שינוי מועדי משלוח בחגי תשרי:
– השבוע לקראת ראש השנה:
מתקיימים משלוחי יום שני ה-26 בספטמבר כרגיל. משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-27 בספטמבר
– בשבוע שבין ראש השנה ויום הכיפורים המשלוחים כרגיל, בשני ורביעי.
– בשבוע שבו מתחיל חג הסוכות:
מתקיימים משלוחי יום שני ה-10 באוקטובר כרגיל. משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-11 באוקטובר
– בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 17 ו-19 באוקטובר.
עבור כל מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים חול המועד יוצר פער של שלושה שבועות. גם אם לא הייתם אמורים לקבל ארגז בשבוע של חול המועד, המשלוח הבא שלכם יידחה בשבוע!
אם אתם רוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער זה, צרו איתי קשר בהקדם.
מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתי קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.
יום פתוח: כמסורת ח’ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה.
השנה תתקיים החגיגה ביום שלישי, 18 באוקטובר, כ’ תשרי (ה’ חול המועד), בין השעות 11:00-16:00.
ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…).
הוראות הגעה מעודכנות נמצאות באתר שלנו תחת הלשונית “אודות — איפה אנחנו”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.
חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!
______________________________________________
שיר אחרי הגשם
התכוונתי לכתוב עלון אחר, אבל בסוף השבוע הגיעו הגשמים הקצרים (יותר או פחות, תלוי איפה הייתם) ולקחו אותנו למקום אחר של ריחות נפלאים ותחושה טובה, וגם ביום ראשון, ממש כשאכלנו צהרים פרץ לפתע מטר נחמד והחזיר שוב את הריח הזה.. הריח שאחרי הגשם. שלפתי ממעמקי הארכיון שלנו עלון מלפני שנתיים בו כתבתי על הריח של הגשם. כשנסעתי עם מוחמד לעבודה בבוקר יום ראשון הוא היה מלא אופטימיות ואמר בתקוה “אולי השנה יבוא הרבה גשם”. כמובן שהצטרפתי למשאלה הזו. ושתהיה לכולנו שנה טובה גשומה ופוריה. הנה הוא – הריח שאחרי הגשם:
עם כל הקצב המהיר והחיים מרוצפי הבטון והאספלט, כנראה יש בנו עדיין כמיהה בסיסית לגשם ולרטיבות המחייה שהוא מביא איתה. כשניסיתי השבוע לחפש תשובות לשאלה “מהו הריח שלאחר הגשם?” מצאתי בצד ההסברים המדעיים (שיובאו בהמשך) גם פרץ בלתי פוסק של געגוע והשתוקקות לריח הזה, לזכרונות שהוא נושא איתו, שאצל רבים מקושרים לילדות ולבית, למקום ולזמן בו התחלנו לצמוח, שלחנו שורשים, לנקודת התחלה מסוימת. אולי לכן הוא גם עושה בלב מין תחושה כזאת של התחדשות ושל התחלה חדשה, נקיה.
ריח של גשם מופק ומיוצר בחכמה עבורנו (ועבור יצורים חיים אחרים, תראו בהמשך) על ידי השחקנים הראשיים בעולם הטבע: הצמחים, המיקרובים, האבנים. בטבע יש לו בעצם שני מרכיבים עיקריים: גאוסמין ופטריכור:
הגיאוסמין (geosmin, שמיתרגם מילולית לריח האדמה) הוא תרכובת אורגנית שמפיקים מיקרואורגניזמים שונים, במים אלו אצות, באדמה אלו חיידקים. בתנאי יובש וחום החיידקים האלו מתים ושולחים נבגים עמוסי גיאוסמין, שיכולים להחזיק מעמד באופן רדום גם בתקופות יבשות וחמות מאוד לאורך שנים. כאשר הם פוגשים גשם ולחות מועצם הריח של הגיאוסמין, הנבגים מרוססים לאויר על ידי הטיפות וגורמים לו להריח “כמו גשם”, ובעצם – כמו אדמה. אהבתנו את הריח הזה חשובה לחיידקים, שרוצים שנתקרב אליהם ונתעסק בנבגים שלהם כדי להפיץ אותם, ואכן, האף האנושי יכול להבחין בריח של גיאוסמין גם בריכוזים קטנטנים.
אחת החיות הרגישות ביותר לריח הגיאוסמין היא הגמל. זה כמובן לא מפתיע. מי כמוהו זקוק לזיהוי מדויק של אפילו הריח העדין ביותר של רטיבות ומים. גמלים מצליחים להריח מים ממרחק רב מאוד (עד 80 ק”מ) בזכות הרגישות הרבה שלהם לניחוח הגיאוסמין, עבורם זהו ענין של חיים ומוות. גם שוכני עפר רבים – שלשולים וחפרנים אחרים – נמשכים לריח הגיאוסמין ומסייעים לחיידקים במשימתם להפיץ את עצמם.
קבוצת החיידקים המדוברת, אקטינומיציטים, (ובאופן ספציפי streptomyces) היא קבוצת חיידקים חשובה ביותר להפקת חומרים אנטי-ביוטיים, נוגדי דלקות ופטריות ממקור טבעי. אולי שהמשיכה שלנו לריח שלהם אינה רק נוסטלגיה נעימה לתקופה בה היתה לידינו פיסת אדמה לחה, אלא כלי חשוב במשיכה שלנו לחומרים שיגנו עלינו, במיוחד בחורף הגשום והקר?
אבל לא תמיד הריח הזה הוא ריח נחשק. מתקנים לטיהור מים מנסים להוציא אותו ממי התהום המגיעים לברזים, יננים משתדלים להילחם בו כדי שלא יתן ליינות שלהם ריח טחוב משהו, וגם חברות התרופות לא משתגעות משיווק תרופות בטעם אדמה. מחקר פורץ דרך לגבי הרכבו ודרך היווצרותו של הגיאוסמין מקוה להיות זה שיפתור להם את הבעיה. בסלים שלנו אתם דוקא מוזמנים לטעום גיאוסמין בסלקים, הטעם האדמתי האופייני לסלק הוא טעמו של הגיאוסמין.
המרכיב השני בריח מכונה פטריכור. גם לשמו תרגום דרמטי, משהו כמו: “דם סלע אלוהי” (פטרי – סלע, איכור – הנוזל שזרם בעורקי האלים במיתולוגיה היוונית). את המונח המרשים הזה, שמשמעותו כיום היא “הריח הנעים שמלווה גשם אחרי תקופה יבשה”, טבעו שני חוקרים אוסטרליים, בר ותומאס (I.J. Bear and R.G. Thomas) במאמר שפרסמו בשנות הששים של המאה העשרים. צמחים מסוימים מפרישים שמנים לאטמוספירה, והשמנים הללו מצטברים על גבי אדמות חרסיתיות, אבנים וסלעים. בתקופות יבשות כמות גדולה יותר מהם מצטברת על המטחי הקרקע והסלע, וכשעולה הלחות ויורד גשם הם משתחררים לאויר ומפזרים את ריחם סביב.
בר ותומאס רצו מאוד שהפטריכור יסביר את התופעה המיוחדת של צמיחה ופריחה מהירה שיש באיזורים מדבריים לאחר גשם קצר. הם ניסו להראות שיש בתרכובת השמנים משהו שמזרז צמיחה. להתפעתם הם גילו בדיוק את ההיפך – שהפטריכור מעכב ומאט את הנביטה והצמיחה. ההשערה היא שכך מגנים על עצמם הזרעים מפני גשם קצר שאחריו חוזרת תקופת יובש, משום שנביטה שאין אחירה המשך מים גוזרת את דינו של הנבט למיתה, בעוד שבמצב הגרעיני והלא נבוט יש לו עדיין פוטנציאל לחכות לגשם האמיתי שיבוא. גשם חזק ורציני ישטוף את השמנים מן הזרעים וימנע את עיכוב הנביטה.
בעשרות השנים האחרונות אנחנו מגלים את השפעתו ההרסנית האפשרית של הגשם, ואני לא מתכוונת לאסונות טבע כגון שטפונות או צונאמי. הגשם, אחרי הכל, פוגש בדרכו את מה שיש בסביבה, והלחות מעצימה את הריחות וגורמת לריקאציות משלה. אם בסביבה ריחות לא נעימים, הם יועצמו על ידי הלחות של הגשם – ריחות דלק, זבל, אבק, ביוב – כל אלה חוזרים ובגדול בגשם. גם הזיהום באויר נאסף על ידי הטיפות הקטנות, הופך לחומצות מסוכנות ומשקה השקיה הרסנית ומזהמת צמחים, אגמים ובעלי חיים החיים בתוכם. יותר עצים, במיוחד בעיר המרוצפת בטון ועתירת הריחות מהסוג האחרון, ופחות מזהמים שאנחנו משחררים לאויר מטים את כף הנשימה והריחות לטובת ניחוחות הפטריכור המעוררים בנו געגוע ותחושת בית. שווה, לא?
הגשם אמנם עוזב אותנו שוב לטובת כמה ימי שמש ואפילו חום קייצי, טוב, בואו ניזכר שאנחנו בכל זאת בסוף ספטמבר…
רוצים לאחל לכם שנה טובה, של שינוי והמשך, שנה של עשיה ומנוחה, של שמחה ומשפחתיות ובריאות והלוואי על כולנו, שנה של שלום,
אלון, בת-עמי, פום, ניים, פייסן, מוחמד, מליסה, אורן, גדי, שמוליק, יוחאי, דרור, אלון, אברהם, עמית, אסף, אלי, לובסנג וכולנו כאן בח’ביזה
_____________________________
יום שני: נענע או בזיל, שעועית תאילנדית או לוביה, חסה, פלפל אדום או ירוק או חצילים, רימונים, עגבניות, מלפפונים, בצל ירוק, דלעת, תפוחי אדמה, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: דלורית, מנגולד, במיה.
יום שלישי: דלעת, לוביה או תאילנדית או במיה, מלפפונים, חסה או רוקט, עגבניות, אורגנו או לואיזה, בצל ירוק או בצל יבש, סלק אדום, תפו”א, רימונים, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: דלורית, כוסברה או פטרוזיליה, מנגולד
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, טחינה וגם פירות מיובשים ולדר. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. בטופס המצורף תוכלו למצוא רשימה מפורטת של המוצרים ומחיריהם. אפשר למלא את ההזמנה בטופס ולשלוח אלינו
___________________________
גם השבוע מאוד רציתי לשלוח מתכונים, אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה מרובה.
נשמור אותם לשנה הבאה! שנה טובה.
