27-30 באפריל 2020 – שדה מוגן

תזכורת – מועדי המשלוחים השבוע:

* משלוחי יום שני 27 באפריל – כרגיל
* משלוחי יום רביעי עוברים ליום חמישי 30 באפריל (מערכת ההזמנות תיסגר ביום שלישי בשעה 9:00)

_____________________________

תזכורת – מעתה אנחנו מחייבים את כרטיסי האשראי שלכם בסוף כל שבוע – על הירקות שקיבלתם (אם קיבלתם) באותו השבוע.

_____________________________

ואלס להגנת הצומח

כשהמציאות משתנה, גם נקודת המבט שלנו פתאם מקבלת זווית חדשה.. כשעשיתי לאחרונה סיבוב בשדה האביבי שלנו הוא נראה לי פתאם כאילו הוא מוכן לימי הקורונה – הכפפות והמסכות כבר הפכו אצלנו לנוהל קבוע, וגם השדה נראה לי לפתע כמצטרף לעבודה לפי הנהלים…

האביב הוא העונה בה כוח החיות פורץ בתרועה: המוני חרקים מזמזמים באוויר, חיפושיות ופרפרים מזדווגים ומולידים צאצאים, חיות שונות יוצאות מנמנום החורף ומתחילות בחיפוש אחרי מזון. גם הצמיחה פורצת בקצב מהיר ביותר. אחרי חורף שמוריד את הטמפרטורות, מסתיר את קרינת השמש ומאט את הקצב, חוזרת השמש לחמם ולהאיר וכל הצמחים משתוללים משמחה.

החיות הזאת משמחת ונהדרת, אבל לחקלאי היא מביאה איתה גם אתגרים: חרקים מעופפים שונים המגיעים ממקומות אחרים נושאים איתם וירוסים ומחלות ונחיתה שלהם על עלי הצמחים שלנו (גם אם רק לעצירה למנוחה) עלולה לגרום להתפשטות מחלות עלים. הדבר קריטי בעיקר לגידולים ממשפחת הדלועים: הקישואים, הדלעות, המלונים והאבטיחים, שכבר שתולים וזרועים בשדה מסוף החורף. בטבע אין אפשרות לעצור את הטיסות ולסגור את השמיים וגם לא לדרוש מהחרקים להכנס לבידוד בן שבועיים… ולכן הפתרון שלנו הוא הכנסת הצמחים לבידוד… מסויים. הם עדיין זוכים, כמובן, להשקיה ולאור שמש, אבל מוגנים מנגיעות של חרקים מעופפים על ידי בד אגריל (בד לא ארוג) שאנחנו פורשים מעל הערוגות:

קישואים אביביים מכוסים בבד אגריל

הכיסוי הזה יכול להישאר רק עד שעל הצמחים יופיעו פרחים – אז נזדקק לסיוע מהחרקים המעופפים בשדה כדי שיאביקו את הפרחים ויביאו להפריה וליצירת פירות. אבל עד אז הצמחים שלנו כבר יהיו בוגרים וחזקים, ויוכלו להתמודד טוב יותר עם הוירוסים, לפחות לתקופת מה. (בדרך כלל בשלב כלשהו הוירוסים בכל זאת מכניעים את צמחי משפחת הדלועים, אבל עד אז הם מצליחים להפיק פירות מצויינים).

עוד דרך הגנה מפני חרקים מזיקים שעלולים לעקוץ את הצמחים, לנבור בהם, לכרסם אותם או להעביר אליהם מחלות, היא שתילה בתוך מבנה צמיחה – חממה או מנהרה. דפנות המבנה עשויות מרשת מש בעלת חורים קטנטנים, שמונעת אפילו מיצורים קטנים ממש להכנס. למבנה יש דלתות כפולות – כשאנחנו נכנסים, אנחנו סוגרים מאחורינו דלת אחת ורק אז פותחים את הדלת השניה למבנה עצמו, כדי למנוע כניסת חרקים שיצטרפו אלינו עם כניסתנו. במבני הצמיחה אנחנו שותלים בדרך כלל עגבניות ומלפפונים, אבל לפעמים משתמשים בהם גם לגידולים אחרים. בתחילת דרכנו שתלנו אותם בשדה הפתוח, ורק לאחר כמה שנים החלטנו להתנסות בבניית בתי צמיחה וללמוד לגדל בהם – ההבדל הוא עצום. בשדה הפתוח הצמחים הצליחו להניב מחזור פירות אחד (במקרה הטוב). כשהם מוגנים בבתי הצמיחה הם מניבים לרוב במשך חודשים ארוכים. משום שהם יצמחו במשך תקופה ארוכה, אך הקרקע בבית הרשת מוגבלת, אנחנו מותחים להם חוטים לגובה, עליהם הם מטפסים וצומחים לגובה. זה גם מונע מיני בעיות ופגעים שעלולים להיווצר מצפיפות הצמחים אם ישתרעו על הקרקע. הנה העגבניות והמלפפונים העושים את דרכם מעלה בבתי הרשת שלנו:

אמצעי ההגנה האחרון שנספר עליו הוא דווקא מפני צמחים ולא מפני חרקים. בתקופת האביב והקיץ, יחד עם הצמיחה המהירה של הגידולים שלנו, ממהרים לצמוח גם העשבים. חיפוי הקרקע סביב הצמחים היא דרך מצויינת למנוע (או לפחות להפחית מאוד) צמיחת עשביה שתתחרה בגידולים על מזון ומים ותפריע להם לצמוח. לכן בתקופת הקיץ ערוגות רובת בשדה שלנו מחופות בכיסוי כסוף עשוי פלסטיק מתכלה (שבסוף העונה פשוטו מתוחח לתוך האדמה ומתפרק לתוכה) שאנחנו חותכים בו חורים עגולים בהם נשתלים הירקות. החיפוי גם שומר על הלחות בקרקע ומונע מהשמש החזקה של הקיץ לייבש את הקרקע במהירות. אם תכניסו יד מתחת לחיפוי, תגלו שם אדמה לחה ונעימה, בטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות מהקרקע החשופה ליד. הנה שתילי חצילים שנהנים מהחיפוי וצומחים בשמחה:

חצילים שתולים מעל לחיפוי קרקע מתכלה (עשוי תירס)

אמצעי המיגון של תקופת הקורונה כנראה ישארו איתנו זמן לא קצר. כשאני מתבאסת מאי הנוחות תחת המסיכה או הכפפות, אני חושבת על הצמחים בשדה שלנו שמוגנים גם הם תחת אמצעי כיסוי וחיפוי, ונזכרת שבסופו של דבר, לכל אי הנוחות הזו יש פירות מתוקים, בריאים ומשמחי לב.

השבוע הבא עלינו לטובה הוא שבוע שמכניס קצת לפרופורציות את התקופה המאתגרת הזו – אנשים כאן בארץ עברו תקופות ואירועים קשים מזו, ובזכותם ובזכותן אנחנו נמצאים כאן לצמוח (ולקטר) בארץ הזו.
שיהיה שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח'ביזה
_______________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: קישואים/פלפל, תפו"א, כרוב/שום, סלק, מלפפון, עגבניה, כרישה/בצל טרי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי, כוסברה/שמיר/פטרוזיליה, חסה, גזר.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/סלרי עלים, שומר/לפת, דלעת/אפונה.

בארגז הפירות: בננה, תפוז/אשכולית אדומה, תפוח עץ, אבוקדו/שסק/נקטרינה.

יום חמישי: חסה, קישוא/פלפל, עגבניה, סלק, גזר, שומר/לפת, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, מלפפון, כרישה/בצל טרי, מנגולד/קייל/תרד ניוזילנדי.

בסל הגדול גם: פטרוזיליה שורש/סלרי עלים, דלעת, כרוב/שום

בארגז הפירות: בננה, תפוח עץ, תפוז/אשכולית אדומה, אבוקדו/נקטרינה.

5-7 באוגוסט 2019 – היא באה השמש

סגירה מוקדמת של מערכת ההזמנות ליום שני הקרוב
ביום ראשון בשבוע הבא חל צום תשעה באב.
בעקבות כך, תיסגר מערכת ההזמנות ליום שני הבא ביום חמישי השבוע, 8.8 בשעה 22:00.

מודים לכם על שיתוף הפעולה.

____________________________________________________________________

בשבוע שעבר הזכרתי שכיסינו את הקרקע בפלסטיק במנהרות הצמיחה כי אנחנו עושים שם חיטוי סולרי. השבוע ארחיב מעט על התחום המרתק הזה.

למה בכלל לחטא את הקרקע? מאותה סיבה שאנחנו שוטפים את הידיים במים ובסבון – כדי למנוע מעבר והדבקה של וירוסים, פטריות וחיידקים. גם בקרקע מצויים פתוגנים (מחוללי מחלות) שמזיקים לצמחים, אחד המפורסמים בהם הוא הפטריה שגרמה למחלת הכימשון בתפוחי האדמה האיריים בשנת 1845, השמידה את היבול והביאה לתקופת הרעב הגדול באירלנד. גם אצלנו בח'ביזה אנחנו פוגשים מחלות קרקע כל שנה. למזלנו הרב, הן אינן מגיעות לקנה מידה רחב, וכמובן שאינן גורמות לאסונות דוגמת רעב תפוחי האדמה באירלנד. לעתים הבעיה מתבטאת בגידול לא אחיד לאורך הערוגה – בחלקים מסויימים של הערוגה הצמחים נהדרים, ובחלקים אחרים – יש משהו שמעכב את צמיחתם. במקרים כאלה, אנחנו מנסים להחזיר את הקרקע לאיזון והתחדשות האורגניזמים המועילים הפועלים בה – על ידי חיטוי קרקע.

חיטוי קרקע הוא בחירה בדרך של מניעה מראש – הרעיון הוא לנקות את הקרקע מגורמים מחוללי מחלות ומעכבי צמיחה לפני הזריעה כדי למנוע את פעילותם על הצמחים שעתידים להישתל בחלקה. ישנן מספר דרכים לחטא את הקרקע: שיטה ראשונית שפותחה בסוף המאה ה19 בידי חוקרים גרמנים היא חימום וחיטוי הקרקע בעזרת קיטור. אחריה פותחה השיטה הכימית בה מחוטאת הקרקע בחומר כימי נדיף, המוכר והעוצמתי (והמאוד רעיל) ביניהם הוא המתיל ברומיד. שיטת החיטוי הכימית היתה הנפוצה והמקובלת ביותר בשטחי גידול נרחבים בעולם עד לפני כ15 שנה, ונראה היה שהוא חיוני ולא יהיה לו תחליף.

אבל החיטוי הכימי הוא גם בעייתי מאוד, בלשון המעטה. הבעייתיות המיידית ברורה – החומרים הללו רעילים מאוד, לאדם, לקרקע, לבעלי החיים והחרקים בסביבה, מתיל ברומיד גם פוגע בשכבת האוזון ובעקבות כך נאסר השימוש בו. אבל לחיטוי כימי יש חסרונות נוספים: מכיון שחומרי החיטוי רעילים מאוד ואינם בררניים בקשר למי ומה הם מחטאים, הם פגעו גם באויבים הטבעיים של הפתוגנים, הרסו את המרקם המיקרובקטריאלי החיובי בקרקע והפרו את שיווי המשקל הביולוגי באדמה, מה שגרם למפגע אקולוגי לקרקע ולסביבה. פגיעה באיזון יכולה לשמש כחרב פיפיות, כי ברגע שהושמדו "החיילים הטובים" אין לקרקע ולצמחים בה אמצעי הגנה כנגד מחלות או בעיות שיגיעו לאחר החיטוי.

בשנות השבעים של המאה העשרים (המחקר הראשוני פורסם ב1976) פותחה בארץ שיטה חלופית על ידי פרופ' יעקב קטן ושותפיו – חיטוי בעזרת חימום הקרקע על ידי קרני השמש. הרעיון הוא שהטמפרטורות הגבוהות אליהן מגיעה הקרקע קוטלות אורגניזמים מחוללי מחלות ומנקות את הקרקע מבעיות עתידיות. גם זרעי עשבים נהרסים מהחימום ולכן זו שיטה המשמשת ביעילות גם לניקוי השטח מראש מכמות גדולה של זרעי עשב, והתחלה "ברגל ימין", עם פחות עשביה פונציאלית. החיטוי הסולרי עדין יותר כלפי הפעילות הביולוגית בקרקע. הטמפרטורות אליהן מגיעה הקרקע בחיטוי סולרי (40-45 מעלות) לא משמידות את כל הפתוגנים ובודאי שלא ממיתות את הפעילות הביולוגית בקרקע. פיתוח נוסף של השיטה בו מצניעים קומפוסט בקרקע לפני החיטוי תורם דווקא להגברת הפעילות המיקרוביאלית בה.

אז איך עושים חיטוי סולרי?

  • קודם כל מחכים לעונה המתאימה, כלומר, הקיץ (ובעיקר יולי-אוגוסט). אז מכינים את הקרקע כאילו לזריעה ושתילה: מנקים את שיירי הגידול הקודם, מתחחים את האדמה ומוסיפים לה קומפוסט ומכינים ערוגות.
  • השלב השני הוא הרטבה, בדרך כלל עושים זאת בממטרות. ההרטבה מוליכה את החום לעומק ומעודדת פעילות ביולוגית. הקרקע צריכה להיות רטובה לעומק של 70 ס"מ!
  • אחרי ההרטבה מכסים את הקרקע ביריעת ניילון שקוף, כדי לגרום לה להתחמם. פרישת היריעה היא מלאכה שצריכה להיעשות מוקדם מאוד בבוקר, כשעדין אין רוח ולא חם וכשאנחנו מצויידים בכל הסבלנות והדיוק הנדרשים. היריעה נפרשת מתוחה ומהודקת על הקרקע, ומכוסה באדמה בשוליים מכל הצדדים כדי ליצור ואקום מתחתיה.
  • ואז מחכים. מומלץ להשאיר את היריעה על הקרקע למשך ארבעה-שישה שבועות.

מה שקורה בקרקע במהלך הזמן הזה הוא התחממות שלה מעט מעל לטמפרטורה בחוץ והצטברות של חומרים נדיפים בואקום שמתחת לחיפוי. אלו חומרים שמופרשים באופן טבעי מהקומפוסט שעורבב בקרקע, אך בשל החיפוי לא מתנדפים אלא מצטברים בקרקע ברמות גבוהות מהרגיל, וגורמים לחיסול פתוגנים. התוצאה היא היחלשות של פתוגנים והשריית "תנגודת קרקע" – בעצם הגברת המערכת החיסונית של הקרקע. בניגוד לחיטויים אחרים לא נוצר בחיטוי הסולרי "ריק ביולוגי" ואין הפרה גסה של שיווי המשקל הביולוגי בקרקע. כמובן שיש זעזוע ויש שינוי מהמצב הקודם, אך במקומו נוצרת בקרקע היערכות מיקרוביאלית אחרת, ועדיין מאוזנת למדי.

בפעם הראשונה שהתנסינו בו, לפני שמונה שנים, לא ממש הלך לנו, לאחר כשבוע של קרקע מכוסה, גילינו שנוח, כלבנו החביב אך הפרוע, החליט כנראה להשתמש בחלקה המחופה כמגרש ריצה, וסימני רגליו חוררו את הניילון לאורך הערוגות… התאכזבנו למדי, אבל לאחר עוד מספר נסיונות, למדנו קצת יותר וזו כבר השנה השלישית שאנחנו מחטאים את בתי הצמיחה בחיטוי סולרי. אנחנו עושים שימוש חוזר בפלסטיק שהורדנו מגגות המנהרות, הוא לא שקוף לגמרי, כי הוא משומש, אך אנחנו מעדיפים לעשות שימוש חוזר, גם במחיר טמפרטורה קצת פחות גבוהה בחיטוי.

לאחר תום תקופת החיטוי הסולארי, נסיר את יריעות הפלסטיק, ניתן לקרקע להתאושש ולמיקרואורגניזמים החיוביים בה לחזור לפעילותם הברוכה ונתחיל בזריעות ושתילות סתו. (כן, כן, הסתו באופק!).

שיהיה לכולנו שבוע טוב, מלא שמש ובריזה,
אלון, בת-עמי, דרור אורין ויוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: דלעת אמורו, חסה, תירס, חצילים, מלפפון, עגבניה, לוביה תאילנדית, דלעת נאפולי/דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, פלפל/קישוא.

בארגז הגדול גם: בצל/בצל ירוק, תרד ניו-זילנדי, במיה.

בארגז הפירות: סברס, מנגו, תפוח. בארגזים קטנים: בננה, בארגזים גדולים: שזיף.

יום רביעי: תירס, קישוא/במיה, עגבניה, חציל/תפו"א, פלפל, דלעת נאפולי, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, מלפפון, חסה, לוביה תאילנדית.

בארגז הגדול גם: תרד ניוזילנדי, דלעת אמורו/דלורית, בצל/בצל ירוק.

בארגז הפירות: שזיף, תפוח, ענבים. ארגזים קטנים: בננה. ארגזים גדולים: סברס.

29-31 ביולי 2019 – ביום קיץ, יום חום…

המהדורה החמישית של "לוח שנה בגינה" יוצאת לדרך! לוח שנה שהוא גם מדריך מעשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית.

מהדורת לוח שנה בגינה תש"פ נוצרה בהשראת השפע שקיים בכל מקום, בבית, במטבח, בגינה ובטבע שסביבנו. ברוח זו מוקדשים כל המתכונים השנה לשימור מזון בשלל שיטות וניחוחות.
בכל דף של לוח השנה תוכלו למצוא שפע של מידע חודשי מאוייר :
שלל טיפים מקצועים לגינה הביתית | זמני זריעה ושתילה | גידול צמחים מזרע לפרי | מתכונים עונתיים לשימור מזון | מועדי שמש ירח מועדים ירוקים ועוד ועוד.

לוח שנה בגינה פורש ענפים חדשים נושאי פרי – והשנה מצטרפים לעץ לוח השנה, פירות חדשים ומתוקים,
לוח שנה שולחני (דומה ללוח השנה התלוי מבחינת תכנים ואיורים):

יומן שנתי מאוייר (שונה מלוח השנה התלוי מבחינת תכנים ואיורים):

ומגנטים מאויירים המפרטים את זמני הזריעה והשתילה לאביב-קיץ וסתיו-חורף:

  • בקרוב – גם המהדורה האנגלית של לוח השנה!

הזמנות – דרך מערכת ההזמנות שלנו.

________________________________________________

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם,
עֵת יְבַקֵּשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלוֹם –
בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף!

לִי-יֶשׁ-גָּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד צֵל, הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעִיר וּמִמְּתִים, נֶחְבָּא תֵל,
כֻּלּוֹ עָטוּף יְרַקְרַק, כֻּלּוֹ אֹמֵר סוֹד אֵל –
שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים!

וּבְהִתְעַנֵּג וּבְרֹךְ שָׁם בַּמַּחֲבֵא הַלָּז נַמְתִּיק יַחְדָּו בִּדְמִי צָהֳרַיִם הָרָז,
שֶׁיּוֹפִיעַ לִשְׁנֵינוּ מִקֶּרֶן הַפָּז,
הַבֹּקַעַת אֶת-שִׁפְעַת הַצְּלָלִים.

(ח.נ. ביאליק, ביום קיץ, יום חום)

השדה שלנו בתקופת הקיץ אינו מועמד מתאים לגן שביאליק מתאר… הערוגות אמנם ירוקות למדי, אבל קשה לומר שמנוחה בצילן היא משהו מומלץ… גם בתוך ערוגת מלפפונים, עגבניות, פלפל או במיה גבוהות וירוקות – חם חם חם! אנחנו כמעט באמצע הקיץ, וזה בהחלט מורגש בשדה – ערוגות רבות התפנו כבר מיבולן ועומדות ממתינות לסבב הבא: הדלעות הקטנות, השום, הבצל כבר בשלו ונאספו לסככת צל לאחסון למשך החודשים הקרובים. הדלעות הענקיות כבר כמעט מוכנות, אחרי שהשמינו בנחת כחמישה חודשים, ובקרוב נאסוף גם אותן לסככת האחסון. הקישואים, האבטיחים והמלונים כמעט מסתיימים – ערוגות המקשה שעוד שתולות בשדה מתמודדות בגבורה עם החום (ואנחנו מכסים אותן ברשת מש וברשת צל כדי להקל עליהן מעט). העגבניה, המלפפון והפלפל שתולים רובם המכריע בתוך מנהרות ובתי צמיחה, מכוסים רשתות צל ומוגנים מעט מלהט החמה. תראו איזו יפה העגבניה, מאדימה לה לקצב שלה, קומה אחרי קומה באשכול… (תודה לדפנה על הצילום המקסים):

בשדה הפתוח נותרו רק האמיצים ביותר: תחת רשתות צל גדלים הירוקים שמצליחים לשרוד איכשהו בקיץ: חסה, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק ותרד ניוזילנדי, ובערוגות הפתוחות מישירות מבט לשמיים התכולים הלוביה התאילנדית, הבמיה, החצילים, וכמובן – מלך הקיץ הבלתי מעורער, התירס.

        

צמחי ארטישוק ירושלמי, עומדים זקופים וממתינים לסתו, אז יפרחו ויגדלו את הפקעות שלהם, ולצידם, הבטטות, שעוד לא ביקרו אצלכם בארגזים השנה, משתרעות בפינוק ומשתזפות בשמש ובקצב המנומנם שלהן הן יוצרות שטיח מרהיב של גבעולים משתרעים ומשתרגים, שיפרח בקרוב בפריחה סגלגלה יפיפיה.

2016-07-24 12.25.15

אבל השדה נמצא תמיד גם עם חצי רגל בעונה הבאה, גם מה שנראה שומם וסטטי נמצא בעצם בהתכוננות לעתיד. במנהרות הצמיחה נפרשו יריעות פלסטיק שקוף בצמידות לקרקע, כדי לקדם תהליך שנקרא: "חיטוי סולארי", המנקה את הקרקע ממחלות לקראת עונת השתילה החורפית (מבטיחה לספר יותר על הנושא בשבועות הקרובים). ערימות זבל הרפתות שעומדות בקצה השדה (וכבר התחממו יפה יפה והחלו להתקמפסט) מתערבבות בזבל עוף, ומתהפכות בכף הטרקטור של גבי, וכששוב ישקטו, יתחיל בהן תהליך פירוק בעזרת מיליארדי מיקרובים, אורגניזמים זעירים, תולעים, חיפושיות, פטריות ושאר שוכני עפר, עד שיהפכו לקומפוסט ריחני ומשובח.

המילה קיץ משמעה גם פירות בשלים, כנראה שהכוונה היא במיוחד לתאנים, ואכן – עצי התאנה של כפר בן נון מתחילים להניב בתקופה זאת פירות עסיסיים, הסברסים בשולי השדה שלנו מניבים פירות מתוקים, וגם פירות השדה מגיעים לבשלות ולהפקת זרעים – זה הזמן לשמור זרעים של צמחי תרמילים שהתבגרו והתייבשו עד תום, כמו, למשל, הבמיה הנהדרת שלנו:

השדות מלאים זמזום: הפריחה בכל: בצמחים העומדים בפריחה לקראת תנובת פירות, בעשבי הבר שממהרים לפרוח ולהבשיל זרעים לפני שנעשב אותם אחר כבוד החוצה (אנחנו מצידנו מנסים, כמובן לעקור אותם לפני שזרעיהם יבשילו ויבטיחו את הדור הבא). וכשיש פרחים, יש חרקים שבאים לביקור, מחליפים רשמים, לוגמים מעט צוף ומפטפטים ביניהם בחרקית. מבחינת קטיף המשמעות היא שצריך לפעמים להיזהר לאן שולחים את היד… שלא נפגוש דבורה מבוהלת במיוחד שתחזיר לנו בעקיצה עסיסית (מנסיון…). הנה כמה דוגמאות בודדות מהעושר שתוסס אצלנו בשדה הקייצי:

      

גם החלקות הריקות, שעמדו קצת במנוחה, התנקו, התאווררו וצברו כוחות, נכנסות שוב לפעולה בזו אחר זו. כפי שאתם מן הסתם מתארים, האדמה חמה ויבשה כעת. תיחוח קרקע יבשה גורם לכתישת הרגבים לעפר דק, והמשמעות היא הרס המרקם המאוורר והחי שלה. לכן כדי לעבד את הקרקע, אנחנו מרטיבים את האדמה בממטרות, ורק אחרי שהמים נספגו היטב בחלקה והאדמה לחה, ניתן לתחח אותה ולהכין מקום לשתילות הקרובות, הבאות עלינו לטובה כבר בעוד כשבועיים:

בפתח מחכים דווקא האורחים הסתויים. מי ומי יצעד אל הערוגות המצפות לו? מתחילת-אמצע אוגוסט נשתול חסה, מנגולד, כרוב לבן, כרובית, סלק אדום, שומר, סלרי שורש ועלים, כרישה, ברוקולי, בצל ירוק וקייל. השתילות האלה מסייעות לנו למתוח מעט את עונת הסתו, אבל כשמארחים אורחים מארצות הקור בקיץ הישראלי הלוהט צריך לצייד אותם בכובעים רחבי שולייים, שמשיות, ומלאי מספק של מים. וזה בדיוק האירוח לו יזכו החברים הסתוים בשדה שלנו, תחת רשתות צל ובסיוע טפטפות ההשקיה הנדיבות.

השדה תמיד נמצא במקביל לפני, תוך כדי ואחרי, קצת כמו המועד כעת בחופשה הגדולה – שנת הלימודים שעברה כבר מאחורינו, הקייטנות תמו, אנחנו תוך כדי ימי חופשה או ליהטוט בין ילדים, עבודה, וחיים, וגם אוטוטו לקראת שנת הלימודים הבאה, ואיתה גם התחלות חדשות. פרידה-פגישה- געגוע-ציפיה והמתנה מעורבבים זה בזה.

מאחלים לכולנו חופשות נעימות, איוורורים משיבי נפש, הרבה מים, שמיים, וביחד משפחתי,
ולעובדים התאילנדים שלנו, שחגגו ביום ראשון השבוע את "יום המלך" – חג שמח!!
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
________________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: דלורית/דלעת אמורו/מלון, חסה, תירס, תרד ניוזילנדי, מלפפון, עגבניה, במיה/לוביה תאילנדית, נתח דלעת נאפולי,
פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, בצל.

בארגז הגדול גם: פלפל/קישוא, חצילים, שום.

בארגז הפירות: תפוח עץ, ענבים, מנגו. בארגזים קטנים: בננה, בארגזים גדולים: שזיף.

יום רביעי: תירס, דלעת אמורו/דלורית, עגבניה, תרד ניוזילנדי, בצל יבש/במיה, נתח דלעת נאפולי, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות צ'רי, מלפפון, חסה, לוביה תאילנדית.

בארגז הגדול גם: פלפל/קישוא/תפו"א, חצילים, שום.

בארגז הפירות: תפוח עץ, ענבים, מנגו. בארגזים קטנים: בננה, בארגזים גדולים: שזיף.

6-8 באוגוסט 2018 – אמצע הקיץ בשדה

מאפיית "איש של לחם" יוצאת לחופשה קצרה בשבוע הבא:
לא תהיה אפיית לחמים ביום שני 13 באוגוסט וביום רביעי 15 באוגוסט.
מי שמעוניין להגדיל את הזמנת המאפים שלו השבוע, נא הודיעו לנו או הגדילו בעצמכם במערכת ההזמנות.

חופשות נעימות לכולם!

______________________________________________________

"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו…
האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו.
אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח.
שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים…
צל, צל! מי יתן מעט צל."                (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)

לוח השנה אומר לנו שאנחנו ממש באמצע הקיץ, שהחל לפני כחודש וחצי, ב21 ביוני, ועתיד להסתיים בעוד כחודש וחצי, ב22 בספטמבר. גם מבט בשדה (מבעד לאגלי הזיעה) מציג שדה קייצי למדי, כלומר, ריק יחסית… הדלעות, השום, הבצל והפופקורן (מגיע בקרוב) כבר בשלו ונאספו לסככת צל לאחסון להלך החודשים הקרובים, העגבניה, המלפפון והפלפל שתולים רובם המכריע בתוך מנהרות ובתי צמיחה, מכוסים רשתות צל ומוגנים מעט מלהט החמה. הקישואים והשעועית הירוקה סיימו את הקדנציה האביבית שלהם, ובשדה הפתוח נותרו רק האמיצים ביותר: תחת רשתות צל גדלים הירוקים שמצליחים לשרוד איכשהו בקיץ: חסה, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק ותרד ניוזילנדי, ובערוגות הפתוחות מישירות מבט לשמיים התכולים הלוביה התאילנדית, הבמיה, החצילים, וכמובן – מלך הקיץ הבלתי מעורער, התירס. הבטטות, שעוד לא ביקרו אצלכם בארגזים השנה, משתרעות בפינוק ומשתזפות בשמש, לצד צמחי ארטישוק ירושלמי שעומדים זקופים וממתינים לסתו, אז יפרחו ויגדלו את הפקעות שלהם.

        

אבל השדה נמצא תמיד גם עם חצי רגל בעונה הבאה, גם מה שנראה שומם וסטטי נמצא בעצם בהתכוננות לעתיד. במנהרות הצמיחה נפרשו יריעות פלסטיק שקוף בצמידות לקרקע, כדי לקדם תהליך שנקרא: "חיטוי סולארי", המנקה את הקרקע ממחלות לקראת עונת השתילה החורפית. ערימות הזבל האורגני שעומדות בקצה השדה (ומעלות ריח, איך נאמר, ריחני במיוחד) מתערבבות ומתהפכות בכף הטרקטור של גבי, וכששוב ישקטו, יתחיל בהן תהליך פירוק בעזרת מיליארדי מיקרובים, אורגניזמים זעירים, תולעים, חיפושיות, פטריות ושאר שוכני עפר, עד שיהפכו לקומפוסט ריחני ומשובח.

המילה קיץ משמעה גם פירות בשלים, כנראה שהכוונה היא במיוחד לתאנים, ואכן – עצי התאנה של כפר בן נון מתפקעים בתקופה זאת מפירות עסיסיים, הסברסים בשולי השדה שלנו מניבים פירות מתוקים, וגם פירות השדה גם מגיעים לבשלות ולהפקת זרעים – זה הזמן לשמור זרעים של צמחי תרמילים שהתבגרו והתייבשו עד תום, כמו, למשל, הבמיה הנהדרת שלנו:

השדות מלאים זמזום: הפריחה בכל: בצמחים העומדים בפריחה לקראת תנובת פירות, בעשבי הבר שממהרים לפרוח ולהבשיל זרעים לפני שנעשב אותם אחר כבוד החוצה (אנחנו מצידנו מנסים, כמובן לעקור אותם לפני שזרעיהם יבשילו ויבטיחו את הדור הבא). וכשיש פרחים, יש חרקים שבאים לביקור, מחליפים רשמים, לוגמים מעט צוף ומפטפטים ביניהם בחרקית. הנה כמה דוגמאות בודדות מהעושר שתוסס אצלנו בשדה הקייצי:

      

גם החלקות הריקות, שעמדו במנוחה כמה חודשים, התנקו, התאווררו וצברו כוחות, נכנסות שוב לפעולה בזו אחר זו. כפי שאתם מן הסתם מתארים, האדמה חמה ויבשה כעת. תיחוח קרקע יבשה גורם לכתישת הרגבים לעפר דק, והמשמעות היא הרס המרקם המאוורר והחי שלה. לכן כדי לעבד את הקרקע, אנחנו מרטיבים את האדמה בממטרות, ורק אחרי שהמים נספגו היטב בחלקה והאדמה לחה, ניתן לתחח אותה ולהכין מקום לשתילות הקרובות, הבאות עלינו לטובה כבר בעוד כשבוע וקצת

אז נכון שאמצע הקיץ, אבל אנחנו סיימנו ממש עכשיו לשתול שתילות אחרונות של העונה החמה, ובפתח מחכים דווקא האורחים הסתויים. מי ומי יצעד אל הערוגות המצפות לו? במחצית אוגוסט נשתול כרוב לבן, כרובית, סלק אדום, שומר, סלרי שורש ועלים, חסה, כרישה, ברוקולי וקייל. השתילות האלה מסייעות לנו למתוח מעט את עונת הסתו, אבל כשמארחים אורחים מארצות הקור בקיץ הישראלי הלוהט צריך לצייד אותם בכובעים רחבי שולייים, שמשיות, ומלאי מספק של מים. וזה בדיוק האירוח לו יזכו החברים הסתוים בשדדה שלנו, תחת רשתות צל ובסיוע טפטפות ההשקיה הנדיבות.

וכך, כל שנה, באמצע הקיץ ובעיצומו של מצעד הטמפרטורות הגבוהות, אנחנו זוכים ל"בקרוב" סתוי מרענן, שמביא אל הלשון רעננות של סלט שומר בלימון או פרחי כרובית טריים ופריכים. עוד צפויים לנו ימים לוהטים ומכבידים, אבל הצצה תחת רשתות הצל על הכרובים החזקים והסלרי המוריק וצומח מעלה, מספקת הקלה בעומס החום.

מאחלים לכולכם שבוע קייצי ומלא תכניות משמחות
דרור, יוחאי, אלון, בת-עמי וכל צוות ח'ביזה

____________________________________

מה השבוע בסל הקייצי?

יום שני: פלפל, דלעת חתוכה. לוביה תאילנדית, מלפפון, חצילים, עגבניה, במיה/בצל ירוק , עגבניות צ'רי, תפו"א, פטרוזיליה/כוסברה, חסה.

בסל הגדול גם: דלורית, תירס, תרד ניוזילנדי

בארגז הפירות: מנגו, אגס, נקטרינה. בארגזים הקטנים: בננה. בגדולים: תפוח עץ

יום רביעי: תפו"א, לוביה תאילנדית, עגבניה, חצילים, עגבניות צ'רי, פלפל, מלפפון, תרד ניוזילנדי, פטרוזיליה, דלעת חתוכה. בארגזים קטנים בלבד: במיה/בצל ירוק.

בסל הגדול גם: דלורית, תירס, חסה, בצל.

בארגז הפירות: מנגו, שזיף, נקטרינה. בארגזים הקטנים: בננה. בגדולים: תפוח עץ

עלי ח'ביזה #586, 15-17 באוגוסט 2016, י"א-י"ג אב תשע"ו

mipri_yadea_logo

בהתרגשות רבה, מליסה שמחה להציג בפניכם טעמים חדשים של לדר "מפרי ידיה" –
מלון חריף מטריף, המכיל גם ריחן, וטעם של קיץ שהוא אבטיח עם נענע.
שני טעמים אלה נולדו בהשראת פרק בתוכנית מאסטר שף והמתמודדים המוכשרים למא שחאדה ורון סוריאנו, ומצטרפים לטעמים מוכרים שחזרו כמו אפרסק, פסיפלורה (תשוקה), שזיף שיגעון, תפוחים ותמרים, לימונענע ועוד.

להלן קישורים למקור ההשראה.
לבריאות הגוף והנשמה, מליסה

מתכון של למא שחאדה: גלידת סורבה אבטיח

מתכון של רון סוריאנו: גרניטת בזיליקום

הפרק המלא

_______________________________________

השבוע אנחנו ממשיכים לסייר בשדה, הפעם צילמנו לכם הרבה פרחים – חלק פורחים על הצמח לצד הפירות שהוא מניב, אחרים מבשרים שיש עוד זמן לחכות עד שהצמח יבשיל ויהיה מוכן לקטיף, ויש גם פרחים שמשמעותם שחלף עבר מועד הקטיף, הצמח כבר מזקין וזה הזמן להיפרד… אז בואו נצא לסיבוב ממוזג בשדה הקייצי שלנו…

הקישואים ממשיכים להניב פרי, יש מהם שצומחים בערוגות בשדה הפתוח, אחרים זרענו בבית הרשת, שעכשיו גם פרושה עליו רשת צל, וכיסינו אותם גם בבד אגריל לבן כדי להגן עליהם בקו הגנה נוסף. הקיץ הוא אמנם העונה הטבעית להם, אבל בתקופה זו של שלהי הקיץ הם רגישים מאוד וכל עקה תהפוך אותם פגיעים מאוד ותביא איתה קריסה. תראו איזה יפים הם פה בחוץ:

2016-07-24 12.15.37

ויש גם שגרים בנוחות ובנחת בכבשנו של הקיץ, אחרי הכל, הם באו מאפריקה, הם יודעים מה זה חם… חצילים משמינים בכיף על השיחים בשטח הפתוח:

2016-07-24 12.46.28

ולידם חברה שגם היא נהנית בלי בעיה בלהט הקייצי – הבמיה – במלוא תפארתה חוגגת את תור הזהב שלה, בפריחה מהממת ביופיה, בירוק, בצהוב, באדום – מי אמר שקיץ הוא חדגוני??

2016-07-24 12.47.31  2016-07-24 12.49.02

בסלים אתם עוד לא פוגשים אותה, אבל בשדה הבטטה משתוללת, שולחת זרועות, מרפקים, רגליים, לשון, מגיעה לכל פינה במרחב הירוק שהיא יצרה לעצמה – עלים וענפים ושורשים צפופים משתרגים ויוצרים שטיח ירוק ירוק שברוח קלילה נע בגלים יפיפיים:

2016-07-24 12.25.15

ומפגישה עתידית – למבט אחרון של פרידה משיחי הארטישוק שלנו, שכבר מזמן אינם מבקרים בסלים שלכם, מניצנים רכים וירוקים הם הפכו לסבים קוצניים ואפרפרים. אבל כמה הם יפים! ממש עכשיו כיסחנו את הערוגה ואנחנו מנקים אותה לקראת שתילות השנה הבאה, אז הנה מבט נוסטלגי אחרון:

2016-07-24 12.44.30

ושוב שילוש גוונים: צהוב-ירוק-כחול: תכלת השמיים הבהירים של הקיץ, הצהוב של תירס הפופקורן המתייבש על השיחים הגבוהים, הירוק של חמנית הפקעות, היא הארטישוק הירושלמי, שנמצאת עדיין רק באמצע הדרך, פורחת כעת בפריחה חרציתית צהובה ועזה:

2016-07-24 12.52.01   

השדה תמיד נמצא במקביל לפני, תוך כדי ואחרי, קצת כמו המועד כעת בחופשה הגדולה – שנת הלימודים שעברה כבר מאחורינו, הקייטנות תמו, אנחנו תוך כדי ימי חופשה או ליהטוט בין ילדים, עבודה, וחיים, וגם אוטוטו לקראת שנת הלימודים הבאה, ואיתה גם התחלות חדשות. פרידה-פגישה- געגוע-ציפיה והמתנה מעורבבים זה בזה.

מאחלים לכולנו חופשות נעימות, איוורורים משיבי נפש, הרבה מים, שמיים, וביחד משפחתי,
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה
________________________________________

מה השבוע בסלנו הקייצי?

יום שני: תרד ניוזילנדי/נענע, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות, מלפפונים, עגבניות צ'רי, חצילים, דלורית, פלפל, תירס, כרישה/בצל ירוק, בצל יבש.

ובסל הגדול תוספת של: במיה/לוביה תאילנדית, נתח דלעת פרובנס, מנגולד/בזיל

יום רביעי:  פטרוזיליה/שמיר, כרישה/בצל ירוק, עגבנייה, תרד ניוזילנדי/נענע, עגבניות צ'רי, נתח דלעת פרובנס, מלפפון, חצילים, תירס, פלפל/תפו"א, בארגזים קטנים: לוביה תאילנדית/במיה/בצל יבש

ובסל הגדול תוספת של: מנגולד/בזיל, דלורית, בצל יבש וגם במיה/לוביה תאילנדית.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)