עלון 147, 19-21 במרץ 2006, כ"ט אדר-ב' ניסן תשס"ז

הודעות חשובות לפסח:

  • בימי חול המועד פסח אנחנו בהפוגה זמנית ולא יהיו משלוחי ארגזים. כלומר: לא יהיה משלוח ביום רביעי, 4 באפריל, ט"ז ניסן, וכן לא ביום שני, 9 באפריל, כ"א ניסן. מי שחפץ בכמות ירקות גדולה מהרגיל במשלוח שלפני החג – נא להודיע לנו בהקדם האפשרי.
  • המשלוח המיועד ליום שני, ערב פסח, יתבצע ביום ראשון, 1 באפריל (זו לא מתיחה), י"ג ניסן.
  • המשלוח המיועד ליום רביעי שלאחר החג יתבצע כרגיל, ביום רביעי, 11 באפריל, כ"ג ניסן.
  • בחול המועד, ביום חמישי 5 באפריל, י"ז ניסן, יתקיים יום פתוח בשדה – כולכם מוזמנים, נשמח מאוד לפגוש אתכם!

 

שלג בירושלים באביב וברד בעמק איילון-

זה נשמע כמו אבסורד, אבל השבוע זה היכה בנו. ובירקות. כדורים נוקשים ועגולים משהו שאין לטעות בהם. ברד ירד. תמיד כשיש תחושה שהפעם החורף עבר בקלי קלות, אולי יותר מדי בקלות, מגיע שליחו הנאמן של הטבע, השר לענייני מזג האויר, ומוכיח לנו שאנחנו נתונים בכיס הקטן שלו. והשבוע ההפתעה היתה גדולה. לאחר שכבר הפשלנו את שרוולינו עד מעל למרפק, ניגבנו את הזיעה מעל מצחנו והוצאנו את החולצות הקצרות מהארון, חזר השבוע מזג אויר חורפי למהדרין והזכיר לנו שלא, ממש לא, עדיין לא אביב. יום רביעי היה גשום מאוד, וביום חמישי ספג השדה מנת ברד נכבדה, שתוצאותיה יפורטו בהמשך. ברכת שלום אחרונה בהחלט (אנחנו מקוים) וממזרית לא פחות, מהחורף המשוגע האחרון.

הספקנו לקטוף את רוב הקטיף השבוע קודם לסופה המפתיעה, אך ביום רביעי עדיין נותרה האפונה מחכה להיקטף. חיכינו וחיכינו להפוגה בממטרים, ומיד כשהחלה ההפוגה יצאנו בזריזות לשדה, אלא שהגשם השובב חיכה בדיוק לזה, ועצר את טיפותיו למשך חמש הדקות מהסככה לשדה, ואיך שהגענו לחלקה, שפך על ראשנו דליי מים לרוב. באין ברירה קטפנו את האפונה בגשם שוטף, כשאנחנו נרטבים עד לשד עצמותינו, וברגע שסיימנו לקטוף ועמדנו לחזור לסככת האריזה עמוסי ארגזי אפונה נוטפי מים, חמד לו הגשם שוב לצון והחליט לצאת דוקא עכשיו להפסקת צהריים והשמש יצאה וזרחה בעליזות… לפחות הרווחנו קטיף קלמנטינות בשמש שניסתה לייבש אותנו (ללא הצלחה מרובה).

אבל יום ראשון כבר זהר שוב בשמש אביבית, כמו מיתמם ומכחיש: "קרה משהו?, הנה, הכל כרגיל". אלא שאדמת השדה הספוגה מים ונזקי הברד על העלים היו הוכחה ברורה שאכן ירדו בשדה משהו כמו 70-80 מ"מ של משקעים רטובים וחורפיים בהחלט. סימני הברד: חסות קרועות, תרד מנוקב, תרמילי אפונה מנוקדים בנקודות לבנות, צמחי פול שכובים על הקרקע. השתילים הצעירים שנשתלו איבדו את עליהם הראשונים, אבל אנחנו מתארים לעצמנו שבשמש האביבית הצפויה השבוע הם יתאוששו ויגדלו עלים חדשים בזריזות. הנזק המשמעותי הוא בירקות העלים הבוגרים, שהיו כבר כמעט מוכנים לקטיף. במיוחד בחסות העדינות יחסית. צמחים שעליהם לא נאכלים בדרך כלל (ברוקולי, כרובית, קולרבי למשל) נפגעו גם הם, אך מכיוון שהעלים אינו החלק המגיע אליכם, אין בזה נזק ממשי לקטיף. לגבי רוב הירקות אנחנו צופים התאוששות בקרוב – גידול עלים חדשים, הגלדת פצעים וקרעים, וצמיחה כללית שתחפה על המשבר הזמני, יתכן אפילו שהפול יזדקף ויחזור לעמוד זקוף ומרשים (האפונה, הנתמכת בהדליה על עמודים, לא נזרקה מטה).

לגבי החסות והתרד – אנחנו מתכוונים להמתין שבוע-שבועיים ולראות מהי מגמת ההתאוששות. אם תהיה גדילה מספקת, נוכל לקטוף אותן בכל זאת. אבל עבקות הברד לא יפסחו על הסלים שלכם, וזה חלק מהענין בעינינו – הירקות שאנחנו אוכלים באמת באים מהאדמה, מהטבע, שיש בו גם ברד ופגעים, ומכרסמים שנותנים ביס בשורשים לפעמים, ומיני מעופפים שמחוררים בקיץ את העלים. ולנו אין כוונה לצבוע לכם את השושנים הלבנות באדום או לשייף את הגזר הפגוע ולהפכו לגזר גמדי, מושלם למראה ומנותק מהצורה העקומה אך מיוחדת שהטבע שיווה לו. אין לנו גם כוונה לשים לכם בארגזים ירקות שאינם ברי שימוש, אתם לא פח הקומפוסט שלנו. אבל אם תראו ניקוד לבן על תרמילי האפונה או הפול, או חורים קטנים בעלי המנגולד והתרד – תדעו שזוהי דרישת שלום לבבית ואישית מהברד האחרון של עונת החורף השנה. מהטבע הישר לצלחת שלכם, עם כל היופי שבזה והטעם העדיין משובח של ירקות שכבר נכנסו לרוח חג החרות ולא מתביישים להיות ירקות בני חורין, והשאירו את פורים מאחור ולא מרגישים צורך ללבוש מסכה.

אבל הגשם האחרון לא היה רק גרוע בשביל הירקות שלנו. לשתילי הסלרי, השומר, הקולרבי, הבצל והכרישה הוא ממש היה הצלה. שתילי החורף הללו כבר התחילו לסבול מחוסר מים וממצוקה בשל האביב המוקדם מדי השנה, והשבוע החורפי האחרון היה מבחינתם זריקת עידוד ומשב רוח רעננה. ביום שלישי, ממש לפני הגשם, זרענו שתי ערוגות ראשונות של שעועית ירוקה, שהגשם שירד צפוי להנביט אותה יפה (בהנחה שהשבוע הקרוב אכן יהיה שמשי וחמים). הזריעות הקודמות שנבטו בגשמים של סוף החורף, שמספקים גשם בין ימים חמימים ויפים, נבטו מצויין (ואיתן נבטו מצויין גם המון עשבים…). ובשבועות האלה אנחנו מקדישים לא מעט שעות לדילול ראשוני של נביטות הגזר, הלפת והסלק האדום, כדי לאפשר לשורשים די מקום להתפתח יפה. צפיפות יתר תגרום להם פשוט לשכוח שהם אמורים לפתח שורש ולהיראות, למשל, כעלי גזר ללא גזר…  משימה אביבית מוכרת לנו שחוזרת כל אביב היא מלאכת העישוב שמתחדשת עם ימי השמש של האביב, שקורצים בהבטחה גם להרבה מאוד עשבים נמרצים.

והשבוע האביב אכן באמת מגיע. אפילו על פי לוח השנה. ביום שלישי יתחיל חודש ניסן, חודש האביב העברי, שנותן כבר לגיטימציה מוחלטת לפזם: "אביב הגיע…". וביום רביעי מתחיל אצלנו האביב בהמיספירה הצפונית גם לפי שנת השמש: ביום האקווינוקס (vernal equinox), השוויון בין היום והלילה, בין מספר שעות האור והחושך (בהמיספירה הדרומית יתחיל באותו היום הסתו). יבולי השדה משתפים פעולה עם העונות… קטיף הקלמנטינות כבר ממש בסופו. רוב הפירות הגדולים נקטפו ונשארו אולי שניים-שלושה קטיפים קטנים וגמרנו. השעועית הירוקה, מבשרת האביב השנה, כבר טמונה, כאמור, באדמה. בעוד שבועיים נתחיל לזרוע תירס, קישואים, דלעות ופקוסים (מלפפון בהיר בלדי). אנחנו עוסקים כרגע בהכנת ערוגות וארגון הזרעים לקראת הזריעות. שתילי העגבניות אמורים להגיע בזמן הקרוב והם ימתינו לשתילה בתחילת אפריל. ובאמצע אפריל יצטרפו אליהם פלפלים וחצילים.

האביב השנה יהיה מיוחד וחגיגי במיוחד עבורנו, כי אנחנו מתעתדים להרחיב את חלקת השדה שלנו ולהתחיל לעבד גם את החצי השני של הקרקע הצמודה לשדה הפעיל והשייכת גם היא לליאורה, בעלת הבית שלנו. לפני הגשם האחרון הספיקה ליאורה לכסח את העשבים בחלקה, וטוב שכך. הגשם חדר יפה לקרקע ללא עשבי החורף המכסים אותה, וכעת נותר רק להמתין להתייבשות מספקת של הקרקע על מנת להתחיל בעיבודי משתת ותיחוח כדי להכין את הערוגות הבתוליות, כנראה לסבב השתילות השני של האביב. לקראת תחילת העיבודים אקדיש עלון לתיאור קצר של עיבוד קרקע אורגני כפי שהוא מתבצע אצלנו בח'ביזה. הוספת השטח תאפשר מנוחה לחלקה הותיקה והנאמנה שלנו, ואנחנו נרגשים ומאוד שמחים על האפשרות הזו, שהיא לא סתם חופשת התאווררות לקרקע אלא ממש נחוצה והכרחית לשם שמירה על פוריותה וחיוניותה.

ואם בענין חופשות והתאווררות עסקינן – כאן המקום לשוב ולהזכיר שימי חול המועד (בסוכות ובפסח) הפכו זה מכבר לימי החופשה המסורתיים של ח'ביזה, ואנחנו משתדלים להוסיף על כך מסורת של יום פתוח בשדה בחגים הללו, מבשרי הסתו והאביב. עבורנו זו הזדמנות לפגוש סוף סוף אתכם, הפיות והאנשים שבקצה קוי המשלוחים שלנו, עבורם אנחנו מגדלים, קוטפים, שוטפים, שוקלים ואורזים את הירקות של שבוע. בשבילכם זו הזדמנות לפגוש אותנו, לראות את הירקות המקסימים בשדה, להנות מהתחלפות העונות, ומכרסום אפונה הכי טריה שאפשר. היום הפתוח האביבי יתקיים השנה ביום חמישי בחול המועד פסח, 5 באפריל, י"ז בניסן. מאוד מאוד נשמח לפגישה, עם חלקכם ראשונה, עם אחרים, מחודשת, אבל תמיד מעניינת, מרגשת ומחממת את הלב. בואו, הביאו חברים, וחגגו אתנו את חג האביב.

אביב נעים,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

 

 

ומה השבוע בסל?

יום שני:

 עגבניות – השלמה , מלפפונים , השלמה , פלפל אדום – השלמה , גזר מהשדה , כרישה , תרד ניוזילנדי – הכתמים הלבנים הם בעקבות הברד שהיה שבוע שעבר – הפגיעה היא אסטתית בלבד, בצל ירוק – כנ"ל (נפגע מהברד שהיה) , תפו"א – השלמה , לימונים , פול ירוק – מומלץ לבשל עם הקליפה , שמיר , בייבי מיקס – השלמה 

ובסל הגדול תוספת של:

אפונת הגינה , כוסברה , שומר

יום רביעי:

  עגבניות – השלמה , מלפפונים – השלמה , פלפל אדום וצהוב- השלמה , גזר מהשדה , כרישה ,  מנגולד, תפו"א – השלמה , שומר , פול ירוק – מומלץ לבשל עם הקליפה , פטרוזיליה , קלרבי , אפונת הגינה

ובסל הגדול תוספת של:

בצל ירוק , כוסברה , כרוב לבן

 

מתכונים 2-3-4:

ארבעה מתכוני פול מאתר Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3375426,00.html

שלישית מתכוני כרישה, גם הם מYnet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158232,00.html

ועוד צמד מתכוני כרישה, מצולמים, מתוך "חיים טוב":

פריטטת כרישה – אילת לטוביץ':
http://www.haimtov.co.il/GoodLife/Inner.aspx?ArticleID=448

קונפי כרישה ותפוחים ירוקים – חיים טיבי:
http://www.haimtov.co.il/GoodLife/Inner.aspx?ArticleID=1088

מחשבה 1 על “עלון 147, 19-21 במרץ 2006, כ"ט אדר-ב' ניסן תשס"ז

  1. פינגבאק: עלי ח’ביזה »

כתוב/כתבי תגובה