עלי ח'ביזה #309, 30 באוגוסט-1 בספטמבר 2010, כ'-כ"ב אלול תש"ע

החגים כבר בפתח – ואיתם שינויים במועדי המשלוחים:
– בשבוע של ראש השנה:
מתקיימים משלוחים ביום שני ה-6 בספטמבר כרגיל. משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-7 בספטמבר
–         בשבוע שאחר כך (שבין ראש השנה ויום הכיפורים) המשלוחים כרגיל.
–         בשבוע שבו מתחיל חג הסוכות:
מתקיימים משלוחים ביום שני ה-20 בספטמבר כרגיל. משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-21 בספטמבר

–         בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 27 ו-29 בספטמבר

עבור מי שמקבל ארגז פעם בשבועיים חול המועד יוצר פער של שלושה שבועות.
אם אתם מקבלים ארגז פעם בשבועיים ורוצים לעדכן את מועדי המשלוח בצורה שונה כדי למנוע פער כזה, צרו איתי קשר בהקדם.

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתי קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

________________________________

מלך הקיץ

אם תעברו בשדה שלנו בחודשי סוף הקיץ האלה, תוכלו לראות שכל חלקה פנויה התכסתה במרבדים ירוקים-אפרפרים של צמח עקשן ושורדני במיוחד. אם היו מבקשים ממני לשער מה יקרה בחלקת קיץ שנקטפה ונוקתה, שטרקטור הפך את אדמתה ועכשיו היא עומדת יבשה וחמה, הייתי מניחה שלא הרבה יוכל לנבוט או לצמוח שם, והיא תישאר ריקה, חומה ומחכה לגשמים. אבל ההשערה הזו מתבססת על התבוננות שטחית משהו, כי מתחת לפני הקרקע, עמוק עמוק באדמה מתרחשים בקיץ דברים אחרים, וכוחות צמיחה מדהימים פועלים שם.

סוף הקיץ היא היא שעתו היפה (והדוקרנית) של ינבוט השדה (המכונה בלעז Syrian Mesquite או Dwarf Mesquite), בן למשפחת המימוסיים. מבחוץ הוא נראה כמו שיח, אבל הינבוט הוא בעצם עץ תת-קרקעי, שאנחנו רואים רק את צמרתו המבצבצת מעל הקרקע. מתחתיה הוא יכול להגיע לעומקים עצומים: בחפירות ארכיאולוגיות בתל חצור התגלו ענפים תת-קרקעיים עבים של ינבוט (שקוטרם כ-10 ס"מ) בעומק של 8 מ' מתחת פני הקרקע. השורשים הדקים יותר מעמיקים עד 25 מ'. זו גם הסיבה לכך שהוא מסוגל ללבלב בירוק שלו גם בעונה הצחיחה והחמה הזו – הוא יונק את הלחות וחומרי ההזנה שלו ממי התהום, גם כשהם עמוקים ביותר.

ומה רואים מעל לפני הקרקע? משהו כזה:

שיח סבוך, די נמוך (כ-30 ס"מ גובה), ענפים ארוכים מזוגזגים קלות ועלים דמויי נוצות, ובין כל אלה הרבה אנקולי קוצים קטנים ומפתיעים בחודם. הפריחה שלו, בין בחודשים מאי ואוגוסט, היא מעין שיבולת של פרחים צהובים קטנטנים, מזכירה את פריחת עץ השיטה, דודניתו הרחוקה. הפרחים האלה מהווים מקור חשוב לצוף לדבורים בעונת הקיץ מעוטת הפריחה. הנה מבט קצר על פרח ינבוט וידידה:

בתקופה הזו רוב שיחי הינבוט כבר סיימו לפרוח והם מניבים את פירותיהם המוזרים: מעין עפצים תפוחים, משהו כמו בוטנים שהתנפחו בצורה לא ברורה ולא סימטרית. זהו בעצם תרמיל חום ספוגי שבתוכו מצויים זרעים. הנה, כך נראים הפירות:

שיחי הינבוט הרבים שאנחנו פוגשים פזורים מעל הקרקע הם בעצם קצוותיו של אותו הצמח – וקשורים בדרך כלל לאותה מערכת שורשים מעמיקה ומסועפת, כמו ענפיו של עץ תת-קרקעי אחד, המשתרע לפעמים על פני שטח של כמה דונמים!

בגלל יכולתו להגיע לעומק ולמרחב התפשטות כאלה לפעמים הוא מצביע על כך שהקרקע עמוקה, עשירה ופוריה. אבל הוא יכול להסתדר גם בהרבה פחות: הוא מסתדר בסוגי קרקע שונים, ועמיד גם למים מלוחים. הוא מצוי בארץ כמעט בכל מקום: במישורים ובעמקים, במישור החוף, בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובעמק החולה ואפילו בבקעת הירדן ובערבה. שמו העברי מגיע משמו הערבי ורומז על יכולתו לצמוח בכל מקום.

ברור, אם כך, שמלחמה בו היא מלחמה די אבודה מראש, ואולי גם לא ממש נחוצה, בעיקר מפני שכוחו הגדול הוא בניצול העונה הזו בה הכל סביב קמל וגווע במצא, וכמעט רק הוא, עם כוחותיו הכמוסים, יכול ללבלב בירוק-אפור. עם בוא החורף הוא יעלם מהשדה, וישוב ויציף אותו בחום הקיץ הבא. המלחמה החקלאית בינבוט היתה כרוכה בחרישים רבים ועיבודי קרקע אינטנסיביים, משולבים בחומרי הדברה חריפים. בשיטת עבודה אורגנית כמו שלנו, בה מנסים לבלבל ולערבב כמה שפחות את שכבות הקרקע, ולכן משתדלים לעשות עיבודים מינימליים, ועיבודי עומק בעיקר במשתת (מעין מזלג גדול הפולח את הקרקע אך בניגוד למחרשה, לא מערבב והופך אותה), וכמובן נמנעים מקוטלי עשבים כימיים, כל המלחמה הזו לא רלבנטית, ואנחנו פונים במקומה להשלמה ולגניחות "אאוץ'".

ואם בהשלמה מדובר, אז בואו נספר קצת על הצדדים החיוביים של הקוץ העקשן הזה. מלבד היותו שורד וחזק מאין כמוהו, הינבוט שימש ועדיין משמש כצמח רפואי חשוב ברפואת הצמחים. חלקים שונים של הצמח – עלים, שורשים ופירות יעילים כתרופה לטחורים, לכאבי שיניים, לסוכרת, לעצירות בדרכי השתן, לאבנים בכליות, למחלות עור ולפצעים על השפתיים.

ב"מדריך השדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל" מתאר ניסים קריספיל את השימושים השונים: מהפירות הבשלים, כתושים לאבקה ומעורבבים בשמן-זית וחומץ ענבים, מפיקים משחה לטיפול בפצעי טחורים. לטיפול בכאבי שיניים ודימום חניכיים כדאי לגרגר מרתח מסונן של פירות ינבוט מבושלים במים כשעה. שתיית מרתח צהבהב-חום המופק מבישול ענפים ירוקים וצעירים, פירות ושורשים, כשעה מועילה לריפוי סוכרת, עצירות בדרכי השתן ואבנים בכליות. ניתן לנגב שפתיים פצועות או עור נגוע במגבת טבולה במרתח בהרכב דומה. המתכון הזה מועיל גם להרפס.

נשתדל לזכור את כל המעלות הטובות האלה כשנישרט שוב ושוב מקוצי הינבוט, למשל, בהוצאת הבטטות הצפויה להתחיל בעוד כשבועיים-שלושה. כשאנחנו מעשבים ערוגה בקיץ אנחנו משתדלים לחתוך את הינבוטים בגובה פני הקרקע, פשוט כדי למנוע מהם לפצוע אותנו בקטיף הקרוב, אבל הבטטה משתרעת לה בשלווה ובנחת כבר כמעט שלושה חודשים, ומשורת מקלות נעוצים בקרקע הלחה היא הפכה לשטיח של ענפים המשתרגים לכל כיוון. לא משהו שממש אפשר או כדאי להכנס לעשב… והינבוט לא מתעקש כמובן על קרקע צחיחה ומעוטת השקייה, גם ערוגות הבטטות המושקות ומטופחות הן אכסניה מקובלת עליו בהחלט.

העונה הזו היא עונת שתילות, חלקות שדה שעמדו ריקות במהלך החודשים האחרונים הולכות ומתמלאות בגידולי סתו: כרובית, כרוב, גזר, סלק, מנגולד,לפת, דייקון, רוקט, אפונה ושעועית,  ומחזורים נוספים של עשבי תיבול, חסה, בצל ירוק וכרישה. לאט לאט ידחק הינבוט מפני גידולי הסתו ויחזור לשכון מתחת לקרקע עד השנה הבאה. ובכל זאת, כשתבואו לבקר אותנו בחול המועד סוכות, הוא עוד יהיה כאן. תזכירו לנו להראות לכם אותו – אולי לא מרשים מאוד ממבט ראשון, בטוח קוצני ומעצבן, אבל ראוי להערכה ולתודה.

שיהיה לכולנו שבוע רגוע ומוצלח של תחילת שנת לימודים וסוף שנת תש"ע,
אלון, בת-עמי, מליסה וצוות ח'ביזה
_______________________________

מה השבוע בסל?
גם השבוע עדיין אין מלפפונים, אבל בשורות מעודדות ממושב עין הבשור מעוררות בנו תקוה שבשבוע הבא כבר נוכל לחלק לכם מן הירוק הירוק הזה. מאוד מקוים לפתוח את השנה עם מלפפונים, אנא התאזרו איתנו בסבלנות.

יום שני: פופקורן, עגבניות צ'רי, שעועית תאילנדית או לוביה או במיה, כוסברה או פטרוזיליה, דלורית, עגבניות, נענע, חצילים, פלפל אדום, בצל ירוק, תירס.
ובסל הגדול תוספת של: בזיל, תפוחי אדמה, חסה

יום רביעי: דלעת, חסה, עגבניות, בצל ירוק, תירס, תאילנדית או לוביה או במיה, פלפל אדום, עגבניות צ'רי, תפו"א, פטרוזיליה או שמיר, פופקורן.
ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, חצילים או דלורית, בזיל או נענע
__________________________________

מתכוני שמש:

עכשיו, כשהשמש חזרה לתפקד כמקור סולרי סביר וקצת פחות כאוייבת העם, הגיע הזמן לכמה מתכונים המשבחים את פירות השמש, הלא הם הסולניים. מליסה היא שהמריצה אותי בכיוון כשסיפרה לי שסוף סוף הכינה קפונטה, מאכל סיציליאני, שהיא מכירה ממטבחה של אמא (לגמרי לא איטלקית…) וזוכרת לטובה, ואפילו הבטיחה טעימות (אם ישאר משהו). זה שלח אותי לחפש עוד מתכוני סולניים והנה כמה דוגמאות מייצגות:

קפונטה (caponata) – סלט / תבשיל חצילים מדרום איטליה – מתכון של רות אוליבר מאתר "על השולחן"

דניאל ממוצא שלח לי מתכון לצ'טני עגבניות מבושל מהאתר המעולה "טבע הריפוי" – תודה!

ואמרנו שצריך להתחיל להכין שוב סנדביצ'ים? אז הנה ממרח פלפלים פשוט ומצויין. רק ש (כמו שלימד אותי אסף חברי הטוב), במקום לשים את הפלפלים בשקית לאחר הקליה, שימו אותם בסיר, סגור להימנע מהחומרים הרעילים שיתנדפו מהשקית הלוהטת ישר לתוך האוכל שלכם…

בתאבון!

כתוב/כתבי תגובה