עלי ח’ביזה #583, 25-27 ביולי 2016, י”ט-כ”א תמוז תשע”ו

מנו, האופה המוכשרת שלנו, יוצאת לחופשת קיץ, וצפויה הפסקה באפיית הלחם בחודש אוגוסט. השבוע עדיין יש אפיות אחרונות כרגיל, אז לקוחות יום רביעי מוזמנים להגדיל את כמויות הלחם, כדי להשלים את הפער שייווצר. מנו תשוב לאפות ביום רביעי 24/8. ומאז נשוב לשגרה. __________________________________________ חודש יולי עומד להסתיים… ולקראת סוף השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש. אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: “דו”ח הזמנות ותשלומים”, שם מוצגת היסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו שבתחתית החשבון מופיע סה”כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש. _____________________________________ בין המצרים בשדה שלושת השבועות שבין י”ז בתמוז לתשעה באב, המכונים בין המצרים, מתחילים השבוע. בתור ילדה בקיבוץ דתי אני זוכרת את חוסר ההגיון המשווע בשלושה שבועות באמצע החופש הגדול בהם אי אפשר היה לבלות כרגיל בקיץ – בריכה, ים, הצגות ושאר כיופים נעצרו להם לשלושה שבועות, אותם פתחה יומההולדת של בת דודתי (שנולדה בי”ז בתמוז) וסגרה יומההולדת שלי, בכמעט תשעה באב. גם בח’ביזה ישנה עצירה של קיץ, ודווקא בה יש הגיון בחום המעלף. אצלנו בשדה התקופה נמשכת מאמצע יולי עד אמצע אוגוסט. בין המצרים שלנו הוא הזמן שבו אנחנו כמעט לא זורעים ולא שותלים. סיימנו זה מכבר את שתילת הפלפלים, העגבניות, החצילים, הבמיה, הלוביה, הקישואים, הבטטות ושאר גידולי הקיץ. יש, כאמור, היגיון רב לא לשתול בתקופת החום הגדול. למי שנמצא בשדה בתקופה הזו, אפילו כמה שעות, קל להבין מדוע לא כדאי להביא שתילים חדשים להתאקלמות באדמה כעת. זה לא הטמפרטורה עצמה, אלא העומס והעקה המגיעות איתה, שגורמות לוירוסים, מזיקים ושאר מרעין בישין להשתולל כאוות נפשם. בתוך בתי הצמיחה שלנו, שהפכו בקיץ לבתי רשת (כיסינו אותם ברשת צל מלמעלה ופתחנו את דפנות הפלסטיק כדי שרק רשת תישאר גם בצדדים) המצב קצת שונה, מה שמאפשר לנו להמשיך לזרוע ולשתול מלפפונים מדי חודש גם בעונה זו. גם התירס ממשיך להיזרע בשדה מדי שבוע  כדי להבטיח אספקה שוטפת מן הזהב המתוק. את החסות הפסקנו לשתול כבר בתחילת חודש יוני. אתם בוודאי כבר רואים שהן מתמודדות עם הקיץ – הן קטנות יותר וקצת אומללות. החסות האחרונות יקטפו השבוע או בשבוע הבא, ואחריהן תהיה לנו הפסקה של כחודש וחצי בהן לא יהיו חסות מוכנות לקטיף בשדה, ואנחנו נתגעגע אליהן עד שובן בספטמבר… השבועות האלה מספקים לנו אפשרות להתחיל להרהר הרהורים סתוויים וחורפיים ולתכנן את לוח הזמנים לזריעות ושתילות העונה הבאה. ההפסקה הזו מסמנת מעבר מסודר ממש בין גידולי הקיץ לגידולי הסתו. במחצית אוגוסט שבוע נתחיל בזריעת שעועית ואיתה נשתול כרובית וכרוב, סלק, שומר, סלרי שורש וסלרי עלים. בסוף אוגוסט תחל שרשרת הזריעות הסתויות: ברוקולי, לפת, רוקט, כרישה, מנגולד וקייל, אחריהם תגיע כל שאר החבורה החורפית. עונת הקיץ היא עונה של שפע בשדה. השפע הזה מתאפשר הודות להשקיה מלאכותית. בתקופות בהן היו חקלאי ארץ ישראל תלויים בהשקיה טבעית , מהגשם בלבד, היתה חקלאות הקיץ מצומצמת למדי ומוגבלת מאוד. במקומות נטולי מעיינות גידלו עצי פרי: שקדים, תאנים, זיתים, גפנים ורימונים. בחלקות שהיו ממוקמות מתחת למעיינות הייתה אפשרות להזרים מים בתעלות השקיה, מה שאפשר גידול ירקות וגידולים חד שנתיים אחרים. בדרך כלל נאספו מי המעין לברכת אגירה, וממנה הם הוזרמו בתעלות לערוגות להשקיה. מי המעין המוגבלים חולקו בקפדנות מדוייקת בין משפחות הכפר: בעזרת קנה (ענף של צמח הקנה) שבדק את מפלס המים הקציבו את הכמות אותה הזרים חקלאי לחלקה שלו. כשירד מפלס המים עד לפרק הבא בקנה, סתמו את המעבר לחלקות המשפחה הראשונה, ופתחו את המעבר לכיוון חלקות המשפחה הבאה בתור. מכאן גם הגיע המושג “קנה מידה”. אבל מעיינות היו רק בחלק קטן מאיזורי החקלאות בארץ. רוב רובה של החקלאות הארצישראלית הבלאדית היתה “חקלאות בעל” (על שם אל הגשם הכנעני, בעל) – שפעלה רק בעונת הגשמים החורפית, שתילות אחרונות נשתלו עם הגשמים האחרונים בחודש מאי וגודלו על מי הגשמים האצורים בקרקע, עד חודש יולי בערך, ואז התרוקנה הקרקע מגידולים, בציפיה לסתו ולגשמים שיביא איתו. כיום, בזכות המים הזורמים בצינורות למרחקים גדולים ותוך הזרמה מלאכותית, אנחנו יכולים ליהנות מעוצמתה המצמיחה של השמש מחד וממים זמינים להשקיה מאידך, והשדה גדוש בכל טוב. הארגזים בעונה הזאת עמוסים במשפחת הסולניים (עגבניות, עגבניות צ’רי, פלפלים, חצילים ותפוחי אדמה), הדלועיים (מלפפונים, פקוסים, מלונים, אבטיחים, דלורית ודלעת), תרמילי הקיץ (לוביה תאילנדית ובמיה), משפחת הבצלים (כרישה, בצל ירוק ובצל יבש), המלך – התירס, עשבי התיבול המתמודדים יפה עם הקיץ תחת רשת צל, ואיתם מעט הירוקים השורדים – חסות, מנגולד, תרד ניוזילנדי ובצל ירוק, גם הם תחת הצל.               באופן מוזר, שממחיש כמה אנחנו חיים במנותק מהטבע, דוקא העונה הזו היא עונת החופשות. כבר מתחילת יולי ואף יותר באוגוסט יוצאים רבים מכם להפסקה זמנית במשלוחים לרגל חופשות. כמובן שיש בזה הגיון – הילדים בחופשה ממערכת החינוך וזו הזדמנות לבלות עם המשפחה בנסיעה לאנשהוא, אבל מול השפע בשדה זה תמיד מפתיע ואני מרגישה תחושת החמצה מסוימת בשביל הנוסעים. אז למי שלא נסע – לפחות תוכלו להתנחם בארגזים עולים על גדותיהם מפירות וירקות עסיסיים ומשמחים… ומי שנוסע – אנא הודיעו לנו מראש על החופשה המתוכננת – ניתן לעשות השעיה מראש במערכת ההזמנות (מתוך לשונית “הזמנה קבועה”). חפשו את השורה הירוקה: [אם ברצונך להשעות את הזמנתך הקבועה לחצ/י כאן] – בטווח התאריכים שתגדירו לא נשלח אליכם ארגזים. שימו לב שאתם קובעים את תאריך סיום ההשעיה כשלושה ימים לפני התאריך בו תרצו את הארגז הבא! אז לכל הנופשים מנוחה נעימה והרבה כיף, ולמי שנשאר איתנו – בתאבון! אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה ______________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: חסה ירוקה, בזיל/נענע, עגבניות, מלפפון, עגבניות צ’רי, חצילים, נתח דלעת טריפולי/פרובנס, במיה/לוביה תאילנדית/קישואים, תירס, פלפל /מלון, בארגזים קטנים בלבד, כרישה/בצל ירוק. ובסל הגדול תוספת של: תרד/מנגולד, בצל יבש, פטרוזיליה/כוסברה, דלורית יום רביעי: נענע/כוסברה, לוביה תאילנדית/במיה, עגבניות, חסה ירוקה, עגבניות צ’רי, דלעת פרובנס/דלעת טריפולי, מלפפון, פלפל/קישואים, חצילים, תירס, בארגזים קטנים בלבד: כרישה/בצל. ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה, תרד ניוזילנדי/בזיל, בצל יבש, דלורית/מלון. יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)