתבטא במכירה ישירות מהשדה לצרכנים, בתקשורת גלויה וישירה ביניהם לבין החקלאי, דרך עלון, פרסום לוח היבולים המתוכנן, משוב עונתי ועידוד הלקוחות להעיר הערות, להמליץ המלצות ולהציע הצעות. כמעט תמיד מתפתחים המעורבות והקשר גם דרך ביקורים בשדה, ימי קטיף עצמי, אירועי שתילה וחגיגות עונתיות. שוב, בדרך כלל רמת המעורבות נקבעת בעיקר על ידי מידת רצונם של הלקוחות לקחת חלק בכל הארועים הללו, לקרוא את העלון, להגיב על צורת הגידול או לתת משוב עונתי. נכון שהתופעה הזו עדיין קטנה ובשוליים, ואולי כך גם תישאר, אבל אלו שוליים יפיפיים, מוריקים, מזינים, שמשמחים את לב כל מי שעובר לידם. בישראל הקטנה שלנו, בה אין "פראיירים", יש די אנשים שחושבים שהדרך הזו חיונית וכדאית, ושבוחרים לקבל "ארגז הפתעות שבועי" ותוך כדי כך גם לתמוך בחקלאות אחרת: מגוונת, ידנית, מאוזנת, מלאת הבטחות ומקיימת.

וכאן אנחנו פונים אליכם – לאחרונה התפנה אצלנו מקום, ונשמח לקבל את פניהם של מצטרפים חדשים לארגז הירקות. אנחנו חושבים שהדרך הטובה ביותר להבין במה מדובר היא לשמוע ממי שכבר מקבל ירקות ויכול לספר מניסיונו על היתרונות ועל האתגרים בדרך הזאת. הכנו דף מידע קצר והוא מצורף כאן, כדי שתוכלו לשלוח אותו הלאה בוואטסאפ או פייסבוק או כל דרך שנראית לכם מוצלחת.

תודה על התמיכה לאורך השנים וגם כעת,
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה
_________________________________

מה השבוע בסל?

השנה גידלנו לראשונה פלפל חריף (חריפות נעימה, מזן "לפיד"). חשבנו לאפשר לכם להוסיף אותו לארגז כמוצר נוסף, ולא לשים אותו בכל הארגזים כמנת ירקות. אז אם תרצו, ניתן להוסיף אותו דרך מערכת ההזמנות תחת הכותרת: "ירקות ופירות ח'ביזה".

יום שני: עגבניות צ'רי, קישואים/בצל יבש, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תפו"א, סלק/גזר, חצילים/פלפל ירוק, חסה, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי/בזיל, עגבניה, מלפפון/פקוס, מלון/אבטיח.

בסל הגדול גם: תירס, דלעת ערמונים/דלורית/נתח דלעת, בצל ירוק/שעועית צהובה/שום.

בארגז הפירות: אפרסק/נקטרינה, אבוקדו, דובדבן, בננה.

יום רביעי: עגבניות צ'רי, קישוא/בצל יבש, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, חסה, סלק/גזר, מלפפון/פקוס, עגבניה, חצילים/פלפל ירוק, מלון/אבטיח, תירס/דלורית, מתנה ירוקה – מנגולד/תרד/בזיל.

בסל הגדול גם: דלעת ערמונים/נתח דלעת, בצל ירוק/פטרוזיליה שורש/ שום/כרישה, שעועית צהובה.

בארגז הפירות: אפרסק/נקטרינה, אבוקדו, דובדבן, בננה.

תודה שבאתם לבקר אותנו ביום הפתוח!

התחדשות אביבית משמחת –

השבוע אנחנו מוסיפים למגוון המוצרים שניתן להוסיף לסל הירקות גם גבינות קשיו שמכין טל מכרמי יוסף, ממש לידנו. הסיפור של טל הוא מיוחד ומעורר השראה, אז רשות הדיבור אליו:

שלום לכולם, שמי טל רון ואני אשתי לימור חמשת ילדי ושלושת נכדותי, גרים בכרמי יוסף.
במשך חיי המופלאים עסקתי בהרבה מקצועות מבמאי קולנוע וטלוויזיה, עד אמן חרוזי זכוכית, דרך מאפיה ללחמי מחמצת, וכיום מתפרנס מאירועים קטנים וסדנאות המתנהלות אצלנו בכרם הזיתים.
לפני כמה חודשים זכיתי בסרטן, והדבר נתן לי את ההזדמנות לעשות שינוי גדול בחיי: זרקתי את החלב ואת הגלוטן, התחלתי לאכול רק ירקות אורגניים, מדיטציות, צ'יקונג, הליכות, וכל מה שאפשר לעשות למען בריאותי. אך לאט לאט התאווה לגבינות התגנבה והתחילה לכרסם בבטני…
התחלתי לקנות גבינות טבעוניות, ואחר כך לקרוא באינטרנט מתכונים, ולהבין יותר על התהליך הייצור. נכנסתי למטבח והתחלתי בסדרה של ניסויים אינסופיים, עד שהגעתי למוצר הנוכחי. עשיתי כל זאת בשביל עצמי, אך ברגע שחברים התחילו לטעום, זרם הבקשות לגבינות רק הלך וגדל.

עכשיו אנחנו מתרחבים עוד שלב, לאחר טעימה של הגבינות, הסכימו במשק ח'ביזה בחפץ לב להציע גם לכם ליהנות מהגבינות. אני מאד נרגש על ההזדמנות הזאת ומודה מקרב לב.
בשבילי הכנת הגבינות הפכה לחלק מתהליך הריפוי שלי, שדרך אגב, ברוך השם, מתקדם בקצב טוב. אני מטופל רק בעזרת צמחים, פטריות מרפא וויטמינים, לכן קראנו לייצור הגבינות שלנו "בשביל הבריאות".

הגבינות מגיעות במגוון של 5 טעמים: טבעי, שום שמיר, תאנים, עגבניות מיובשות, וזיתי קלמטה, כולם במשקל 180 גרם, 37 שקלים. הן ישלחו אליכם קפואות, כדי שיגיעו במצב קר ומוצק. יש לשמור אותן בקירור, כדאי להוציא קצת לפני הארוחה, כדי שהגבינה תהיה רכה.

מברך אותנו שנהיה בריאים שמחים ומאושרים כמה שיותר וכמה שמתאפשר, ומקווה שתהנו מהגבינות, אשמח לשמוע תגובות: 0522771212.
בתאבון!

את הגבינות המיוחדות של טל (ושאר מוצרים נוספים) אפשר להוסיף דרך מערכת ההזמנות שלנו.

______________________________________________________________

איזה כיף היה לנו (וגם לכם, כמובן) – אחרי כמעט שנתיים בהן לא יכולנו לערוך יום פתוח, והתגעגענו ממש – ביום רביעי האחרון הזמנו אתכם אלינו ליום פתוח שכולו חגיגה בשדה.
האמת היא שהפעם ממש התרגשתי (מי שהגיע לסיור הראשון שמע את קולי נשבר קצת בתחילת הדברים – בחרנו בח'ביזה לגדל ירקות, אבל גם קהילה, והמפגש הדו שנתי הזה חשוב לנו כדי לצאת מבועת השדה הנעימה ולפגוש פנים וקולות ושאלות ומחשבות שלכם. בשנתיים האחרונות זה לא התאפשר בשל הקורונה, ותוך כדי המרוץ היומיומי היה קשה לנו להרגיש עד כמה זה חסר. השנה, כבר בהכנות ובהתארגנות ליום הפתוח, הרגשתי איך אנחנו מתמלאים מרץ ושמחה לקראתו, וכשהתחלתם להגיע, בפנים מחייכות ועיניים בורקות, הלב התרחב.

זאת חובה וזכות נעימה להודות לכל העוסקים במלאכה – תודה לכל העובדים המסורים והנהדרים של ח'ביזה – שבלעדיהם לא היינו יכולים לקיים את היום הפתוח –
לצוות עובדי השדה, שהקים את הסככה וארגן את כל איזור האירוח.
למג'די ומוחמד, שניצחו על דוכן הירקות בבית האריזה.
לשר, ששטף וקלף וחתך ירקות לנשנוש.
לעינת, שכרגיל, סייעה בכל מה שנחוץ, שיפרה ותיקנה את הדרוש, ניצחה על פינת הבישול, צילמה תמונות, ועוד.
לגבי, שנהג את הטרקטור וסיפק חוויה בלתי נשכחת ללא מעט ילדים (וכנראה גם מבוגרים).
לטליה ונגה, הבנות של בת-עמי, שהגיעו על הבוקר לעזור בארגונים, הכינו דוגמאות ליצירה והפעילו את פינת היצירה בסבלנות ונעם.

וכמובן לכם – תודה רבה שבאתם – ותודה לכל מי שהציג עצמו – תמיד זה נחמד לחבר שם לפנים ולהכיר ממש אתכם, ולא רק דרך התכתבויות או שיחות טלפון. לנו היה כיף גדול, מקוים שגם לכם!

מאחלים לכם חזרה נעימה ורגועה לשגרה,
ימי אביב נחמדים (צאו לראות פריחה, הכל מתפוצץ מחיות ויופי עכשיו),
מכולנו בח'ביזה

_____________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פטרוזיליה שורש/סלרי שורש/סלרי עלים, גזר, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, כרוב/שומר, קישוא/נתח דלעת, שום, מנגולד/קייל, פול ירוק/אפונת שלג או אפונת גינה, עגבניה, מלפפון, חסה/חסה מסולסלת

בארגז הגדול גם: סלק, צרור בצל טרי/כרישה, תפו"א/בטטה.

בארגז הפירות: פומלית, אבוקדו, תפוז, בננה, תפוח עץ/אגס.

יום רביעי: גזר, קישוא/אפונת שלג או אפונת גינה/נתח דלעת, פטרוזיליה שורש/פטרוזיליה, חסה, כרוב/שומר, כוסברה/שמיר, סלק, מלפפון, עגבניה, צרור כרישה/בצל טרי, מנגולד/קייל.

בארגז הגדול גם: סלרי שורש/סלרי עלים, תפו"א/בטטה, שום טרי.

בארגז הפירות: פומלית/לימון, אבוקדו, תפוז, בננה/קלמנטינה, תפוח עץ/אגס.

חוזרים לשגרה – ותודה שבאתם לבקר אותנו ביום הפתוח!

שלום לכם,

כיף לחזור לשגרה, אחרי ימים של חג וחופשה, יציאה מהבית וסדר יום שונה, אנחנו ממש שמחים לחזור לשדה ולצמיחה הרבה בו. כמו תמיד בסתו, נדנדת זג האויר החלה בנדנודה הקבוע – הבקרים כבר קרירים ממש, במהלך היום שוה מטפסות הטמפרטורות, ואחר הצהרים חוזרת ההקלה – אנחנו מתנדנדים בין ימים סגריריים משהו לבין שמש שרבית קופחת. השמיים חדלו להיות רק כחולים מסנוורים ומשעממים ועכשיו הם מקושטים בעננים לבנים ויפים שיוצרים פרצופים המשתנים כל הזמן

אמנם עברו כבר כמה ימים, אבל אנחנו עדיין נהנים להיזכר כמה נעים וחגיגי היה לנו יחד אתכם ביום הפתוח בחול המועד. עבודת היומיום שלנו היא חזרתית ועמוסה כל כך, ולכן העצירה הזו ליום אחד, להיפגש, לפטפט, לסייר בשדה בניחותא, (ולא כדי לבדוק את מצב הלחות בקרקע, הצמיחה של השתילים החדשים, או התקדמות מחלת עלים). השנה זה היה מתוק במיוחד להיפגש אחרי שנתיים בהם נאלצנו לשמור מרחק בשל הקורונה, ותענוג לפגוש פנים של אנשים שהכרנו רק דרך הטלפון או האימייל. תודה רבה שאתם מגיעים בכל פעם ומאפשרים לנו לראות את היופי של השדה גם דרך עיניכם המפרגנות והאוהבות. זה צ'ופר של ממש לקבל יחד עם השדה את המחמאות על יופיו ועל טעמם של הירקות הגדלים בו, אנחנו מסמיקים יחד איתו וגאים בו מאוד, כבן טיפוחנו שעושה חיל…

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה: לגבי שאין כמותו, שמנצח על מלאכת ההקמה ומושיט יד בכל דבר, והוא מי שהסיע אתכם בבטחה בטרקטור לסיור (ועשה את היום ללא מעט ילדים…). למוחמד ומג'די, שמארגנים ומתפעלים את מכירת הירקות, לעינת שתפעלו את פינת היצירה והעבירה סדנת יוגה זוגית מקסימה. וכמובן גם לשאר העובדים המצויינים שלנו, שמסייעים בכל בהכנות ובמהלך היום מקבלים את פניכם במאור פנים: וינאי, מונטרי, נופדול, סוויסאק, רונגסמון, יאנג, וסנטי.

כמו שראה מי שביקר, מרבית ירקות הסתו והחורף כבר זרועים ושתולים בשדה, וההתקררות הקלה משמחת אותם וגורמת להם להרגיש בבית, הצמיחה עכשיו יפה, ואחנו מקוים להתחיל לקטוף את נחשוני הסתו בשבוע הבא: הצנוניות, הסלק ועוד מעט הארטישוק הירושלמי. במקביל, אנחנו נפרדים אט אט מירקות הקיץ: הדלורית, האדממה ועוד אי אילו ירקות קיץ שיצאו לחופשה עד האביב או הקיץ הבא.

אם אתם תוהים מתי יצטרפו שאר ירקות הסתו והחורף, אנחנו מזכירים לכם שתמיד תוכלו לבדוק את טבלת מועדי הקטיף שלנו, ולקראת התחלפות העונה כדאי גם להיזכר איך מאחסנים את הירקות החדשים שיתחילו להגיע…

תקופת ההתחלפות הזאת תמיד מלווה בהתרגשות לקראת הירקות הבאים, אליהם התגעגענו מאז פגישתנו האחרונה, וגם בעצב מסויים על פרידה (זמנית) מחברים אהובים של קיץ, למרות שאולי מחלק מהם דווקא ממש הספיק לנו, ומתאים לגמרי להיפרד, עד שנתגעגע שוב…

מאחלים לכם חזרה נעימה ורגועה לשגרה, מקוים שאתם עושים אותה בנחת. אנחנו מנסים להזכיר לעצמנו שעומס המשימות שהצטבר ירד בהדרגה, ואין צורך להספיק הכל בימי השגרה הראשונים…

שבוע נעים, סתוי ומשמח – תביטו לשמיים מדי פעם – מבטיחים להם מופיע עננים יפיפה,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום רביעי: לוביה תאילנדית ארוכה/במיה/לוביה עיראקית קצרה, כוסברה/פטרוזיליה, נתח דלעת/גזר, כרישה/בצל יבש, פלפל, חסה, תרד ניוזילנדי/מנגולד/בזיל, מלפפון, עגבניה, בטטה. בארגזים קטנים: עגבניות צ'רי/תפו"א.

בסל הגדול גם: עגבניות צ'רי וגם תפו"א, פופקורן, חצילים.

בארגז הפירות: מנגו, אגס, תפוח עץ אדום. בארגזים קטנים גם: תפוזים/אשכולית אדומה. בארגזים גדולים גם: אבוקדו/אפרסמון.

בואו לבקר אותנו ביום הפתוח – יום שישי הקרוב!

מועדים לשמחה!

רצינו להזכיר לכם שהשבוע אין ארגזי ירקות, ובמקום המשלוח אליכם אנחנו מזמינים אתכם לבקר אותנו בשדות שלנו במושב כפר בן נון – מחר, יום שישי 24 בספטמבר, י"ח תשרי, ג' חול המועד, בין השעות 10:00-13:00.

היום הפתוח הוא הזדמנות לראות איפה צומחים הירקות שלכם, להכיר אותם מקרוב בערוגות, להריח, למשש, לטעום. וכמובן – לפגוש אותנו, את האנשים מאחורי ארגזי הירקות, וגם את חבריכם בקהילת ח'ביזה השותפים לחבורה הגדולה שתומכת יחד אתכם בחקלאות מקומית קטנה ומאפשרת את קיומה של החווה.

מה צפוי?

  • סיורים בשדה: סיור יצא מדי שעה לשוטט בין הערוגות ולהכיר את הירקות ואת הסיפורים המלווים את צמיחתם. אלון מדריך סיור "מקצועי" יותר, בת-עמי מדריכה סיור המותאם יותר לילדים. זמני הסיורים (בערך): 10:00, 11:00, 12:00.
  • פינת יצירה: השנה אנחנו מתמקדים במעגליות ובהתחדשות – כדי להזכיר לנו שגם שנות הקורונה האלה, סופן לחלוף, והן יהיו רק פרק בתוך המנדלה של ההסטוריה ושל חיינו: נכין כדורי זרעים (מנייר או מאדמה) שניתן לשים באדנית או עציץ – להשקות ולהצמיח (גם בתוך הבית) עלים ירוקים משמחים שתוכלו לנשנש בארוחות הסתו.
  • סדנת יוגה בזוגות (הורה וילד/ה, שני ילדים, שני מבוגרים…) בהנחיית עינת – הכרות עם מספר תנוחות יוגה כפעילות מחברת בין שניים. תתקיים בשעה 12:00. מוזמנים לבוא בבגדים נוחים ולהביא מזרן יוגה (לא חייבים – תהיה מחצלת).

בשל מגבלות הקורונה לא יהיו השנה עיסוקים הקשורים באוכל: לצערנו לא נוכל לחתוך לכם ירקות לכיבוד ונימנע גם מפעילות הבישול המסורתית. אתם מוזמנים להביא פיקניק מהבית, ובקבוקי שתיה (יהיו מים קרים למילוי מחודש, כמובן) – הכנו עבורכם גם את סוכת גבעולי התירס המפורסמת שלנו, צל בשפע ואויר צלול.

מכירת ירקות, פירות ושאר מוצרים של יצרנים ישראלים נהדרים תהיה לאורך היום כולו בבית האריזה שלנו.

הוראות הגעה לחגיגות היום הפתוח כאן

להתראות

אלון, בת-עמי וכל צוות ח'ביזה

בדצמבר 2020 – למי קראת ירק? או – מה בעצם נמצא אצלכם בארגז ח'ביזה חורפי?

שמחים לספר ש"המתססה" התחדשה בסיידר חם חורפי ומחמם במהדורה מוגבלת, יש בו 5.5% אלכוהול, ותוכלו לבחור מבין שלושה סגנונות שונים:
* סיידר תפוחים אלכוהולי מתובל ברוזמרין , כוכבי אניס ולבנדר
* סיידר תפוחים אלכוהולי מתובל בקינמון, ציפורן וכוכבי אניס
* סיידר אגסים אלכוהולי מתובל במרווה, עלי ורדים והל.
רצוי לשתות חם, אבל טעים ממש גם כמשקה קר על קרח 🥃

מוזמנים להוסיף את הפינוק הזה לארגז הירקות שלכם במערכת ההזמנות שלנו, ולהתענג.

___________________________________

…את גינתנו בואו וראו
ממשלת הצומח
הערוגות מה ירוקות
ליבנו מה שמח
כל ירק למינהו, לאט ראשו ירים
וריח הפרחים מאד נעים…

(משה אהרון אביגל, מתוך: כולנו חבר פועלים, המנון בית החינוך הראשון לילדי עובדים בתל-אביב)

אנחנו מספרים לכם שבשדות של ח'ביזה גדלים ירקות… אבל בניגוד לפירות, בהם ברור למדי מה אוכלים (את החלק בצמח המכיל בתוכו זרעים שמסביבם חומר עסיסי ובשרני, עטוף קליפה), בירקות הענין הרבה יותר מבלבל, משום שאנחנו קוראים "ירקות" כמעט לכל החלקים הנאכלים בצמחים אפילו לפירות לפעמים… הייתי רוצה לסייג ולומר שאלו החלקים הנאכלים ירוקים וטריים, אבל אפילו לכמה חלקים מיובשים (כמו שום או בצל) אנחנו קוראים "ירק"…

אז השבוע חשבתי לספר קצת על הירקות מהזוית הזאת – איזה חלק בצמח נמצא בעצם בארגז שלכם השבוע?

נתחיל בחידון קצר – איזה חלק בצמח הוא כל אחד מהירקות הבאים?

אם נתתם תשובה שונה לכל תמונה, יש סיכוי שצדקתם… בארגז הירקות החורפי של ח'ביזה אנחנו מצליחים ליהנות מהצמחים מכף רגל ועד ראש, או מדויק יותר – משורש ועד תפרחת ופרי. יש לנו שורשים, גבעולים, עלים, פרחים, פירות ותרמילים. את חלקם אתם בוודאי מזהים בקלות, אבל אחרים מפתיעים יותר… בואו נתחיל בטיול:

נתחיל מהשורש: צמחים מפתחים את שורשיהם בדרך כלל מתחת לאדמה, ובעזרתם נאחזים הצמחים בקרקע וגם סופגים מים וחומרי מזון מן האדמה. ישנם שורשים שמשמשים גם לאגירת מזון, לאוורור ולרביה. השורשים שאנחנו אוכלים הם כמעט תמיד שורשי אגירה, ואנחנו נהנים מהחומרים המזינים שהצמח אגר בתוכם. יש לנו בארגז שורשים מסוגים שונים: אשרושים (החלק המעובה של השורש הבוגר) מתוקים כמו גזר, סלק, בטטה, וחריפים כמו צנון, צנונית, ודייקון וגם מתקתקים ועדינים כמו לפת, שורש סלרי או שורש פטרוזיליה. פקעות (שהיא מקטע גבעול, שהשתנה כדי לשמש כאיבר אגירה, התעבה ואיבד את הכלורופיל) כמו ארטישוק ירושלמי. וגם בצלים, המורכבים משכבות של גלדים (גלד היה פעם עלה, שהשתנה כדי לשמש כאיבר אגירה, התעבה ואיבד את הכלורופיל): הבצל, הכרישה והשום. שמתם לב אולי שהזכרתי פעמים רבות שבשורשים אין כלורופיל, שהוא האחראי לצבע הירוק של רוב חלקי הצמח. בהיעדרו של הכלורופיל השורשים שלנו מקבלים צבעים מגוונים ויפים: כתום, סגול, צהוב, ורוד, לבן… כשאנחנו קוטפים שורשים, אנחנו בעצם שולפים אותם מן הקרקע, לפעמים בעזרתו האדיבה של קלשון, ולפעמים חותכים דווקא את החלק מעליהם: הגבעולים והעלים (אבל לא תמיד…). השורשים, ששכנו באדמה החורפית הרטובה, גם זקוקים למקלחת הגונה, ולכן לרוב אנחנו מכניסים אותם לטבילה באמבטיה לפני שנשלח אותם אליכם בארגז.

* אולי נראה לכם שאנחנו שוכחים את תפוח האדמה, אבל מקומו אינו כאן,משום שהוא אינו שורש! לא נעשה לכם ספוילר, חכו להמשך ותגלו.

מהשורש נעלה מעלה לגבעול: הוא האיבר העולה מן השורש וממנו צומחים לרוב העלים. תפקידו העיקרי הוא להוביל חומרי מזון, דרך צינורות ההובלה שבו, מן השורשים לכל שאר חלקי הצמח, בתפקידו המשני הוא גם מחזיק בעצם את כל שאר חלקי הצמח, מעין עמוד שדרה ירוק. בארגז שלנו יש גבעולים שמחוברים גם לשורש שלהם, כמו בצל ירוק, ויש גבעולים שבאים עם העלים כמו סלרי עלים. מקום של כבוד שמור אצלנו בארגז לגבעולי החורף המעובים. מדובר בירקות שממבט ראשון צורתם כשל פקעת או בצל, וקל לטעות בהם, אבל בעצם מדובר בהתעבות של החלק התחתון של הגבעול, מעל פני הקרקע. ניחשתם? נכון! אלו הקולרבי והשומר. בניגוד לשורשים, שני אלו אינם נשלפים מן הקרקע, אלא נחתכים מן השורש החזר המחבר אותם לקרקע, כדי שנוכל לשחרר אותם עבורכם. אם תתבוננו בתחתית השומר או הקולרבי, תוכלו לראות את החתך הזה… ויש לנו עוד גבעול מעובה מכובד שנמצא בארגזי הירקות לא מעט… קשה לנחש שהוא גבעול, כי בניגוד לגבעולים "רגילים" הוא גבעול תת קרקעי שהתעבה, ולכן הוא גדל מתחת לפני הקרקע. מה שמסגיר אותו היא העובדה שהוא עדיין לא איבד את יכולתו לייצר כלורופיל. החומר אמנם לא מתפתח בו כשהוא נמצא בחשכת האדמה, אבל בחשיפה לשמש הוא יקבל גוון ירקרק. זיהיתם? אם כן, תנו לעצמכם טפיחה על השכם, כי זה היה ממש קשה. אני מדברת על תפוח האדמה, או בשמותיו האחרים: הבולבוס או התפוד. פקעות התפודים מתפתחות מגבעולים תת קרקעיים שהתעבו. וכאמור, הירקרקות שמופיעה על תפוחי האדמה היא סימן לכלורופיל שמתפתח בו כשהוא נחשף לאור, משום שאחרי הכל, הוא עדיין גבעול…

עולים עוד הלאה ומגיעים לעלים: העלים הם בעצם הפה של הצמח, בעזרתם הוא "אוכל" אור ומייצר אנרגיה בתהליך הפוטוסינתיזה (הטמעה בשפת הקודש), צבעם לרוב ירוק, על גווניו הרבים (אבל לא תמיד), וזאת בשל הכלורופיל, אותו פיגמנט שבעזרתו מתבצעת הפוטוסינתיזה ומים+פחמן דו חמצני+אור הופכים לסוכר, כלומר לאנרגיה. שמו של הכלורופיל יכול להיתרגם למשהו כמו: הירוק של העלים (נגזר מיוונית: כלורוס [ירוק] ופילון [עלה]). העלה החלק המחבר את העלה לגבעול מכונה פטוטרת, וגוף העלה הוא הטרף, בתוך הטרף מתפצלים עורקי הובלת המזון לעלה: במרכז העלים תוכלו לזהות את העורק המרכזי, וממנו יש עורקים קטנים יותר לצדדים. העלים בארגז החורפי הם רבים ויש להם הופעות שונות ושימושים מגוונים. יש עלים קטנים או קטנטנים כמו פטרוזיליה, שמיר וכוסברה המשמשים לתיבול, עלים קצת יותר גדולים כמו טאטסוי, באק צ'וי, מיזונה, רוקט או חסה, בעיקר לצרכי סלט, ועלים גדולים ממש, שלפעמים ממלאים את כל ארכו של הארגז ויותר, כמו המנגולד, הקייל והתרד – אותם לרוב מבשלים. אבל יש עוד ירק עלים רציני בארגז, שנראה קצת אחרת, כי העלים שלו אינם שטוחים כמו אלו, הוא הכרוב, שבשלב מסויים בצמיחתו העלים שלו מתחילים לצמוח מקופלים כלפי פנים ויוצרים צורת כדור, עוד ועוד עלים צומחים בתוך הכדור הזה ונדחסים פנימה עד ליצירת "ראש הכרוב" המוכר לנו.

השלב הבא בהתפתחות של צמח, אחרי שהוא הנביט גבעול ועלים למעלה, ושלח שורשים מטה, הוא הפריחה. הפרחים הם איברי הרבייה של הצמח – הם מייצרים את תאי הרבייה (האבקן הזכרי והעלי הנקבי), מזמנים את המפגש בין תאי הרבייה באותו פרח או של פרחים שונים ולבסוף, הם המצע עליו מיוצרים הזרעים, שמאפשרים את המשך קיום המין הצמחי: הפצת צאצאיו והרחבת שטח הגידול שלו. העוקץ מחבר את הפרח לגבעול, ובבסיס הפרח נמצאת המצעית, עליה ערוכים איברי הפרח. כשעל מצעית אחת מצטופפים המון פרחים קטנים זה לצד זה, אנחנו קוראים למבנה שנוצר: קרקפת פרחים. בארגז החורפי שלנו מבקרים אתכם שתי קרקפות פרחים אהובות: הכרובית והברוקולי (ושמה הלועזי של הכרובית אכן מעיד עליה: Culiflower באנגלית, Blumenkohl בגרמנית, cavolfiore באיטלקית, choufleur בצרפתית – פרח הכרוב, הברוקולי יותר הזכיר לנותני השמות זרוע, ולכן קיבל שם אחר…). אנחנו אוכלים אותם בשלב הסגור של הפרח, לפני שהוא התפתח ונפתח, אבל אם תשאירו את הכרובית או הברוקולי להמשיך לצמוח, הם יפתחו את רבבות הפרחים הקטנים שמקובצים יחד בקרקפתם, ובמרכז הצמח יפרח זר גדול ויפיפה של פרחים מצליבים.

השלב הבא בצמיחה הוא הפרי, ולמען האמת, אם היינו אוכלים ירקות עונתיים בלבד, החורף לא היה הזמן המתאים לדבר על ירקות שהם פירות, החורף הוא איטי והצמיחה בו לוקחת זמן ומתקדמת לאט לאט. הפרי, שהוא גולת הכותרת של הצמח, מגיע בסופה של הצמיחה. לאחר שצמחו הגבעולים והעלים, התפתח פרח והתרחשה הפריה, אז מתפתחים ומתבגרים הזרעים, ופעמים רבות סביבם נבנה חומר עסיסי ומזין שעטוף בקליפה. רוב הירקות הפירותיים העסיסיים הם ענבה (פרי בעל בשר לח ועסיסי; מכיל יותר מזרע אחד; ובעל ציפה גמישה ודקה) והם קיציים: חציל, פלפל, דלעות, מלון, אבטיח, פקוס, קישואים… ולכן הם לא מבקרים אצלכם בארגזים בתקופה הזאת (מהדלעת נפרדנו ממש השבוע סופית). אבל שניים מהם גדלים אצלנו כל השנה, ובחורף הם מאיצים את צמיחתם בזכות בתי הצמיחה שלנו: המלפפון והעגבניה, מלכי סלט הירקות הישראלי (שהוא, אם תרצו לדייק, למעשה, סלט פירות…). אבל לצידם של הירקות הפירותיים העסיסיים, יש אצלנו בשדה משפחה מיוחדת שצאצאיה גם הם פירות, אם כי מסוג אחר: התרמילאים של משפחת הקטניות. הם להם יש נציגים נכבדים באביב, בקיץ ובסתו: השעועית הירוקה, הלוביה התאילנדית והאדממה, אבל גם בחורף, בארגז הירקות שלכם מייצגים את המשפחה בכבוד האפונה והפול. תרמילי הקטניות הירוקות הם ירק-פרי מיוחד, כי אין לו בשר עסיסי סביב הזרעים, אלא תרמיל מאורך בו מסודרים הזרעים הגדולים בשורה עורפית…

המגוון של גן הירק החורפי וארגז הירקות הנקטף ונאסף ממנו תמיד מזכיר לי את חכמת הרבגוניות של הטבע: חלקי צמח מגוונים, שלבי התפתחות שונים, חוזקות אחרות, צבעים רבים, צורות ותכונות שונות. תכולת הארגז שלכם מוכרחה להיות שונה, מגוון ופלורליסטי כדי להיות שפע, כדי לאפשר חיים ולהיות ברת קיימא.

ולוואי שנלמד יותר מהטבע בשנת 2021, איך לאמץ את ליבנו את השונות, המגוון, הריבוי ואיך לצמוח איתם.

שבוע טוב של פרישה משנה מוזרה ומבלבלת ביותר, ותקוות לשנה קצת יותר משעממת בשנה הבאה…

אלון, בת-עמי, דרור וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בארגז?

(עשו לעצמכם חידון – נראה אם תזהו איזV חלק מהצמח כל ירק בארגז השבוע:)

יום שני: קייל/מנגולד/מיזונה, חסה, דייקון/צנונית, ברוקולי/כרובית, מלפפון, עגבניה, לפת/סלק/קלרבי, ארטישוק ירושלמי/אפונה/כרוב/שומר, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, גזר, בטטה.

בארגז הגדול גם: סלרי עלים או שורש, בצל יבש או צרור בצל לח, תרד/טאטסוי/רוקט.

בארגז הפירות: אבוקדו, קלמנטינה, תפוח עץ אדום או ירוק/קיווי, פומלית/פומלה/תפוז, בננה.

יום רביעי: פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, קייל/מנגולד/תרד ניוזילנדי, צנונית/דייקון/קלרבי, חסה, שומר/לפת/סלק, ברוקולי, גזר, מלפפון, עגבניה, בצל לח/ בטטה/תפו"א, כרובית/כרוב.

בארגז הגדול גם: ארטישוק ירושלמי/אפונת שלג או גינה, טאטסוי/תרד חורפי/מיזונה/רוקט, סלרי שורש או עלים.

בארגז הפירות: בננה /לימון, אבוקדו, תפוח עץ אדום או ירוק/קיווי, תפוז/פומלית/פומלה, קלמנטינה.