עלון 252, 22-24 ביוני 2009, ל' סיון – ב' תמוז תשס"ט

גם השבוע, לטובת המקבלים ארגז פעם בשבועיים, אנחנו שולחים לכם בארגזים את הפלאיירים של רונה ממחלבת יוטב, המגבנת גבינות עיזים אורגניות בנס הרים שליד ירושלים.
כזכור, מכיון שמדובר במוצרי חלב, רונה שוקדת על אריזת המוצרים באריזה סגורה לצד בקבוקי קרח לצינון המוצרים בזמן המשלוח. בשלב הראשון ניתן להזמין פריטים בודדים לטעימה, בהמשך מבקשת רונה לרכז את ההזמנות למינימום שלושה מוצרים. אתם יכולים לבחור בין מנוי (הזמנה קבועה) לבין הזמנה מדי פעם.
לשאלות, בקשות והזמנות ניתן לפנות לרונה בטלפון: 052-5503070 או במייל (עדיף): rona@yotav.co.il

ועוד ענין, הרבה פחות משמח: לאחרונה אנחנו עדים לתופעה של היעלמות ארגזים בתל-אביב. מדובר בארגזים בודדים, אבל זה כבר הופך לתופעה, ואני רוצה לשתף אתכם בענין. בשבועות האחרונים נעלמו לנו ארגזים מנקודת החלוקה שלנו במרכז תל-אביב (מה שלא קרה לנו בעבר), ואפילו ממפתן הדלת של מספר לקוחות. קחו זאת לתשומת לבכם, ואם אתם מרגישים שאין זה בטוח להשאיר את ארגז הירקות על סף דירתכם, אנא ידעו אותנו כדי שנמצא יחד פתרון ונמנע עוגמת נפש.

_____________________________________________

תמונת מצב חלק ג':

השבוע אנחנו ממשיכים בסדרה המצולמת שלנו על מצב השדה בתקופת יוני זו. והפעם אנחנו מתמקדים בירוקים. העלים הטעימים והמזינים האלה, שבתקופת החורף הם צומחים בשאננות ובמרץ, מתעלמים במידת האפשר מן הקור ופורצים הלאה, זקוקים בקיץ להגנה מרובה. הנה כאן מתנמנם לו הבזיל תחת השמשיה:

גם הקיציים בין הירוקים, כמו, למשל, הבזיל והנענע, סובלים מהשמש הישירה הקופחת של ישראל, לכן עבורכם הקיץ הוא הזדמנות טובה לגדל אותם גם במרפסת חצי מוצלת. אצלנו בשדה פירוש הדבר שצריך להצל עליהם ולהגן עליהם מפני חוזקה של השמש, ולכן אנחנו בונים להם הצללות שונות.

הנה למשל – הפטרוזיליה:

היא מחזיקה מעמד יפה בקיץ, יחסית להיותה חובבת קור מושבעת, וזאת בעיקר משום שהיא בעצם עשב דו-שנתי, כלומר, לוקח לה שנתיים להגיע מזרע לזרע – רק בשנה השניה לגידולה היא פורחת ומתחילה לייצר זרעים. אנחנו משתדלים להשאיר אותה איתנו כמה שאפשר, ולפעמים זה אומר אפילו שנה שלמה של ערוגת פטרוזיליה שנקצרת ושוב צומחת, ונקצרת וצומחת וחוזר חלילה. אבל בקיץ היא זקוקה לעידוד כדי לצמוח יפה, ואנחנו פורסים מעליה, נמוך נמוך רשת צל שתקל עליה את עומס החום.

ידידיה השמיר והכוסברה מצליחים פחות לשרוד את עול הקיץ. אנחנו מנסים לגדל מדי פעם גם מהם אפילו בעונה הזאת, ויעידו הארגזים בשבועות האחרונים, שלפעמים זה גם מצליח, אבל הרבה יותר מהר מהפטרוזיליה הם מגיעים למצב היפה הזה:

    

אצל רבים מהירקות שלנו תקופת ההבשלה והקטיף הם השיא. שיחי העגבניות, הקישואים והתירס נראים יבשים ועייפים סוף עונת הקטיף, הכרובית, הברוקולי והכרוב נראים כמי שראשיהם נערפו (ואכן כך קרה…), אבל אצל הירוקים הסיפור שונה. אנחנו מתעניינים בהם ובעליהם הירוקים בשלב הביניים הירוק שלהם. לאחר כמה קצירים נעשה צמח האם עצבני משהו, השעון הביולוגי מתקתק, ולמרות מאמצים לצמוח אין עדיין ילדים… לכן היא ממהרת ומעלה עמוד פריחה, ובניגוד לבנות האדם המתעגלות, הצמחים האלה דוקא הופכים דקים וארוכים יותר, עליהם צרים יותר ויותר, ובראש פורצים פרחים שיהפכו לזרעים ומשיכו את השושלת. ויש משהו כל כך משמח בשיחי רוקט וטאט סוי, שמיר וכוסברה לאחר תום קצירם, הפורחים בשלל גוונים עדינים של ורוד וסגול ולבן וצהבהב, בפרחים קטנטנים ויפים ומשמחים כל כך.

ונחזור לירוקים – הקייל, המנגולד והתרד הניו-זילנדי מהם אתם טועמים לסירוגין בעונת הקיץ הם השלושה היחידים השורדים את עונת הקיץ, לאחר השפע העצום של החורף בתחום הירוקים. כל אחד מהם הוא נציג משפחה אחרת (כרוביים, סילקיים וחיעדיים בהתאמה), שמצליח לחיות בחום למרות שאחיו ודודניו כבר מזמן עזבו את השדה לחופשת קיץ. אבל גם הם זקוקים להצללה, ואנחנו מותחים רשתות צל מעל כדי להגן עליהם, מה שעושה את הקטיף למלאכה שיש בה מימד זחילתי משהו… הנה הוא המנגולד לדוגמא:

גם בענף החסה, מלכת הירוקים, יש נציגות מצומצמת בקיץ. לאחר האפשרויות והמגוון של חסות מסולסלות, עגולות, אדומות בחורף, נשארת איתנו בקיץ רק החסה הערבית / הרומית – שהיא היחידה העומדת בחום הקיץ המזרחי תיכוני. בקיץ אנחנו שותלים זני חסה המותאמים במיוחד לחום, ובחורף כאלה העומדים יפה בקור. ועדיין, לפעמים היא ממהרת להצר מתניה ולשאוף מעלה – לכיוון הפריחה והזרעים. עד עתה עוד קטפנו חסות שנשתלו לפני החום הגדול וצמחו בלא הצללה, אך מהתקופה הזאת ועד לשוב הקרירות הסתוית אנחנו מגדלים גם את ידידתנו הנאמנה הזו מתחת לרשת צל, והיא משיבה לנו בעלים מתוקים וטובים. הנה מבט חטוף עליה, בתוך ההמון ובמבט מקרוב:

   

ושוב, גם השבוע אני מגלה, שלמרות שחשבתי שכבר השבוע אסיים עם הסיור העונתי, עוד נותרו לנו כמה, למשל הבצל, הקלמנטינות, הפלפלים והחצילים, והדיירות החדשות – הבטטות שהצטרפו לשדה בשבוע שעבר. ככה זה כשמספרים על הילדים – כל אחד הוא עולם ומלואו ובכל אחד רוצים להשוויץ, אז נתראה בשבוע הבא, בו נתחיל גם מסע תיעודי מצולם על הבטטה משתילת ייחורים להוצאת פקעות.

שיעבור על כולנו השבוע הזה בשלום ובבריאות, עם החום הרציני הצפוי לנו. תשתו הרבה, והגנו על עצמכם מן השמש הקופחת, שבלעדיה אי אפשר אבל צריך גם לדעת מהו המינון הנכון בקרבה אליה…
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

____________________________________________________

יום שני: בצל ירוק, חסה , פרי הספגטי, עגבניות, תרד/מנגולד, פטרוזיליה, קישואים, מלפפונים + פקוסים, תפו"א, שעועית ירוקה, תירס, סלרי עלים.
ובסל הגדול תוספת של: נענע/בזיליקום, גזר, עגבניות צ'רי

ארגז פירות: ענבים, משמשים, שזיפים. ובסל הגדול תוספת של: תות עץ/פטל/תות שאמי/משמש צהוב

יום רביעי: פקוסים, תפו"א, חצילים, קישואים, מנגולד, עגבניות, פטרוזיליה, חסה, פרי הספגי, שעועית ירוקה, שום-לקטנים.
ובסל הגדול תוספת של: כרישה, קייל אדום, בצל ירוק, מלפפונים

ארגז פירות: שזיפים, תפוחים וענבים. ובסל הגדול תוספת של: שזיפים צהובים/שזיף דובדבן

___________________________________________________

מתכונים:

היום הביא מוחמד לארוחת צהרים בקבוק פלסטיק גדול מלא חמוצי פקוסים. מיותר לציין שבסוף הארוחה היה הבקבוק ריק. איזה תענוג. מה שהביא אותי להעביר השבוע את רשות הדיבור שוב לאביטל שנמצאת בארה"ב, ושלחה לי מתכון להחמצת פקוסים:
חמוצי פקוס:
קילו מלפפונים/פקוסים דקים צריך בערך כף מלח, שכדי להמיסו רצוי לחמם אותו מעט מראש עם המים.
הירוקים – שמיר, הרבה , ועלי סלרי ופלפל ירוק חריף לפי הטעם. אימא היתה מביאה מן השדה שליד הבית עלי שמיר (ההיה זה שומר?). צריך גם גזר חתוך לעיגולים ושיני שום שאיני מקלפת, אלא רק חורצת מעט.
סדר הדברים:
בתחתית הצנצנת לסדר מחצית מעלי הסלרי, השמיר והגזר ושליש משיני השום.
מעליהם לצופף את הפאקוסים – אם הם ארוכים והצנצנת ארוכה, להעמידם, אם הם קצרים והצנצנת רחבה, להשכיבם בשכבות מנוגדות. בצדדים אפשר להוסיף שיני שום.
הצנצנת צריכה להיות כמעט מלאה.
לשפוך על הכל את המים עם המלח. כף של חומץ בטעם עדין, כמו חומץ תפוחים, לא תזיק בשלב זה.
מעל הכל – שיני השום הנותרות והפלפל החריף (אם רוצים) ומעליהם הגזר ועלי הסלרי והשמיר שנותרו.
לסגור הצנצנת ולהניח במקום מוצל, ולא לשכוח אותם – הם טובים כשהם חצי עשויים!

והשבוע גם שני מתכונים לכבוד הירק החדש שהופיע בארגזים בשבוע שעבר – דלעת הספגטי. כבר כתבתי עליה בעבר מספר פעמים, ויש שם מתכונים, אבל הנה עוד שמצאתי הפעם:

דלעת ספגטי בגבינה ופלפלים -צבי טריגר מוואלה

פשטידה מפרי הספגטי מהספר "פשטידל" של קובי בר

כתוב/כתבי תגובה