עלי ח'ביזה 313 – 11-13 באוקטובר 2010, ג'-ה' חשון תשע"א

לפני הכל:
רצינו להתנצל בפני כל מי שציפה לקבל ארגז בשבוע שעבר ולא קיבל. החופשה ממשלוחים בחול המועד יוצרת פער של שלושה שבועות בלוח הזמנים של כל  מי שמקבל בדרך כלל ארגז דו שבועי. מדי חצי שנה בחול המועד אנחנו משתדלים להסביר מראש כמה שניתן, וגם לתת אפשרות לשנות את המועדים למי שחפץ בכך, אבל כנראה שההסבר לא מובן דיו או לא בולט דיו (לפעמים בשל ריבוי ההודעות לחגים קשה לשים לב לענין). אנחנו מבטיחים לחשוב על דרך מוצלחת יותר להודיע ולהכין אתכם לקראת החג הבא (פסח). נשמח לקבל הצעות או עצות איך להשתפר בנושא זה.
אנא קבלו את התנצלותנו.
_________________________________

רות מייסון, לקוחה ותיקה של ח'ביזה ופעילה למען עולי אתיופיה שלחה לי מידע על סרט מעניין וחשוב שיוקרן בשבוע הבא:

הקרנת בכורה של הסרט – ואלה שמותי – בפסטיבל "עין יהודית" – סרט דוקומנטרי של רות מייסון ונעמי מילר אלטרץ, 30 דקות.

עשירים במשמעויות וסיפורים, שמות אתיופיים מחברים את נושאיהם למשפחותיהם, כפריהם וההיסטוריה שלהם לדורות. מה קורה כשגורמים לא מודעים משנים את השמות ביד קלה בהגעתם של העולים לארץ חלומותיהם?

קישור לתקציר

ביום שני, 18 באוקטובר, בשעה 18:00, במרכז הכנסים הבינלאומי, רח' בן צבי 2, אשקלון, בנוכחות היוצרות.

כרטיסים  :  25 ש"ח; לקבוצות בנות 10 אנשים – 15 ₪. להזמנת כרטיסים : 08-678-9246

________________________________

התחדשויות של אחרי החגים:

"אחרי החגים" הוא זמן טוב להזכיר לכם שאפשר להוסיף לארגז הירקות מטעמים והפתעות מסוגים שונים: דבש, קרקרים אורגניים, קמחים אורגניים, פירות, גבינות עיזים, נבטים, גרנולה ועוגיות ולחם נבוט. המידע על כל התוספות האפשריות נמצא אצלנו באתר תחת הלשונית "ועוד"

והשבוע מתחדשים דני וגלית מהגרנולה והעוגיות, טעמים חדשים נוספו, הגדלים השתנו קצת, ולכן הם שולחים לכם דף מידע מעודכן בקשר למוצרים שאפשר לקבל מהם. מי שחפץ בגרסא אלקטרונית הנה היא כאן.

מהשבוע אתם יכולים גם לשוב ולקבל נבטים ממגי, מי שמעוניין להזמין, פנו אלינו או אל מגי ישירות במייל או בטלפון.

ההזמנות לאפית הלחם הדו-שבועית של יפתח מתקבלות השבוע – נא להזמין עד יום שישי. יפתח ינביט ויאפה עד יום רביעי הבא, ואתם תקבלו את הכיכרות ביום רביעי הבא וביום שני שאחריו.

_______________________________________

ועוד חשבון נפש אחד: חקלאות בשיתוף הקהילה – לעשירים בלבד?

בסוכות האחרון חגגנו שבע שנות ח'ביזה. שבע הוא כבר גיל מכובד: ילדים כבר יודעים קרוא וכתוב וגם לגלוש ליו טיוב, כלבים כבר נחשבים בגיל העמידה. חווה אורגנית גם היא כבר לא תינוקת – אנחנו כבר מרגישים יציבים ומנוסים (כמובן שתמיד יש מה ללמוד עוד), ומרגישים שגם ביחסינו עם החברים בקהילה, כלומר, אתם, הגענו לבגרות ויציבות משמחות.

וזה הזמן לשאול את עצמנו כמה שאלות על החיים. מראשית ההקמה של ח'ביזה הטרידה אותי השאלה האם אני הולכת לגדל אוכל לעשירון העליון. כשהתחלנו את דרכנו אוכל אורגני נחשב לוקסוס של משוגעי בריאות ואנשים עשירים במיוחד – כאלה שלא אכפת להם לכתת את רגליהם לחנות טבע מרוחקת ולהוציא 20 שקלים על שלוש עגבניות מסכנות שלא יחזיקו מעמד על השיש יותר מיום. שבע שנים אחרי וכמעט בכל מקום ניתן למצוא אוכל אורגני כזה או אחר. משלוחים הביתה, חנויות בחוות, שוק איכרים, חוות CSA קטנות, גינות קהילתיות וגם מרכולי ענק – כולם מצויים סביב. הרבה באיזור המרכז, אבל ממש לא רק. בכל איזור בארץ ניתן למצוא חנויות ומגדלים שמוכרים לסביבתם הקרובה. גם המחיר הפך יותר ויותר סביר, אם כי עדיין אוכל אורגני יקר יותר (בדרך כלל) ממזון שאינו אורגני.

תנועת  "החקלאות בשיתוף הקהילה" (Community Supported Agriculture), אליה משתייכת גם ח'ביזה, היא חלק מהמגמה הכללית האורגנית, אבל מנסה להציע אלטרנטיבה לחקלאות התעשייתית (גם זו האורגנית), ולבנות חקלאות וקהילה שמבוססות על קיימות ושיתוף. (מי שמעוניין לקרוא על ההסטוריה של התנועה המיוחדת הזו, תוכלו למצוא סקירה בעלונים קודמים 138 ו139) כבר מראשית הדרך חיפשו החוות האלה דרכים לעשות עסקים בצורה אחרת, ליצור סדר עדיפויות ש"עשיית כסף" אינה העומדת בראשו, ולצרף את כל המעוניין ביצירת קהילה סביב החווה. אחד הנושאים החשובים בהן עסקו היה מה שקרוי "בטחוןו תזונתי" – המחוייבות לספק אוכל בריא, בטוח ומזין לכולם, ולא רק לעשירים.

ואכן, נראה כי השיטה של קניה ישירה מהחקלאי, ללא מתווכים ועמלות, היא מוצלחת ומשתלמת לקונים וגם למגדלים: המחיר נמוך יותר, ומלוא התשלום מגיע ישירות לחווה. מצד המגדלים זה אכן מוכיח את עצמו – מחקרים מוכיחים שחקלאים של חוות קטנות המוכרים ישירות לצרכנים מרויחים בדרך כלל בכבוד מן הסידור, מה שמאפשר העסקה הוגנת של עובדים והכרעה לטובת שיקולים "לא מאוד מסחריים" בהתנהלות העסקית שלהם. גם בצד הלקוחות יש קהל מגוון, ולא כל הפונים לעשות מנוי בחוות CSA הם דוקא עשירים, אבל לשכבות החלשות המחיר עדיין יקר. בסופו של דבר, הירקות במרכולים גדולים הם זולים יותר מירקות אורגניים, וזו גם אחת הטענות המוכרות להצדקת החקלאות התעשייתית – לספק מזון זול לכולם.

המצב הזה הטריד אותי ואת אלון כבר מן ההתחלה, ואנחנו שייכים בכך לרוב החקלאים האורגניים הקטנים (בארץ ובעולם), שאכן עסוקים בסוגיה הזו, רואים פה בעיה ומנסים למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים כדי ליצור קשרים ולכלול אנשים מכל רמות ההכנסה בהנאה מתוצרת החווה. במהלך השנים ניסינו לעשות זאת בדרכים שונות: תרומת עודפי ירקות לגופים המחלקים מזון לנזקקים, תרומה של ארגזים למשפחות נזקקות (מעין "מעשר" מהכמות הכללית), הצעת אפשרות עבודה תמורת ירקות,  ובמקרים מסוימים הנחה במחיר הארגז לחלק מהלקוחות.

דרך נוספת שאנחנו רוצים לנסות קשורה אליכם, ולתחושה שלנו שנוצרה כאן קהילה סביב ח'ביזה, קהילה שאנחנו מקוים שתהיה מוכנה לקחת על עצמה מחוייבות. היוזמה עצמה הגיעה מלקוח ותיק – יודה מירושלים, שכתב לנו כבר לפני חודשים רבים: "כבר כמה זמן מתרוצץ לי בראש רעיון שיכול להיות שתרצו ליישם: שיהיה אפשר, לפי הרצון והיכולת של מי שמקבלים ארגזים, בכל שבוע להוסיף X שקלים לתשלום, כשהכסף ישמש לתשלום על ארגזים שיסופקו בחינם (או במחיר סמלי) לאנשים שזקוקים להם ואין להם את היכולת לשלם בעצמם".

כבר כשיודה פנה לפני כשנה התרגשתי ושמחתי ביוזמה, אבל אני חושבת שקצת חששתי להציג את הענין / לבקש / להעמיס. הענין לא התקדם.. עברה שנה ויודה שאל שוב, והפעם אני מרגישה שמשהו בוגר ויציב יותר, ולכן החלטנו להעלות את ההצעה בפניכם.

איך זה יעבוד מבחינה מעשית? אם אתם מעוניינים להשתתף, החליטו כמה תרצו לתת: 5 / 10 / 15 או יותר שקלים בשבוע. כשיתאספו כך 90 שקלים שבועיים, נשלים אנחנו את ההפרש, ונוכל לשלוח ארגז גדול למשפחה נזקקת. (אנחנו מניחים שרוב התרומות תהיינה של ארגז גדול, משפחתי, אך אם יתבקש ארגז קטן דווקא, נאסוף 70 שקלים). התרומה שלכם תתווסף לחיוב החודשי (אלא אם כן תעדיפו אחרת).

מי שמעוניין – נשמח לשמוע מכם דרך האי-מייל או טלפונית ולהתחיל בפרוייקט.

כאן המקום להודות ליודה על היוזמה הראשונית וגם על העקשנות והנכונות לשוב ולנדנד לנו ולתת לנו הזדמנות להזמין גם אתכם להרחיב את קהילת ח'ביזה.

שיהיה לכולנו סתו מצויין,

אלון, מליסה, בת-עמי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע לקראת הסתו?

יום שני: דלעת, פטרוזיליה, כרישה, לוביה או שעועית ירוקה, תירס, חצילים, שמיר , טאט סוי, סלק אדום, בטטה, תפו"א.

ובסל הגדול תוספת של: שעועית תאילנדית או במיה, חסה או רוקט, קייל אדום

יום רביעי: דלעת, כוסברה, מלפפונים, פטרוזיליה, תפו"א, צנונית או צנון אדום או דייקון, בצל ירוק, טאטסוי או רוקט, בטטה, תירס, עגבניות.
ובסל הגדול תוספת של: במיה או לוביה או שעועית תאילנדית, סלק או כרישה, קולרבי

____________________________________________________

מתכונים לימי סתו:

עונת החצילים כבר כמעט מסתיימת, אבל רגע לפני שהם נעלמים הצליחה מליסה לאתר עבורנו מתכון לחצילים מוחמצים שטעמה לאחרונה ביריד, והמחמיץ הנדיב והמוכשר אלון פאר (פמה) הסכים לחלוק איתנו:

חצילים מוחמצים:
– לשים חצילים בסיר עם מים רותחים על אש נמוכה עד שהם מתרככים (לא יותר מדי).
– להעביר אותם (בלי המים) לצנצנת זכוכית.
– למלא במים רותחים 2/3 מגובה החצילים בצנצנת.
– למלא ב1/3 האחרון חומץ רגיל 5 אחוז.
– להוסיף שום טרי, ופלפל אדום יבש חריף (סודני), מלח במידה.
לשמור במקרר.

ושוב -מהספר שנתנה לי נתי – אוכל נשמה צמחוני מאת אנג'לה שלף מדריס:

ביסק בטטות קריבי:
700 גר' בטטות, קלופות וחתוכות לקוביות
41/2 כוסות ציר ירקות
1/2 כפית כורכום טחון
3/4 כוס חלב קוקוס לא ממותק
1 כפית מלח
1/2 כפית סוכר
1/4 כפית פלפל קאיין
1/4 כפית פלפל לבן טחון
11/2 כפות שמן זית
1 בצל קלוף ופרוס דק
1 כף מיץ ליים סחוט טרי

מביאים לרתיחה את ציר הירקות והבטטות בסיר גדול על אש גבוהה. מוסיפים את הכורכום. מנמיכים את האש, מכסים ומרתיחים קלות כ15-18 דקות, עד שהבטטות קלות להחדרת מזלג. מסננים את הבטטות ומעבירים אותן למעבד מזון. שומרים בצד את ציר הירקות. מעבדים את הבטטות, מוסיפים כף אחת של ציר בכל פעם עד שהמרקם הופך חלק. יוצקים את הבטטות בחזרה לסיר. מוסיפים חלב קוקוס, מלח, סוכר, פלפל קאיין, פלפל לבן,  ומערבבים. מרתיחים כ5-8 דקות. מערבבים מדי פעם.

מחממים את השמן במחבת קטנה על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים את הבצל ומטגנים כ10 דקות עד שמתקבל גוון זהוב-חום. מוסיפים למרק את הבצל ומיץ הליים. אם המרק סמיך מדי מוסיפים עוד כמה כפות של ציר ירקות עד לסמיכות הרצויה. מגישים פושר.

שני מתכוני טאטסוי (באנגלית:)

פסטה עם טאטסוי

טאטסוי וטופו

כתוב/כתבי תגובה