השבוע אני מביאה עלון שכתבתי בימים אלו לפני שנתיים, נראה לי רלבנטי להיום, בדיוק כמו אז.
על מחאה עממית, תשעה באב, תחרות (חופשית) וערבות הדדית:
השבוע אנחנו מציינים את תשעה באב, היום בו נחרב ונשרף בית המקדש בירושלים פעמיים, הבית הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל, לפני יותר מ2600 שנה, והבית השני בידי המצביא הרומי טיטוס, לפני כ1950 שנה. אבל עבור רבים היום הזה והחורבן שקשור בו מלמדים ומזכירים דווקא את החלק והאחריות שהיו לעם ישראל באסון הזה – שנאת החינם, אטימות הלב, היהירות ואבדן הערבות ההדדית.
השנה חל היום הזה מתוך זכרון לימי המחאה החברתית שקמה בארץ לפני שנתיים. מחאה שקמה מתוך קשיים של יחידים, קשיי יומיום לגמור את החודש, לשלם שכר דירה, אבל הפכה לקריאה משותפת ורחבה הרבה יותר, של אנשים שמרגישים יותר ויותר ערבים זה לזה ופחות אדישים, מנומנמים, מסוגרים בתוך המשבצת שלהם. זו הפכה להיות מחאה של ישראלים שבחרו לבדוק מחדש ולערער על הקביעה ששוק חופשי וקפיטליזם ותחרות חופשית הם המענה לכל מצוקה ושכאשר יהיה הרבה (מאוד מאוד) לעשירים יהיה גם יותר לבינוניים ולעניים. ולהציע ולקרוא בקול שאפשר שיהיה לכולנו די צורכנו בלי שנדרוך אחד על השני ובלי שידרכו עלינו.
ואולי נהיה באמת רגע קצת ענווים, נרד מהיהירות שלנו כבני אנוש מורמים משאר היצורים ונתבונן בטבע סביב: בטבע קיימים סוגים שונים של יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים בבית גידול. ליחסי הגומלין השפעה גדולה על גודל האוכלוסיות, על תפקודיהם בחברה הביולוגית, ועל עיצוב החברה בכלל. תחרות היא אחת מסוגי יחסי הגומלין, בה מתחרות האוכלוסיות על המשאבים המוגבלים בבית הגידול. נשמע מוכר? סוג אחר של יחסי גומלין הוא הדדיות בה יצורים החיים בצמידות פיזית באותו בית גידול נעזרים כל אחד באחר ומפיקים תועלת מהקרבה, מהשיתופיות, מהתלות.
נשמע חנוני? סוציאליסטי? מלופלף? אז זהו. אני רוצה להזכיר לכם שלא מדובר בשיעור חברה בכיתה ג’ בו לימדו אותנו להיות נעימים לחברים, אלא בטבע הפראי שבחוץ, הלא מחונך, לא מתורבת ולא מחוברת. ובאופן מפתיע (או שלא) מתברר שיחסי גומלין של תחרות משפיעים בצורה שלילית ומזיקים לכל האורזניזמים השותפים להם, ואילו יחסי ההדדיות הם סוג של יחסי גומלין שמועילים ומקדמים את כל האורגניזמים בבית הגידול.
ישנם סוגים שונים של הדדיות בעולם החי. היא יכולה להיות ספציפית, בין זוג מינים מסוים וספציפי, או להתרחש בין מגוון מינים. חלק ממקרי ההדדיות הכרחיים להישרדות, כך שאורגניזם אחד (או כולם) לא יוכלו לשרוד כלל בחברה בה נעדר האחר, ובאחרים ההדדיות רק מעלה את כשירות המשתתפים בה.תחרות היא בסופו של דבר קצרת טווח – היא תחסל לגמרי או תחליש את המינים המעורבים בה ובסופו של דבר תביא לדחיקת אחד המינים החוצה או לחיסולם של שני המינים, וכך היא מגבילה את מספר המינים המתקיימים על אותם משאבים. הדדיות יכולה כמובן להימשך לאורך זמן.
לא מדובר כאן על הרמוניה, אהבת אמת או טוב לב. הטרמינולוגיה המתאימה להדדיות בטבע היא: יעילות, כשירות, הישרדות, ניצול משאבים, התפתחות, הצלחה. זה בר קיימא לא כי זה מוסרי ויפה ונעים, אלא כי זה עובד ומועיל. שווה וכדאי לנסות.
ומה קורה בשדה שלנו? ימי הקיץ הזה עוברים עלינו בנעימות יחסית. חם אמנם, לפעמים מאוד, אבל לא יותר מהצפוי. השדה הולך ומתרוקן מיושבי הקיץ שלו, ערוגות הדלעות מתפנות, התירסים הראשונים עומדים מצהיבים במלוא יופיים המתייבש. החסה, המנגולד ועשבי התיבול נאבקים בעוז בחום, ומצליחים לצמוח תחת רשתות הצל שפרשנו להם. משפחת הסולניים הקייצית מושלת בערוגות – עגבניות, חצילים ופלפלים מקשטים את השדה, התחלנו לקטוף פלפלים ירוקים, ואנחנו מחכים לרוב היבול שיאדים.
קטניות הקיץ ממשיכות לצמוח בנינוחות של מי שמרגיש בבית בחום כבד: השעועית התאילנדית והלוביה מקבלות ממש עכשיו את המקל מהשעועית הירוקה, במירוץ השליחים של התרמילים. גם תרמילאית נוספת (אם כי ממשפחה אחרת) – הבמיה, שמקורה באפריקה, לא מתרגשת מהקיץ ומתחילה לצמוח, לפרוח ולהניב תרמילים. המלונים והאבטיחים עוד מושלים בכיפה, הקישואים כבר מתמעטים ואנחנו מתחילים לראות את סופם, והתירס – עודנו חי וקיים. אנחנו זורעים תירס כמעט כל שבוע וכך יוצא שאנחנו מסיימים קטיף של ערוגה אחת ועוברים לבאה אחריה ששערותיה כבר חומות כהות והקלחים מוכנים לקטיף. מן הצד עומד לו תירס הפופקורן ומתבונן בכל התירסים הצעירים הללו שבאים והולכים, ממתין בסבלנות, בשערות אדומות ג’ינג’יות, לסוף העונה, אז הוא יתייבש ויקטף לשמש חטיף בריא ומשמח לבבות.
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח’ביזה
_________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: חסה, פטרוזיליה, דלעת ספגטי, עגבניות, תרד ניו-זילנדי, לוביה/שעועית תאילנדית/במיה/דלעת ערמונים, עגבניות צ’רי, מלפפונים/פקוס, עירית שומית, אבטיח/מלון, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: קישואים/חצילים, דלעת, כרישה
יום רביעי: פטרוזיליה/שמיר, אבטיח/מלון, מלפפון, עגבניות צ’רי, תרד, חסה ירוקה, תירס, רוקט, חצילים/פלפל, דלעת ספגטי, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: במיה/לוביה/שעועית תאילנדית, צנונית/עירית בצל, דלעת טריפוליטאית/מיני פאם.
מזכירים לכם לא להיבהל ממצעד הדלעות שיגיע אליכם בחודשים הקרובים, אין צורך להשתמש בהן מיד, הן נשמרות מצויין אצלכם במטבח. אנחנו שולחים אותן אליכם כי אצלנו בערימה גדולה הן זוכות לפחות אוורור ומרחב ונוטות להתקלקל, אצלכם – הניחו אותן על הדלפק במטבח ולאט לא יתווספו לכם צבעים וצורות למגוון יפיפה. אם מתפתחים עליהן קורים דקים, נגבו אותן במגבת יבשה, זה לא פוגע באיכות הפרי, אבל עלול לגרום לקריסה הקליפה ולכן חשוב לשמור עליהן מאווררות ויבשות. דלעת שנחתכה יש לשמור במקרר.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
____________________________
לרגל תשעה באב מוותרים השבוע על מתכונים. ניפגש בשבוע הבא.
לא מדובר כאן על הרמוניה, אהבת אמת או טוב לב. הטרמינולוגיה המתאימה להדדיות בטבע היא: יעילות, כשירות, הישרדות, ניצול משאבים, התפתחות, הצלחה. זה בר קיימא לא כי זה מוסרי ויפה ונעים, אלא כי זה עובד ומועיל. שווה וכדאי לנסות.
ומה קורה בשדה שלנו? ימי הקיץ הזה עוברים עלינו בנעימות יחסית. חם אמנם, לפעמים מאוד, אבל לא יותר מהצפוי. השדה הולך ומתרוקן מיושבי הקיץ שלו, ערוגות הדלעות מתפנות, התירסים הראשונים עומדים מצהיבים במלוא יופיים המתייבש. החסה, המנגולד ועשבי התיבול נאבקים בעוז בחום, ומצליחים לצמוח תחת רשתות הצל שפרשנו להם. משפחת הסולניים הקייצית מושלת בערוגות – עגבניות, חצילים ופלפלים מקשטים את השדה, התחלנו לקטוף פלפלים ירוקים, ואנחנו מחכים לרוב היבול שיאדים.
קטניות הקיץ ממשיכות לצמוח בנינוחות של מי שמרגיש בבית בחום כבד: השעועית התאילנדית והלוביה מקבלות ממש עכשיו את המקל מהשעועית הירוקה, במירוץ השליחים של התרמילים. גם תרמילאית נוספת (אם כי ממשפחה אחרת) – הבמיה, שמקורה באפריקה, לא מתרגשת מהקיץ ומתחילה לצמוח, לפרוח ולהניב תרמילים. המלונים והאבטיחים עוד מושלים בכיפה, הקישואים כבר מתמעטים ואנחנו מתחילים לראות את סופם, והתירס – עודנו חי וקיים. אנחנו זורעים תירס כמעט כל שבוע וכך יוצא שאנחנו מסיימים קטיף של ערוגה אחת ועוברים לבאה אחריה ששערותיה כבר חומות כהות והקלחים מוכנים לקטיף. מן הצד עומד לו תירס הפופקורן ומתבונן בכל התירסים הצעירים הללו שבאים והולכים, ממתין בסבלנות, בשערות אדומות ג’ינג’יות, לסוף העונה, אז הוא יתייבש ויקטף לשמש חטיף בריא ומשמח לבבות.
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, יערה וצוות ח’ביזה
_________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: חסה, פטרוזיליה, דלעת ספגטי, עגבניות, תרד ניו-זילנדי, לוביה/שעועית תאילנדית/במיה/דלעת ערמונים, עגבניות צ’רי, מלפפונים/פקוס, עירית שומית, אבטיח/מלון, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: קישואים/חצילים, דלעת, כרישה
יום רביעי: פטרוזיליה/שמיר, אבטיח/מלון, מלפפון, עגבניות צ’רי, תרד, חסה ירוקה, תירס, רוקט, חצילים/פלפל, דלעת ספגטי, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: במיה/לוביה/שעועית תאילנדית, צנונית/עירית בצל, דלעת טריפוליטאית/מיני פאם.
מזכירים לכם לא להיבהל ממצעד הדלעות שיגיע אליכם בחודשים הקרובים, אין צורך להשתמש בהן מיד, הן נשמרות מצויין אצלכם במטבח. אנחנו שולחים אותן אליכם כי אצלנו בערימה גדולה הן זוכות לפחות אוורור ומרחב ונוטות להתקלקל, אצלכם – הניחו אותן על הדלפק במטבח ולאט לא יתווספו לכם צבעים וצורות למגוון יפיפה. אם מתפתחים עליהן קורים דקים, נגבו אותן במגבת יבשה, זה לא פוגע באיכות הפרי, אבל עלול לגרום לקריסה הקליפה ולכן חשוב לשמור עליהן מאווררות ויבשות. דלעת שנחתכה יש לשמור במקרר.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, גבינות עיזים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ותמציות צמחים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
____________________________
לרגל תשעה באב מוותרים השבוע על מתכונים. ניפגש בשבוע הבא.