עלי ח'ביזה 467, 10-12 בפברואר 2014, י'-י"ב אדר א תשע"ד

יש ראש לשועלים וראש לאריות 
עליך להחליט באיזה ראש להיות 
יש ראש שאין לו לב, זה הראש הכי עלוב 
ולנו, איזה כיף, יש רק ראש של כרוב!

התקופה הזאת היא שיאה של משפחת הכרוביים המקסימה שגדלה אצלנו בשדה לאורך כל החורף: הברוקולי, הכרובית, הכרוב והקולורבי.  השבוע אנחנו מקדישים את העלון ל"עתיק" מביניהם – ראש הכרוב. כבר זמן ארוך שאתם פוגשים אותו בארגזים, וחלקכם כבר מתייחסים אליו לפעמים כמו אורח שהגיע לביקור ושכח לעזוב… אז כדי לייפות שוב את פניו ולהזכיר לכולנו כמה הוא רצוי ואהוב – העלון השבוע בשבילו.

(התמונות השבוע מעדשתה של חנה, שצילמה את לוח השנה שלנו – תראו איזה יופי!)

לאורך ההיסטוריה ידע הכרוב עליות ומורדות. היוונים העריכו אותו מאוד בזכות סגולותיו הרפואיות, אך האריסטוקרטיה של ימי הביניים עיקמה את אפה בהזכרת שמו בלבד. אם תרצו להקשיב לעצה של מלומד רומאי מהמאה השנייה לפני הספירה, כדאי לאכול הרבה כרוב טרי מתובל בחומץ לפני מסיבה שבה תרצו לשתות הרבה, ועצה מצרית היא להתחיל את הארוחה בכרוב חי כולל הזרעים, כדי להישאר פיכח עד סופה. נראה שהטיפול המקובל בהנגאובר (חמרמורת בעברית) היה – עוד ועוד כרוב.

באירופה היה הכרוב אחד הגידולים היחידים בחורף המקפיא, ולכן תפריט ליום מושלג כלל בעיקר תבשילי כרוב. כך גם בתפריט של איכר רוסי מצוי שכלל מרק כרוב חמוץ, לחם שיפון ומשקה. בסין תמיד היו מייבשים עלי כרוב ושומרים אותם לחורף, ואז מרטיבים אותם במים ומשיבים אותם לחיים כתוספת למרק או תבשיל. הסינים גם הגישו כרוב כבוש כתוספת לארוחות. לפולין ולהונגריה הובא הכרוב הכבוש על ידי נוודים טורקים במאות השש עשרה והשבע עשרה, וארוחה גרמנית מצויה במאה השמונה עשרה כללה כרוב, נקניקיות, עדשים ולחם שיפון. באזורים הסקנדינביים היה התפריט החורפי מורכב ממאכלים שניתן לשמר: בעישון, בייבוש או בהמלחה. הכרוב התאים לכך. בימי הביניים נחשבו ירקות, וירקות עליים בפרט, למזיקים לבריאות בשל היותם מייצרים "רוח" (גאזים), דבר שכמובן לא התקבל על הדעת בחוגי האריסטוקרטיה. אך המוני העם המשיכו לאכול כרוב.

ב1984 ניתן לכרוב סוף-סוף המקום הראוי לו כשארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז עליו אחד מעשרים המזונות החשובים ביותר בתזונת העולם.

המזרח אירופאים והטורקים ממלאים אותו, הסינים מוסיפים אותו למוקפצים, האתיופים מבשלים אותו חריף, היפנים מגישים אותו כבוש כמתאבן. בגרמניה הוא מאכל לאומי כתבשיל אטי חמוץ-מתוק של כרוב אדום ולבן, ובסקנדינביה המתאבן האולטימטיבי הוא סלט "קולסלואו" (ששמו מגיע אולי מהמילים ההולנדיות לכרוב kool ולסלט sla) וכמובן יש עוד רבים שלא הזכרנו כאן.

הכרוב נתן את שמו למשפחה מכובדת וענפה, שאליה שייכים גם הכרובית, הברוקולי, כרוב הניצנים, קולרבי, הקייל והקולרדז וירקות העלים האוריינטליים: באק צ'וי וטאט סוי. כרוב הבר המקורי מוצאו מאזורי החוף של הים התיכון, דרום אירופה ודרום אנגליה, שם הוא נהנה מלחות רבה. הוא היה כנראה שונה מאוד מראש הכרוב שאנחנו מכירים היום, והיה כנראה גבעול בעל עלים פתוחים מעטים.

הכרוביים שייכים למשפחת המצליבים, שם שנגזר מהצורה המוצלבת של פרחיהם. מחקרים רבים הראו כי ירקות ממשפחת הכרוביים יכולים לדכא סרטן שד, בטן ומעי הודות לפיטוכימיקלים בשם "אינדולים" המצויים בהם. מצד שני – צריכת יתר של כרוב עלולה לגרום לבעיות בבלוטת התריס. מיץ כרוב הוא תרופה ידועה לאולקוס. הכרוב עשיר בברזל, בסידן ובאשלגן. הוא מכיל ערכים גבוהים של ויטמין C, B ו-D. כרוב אדום גבוה יותר בערכים התזונתיים של ברזל, סידן ואשלגן וכן ויטמין C וסיבים תזונתיים. כבישת כרוב משמרת מצוין את ויטמין C שבו. קפטן קוק ייחס את בריאותם המצוינת של ספניו למנה היומית של כרוב כבוש שאכלו.

לפני כמה שנים פנתה אלי רות, לקוחה מירושלים, בבקשה מפתיעה: היא ביקשה עלי כרוב לבן חיצוניים (כאלה שנשארים אצלנו בשדה לאחר שראש הכרוב נקטף) כדי להשתמש בהם לחבישה רפואית. כשהתעניינתי, זכיתי למידע מפורט ועשיר על סגולות המרפא של הכרוב, ואני חולקת אותו אתכם שוב. היא הוסיפה גם מתכונים וטיפים לשימוש במטבח כמזון לרפואה ולבריאות. המון תודה לה על ההשקעה. קודם שאביא בפניכם את הדברים כלשונם, רציתי לציין בשם רות, שהדברים אינם במקום טיפול או חוות דעת רפואית. הנה זה בא:

כרוב (כרוב לבן, כרוב מסולסל)
– ממשפחת המצליבים (כמו כרוב אדום, כרוב ניצנים, כרוב סיני, כרובית, ברוקולי, קולרבי…), אנטי סרטני מובהק!
– עתיר ויטמינים ומינרלים, מזון-על, (בצורה הטריה, חיה): ןיטמין A (בתא קרוטן), ןיטמיני B, ויטמין C, ויטמין E, ויטמין K, ברזל, חלבון, סידן , אשלגן, גופרית, חומצה פולית, חומצת חלב, גלוטתיון…
* יש רגישים לכרוב (גזים), זה יותר לכרוב המבושל.

שימושים בריאותיים:
– מנטרל רדיקלים חופשיים, מונע נזק חמצוני לגוף.
– מזין ומחזק. ולכן יעיל לאנמיה, לחולשה, לעייפות, לחוסר אנרגיה, להשלמת חוסרים בויטמינים ומינרלים, למחסור בסידן.
– ממריץ את חילוף החומרים.
– מסייע לחיזוק המערכת החיסונית של הגוף.
– מסייע לחיזוק הכבד, לבעיות בכבד.
– מנקה את הדם ומערכת הלימפה, משתן ומוריד לחץ דם. וכך מסייע לטיפול בבצקת, מונע אבנים בכליות.
– מעודד הפרשת רעלים דרך השתן, אנטי סרטני.
– מפחית ליחה, גודש (ברונכיטיס, אסטמה), מייבש הפרשות (נזלת, דלקת אוזניים, הפרשה מהנרתיק…) להיזהר בהנקה, כי יכול לייבש את החלב! 
– מסייע לגדילה בריאה: לחוזק העצמות, לבריאות החניכיים.
– תורם למערכת הרבייה.
– יעיל לניקוי דרכי העיכול, בשל היותו משלשל עדין.
– מיטיב עם העור, מעודד איחוי פצעים.
– משפר ראיית לילה.
– מרגיע עצבים.
– מגן על העורקים הכלילים, מגן על הלב.

סלט כרוב חי: 
שומר על כל ערכו התזונתי של הכרוב, עתיר סידן, ויטמינים, מינרלים.
* טיפ לתוסף סידן טבעי: להוסיף קורט קליפות ביצים (טחון). במגע עם מיץ הלימון הופך לסידן חומצי, הקל לעיכול וספיגה.

מיץ כרוב חי: 
שומר על כל ערכו התזונתי של הכרוב, אך ללא הסיבים, ולכן מומלץ רק לתקופות קצרות.
סוחטים במכונת מיץ, אפשר יחד עם שני גבעולי סלרי וגזר אחד.
שותים 1-2 כוסות ליום, בלגימות, שמשאירים בפה לזמן מה, מה שמקל על עיכול וספיגה.
יעיל ל:
• חוסר סידן.
• כיב בקיבה, במעיים, לרגישות בריריות מערכת העיכול (גם מיץ תפוח אדמה (טרי) טוב מאוד).
• שיגרון, ראומטיזם.

תה כרוב:
מפסידים מהויטמינים, וצורכים הרבה סוכר, מסייע לבעיות דרכי הנשימה העליוניים.
• יעיל לשיעול, התקררות, כאבי גרון, נזלת, מחלות ריאות.
לבשל 1/2 ליטר מיץ כרוב מסונן עם 3 גרם זעפרן (אמיתי) ועם 1/4 ליטר סוכר או דבש, עד שמסמיך. לוקחים 1 כפית, 3-4 פעמים ביום.

כרוב (מבושל):
מפסידים מהויטמינים, ויותר קשה לרגישים לכרוב (גזים).
• שורף שומן, לניקוי, להרזיה.

כרוב (כבוש): (בהכנה ביתית, בהתססה) – לא מדובר בכרוב החמוץ הגרמני, הsauerkraut, המבושל, אלא בפצצת בריאות של ממש.
דרך התסיסה (של חיידקי חומצת החלב והשמרים) נוצרת חומצת חלב (כמו בכל המזונות המותססים: מלפפון חמוץ, מיסו, יוגורט, רוויון…).
חומצת חלב שומרת על הפלורה הטבעית במעיים, על רירית בריאה, מונעת התפתחות חיידקית, שומרת על החוסן הטבעי ומאפשרת ספיגת חומרי המזון במעי. בנוסף נשמרים הויטמינים בירק ונוצרים אנזימים חשובים נוספים בתהליך התסיסה. עוד מידע על החיידקים האלה כאן. הכרוב הכבוש ושאר הכבושים של שורשי ציון מיוצרים בדרך זו.

• יעיל לטיפול ב:
– חוסר סידן
– קנדידה
– סוכרת
– מחסור בויטמין B 12
– ניקוי הדם ומערכת העיכול
– שיפור חילוף החומרים
– אנמיה (מחזק)
– טרשת עורקים
– שגרון, ראומטיזם
• המיץ משמש לשטיפה חיצונית בכאבי גרון, דלקת בנרתיק
• משתן, מפריש רעלים, (לחולי סרטן זה מאוד חשוב)
• מסייע להרזיה (לאכול 100 גרם ליום במשך 4 שבועות)

ההכנה:
(דרושה צנצנת זכוכית גדולה, שאפשר אח"כ לשמור במקרר).
– חותכים דק 5 ק"ג כרוב
– מוסיפים 100 גרם מלח ים, קימל ופלפל אנגלי שלם.
– אם רוצים להשתמש בפחות מלח, צריך יותר תיבול: תימין, גרגרי חרדל בהיר (פועל כחומר משמר), קורנית וכדומה.
– אפשר לשים גם עלי גפן בשכבות, אפשר גם להוסיף פרוסות תפוח.
– לתוספת סידן מוסיפים 1/2 כף קליפות ביצים (טחון), וכך מתקבל סידן עם חומצת חלב, הנספג טוב.
– דוחסים את הכרוב לצנצנת חזק עם היד או בעזרת מקל, כדי שהכרוב יישאר מכוסה בנוזל שנוצר. אפשר לכסות מלמעלה עם עלה כרוב.
– מניחים משהו כבד על הכרוב, כדי שבתסיסה הכרוב יישאר תמיד מכוסה מהנוזלים (אפשר אבן נקייה, או למלא צנצנת זכוכית עם מים).
– סוגרים עם כיסוי בד, מניחים בצד (באור, לא בשמש) לשבוע בערך.
– טועמים, וכשמוכן, שומרים במקרר.
– אם יהיו חסרים נוזלים, מרתיחים 1 ליטר מים עם 10 גרם מלח ים, מקררים ומוסיפים.

עלי כרוב (חבישה):
שימשו כבר בתקופות קדומות כתרופה לכמעט כל מחלה.
את כל סגולותיו הטובות של הכרוב (הטרי) אפשר לספק לגוף גם בדרך חיצונית, דרך העור – כטיפול נפרד או בנוסף ללקיחה הפנימית, להכפלת ההשפעה הרפואית.

אופן השימוש:
– לוקחים עלים ירוקים טריים (החיצוניים של הכרוב), שוטפים במים פושרים, להורת הלכלוך.
– חותכים מהעובי הבולט של השדרה, מניחים על קרש ומגלגלים עליו בקבוק זכוכית, לריכוך העלה.
– לחימום: מניחים על מכסה של סיר חם, מעבירים במים (חמים למגע יד) או מרטיבים בד במים חמים ועליו מניחים את העלה.
– שמים כמה עלים אחד על השני (שתי וערב), במקום הרצוי (מצח, עורף, צוואר, חזה, בטן, ברך…). וחובשים בד חם מעל.
– אפשר להשאיר מ-30 דקות עד כל הלילה, אפשר לחדש כל שעתיים, לפי הצורך. אם כואב או לא נוח, מקצרים.
– לחולי סרטן עלולים להופיע יותר כאבים עם תחילת הטיפול בחבישות, אך זה ילך ויפחת.
– בסיום הטיפול מורידים את החבישה, שוטפים במים פושרים ומורחים קצת שמן זית (או פרע (Hypericum), הטוב במיוחד לחולי סרטן).
– אפשר לעשות חבישות לסירוגין, בעלי כרוב, חימר, גזר, גבינה לבנה ועוד, לקבלת ההשפעות השונות.
– אם העלה שהורדנו נראה יבש, סימן שהוא נתן מנוזליו לגוף, ולא ספג חזרה.
– אם העלה ספוג נוזל דמי, לפעמים אף מסריח, סימן שגם נקזו נוזלים מהגוף החוצה. נוזלי גוף שעמדו וכבר נרקבו, הם הגורם לסרחון, כמו במוגלה, בנוזלים שהצטברו…

שימושים בריאותיים:
(כחלק מטיפול כולל. לפעמים הריפוי מידי, ולפעמים צריך להתמיד אף שבועות ארוכות עד לריפוי, או עד לגבול הריפוי האפשרי).
– העלים נותנים לגוף את חומריהם המיטיבים, וסופחים את הרעלים ואת נוזלי הגוף הלא בריאים.
– מנקה את הדם ואת מערכת הלימפה
– מנקז רעלים דרך השתן והעור (יכול להיות, שבמחלה קשה, יתפתחו בעיות בעור, בגלל החבישות, סימן שיש רעלים רבים מדי, והגוף צריך להפרישם גם דרך העור, עד לריפוי).
– משכך כאב.
– מחטא, מנקז נוזלים. לטיפול במוגלה, פצעים, אבצס, פרונקל, נפיחות, דלקת עור מדבקת, פצעי נשיכה, כוויות, שטפי דם, מתיחת גיד
– למחלות כרוניות, סרטן (מומלץ לשלב עם חבישות חימר).לשיכוך כאב, למניעת התפתחות נוספת וצמצום גידול קיים.
– לדלקות, דלקת ורידים, דלקת שיניים, דלקת גרון, דלקת ריאות.
– לכאבים נוירולגיים (טריגמינוס…)
– לטחורים, טרומבוזה ברגליים, רגליים ללא זרימת דם טובה שכבר משחירות, לכיבים סגורים.
– כאבי ראש (חבישה בעורף בלילה, או על המצח).
– מאזן את החום (גבוה או נמוך)
– התקררות, שפעת, דלקת גרון (בשפעת קשה, בלילה גם חבישה על הכבד).
– דלקת שד (מהנקה). להיזהר, שלא יתייבש החלב. וכמו כן, לאישה שמפסיקה להניק, ולטיפול מגודש, נפיחות וכאבים.
– לאסטמה, ברונכיטיס (מצוין!)- בוקר וערב, חבישה על החזה והבטן העליונה.
– לזפק – אם בהתחלה לא נעים, להתחיל לזמן קצר בלבד ולאט להעלות.
– כאבי בטן, דלקת בדרכי עיכול עד מעיים – חבישה על הבטן.
– רגליים שקפאו מקור- לשפשף עם לימון ולשים חבישת עלי כרוב ללילה.
– לסינוסיטיס – חבישה לשעתיים במצח.
– כאבי מפרקים, מפרקים מעובים, מעוותים, כואבים (הצטברות חומצת שתן).

לכרוב, כמו לשאר בני משפחתו יש מרקם מיוחד לעלה, שמאפשר לו לא לספוג את המים הרבים שיורדים עליו בחורף (לפחות אמורים…). כדי שהעלה לא יתרפט וירקב מעודף מים, וכדי שהמים יגיעו לשורשים וירוו את צמאונם, לפני העלה יש מרקם דוחה מים, והטיפות אינן נספגות בו אלא זולגות בנחת לאדמה.

    

כרובים הם יצירת פאר מדהימה של הטבע. צמח הכרוב מצמיח עלים "נורמליים-למראה" במשך זמן רב, עד שהוא מגיע לסף מסוים, ואז לפתע הם מתחילים להסתלסל פנימה, יוצרים שכבות של עלה על עלה, עד ליצירת כדור מהודק". זה נשמע אולי מילים גבוהות סתם, אבל בשדה זה באמת קסם: בכל פעם מחדש אני מופתעת שזה אכן קורה – והעלים השטוחים שוב ביצעו את התרגיל ויצרו כדור – ממש כמו בפעם שעברה.

    

ובעיתוי מושלם לעלון על כרוב – רצינו לאחל מזל טוב למנו, אופת הלחם שלנו, שביום שני האחרון "קטפה מערוגת הכרוב" שלה בן קטן וחמוד – יובל. חיבוקים ושמחה למנו וליוני, לאחות ולאחים הגדולים נעם, אלון ומיכאל, וברוך הבא, יובל!

מאחלים לכולנו הרבה פלאים השבוע, ומחכים אתכם לגשם…
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: כרובית/ברוקולי, קלרבי/שומר, חסה, עגבניות, תפו"א, כרוב לבן/אדום, גזר/פלפל, מלפפון, כוסברה/שמיר, תרד/קייל, כרישה.
ובסל הגדול תוספת של: סלרי שורש, צנונית, אפונה סינית

יום רביעי: קייל/תרד/עלי ברוקולי, קלרבי/שומר, מלפפון, כרוב לבן/אדום, כוסברה/שמיר, ברוקולי, אפונה סינית, סלק/פלפל, חסה, כרישה, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: סלרי עלים, תפו"א, כרובית/גזר

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, נבטים, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו.

כתוב/כתבי תגובה