עלון 452#, 7-9 באוקטובר 2013, ג’-ה’ חשוון תשע”ד

באיחור מה עדכנו סוף סוף את התשלומים בחשבונות שלכם במערכת ההזמנות (בלשונית “דוח הזמנות ותשלומים”), אם אינכם רואים תשלום על חודש ספטמבר נודה לכם מאוד אם תצרו איתנו קשר , כי פירוש הדבר שהיתה לנו בעיה בחיוב הכרטיס שלכם. רוב תודות! _________________________________________ הלל, מגדל השקדים האורגניים, בישר לנו שבשעה טובה פתחו הגד”שניקים דף בפייסבוק שנקרא “שקדים אורגנים עין חרוד”. כולכם מוזמנים לבקר ולהתרשם. ______________________________ קרן מתל אביב שלחה לכם הזמנה להשתתף במחזור חדש ומיוחד של קורס הפרמקלצ’ר העירוני: ביום שלישי ה-8 באוקטובר הקורס העירוני שלנו חוזר למחזור סתיו מרענן ומגניב, הפעם במתכונת מורחבת! 16 מפגשים הכוללים התנסות מעשית, שעורים מרתקים וסיורים בפרויקטים ויוזמות מעוררות השראה ברחבי המרכז. את הקורס הנוכחי יובילו קרן יעבץ, ברק בן חנן ויואב אגוזי. והנה רגע של השראה – סרטון של בוגרת הקורס העירוני האחרון, פרויקט הגמר שלה בבצלאל __________________________________ בקשה חשובה מאוד! לאחר תקופה יציבה של מספר נקודות איסוף בתל אביב, אנחנו נתקלים כבר מספר חודשים בהתפרקות נקודות האיסוף שלנו אחת אחרי השניה, בעיקר בשל מעברי דירה של המארחים הנדיבים שלנו, ורצינו לבקש מכם סיוע למצוא נקודות איסוף נוספות – בדרום, במרכז ובצפון הישן של העיר הלבנה – האם מישהו מכם יכול להיות המארח החדש? כדי לשמש כנקודת איסוף צריך שהדירה תהיה בקומת קרקע או קומה נמוכה ונוחה לשליח להעביר אליה מספר רב של ארגזים, וכן שיהיה ליד דירתכם מקום להניח מספר ארגזים. גם מיקום נוח בלובי חדר מדרגות רחב או בחדרון קטן בקומת הכניסה הוא מוצלח, כל עוד אתם יש הסכמה מהדיירים בבנין, והמיקום בטוח מסחיבות. המשמעות של נקודת איסוף היא שהשליח שלנו יוריד אצלכם בכל שבוע עוד מספר ארגזים בנוסף לארגז שלכם, והלקוחות יגיעו במהלך הערב לאסוף את הארגזים. אין צורך (ואף לא כדאי) להכניס את הארגזים הביתה, כך יותר נוח לאנשים לבוא ולאסוף בלי שיפריעו לכם. אין צורך להתקשר לאוספים ולהודיע להם שהארגזים הגיעו, האחריות היא שלהם, אבל ארצה לדעת אם קורה מצב ויש ארגזים שלא נאספו עד למחרת, כדי שאשלח להם תזכורת. דמי משלוח לנקודת איסוף הם חמישה שקלים. אם נראה לכם שהדירה שלכם (נכון יותר, חוץ הדירה) מתאימה והאירוח עצמו זה מתאים לכם, אשמח לשמוע מכם, ואם יש לכם רעיונות יצירתיים אחרים, גם הם יתקבלו בברכה. _____________________________ דולסה דה בטטה  בסיור שעשיתי השנה עם הילדים ביום הפתוח, ערכנו חידון קצר ובו ביקשתי מהם לזהות מהם הירקות הגדלים בערוגה מולם. הערוגות הקלות היו הלוביה והחסה שאפשר היה ממש לראות, קצת קשה יותר היה לזהות את הסלק (שממנו ראינו רק נבטים שצצו מהקרקע), הכרובית והצנוניות. אבל הילדים הפתיעו אותו בניחושים מדוייקים שוב ושוב (מי אמר שהדור של היום הוא לא מה שהיה פעם???). ואז הגענו לסוף החלקה ומולנו נפרש מרבד ירוק של ענפים מתפתלים ומשתרגים המכסים את כל החלקה ומסתירים היכן נגמרת ערוגה אחת ומתחילה אחרת, וכאן נתקלו כולם (גם המבוגרים) בבלוק ניחושים. כל הצעה שנזרקה לחלל נבלעה בסבך הירוק והמסתורי. ואז סיפרתי להם סיפור על קסמים: לפני שלושה חודשים קיבלנו מעודד ממושב ישע צרורות צרורות של זרדים ירוקים, ממש מקלות, רובם נטולי עלים, קשורים יחד בחוט. אנחנו לקחנו את המקלות/זרדים (ייחורים) האלה ונעצנו אותם בתלוליות האדמה הלחות שהכנו, ואז הלכנו צעד אחד לאחור והתבוננו שוב, כמדי שנה, במראה המוזר של המוני מקלות נעוצים בתלוליות חומות של אדמה. חקלאות נראית לפעמים כמו התנהגות הזויה ומוזרה ביותר. לאחר כמה ימים התחילו המקלות ללבלב, עלים ירוקים צמחו מהם והם נראו כקמים לתחיה, לאחר כמה שבועות כבר נפרש על פני הערוגה פס ירוק אחיד של צמחים, ולאחר כחודשיים כל החלקה היתה כבר מרבד אחד צפוף ומסובך של ענפים ועלים ופרחים לילכיים. ומתחת לכל התסבוכת הירוקה הזאת צמחו להם במהלך ארבעה-חמישה חודשים, שורשים שמנמנים וכתומים, מתוקים ומשביעים – בטטות. לפני ארבע שנים הכנתי לכם עלון מצולם על דרכה של הבטטה ממקל עירום לשורש החבוי תחת שטיח צפוף, הנה הוא לפניכם. מקורן של הבטטות באיזור הטרופי של דרום ומרכז אמריקה, השרידים הקדומים ביותר נמצאו בפרו. משם היא התפשטה לשאר מרכז ושדרום אמריקה והגיעה גם עד לפולינזיה, לא ברור בדיוק איך. ישנן השערות שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה על ידי ציפורים או סירות שנטרפו ונסחפו. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, זאת משום שזרעי בטטה יכולים לנבוט לאחר שריה במי ים. קולומבוס פגש אותה בקובה, הביא אותה לאירופה ומשם היא התפשטה עם מסעות הכיבוש האירופאים לאפריקה, הודו ואסיה. היא בת למשפחת החבלבלים (Convolvulaceae) המכובדת, אליה שייכים גם עשב הבר חבלבל השדה, הכשות הטפילה והיא אחותה של הלפופית (morning glory) היפה המצויה בטבע ובגינות. שמה הרשמי הוא “לפופית נאכלת” והוא מתאים לה, כי היא כמעט היחידה מהמשפחה הזו שמשמשת למאכל, וממש היחידה המגודלת מסחרית למאכל. תופעה נדירה בהחלט. כמו רבים אחרים במשפחתה היא משתרגת ומתפתלת ושולחת זרועות ענפים לכל עבר. אם תתנו לה היא גם תטפס על הגדר הקרובה ותכסה אותה בעלווה של עלים ירוקים דמויי לב ואחר כך גם בפרחים יפים וסימטרים בצבעים סגולים בהירים, הנפתחים בשעות הבוקר ונסגרים בצהרים מול השמש העזה. שנים של בחירה סלקטיבית וזהירה של צמחי הבטטות על ידי החקלאים וגם על ידי הטבע עצמו הביאו לכך שצמח הבטטה הוא בעל דרגה גבוהה של עמידות למזיקים ולמחלות. לפעמים יכולים הצמחים להיות נשאים של פתוגנים מסויימים שאינם מתבטאים בפועל ולא מפריעים לצמח בגדילה ובהתפתחות. בסך הכל לא סובלת הבטטה כמעט מבעיות, ובמשך כמה חודשים היא צומחת בדרך כלל בלי הפרעה. אחרי כארבעה חודשים אנחנו מתחילים להוציא אותן מן האדמה. תחילה מגששים: חופרים באחת הפינות ובודקים מה מסתתר שם, האם יש שורשים כתמתמים, כמה, מה גודלם והאם הם נראים בריאים. ואז, אם הן מוכנות, מתחילים להוציא אותן בהדרגה מן הקרקע. כשמגיע מועד הקטיף, אין צורך להוציא את הבטטות בבת אחת מן הקרקע ולאחסן בחוץ. הן מוגנות בהחלט בתוך האדמה, אפילו בחורפים קרים, כי באדמה הטמפרטורה בדרך כלל חמימה יותר מבאויר הפתוח. אם מוציאים את הבטטות מחוץ למשכנן באדמה צריך לשמור אותן בפנים כדי שלא יהיה להן קר מדי… כשהטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-13 מעלות, שומרים על טמפרטורה של 13-15 מעלות באחסון כדי שהבטטות לא יפגעו מהקור. זו גם הסיבה לכך שבטטות לא מאחסנים במקרר. כצמח הגדל בעונה החמה הבטטה לא אוהבת קור וטעמה יפגם במקרר. בטטות מאחסנים במקום קריר ומאוורר, ולא בשקית או כלי אטום כדי למנוע לחות יתר. אין צורך להסתירן מאור, כי (בדומה לצנונית או סלק למשל) הן שורש שאין בו כלורופיל ולכן לא יוריקו. זאת בניגוד לתפוח האדמה שהוא גבעול מעובה ולכן מוריק במגע עם אור. טמפרטורות גבוהות מדי יגרמו לבטטה לנבוט או לתסוס ולכן יש להימנע מהן (אלא אם כן כוונתכם להכין ממנה שיכר…) את הבטטות שאנחנו מוציאים מן הקרקע אנחנו שומרים בבית האריזה לזמן קצר עד המשלוח אליכם. בטטות מגידול מסחרי בקנה מידה גדול, ששומרים עד סוף החורף, עוברות תהליך של הגלדה – מוציאים אותן מן האדמה ומחממים אותן בחדר בעל טמפרטורה ולחות שנמדדות במדויק. התהליך הזה גורם לבטטות לייצר קליפה עבה יותר, ומעין גלד במקומות בהן יש פגיעה כלשהיא שנוצרה במהלך הוצאתן. בטטות שעברו הגלדה ניתן לשמור לאורך חודשים ארוכים יותר. אז מה תעשו עם הבטטות שלכם? לא צריך לקלף אותן ולהתאמץ קשות: הרבה מהויטמינים והסיבים התזונתיים הם בקליפה ולכן מומלץ להשאיר אותה, ואפשר לשפשף היטב כדי לנקות. כדאי לבשל מיד לאחר החיתוך, משום שבשרן יתחמצן וישחיר במגע עם האויר, אם בכל זאת מוכרחים להמתין – שמרו אותן בקערה מכוסים במים כדי למנוע השחרה. טעמן המשובח והמנחם של הבטטות, משמח במיוחד בערבים הקרירים של הסתו, כשההשתוקקות למתוק בפה מתגברת. אפשר לעשות כן בלי רגשות אשמה: הירק הזה הוא ממש פצצת בריאות. צבעו הכתום מבטיח לכם כמות נאה של בטא-קרוטן, ההופך בגוף לויטמין A, לוחם רב זרועות, הפועל כנגד סרטן במנגנונים שונים, חיוני לראיה, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על בריאות העור ותורם לגדילה תקינה. למרות טעמה המתוק היא נחשבת ירק “אנטי-סוכרתי” המומלץ לחולי סוכרת בשל תרומתו לאיזון רמות סוכר בדם ולהפחתת התנגדות התא לאינסולין, אולי בזכות הקרטנואידים שהיא עשירה בהם. חוץ מהחבר A הנ”ל הבטטה גם מכילה כמות יפה של ויטמין C , עשירה בויטמין 6B, באשלגן, במגנזיום, בברזל ובסיבים תזונתיים. הנבחרת הזאת מסייעת ללחץ דם תקין, לחיזוק העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס, לתפקוד תקין של המוח והתפתחות יכולת הלמידה בילדים ותינוקות. לפי הרפואה הסינית בטטה היא אחד המזונות המומלצים בדיאטת הרזיה. היא מחזקת את הטחול שהוא האיבר האחראי על חילוף חומרים ועל הצורך במתוק ובמזון בכלל. טחול חלש יגרום לצורך מוגבר במתוק ולהשמנה. לפי גישה זו הגוף צריך לקבל מזונות מתוקים טבעיים, כלומר, אין רע במתוק בתפריט בתנאי שהכמות מוגבלת ושהטעם המתוק הוא טבעי ולא מגיע ממזונות מעובדים כמו סוכר לבן או ממתקים. בטטה בינונית מכילה 150 קלוריות (כמו שתי פרוסות לחם) אבל היא משביעה מאוד. לפי הרפואה הסינית הבטטה היא אחד המזונות המאוזנים ביותר והיא מתאימה כמעט לכל אחד. צבעה הכתום מקשר אותה לפי הסינים לאדמה ולכן היא נחשבת מזון מחמם ומחזק- מתאים לעונת החורף. אנחנו מאוד מחכים כאן כבר לחורף, בלילה שבין שבת לראשון זכינו למטר קצר ומרענן, ומיום שישי השבוע (ז’ חשוון) כבר מתחילים לבקש בפה מלא ובלי היסוסים – שיבוא כבר הגשם – לטובה, לברכה, לששון, לשמחה. מקוים שתצטרפו אלינו לתקוות, תפילות, בקשות – לממטרים רטובים רטובים של טיפות גדולות ומרוות רגבים. שתהיה עונה של נשימה גדולה, צמיחה, חיים וטוב, אלון, יערה, בת-עמי וכל צוות ח’ביזה ___________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: כוסברה, לוביה/במיה, דלעת, עגבנייה, תירס, רוקט/טאט סוי, חסה, מלפפון, כרישה /עירית שום, חציל/פלפל אדום/קישוא, בטטה. ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה, סלק אדום/צנונית/קלרבי, תפו”א יום רביעי: חסה, מלפפון, תפו”א, פטרוזיליה/כוסברה, בטטה, קישוא, כרישה, דלעת, עגבניות, רוקט/מנגולד – בארגזים קטנים בלבד, גזר/ חצילים /לוביה – בארגזים קטנים. ובסל הגדול תוספת של: תירס/חצילים, נענע, סלק אדום, עירית שום, גזר יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
Top