עלון 175, 12-14 בנובמבר, ב'-ד' כסלו תשס"ח

היורה שמע נא, רד מהר הגנה, קום וקפוץ מעל ענן ותרקוד עמנו כאן!

כשהתקשרתי השבוע לאלון, ביום ראשון בערב, לשיחתנו השבועית, הוא מיהר לבשר לי שיורד גשם. כבר בשבת ירדה בשדה כמות מסוימת, ועכשיו ממשיכות הטיפות להמטיר ונראה שהפעם זה ממש גשם, היורה. היורה, שהוא הגשם הראשון של עונת החורף הגשומה הישראלית, הוא תופעה ייחודית לאקלים הים תיכוני שלנו, לעומת מקומות בהם יורדים גשמים לאורך השנה כולה. עדיין, לא כל גשם ראשון הוא יורה. תמיד תהיתי איך מבדילים בין גשם סתם לבין מי שבאמת יכול להתהדר בשם מיוחד משלו- היורה? מבחינת מטאורולוגיה מוגדר היורה כגשם היורד בפריסה ארצית, בניגוד לגשם המקומי שכבר היה (בירושלים לפחות) לפני כמה שבועות. אז למען האמת אני לא יודעת אם הגשם הזה היה רציני ומקיף כדי לזכות בתואר, אבל, אולי אפילו רק מפני שאנחנו כבר כל כך מחכים ורוצים לייצר נבואה רטובה שמגשימה את עצמה (תרתי משמע), נתייחס אליו השבוע בתור היורה.

מקורה של המילה "יורה" הוא עוד בתקופה טרום מטאורולוגיה, רשמית לפחות, בתנ"ך: "ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש". (ספר דברים י"א, י"ד). כידוע, היורה הוא הגשם הראשון הפותח את החפלה, מלקוש הוא הגשם הסוגר את העונה הגשומה. יש לשם פרשנויות שונות: האחת היא, שיורה בא מלשון מורה, הגשם הזה מורה לאנשים "להכין את עצמם לחורף". לטייח את הגג, להכין רכבך לחורף, ולהחליף בארונות בין בגדי קיץ וחורף, ועבורנו, בשדה, לנקות ערוגות מגידולי הקיץ, להתכונן לזריעת גידולי כיסוי חורפיים ולשמוח שהנה מגיעה לה העונה האיטית יותר, בה אפשר להוריד הילוך ולאגור כוחות לאביב הקדחתני הבא. הסבר נוסף למילה יורה מובן לנו בשדה בצורה עמוקה, ומחבר בין היורה לרינה ושמחה. היורה מכונה כך מכיוון שהוא מרנן – משמח את האדמה בכך שהוא מרווה את צמאונה לאחר הקיץ היבש הארוך, מעיר אותה לתחיה במובנים רבים.

ונראה שהפעם באמת מגיע סוף סוף הסתו-חורף אצלנו. כבר בימים שלפני הגשם הרגשנו את הריח הזה באויר, עננים בשמיים, כבר לא חם ויש אוירה כזאת של ציפיה לקריר. מבחינתנו זה התבטא השבוע במרתון שתילות, משפחת הכרוביים על כל ענפיה, שני האחים למשפחת סלרי, אפונת גינה (זו המייצרת סןכריות ירוקות שמנמנות בתרמילים), גזר, צנוניות. הגשם של ראשון הרטיב יפה את הקרקע ובתקוה יסייע לנביטה וקליטה מוצלחת.

הצנונית שנשתלה השבוע היא כבר מחזור שלישי בערוגת הצנוניות, שהשנה אנחנו מחדשים את שיטת הזריעה שלה. בשנים הקודמות היינו זורעים בזריזות חלקה גדולה יחסית של צנוניות מדי חודש, (ערוגה של כ45-50 מטרים). הזריעה, שהתבצעה בעזרת מזרעה, היתה גורמת לנביטה צפופה של צנוניות, שהיתה דורשת דילול ידני של הנבטים כדי לרווח להם מרחב גדילה, עבודה איטית ומפרכת. גם לאחר דילול ראשוני, היינו קוטפים את החלקה לאורך חודש, בקטיף סלקטיבי ואיטי גם הוא, בעצם מעין דילול בפני עצמו: תוך כדי הקטיף היינו משתדלים להוציא רק את הצנוניות הגדולות יותר, ועל ידי הוצאתן היינו בעצם מפנים מקום לאיטיות לצמוח ולגדול. בקטיף הבא היינו עוברים וקוטפים שוב את הגדולות, וחוזרים על הפעולה במשך מספר שבועות עד שהחלקה היתה מתחסלת.

בביקור שעשינו השנה אצל איריס בן צבי, מגדלת אורגנית ותיקה מעמק יזרעאל, ראינו שיטה אחרת והחלטנו לנסות: איריס זורעת מדי שבוע חלקה קטנה המספיקה לשבוע אחד בלבד. את הזמן היא משקיעה בזריעה דווקא ומקפידה לזרוע ביד ממש ולהפיל את הזרעים במרווחים של כשני ס"מ. הזריעה הופכת איטית מאוד אבל זהו זמן שנחסך אחר כך בדילול ובקטיף. מבחינתנו זה אומר לזרוע כ15 מטרים בכל שבוע, וזה דורש פיתוח מיומנות חדשה. בנסיום הראשון עדיין זרענו צפוף מדי והיה צורך לדלל, אחר כך השתפרנו ובזריעה האחרונה עשינו מאמץ של ממש לא להתפתות לפזר זרעים בנדיבות אלא ממש רק כל שני ס"מ. זה אומר להשתדל להפיל את הזרעים אחד אחד, וזה דורש ריכוז וסבלנות, במיוחד כשמדובר בזרעים הקטנטנים של הצנוניות. אבל במיוחד אצלנו, כשהקטיף מרוכז בימים עמוסים ולחוצים, זה ישתלם, אנחנו מקוים.

עונת הקיץ הבלתי נגמרת השנה (כבר נובמבר-כסלו ורק עכשיו גשם ראשון!) גורמת למעין התחברות עונות מבחינת יבולים: השבוע נפל עלינו גל תנובה גדול ומפתיע בחצילים, וגם השעועית הירוקה והלוביה לא מפסיקות להניב. פלפלים ועגבניות ממשיכים לספק פירות, כמובן בכמות פחותה משפע הקיץ, אבל בכל זאת בכמות נאה. הפלפלים פורחים עכשיו ונראה שיניבו גם הם מחזור יפה נוסף. במקביל, אנחנו קוטפים כבר מזריעות ספטמבר גידולים חורפיים: סלק, לפת, צנוניות, והשבוע גם החלה האפונה להניב 5 ק"ג ראשונים.

התחברות העונות והשפע המתארך הן כמובן רצויות וטובות מצד אחד, אבל גם מוסיפות לעומס העבודה. השבוע למשל הוקדש יום ראשון כולו לקטיף שעועית ירוקה יפיפיה. זו השנה הראשונה שאנחנו מגדלים מחזור סתוי של שעועית הסיגמא הירוקה, ומגלים כמה נעים לגדל אותה בעונה הזו: הקרירות היחסית (לקיץ) גורמת לה לגדול לאט יותר ולהישמר יפה על השיח, וגם אם אנחנו פחות עומדים בזמנים, עדיין אנחנו פוגשים תרמילים פריכים ויפים (בניגוד לקיץ שבו אם מפספסים בשלושה ימים היא כבר מזקינה ומתרככת).

סיימנו השבוע גם להוציא את חלקת הבטטות הראשונה. אנחנו מאוד רוצים להצליח להוציא במהרה גם את החלקה השניה, שבה חמש ערוגות בנות 50 מטרים, לפני שמתגברים הגשמים. בשתי הערוגות הופסקה ההשקיה כבר לפני שבועות לא מעטים, וזאת כדי להפחית את נזקי הכרסומים בפקעות. בעלי החיים החפצים לנגוס בבטטות שלנו מעדיפים רטיבות והיובש גורם להם למתן את פעילותם. הגשם מספק להם הרטבה חוזרת. אדמה פחות רטובה גם מספקת בטטות פחות מלוכלכות עבורכם, ולכן אנחנו מתכננים (תלוי בזמן שלנו) להוציא אותן ולאחסן עד החלוקה.

כמו שאתם שמים לב הרבה תלוי בזמן ובעומס העבודה. נכון לעכשיו יש עוד הרבה ברשימת ה"מה עלינו לעשות העונה" – מחזור האפונה השני זקוק להדליה, צריך להמשיך ולנקות ערוגות שמתפנות, לעשב ערוגות נבוטות (הפול נבט יפה מאוד ויזדקק לנקיון בקרוב). הגשם מרטיב את כל שטח הערוגה (בניגוד לטפטוף הממוקד יותר) ומנביט, מלבד את הזרעים שאנחנו טמנו באדמה, גם את זרעי העשבים שחיכו לו בסבלנות המתאימה להם מאז השנה שעברה. וחוץ מזה, חשוב מאוד גם להאט ולנוח, לאסוף כוחות ומרץ לקראת התחדשות הקרנבל באביב.

 אז בברכת הרבה עבודה לצד התארגנות להאטה ומנוחה,
ובתקוה לעוד גשמי ברכה, ולהשלמת השיר: עץ ימחא כפיים, שיח במצלתיים, וכולנו פה נרון : גשם, גשם בששון!

אלון, בת-עמי, וצוות ח'ביזה

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות שלנו + השלמה , מלפפונים – השלמה , תפו"א – השלמה , חסה , פטרוזיליה , סלק אדום , לפת או צנוניות לחלק מהסלים הגדולים , בצל ירוק , תרד או מנגולד לחלק מהסלים הגדולים , שעועית , בטטות.

ובסל הגדול תוספת של:

דלעת , חצילים , שמיר

יום רביעי:

 

 עגבניות שלנו + השלמה , גזר – השלמה , תפו"א – השלמה , חסה , פטרוזיליה , פלפל ,   דלעת , בצל ירוק , עלי חרדל, לוביה , בטטות.

ובסל הגדול תוספת של:

קישואים , צנוניות , כוסברה

 

מתכונים לעונות מתחברות – חם וקר, מרענן ומכרבל:

שני מתכוני תרד מהספר Invitation to Mediterranean Cooking של קלאודיה רודן (ותודה לחברתי לוריין):

אומלט תרד מצרי:

  • המרכיבים:

250 גרם תרד
בצל גדול קצוץ
4 כפות שמן חמניות או אחר
עגבניה גדולה קלופה וקצוצה
מלח ופלפל
4 ביצים גדולות
1/4 כפית אגוז מוסקט

  • אופן ההכנה:

שוטפים וסוחטים את התרד. אם הגבעולים קשים מסירים אותם.
מניחים בסיר קטן ומבשלים על חום נמוך עם מכסה. התרד יתבשל באדי המים שעליו ומהר מאוד יהפוך רך
מעבירים למסננת וסוחטים את כל המים החוצה.
מטגנים את הבצל בשתי כפות שמן עד הזהבה. מוסיפים את העגבניה, מלח ופלפל ומבשלים כ15 דקות, עד שהרוטב מסמיך.
מבלבלים קלות את הביצים בקערה בתוספת מלח, פלפל ואזוג מוסקט. מוסיפים את רוטב העגבניות והתרד ומערבבים היטב.
מחממים את שארית השמן במחבת. שופכים פנימה את הבלילה ומבשלים על חום נמוך כ10 דקות עד שתחתית האומלט יציבה.
מניחים את המחבת תחת הגריל ומבשלים-אופים עד שהחלק העליון יציב ומשחים.
מגישים חם או קר, חתוך לטריזים (כמו משולשי פיצה)

  • ואריאציות:
  1. להוסיף לתערובת חופן גרגירי חומוס מבושלים או שעועית לבנה
  2. לניחוח פרובאנסיאלי: לבשל 400 גרם תרד ולערבב עם 4 ביצים, קורט אגוז מוסקט, שן שום כתושה ו4 כפות גבינת פרמז'ן מגוררת
  3. גרסא צרפתית אחרת: להוסיף חופן אפונים ירוקות ושני לבבות ארטישוק פרוסים.

 

לינגוויני ירוק עם תרד וצנוברים:

  • המרכיבים:

500 גרם תרד
2 שיני שום כתושות או קצוצות
2 כפות שמן חמניות
מלח ופלפל
175 מ"ל / 3/4 כוס שמנת מתוקה
3-4 כפות צנוברים, טריים או קלויים
400 גרם לינגוויני ירוק
מלח
50 גרם / 4 כפות חמאה, בחתיכות
גבינת פרמז'ן או פקורינו מגוררת

  • אופן ההכנה:

שוטפים וסוחטים את התרד, אם הגבעולים קשים מסירים אותם
מטגנים קלות את התרד בשמן במחבת גדולה על חום בינוני, עד הזהבה
מוסיפים את התרד, מכסים ומניחים לתרד להתבשל במים שעליו, מערבבים מדי פעם
מיד כשהתרד מתרכך (וזה מהר מאוד) מסירים מהאש
מתבלים במלח ופלפל ומערבבים פנימה את השמנת והצנוברים
מבשלים את הלינגוויני במים מבעבעים לדרגת אל דנטה
מסננים ומערבבים פנימה את החמאה, מניחים את התרד מעל, מגישים עם גבינה מגוררת

 

סלט סלק צלוי, גבינת צאן ולבבות חסה – של אהרוני:
http://www.keshet-tv.com/item.aspx?ProgID=2223&ItemID=57143&GroupID=2844

 

מתכונים ירוקים לתפוחי אדמה, בצל ירוק, פטרוזילה ותרד – של פיליס גלזר:
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3258532,00.html

כתוב/כתבי תגובה