תזכורת: בשבועות הבאים יוצאת מנו, האופה שלנו, לחופשה קצרה, ולכן לא יהיו לחמי שאור. מנו תשוב בתחילת אוגוסט ואז נחזור לשגרה.
תמרי הברהי המשובחים של קיבוץ סמר נגמרים… השבוע נוכל לשלוח רק חלק מן ההזמנות האחרונות שהתקבלו. נשוב ונפגוש אותם בסוף נובמבר ועד אז נותר רק להתגעגע… תמר דקל נור עוד יש, ואפשר להזמין ממנו עד לסיום המלאי.
___________________
כבר כמה שבועות שאתם פוגשים בארגזים את מלך הקיץ שלנו – התירס.
התירס הוא כנראה אחד הגידולים הראשונים שלמד האדם האמריקאי לגדל. לפני כ-7,000 שנה הבחינו כמה לקטיות (קרוב לוודאי נשים) במוטציה ספונטנית בעשב הבר teosinte – קלח ארוך יותר, גרעינים גדולים יותר, משהו משך את האינטואיציה שלהן, והן בדקו ומצאו שהדגן טוב למאכל. הן גילו גם כי גרעינים שנפלו על הקרקע נבטו וגדלו להיות צמח בוגר שהניב עוד קלחים. ולאחר זמן למדו כי אם שמרו וזרעו את הגרעינים הטובים ביותר, היבול הבא היה טוב אפילו יותר!
בשלב הבא הן (חקלאיות כבר ולא רק לקטיות) גילו כי אם יגדלו תירס, שעועית וקישואים – יוכלו להרכיב בעזרתם דיאטה בסיסית מספקת. הצמחים גם השתלבו יפה בגידול: התירס שימש כעמוד תמיכה לשעועית שטיפסה עליו, והקישואים שגדלו על הקרקע כיסו אותה ומנעו עשבייה. זה חסך זמן ויצר זמן פנוי לבניית בתים, אריגת שטיחים, קליעת סלים, פיתוח אסטרונומיה, מתמטיקה וכמובן הותיר גם זמן לחגיגות…
הנה משמאל התירס העתיק, ומימין הפיתוח העכשווי של התירס:
כיום התירס הוא אחד הצמחים היחידים שאינו יכול להתרבות ללא עזרת אדם, שכן דרושה זריעת הגרעינים הנפרדים לשם נביטת הצמח.
בשפות שונות זכה התירס לשמות נכבדים: הראשונים שהביאו את התירס לאירופה היו הספרדים, והם נתנו לו שם המבוסס על שפת הטאינו המקומית: מהיז (Mahis) בטאינו , מאיס (Maize) בספרדית. פירוש השם בטאינו הוא “הזרע נותן החיים”, גם בלטינית המשיכו באותה מסורת וקראו לו : Zea Mays (המילה zea פירושה “מעניק חיים”).
כשעבר לאירופה זכה דוקא לשמות סתמיים ביותר, לכינוי הכללי לגרגירים (אפילו גרגירי מלח): corn, ואף לכינוי נחות: “דגן טורקי” (Turkey wheat או Turkey corn), “דגן מצרי” (Egyptian corn) או “דגן הודי” (Indian corn/wheat). הם לא התכוונו כנראה למוצאו של הדגן אלא ניסו לומר שזהו דגן פראי ולא מתורבת, לעומת הדגנים האירופאים. השם העברי ניתן לדגן המתוק מתוך הסתמכות על השם האנגלי “דגן טורקי”. השם “תירס” נזכר בתנ”ך בספרי בראשית ודברי הימים. הוא היה בנו השביעי של יפת, אחד משלושת בניו של נח. חז”ל זיהו את תירס כאבי האומה הטורקית (במסכת יומא), ולכן זכה הדגן הטורקי לשם “תירס”…
אין ספק שלא תמיד מבטא השם את המשמעות המתוקה והחיובית של הגרעין החביב הזה, שעולמם של תושבי אמריקה הקדומים היה תלוי בו וסבב סביבו. ואולי זילות השם מ”מעניק חיים” ל”דגן פראי” משקף במידה רבה את הפיחות שחל בצמח הנהדר הזה בעולם המערבי. גם היום אנחנו היום תלויים בתירס בכל תחום, במיוחד במה שאנחנו מכניסים לפינו – כמעט בכל מוצר מעובד יש כיום תוצרי תירס, אך מדובר בשימוש בזנים בודדים מהונדסים גנטית מתוך המגוון הגנטי העצום, ובתוצר בו אנחנו פוגשים את התירס מעובד, סחוט ומשומש, נטול ערך תזונתי, וכמובן מוצר הדורש הוצאת אנרגיה מיותרת.
אנחנו משתמשים בעמילן תירס להסמכה ולהדבקה ובסירופ תירס להמתקה. חומרי התפחה, מתחלבים, צבעי מאכל, חומצת לימון – כולם עשויים תירס, וגם רוב רובו של המזון להאבסת בעלי חיים בתעשיית הבשר. מן התירס מפיקים גם פלסטיק ודלק. מי שמעוניין בהרחבה – ספר מומלץ מאוד על מקומו של התירס אצלנו ועל אוכל כיום בכלל – “דילמת השפע” של מייקל פולאן.
כל אלו רחוקים מאוד מהזוהר מעניק החיים של התירס המקורי, שגם לו היו שימושים רבים: באכילה טריה או מבושלת, בייבוש הקלח וטחינתו לקמח, בגריסת הגרעינים הטריים להפקת פולנטה – דייסת תירס רטובה, בקישוט הבית בתירס צבעוני, בפיצוץ הגרעינים לפופקורן, בהאכלת הבהמות בקלחים ועוד. לכל צמח התירס היו יתרונות, האמריקאים הילידים השתמשו במקלות גבעולי התירס לבנייה, לדיג ועוד, וכן ארגו מעלי התירס מחצלות, וסלים, יצרו מסכות, נעלי מוקסינים, ובובות.
אבל מכל השימושים הרבים, אין כמו נעיצת שיניים בקלח תירס טרי. לפעמים ישנה רתיעה מהתירס מטעמי כשרות. יש מי שחוששים שחרקים קטנטנים השוכנים בשערות התירס נכנסים לקלח עצמו ואז ממש בלתי אפשרי יהיה לאתר אותם בין שיני התירס ולשלוף אותם החוצה. דרור, אחד השליחים שלנו, סיפר לי לאחרונה שקיבל עצה ממשגיח הכשרות של סנפרוסט כיצד להתמודד עם הענין. לדברי המשגיח, החרקים הנמצאים בשערות בורחים לכיוון הקלח כשהם נחשפים לאור, תוך כדי קילוף התירס והסרת “זקנו”. הפתרון הוא פשוט ויצירתי: קילוף התירס בחושך! כך נשארים החרקים בשערות התירס ויחד איתן נזרקים לקומפוסט! אתם מוזמנים לנסות זאת בבית…
אנחנו בח’ביזה מתחילים לזרוע תירס (או אולי נכון יותר לקרוא לו “מהיז”) בסוף מרץ. שני הסבבים הראשונים נזרעים במרחק של כחודש בין האחד לשני. הסבב הבא כבר רחוק מקודמו רק בשבועיים-שלושה, הבא מגיע שבועיים אחריו ואז מתחילות זריעות בהפרש של שבוע זו מזו. הסיבה לתנועה הזו היא תחלופת העונות והתחממות מזג האויר. אם לסבב הראשון נדרשו 100-110 ימים כדי להגיע לבשלות, אלו האחרונים כבר מבשילים תוך 80-90 יום. כך שיוצא שמרווחי זריעה משתנים כאלה הם המאפשרים לנו לחלק לכם קלחי תירס מתוקים כמעט מדי שבוע, והכי הרבה בהפוגות קלות של פעם בשבועיים.
כפי שכתבתי לכם בשבוע שעבר,השנה נתקלנו בפעם הראשונה בנזק גדול של חיות בר בערוגות התירס. מזה כחודש מגיעות בלילות חיות בר, שוברות את הצמחים ומכלות מאות מהקלחים. הדבר הפתיע אותנו במיוחד כי השדות שלנו נמצאים ממש בתוככי המושב, בין הבתים, מקום אליו חיות בר בדרך כלל חוששות להכנס. בתחילה נתקלנו בתופעה בערוגה שגובלת במטע זיתים, וקיוינו שהבעיה תישאר רק בערוגות הקרובות למטע, אבל גם כעברנו לקטיף בערוגות הבאות, הרחוקות יותר מן המטע והקרובות לבתים, התופעה לא הפסיקה, אלא להיפך, הלכה וגברה.
בשבוע שעבר הגיעו אלינו פקחי רשות שמורות הטבע כדי לסייע לנו בזיהוי הבעיה. לאחר התייעצות הם הניחו שמדובר בתנים, וסיפרו שהשנה יש בעיית תנים חמורה בכל הארץ. הפתרון המיידי מבחינתם היה הזמנת צייד מקצועי שיוכל להציב מארב ולבצע ירי מדוייק כדי לפגוע בכמה תנים ולהרתיע את החבורה כולה. מכיוון שמדובר בירי בתוך המושב עצמו היה חשוב שנפנה לציידים מקצועיים שרשות שמורות הטבע מכירה ועובדת איתם.
בעיית התנים אכן חמורה השנה בכל הארץ ולכן נתקלנו בקושי לתאם מועד עם הציידים המסויימים באיזורנו, הם עמוסים מאוד השנה. בסופו של דבר הגיע אתמול צייד לשדה וערך מארב. הוא זיהה אכן תנים שמגיעים לערוגות, וירה באחד מהם. בשל התנגדות לירי בתוך תחומי המושב, זו פעילות נקודתית, רק לשם ההתרעה הראשונית, ועכשיו אנחנו עוברים לדרכים נוספות להתמודדות עם התופעה ובודקים אפשרות של גידור ושל כלב שמירה. מקוים שיהיו לנו בשורות טובות על רגיעה בשדה בשבועות הבאים.
שיהיה לכולנו שבוע שקט וקייצי,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה
__________________________________
מה השבוע בארגז?
יום שני: מלון או אבטיח, חסה, אורגנו או טימין, תירס, פלפל אדום, עגבניות, מלפפון או פקוס, עירית או עירית שומית, חצילים, תפו”א צהוב, דלעת ערמונים.
ובסל הגדול תוספת של: קישואים, כוסברה או פטרוזיליה, במיה, שעועית תאילנדית או דלעת ספגטי
יום רביעי: חציל, חסה, בצל ירוק או עירית, עגבניות, תירס, דלעת ערמונים, מלפפון או פקוס, תפו”א אדום, פטרוזיליה, פלפל ירוק או אדום, מלון או אבטיח.
ובסל הגדול תוספת של: עגבניות צ’רי, קישואים, במיה או שעועית תאילנדית או דלעת יפנית
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. תוכלו לשלוח לנו הזמנה באימייל.
________
חבל לי לשלוח לכם מתכוני תירס, כי אני יודעת שממילא תאכלו את הקלחים כפי שהם, אז הנה כמה מתכונים למלווי התירס בארגזים:
מתכוני חצילים ודלעות
סלט חצילים ופלפלים צבעוני מתוך הבלוג soul food
שני מתכוני חצילים של ארז קומרובסקי: חציל בחלב קוקוס ופסטה קלילה
דלעת ערמונים צלויה עם פרמז’ן ועלי ריג’לה
דלעת ערמונים – מתכון בסיסי