22-24 במרץ 2021 – איך יודעים שבא אביב?

הודעות לקראת חג האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח:

בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה29 במרץ ויום רביעי ה31 במרץ.

למי שמקבל פעם בשבועיים, נוצר פער של שלושה שבועות בין משלוחים. שלחנו אליכם הודעה באימייל לגבי התאריכים המדוייקים של הארגזים הבאים, אנא קראו אותה בתשומת לב.

חג שמח!

___________________________________________

האביב בפתח

בשבת האחרונה הגיע האביב באופן רשמי. מאז סוף דצמבר, בו צויין היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר, הלכו הלילות והתקצרו ובשבת, 20 במרץ, חל האקווינוקס – יום השוויון – בו היום והלילה שווים באורכם, זהו היום המסמן את תחילת האביב מבחינה אסטרונומית (משמעות המילה equinox בלטינית היא "לילות שווים").

ארבע עונות השנה נובעות בעצם מנטייתו האלכסונית הקלה של ציר כדור הארץ (המכוון לנקודה בחלל, אי שם באזור הכוכב הצפוני). הנטיה הקלה הזאת גורמת לכך שבמשך חצי שנה מקבל חצי הכדור הדרומי יותר שמש מאשר החצי הצפוני, ובחצי השנה האחר, זוכה ההמיספירה הצפונית ליותר שמש. בצהרי יום קייצי בחצי הכדור הצפוני (ובישראל), השמש גבוהה בשמים, ובימים חורפיים היא זורחת ושוקעת בקשת נמוכה ולכן עושה מסלול קצר יותר בשמיים. לכן בקיץ אנחנו נהנים משעות אור ארוכות – במהלכן השמש זורחת, עולה גבוה גבוה ולבסוף שוקעת, ובחורף היא מבלה פחות זמן ברקיע, נעלמת מוקדם, ומשאירה ללילה לבלות איתנו את מירב השעות.

שתי נקודות השוויון בין אורך היום והלילה הן בסתיו ובאביב, בשני ימים אלו השמש נמצאת בקו ישר (מאונך) מעל ציר כדור הארץ, השמש זורחת בדיוק במזרח, חולפת דרך השמיים, ובדיוק 12 שעות אחרי כן שוקעת במערב, וכמעט בכל מקום על פני כדור הארץ יש כ-12 שעות אור ו-12 שעות חושך. בחצי הכדור הצפוני, ב22-23 בספטמבר, יום השוויון הסתווי, מתחיל הסתו, ב21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, מתחיל החורף. ב20-21 במרץ, יום השוויון האביבי, מתחיל האביב, וב21 ביוני, היום הארוך בשנה ביותר, מתחיל הקיץ. הנה הסבר נחמד ומעניין על ימי השוויון, שמסביר למה יום השוויון דווקא אינו בדיוק מה שחשבנו (אבל די קרוב)…

יום תחילת האביב הוא יום עמוס משמעויות בתרבויות העתיקות, ונועדה לו גם העמדה מדוייקת: בני המאיה חגגו אותו בהקרבת קרבנות ליד הפירמידה הגדולה של צ'יצ'ן איצה במקסיקו באמריקה, שהוצבה בזוית מסויימת כך שביום השוויון נראו קרני השמש כנחש אור היורד מראש גרם המדרגות העליון ועד לתחתית גרם המדרגות התחתון. ובצד אחר של העולם, הספינקס במצרים האפריקאית עמד כך שפניו מביטות לנקודת זריחת השמש ביום השוויון. היה זה נסיון לתפוס באבן את הרגע הבודד ואת ההתחלפות ותנועת האור גם יחד.

המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת "אביב". אולי המילה אביב באה מן המילה "אָב" במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. ואכן, ממחרת השבת (בצאת חג ראשון של פסח) התקיים טקס הנפת העומר – טקס קציר השעורים הראשון לעונה. אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב". האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני, כמו שכותב גם רש"י: "…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…" (פירוש רש"י על שמות יג, ד).

סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו "איבי הנחל" (שיר השירים ו, יא) ו"עודנו באיבו" (איוב ח, יב). פריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: "העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה".

באופן לא מפתיע אולי, יום השוויון האביבי ותחילת האביב נחגגים גם היום במסורות ובחגים לא מאוד שונים בתרבויות מגוונות: חג הפסח שלנו, חג הפסחא הנוצרי, "היגן" (מילולית: החוף האחר") – חג התחלפות העונות הבודהיסטי ביפן ו"נורוז" (מילולית: יום חדש) – ראש השנה הפרסי. המשותף לכל החגים האלה הוא שהם עמוסים במשמעויות של מפגש ומעבר בין עולמות, השתנות ואיזון פנימי, התחדשות והיפתחות אל החיים ואל אפשרויות הצמיחה שלנו בהם. התחושה שעולה מן החגים השונים היא שזוהי השעה בה הגבול בין ניגודים דק למדי, ולכן היא מציעה רגע של עצירה מן המרוץ התמידי של החיים, פקיחת עיניים בצורה אולי חדשה ושונה, אפשרות להתפתחות ושינוי ודרך חדשה וגם מציאת איזון ושלווה, לפני שמתחילה הריצה המחודשת אל הקיץ.

גם ליל הסדר עמוס מפגשים ומעברים, אחד הטקסים החביבים עלי הוא כריך הלל – כריכת המרור החריף והמר עם החרוסת המתוקה, הירק עם הפרי. כששחר, בתי, למדה על מנהגי ליל הסדר בית הספר היא תהתה שחר למה טובלים מרור בחרוסת. יש כמובן הסברים מפולפלים ומלומדים לרוב, אך ההסבר שלה חביב עלי: היא חשבה שטובלים אותם יחד בשביל לטעום את כל הסיפור יחדיו, המר עם המתוק, הפחד עם הסוף הטוב, המצוקה עם השמחה במפגש של טעמים, תחושות וניגודים.

גם בשדה התקופה הזו היא תקופה של מפגש ותנועה: גידולי חורף מסתופפים לצד גידולי קיץ, דישון, עישוב, שתילה וזריעה וקטיף מתערבבים להם כולם יחד ויוצרים עונה עמוסה למדי של עבודה. קשה לומר שיש פנאי לעצור במרוץ, אבל השינויים שעובר השדה בהתחלפותו לקראת העונה החמה בהחלט מזמנים לנו הרבה התבוננות ופקיחת עיניים, מחשבות על מה שהיה ותכנונים למה שיהיה.

חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו חקלאי הדגן מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). בסתו הם זרעו בדמעה ובחשש את הדגנים, כעת השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה להבשלת גידולי עונה שלמה, גידולים שהקהילה תלויה בהם למחייתה, גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".

אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בתנובת השדה ובתנובות מכל הסוגים, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח!

אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה

__________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: גזר, חסה ירוקה, סלרי שורש/פטרוזיליה שורש, סלק, מלפפון, עגבניה, כרוב ירוק או אדום/נתח דלעת/פלפל אדום, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, תפו"א/קלרבי, חסה אדומה, בצל טרי/בצל ירוק.

ובסל הגדול גם: פול ירוק/אפונת שלג/שום טרי, מנגולד/קייל, ברוקולי/כרובית.

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, בננה, פומלית/קלמנטינה.

יום רביעי: חסה ירוקה, כרובית/ברוקולי/קולרבי, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, סלרי שורש/עלים/פטרוזיליה שורש, תפו"א, בצל טרי/בצל ירוק, חסה אדומה, מלפפון, עגבניה, סלק, גזר.

ובסל הגדול גם: פול ירוק/אפונה סינית/שום טרי, כרוב/דלעת, קייל/מנגולד.

בארגז הפירות: תפוח עץ אדום, אבוקדו, תפוז, בננה, קלמנטינה.