23-25 במאי 2022 – שירת העשבים

מבצעים והתחדשויות לקראת האביב:

האוכמניות המעולות של גדי ותמיר נכנסות לקצב הגידול העונתי שלהן, ויחד עם העונתיות – המחירים יורדים!

18 שקלים לאריזה של 125 גרם | 68 שקלים לאריזה של 500 גרם.

——————

לכבוד חג השבועות – מבצע על גבינות הקשיו של טל – מגיעות במגוון של 5 טעמים: טבעי, שום שמיר, תאנים, עגבניות מיובשות, וזיתי קלמטה,

30 שקלים לצנצנת של 180 גרם.

—————

התרחב מגוון הטעמים של קרקר הפשתן של "לב הטבע" – עכשיו אפשר לבחור טבעי, שום או פיקנטי. הקרקר נטול גלוטן ובעל ערך פחמימתי נמוך ביותר.מתאים לתזונת פליאו או קטוגנית,

אריזה של 125 גרם, 18 שקלים.

 

______________________________________________________________________________________

כמו עשב בר

איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים חקלאים מתכופפים
על ערוגות ומעשבים ומעשבים…
אז יודעים שבא אביב!

בנאום תוכחה שנחרת היטב בזכרוני, בשנות בית הספר התיכון העליזות והסוררות שלי, נזפה מנהלת בית הספר בי ובחברותיי בחימה עצורה, והטיחה בנו שאנחנו גדלות כעשבי בר – מאז אני אוהבת עשבים מאוד…
אחר כך – לפני כשני עשורים, בראשית הדרך, כשחיפשנו שם לחווה שהקמנו, הציע לי בנזוגי את השם "ח'ביזה", על שם (בין השאר) עשב הבר המקסים (הטורדני) והחיוני הזה. הקליק היה מיידי. כזכור – אני מאוד אוהבת עשבים…

כחקלאים אורגניים יש לנו עמדה מורכבת כלפי עשבים – התלויה, איך לא, במאבק על משאבים ובשאלה איפה החליט הברנש לצמוח. זה מזכיר את העמדה כלפי אדם גבוה מאוד שנכנס איתכם לאולם הקולנוע. אם הוא ישב מולכם, זה יהיה מציק מאוד, וקרוב לודאי שתבקשו ממנו לעבור כיסא או לנטות מעט הצידה. אבל אם ישב לידכם או מאחוריכם – אזי אין שום בעיה… כך גם אצלנו – עשבים שמתמקמים בשולי השדה או בשולי הערוגות, לרוב אינם מציקים לנו כלל, ואפילו משמשים אותנו היטב כבתי מחסה זמניים לחרקים מאביקים, לחרקים מועילים וליופיו של השדה. אולם, עשבים שמחליטים לשבת ממש בצפיפות לבצל הירוק דווקא או נצמדים לשתילי המלפפון שזה עתה נשתלו – נאלצים לפנות את מקומם ונעקרים אחר כבוד בידינו העמלות. כעת, באביב, עם פרוץ השמש ושעות האור הארוכות, יש הרבה הרבה כאלה, ואנחנו מוצאים את עצמנו מעשבים מעשבים ומעשבים…

אנחנו משתדלים להקפיד לעשב כשהגידול בערוגה עוד צעיר וזקוק לכל הפינוק והתמיכה כדי לקבל את המשאבים שיש סביבו (מים, שמש, חומרי מזון). בדרך כלל, כשצמח ששתלנו או זרענו כבר מגיע לבגרות, הוא מצליח ליצור עלווה שיוצרת הצללה על הקרקע סביבו וכך להמעיט מאוד את כמויות העשביה בסמוך לו, גם שורשיו כבר חזקים וארוכים והוא מצליח להגיע לחומרי המזון ולמים שבקרקע. לעתים גם צמחים בוגרים סובלים מהטרדות של עשביה תוקפנית ושתלטנית במיוחד, ואנחנו מפנים אותם מן הדרך כדי לאפשר לצמח, במיוחד אם הירק שאנחנו מגדלים הוא בעל תקופת קטיף ארוכה, להמשיך ולהניב.

וכמו האנשים הגבוהים בקולנוע – יש עשבים שנתלשים בקלי קלות ואנחנו מודים להם בקריצה, אחרים שולפים מולנו קוצים, או נועצים את שורשיהם בעקשנות בקרקע ועושים עצמם כאילו לא שמעו את בקשתנו ולא חשו את הטפיחה הקלה על כתפם. אל אלו אנחנו באים בידיים מכוסות ובסכינים חדות. חלק מהעשבים, כמו הקוסאב (דורת ארם צובא בשפת הקודש) או הסעידה (גומא הפקעים) הם קני שורש, כלומר – יש להם איברי צמיחה גם בשורש, וכשאנחנו תולשים או חותכים אותם, נשארים הפקעות והשורשים בקרקע, ולאחר זמן קצר יוציאו גבעולים חדשים וחזקים. ובכל זאת, לפחות עד שיתחזק הגידול בערוגה ויוכל להתחרות בהם בהצלחה.

העישוב הוא אחת המלאכות המעיקות ביותר על כתפי החקלאים האורגנים – הוא דורש שעות רבות של עבודה, והתחושה היא די סזיפית, כי בדרך כלל לאחר זמן מה צריך לשוב לאותה ערוגה ולעשב פעם נוספת, אך התמודדות עם עשבים היא מנת חלקו של החקלאי האורגני ואנחנו מקבלים בהכנעה את הדין ונכנסים למצב הצבירה המעשב שיש מי שיכנה אותו בחיבה "מדיטציה חקלאית" ויש מי שיקרא לו בציניות "טמטום מוחין אורגני", כך או כך, זהו כורח המציאות שלנו ולכן, בלי להתעסק בשמו של הרגע, אנחנו יורדים על ברכינו ומכופפים גבינו וניגשים למלאכת העישוב.  כמדי שנה, אנחנו גם משתדלים להתייחס לעשבים כאל בני ברית ולא רק כאל אויבים, שכן רבים מהם מעולים למאכל וחבל לבטל אותם רק בגלל שצמחו בהתנדבות. אך בכל זאת… המטרה העיקרית שלנו בשדה היא לגדל ירקות ולא עשבי בר, ולכן ההתמודדות עם העשבים אינה פוסקת.

בשנים האחרונות אנחנו גאים להיווכח שכמות העשבים בשדה הולכת ופוחתת ואנחנו מצליחים להתגבר על מלאכת העישובים (כמעט תמיד) בזמן טוב. לא תמיד זה היה כך, ועם השנים ניסינו בכל פעם ללמוד, לקבל עצה ולהשתפר כדי לייעל את ההתמודדות שלנו עם העשבים והעישובים. אחת ההתמודדויות היא מניעה – כתבתי על כך קצת בעלון בו סיפרתי לכם על גידול הכיסוי של חיטה שזרענו בחורף האחרון. דרך נוספת למנוע או להפחית נביטת עשביה היא דרך חיפוי קרקע . בחורף אנחנו לא משתמשים בחיפויי קרקע, משום שחבל למנוע מהגשם להיכנס במלוא שפעו לאדמה, אבל בעונת הקיץ אנחנו מחפים חלק גדול מהערוגות בשדה בכיסוי כסוף עשוי פלסטיק מתכלה (שבסוף העונה פשוטו מתוחח לתוך האדמה ומתפרק לתוכה) בחיפוי המתוח על הקרקע אנחנו חותכים חורים עגולים, ובהם נשתלים או נזרעים הירקות. החיפוי גם שומר על הלחות בקרקע ומונע מהשמש החזקה של הקיץ לייבש את הקרקע במהירות. אם תכניסו יד מתחת לחיפוי, תגלו שם אדמה לחה ונעימה, בטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות מהקרקע החשופה ליד. הנה כמה תמונות של ירקות שתולים על חיפוי קרקע:

אבל בערוגות בהן אנחנו זורעים את הגידול בקו רציף (תירס, שעועית, בצל, עשבי תיבול ועוד) אנחנו לא מחפים את הקרקע ונדרש עישוב מתמיד. בשנה האחרונה התחלנו להשתמש בכלי עבודה יעיל ומוצלח – קלטרת הגה. זה כלי שנרתם לאחורי טרקטור ומורכב משורה של שיני סכין שמורכבות על מסגרת ברזל כדי שיתאימו בדיוק למרווח בין שורות הגידול בערוגה. הטרקטור נוסע מעל הערוגה והסכינים חותכות את העשבים בין השורות. לכל גידול צריך להתאים ולכוונן, כמובן, את המרווח בין הסכינים, כדי להתאימן למרווחי השתילה המסויימים שלו. אבל הכיוונון בתוך שורת ירקות הוא מאתגר. בשדה אורגני קטן, שנשתל ,ידנית, ולא בעזרת מיחשוב מדויק ומצלמות כיוונון וג'י פי אס (כן, גם זה קיים היום בחקלאות), השורות אינן ישרות לגמרי, ונסיעה של טרקטור גם היא אינה מדויקת לגמרי, ובמיוחד במקרה של מרווח קטן בין השורות, יש חשש לסטיה ופגיעה של הסכינים בגידולים עצמם. לכן, במקרה של הקלטרת שלנו, מאחורי הכלי מורכב כסא והגה – אחד העובדים יושב בכסא ואוחז בהגה, המחובר לקלטרת, ובעדינות מסיט אותה למיקום הנכון בערוגה. הנה, כך זה נראה:

הקלטרת, אמנם, לא פותרת לגמרי את העישוב בערוגה – אחריה אנחנו עוברים ומעשבים בין הצמחים בתוך השורות, אבל היא עושה את מירב העבודה ולנו נשארת רק מלאכת העישוב הסופית וזו הקלה גדולה בעומס העישובים.

לכל עשב יש ניגון מיוחד משלו, לכל מעשב יש פזמון משלו, כך שהרבה שירת עשבים ומעשבים נשמעת בשדה בימי האביב האלה…

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה

_________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: שום/בצל ירוק, גזר/בטטה, שמיר/פטרוזיליה, תפו"א, סלק, בצל יבש, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, קישוא, עגבניה/פלפל, מלפפון, חסה.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/נתח דלעת, כרוב/דלעת ערמונים, קולרבי/פקוס/שעועית ירוקה.

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום/זהוב/ירוק, אבוקדו, שסק, בננה/פומלית/קלמנטינה.

יום רביעי: גזר, קישוא, תפו"א, שמיר/פטרוזיליה/כוסברה, חסה, בצל יבש, סלק, מלפפון/פקוס, עגבניה, שום/קולרבי/כרוב, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/בטטה, שעועית ירוקה/דלעת ערמונים, בצל ירוק

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום/זהוב/ירוק, אבוקדו, אפרסק, בננה/פומלית/שסק, קלמנטינה.