16-18 ביולי 2018 – אדום עולה – חלק ב'

הוא חוזר!

🌶לוח שנה בגינה הוא לוח שנה, שהוא גם מדריך חודשי לגינון ביתי ולקטות ארצישראלית, שנולד מתוך הקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט והחקלאות; חודש חדש מתחיל, ואיתו שינויים – בשדה וביער, בגינה ובתזונה.

🍉  בכל דף של הלוח תוכלו למצוא שפע של מידע חודשי מאוייר:
~ שלל טיפים מקצועיים לגינה הביתית
~ זמני זריעה ושתילה
~ גידול צמחים מזרע לפרי
~ מתכונים עונתיים ושימור מזון
~ הכרות עם עולמן המפלא של הדבורים
~ קוד קיו-אר לסריקה בכל דף, למידע מורחב
~ מועדי שמש וירח ומועדים ירוקים

מה עוד?🍅 ~ הלוח מופק בתהליך הדפסה ידידותי לסביבה: על גבי נייר אקולוגי וצבעי דפוס אקולוגיים.
~ מידות הלוח (הפתוח): 34 ס"מ על 45 ס"מ
~ "טבעוני פרנדלי"

לוח שנה אחד: 75 | שניים: 140 | שלושה: 210 | חמישה: 340 | שמונה: 540 | עשרה: 650.

הזמנות דרך מערכת ההזמנות שלנו, תחת "ירקות ופירות ח'ביזה"

🌿 
 שנה טובה ומצמחת!

__________________________________

הודעה חשובה

ביום ראשון הבא יחול צום תשעה באב. את התארגנות הניירת שלנו למשלוחי יום שני נעשה בחמישי בלילה. לכן מערכת ההזמנות תיסגר לשינויים (למשלוחי יום שני) ביום חמישי השבוע , 19 ביולי, בשעה 21:00.

מערכת ההזמנות נפתחת להזמנות יום שני בבוקר יום שלישי (בשבוע שלפני). בבקשה ערכו את השינויים הנדרשים משלישי ועד חמישי בערב. תודה!

צום קל לצמים ורק שמחה ובשורות טובות לכולנו.

_______________________________

האדום האדום הזה – העגבניות שלנו, חלק ב'

בשבוע שעבר סיפרנו לכם על מסעותיה ההסטוריים והגיאוגרפים של העגבניה. השבוע אנחנו מצמצמים את הפוקוס, לוקחים זכוכית מגדלת ומתמקדים בגידול עגבניות בשדות ח'ביזה.

העגבניה היא, כמובן, אחד מהגידולים שמלווים אותנו בח'ביזה מהשנה הראשונה. המרכזיות שלה במטבח ובסלט הירקות הישראלי, וגם בגינה, הפכו אותה לבחירה מובנת מאליה בסל השבועי. אלא שעם הזמן גילינו שמה שמובן מאליו במטבח לא תמיד בא בקלות בשדה.

בשנה הראשונה גידלנו עגבניות בגדלים וצבעים שונים. לצד העגבניה העגולה המוכרת והרגילה ניסינו גם זני מורשת כמו brandywine – עגבניה ענקית ופחוסה, רכה למגע ומתוקה מאוד, בצבעי אדום וצהוב. זאת עגבניה מיוחדת במינה, שאני הכרתי מקליפורניה, אבל לאחר עונת גידול אחת נוכחנו לדעת שכאן בישראל ובסל השבועי היא ממש ממש לא פרקטית. על השיחים גדלו עגבניות ענקיות ונחמדות, אבל הסיכוי של העגבניה הרכה לשרוד בארגז ירקות עד למטבח שלכם, בלי להיפגע מטלטולים ושאר הרפתקאות הדרך, היה קלוש…

הרומנטיקה נשארה בצד והבנו שאנחנו צריכים לבחור עגבניה שתהיה הגיונית יותר… מגוון הזנים נשמר, ועם השנים גידלנו עגבניות תמר ארוכות, עגבניות גדולות ופחוסות ועגבניות אשכול עגולות. עגבניות שיח ועגבניות הדליה, עגבניות גדולות ועגבניות צ'רי קטנות, אבל הקפדנו לבחור בזנים שיוכלו להיות מוצלחים מהצמח ועד הסלט.

רוב שנותינו בח'ביזה גידלנו רק בשדה הפתוח, והעגבניות גדלו גם הן תחת כיפת השמיים. השנים הראשונות היו עוד סבירות איכשהו, אבל משנה לשנה התרבו הפגעים, ואנחנו יכולים להיזכר לאחור בכאב בשנים בהן גידלנו ערוגות רבות של שיחי עגבניות, כדי להפיק מהן את הכמות הנדרשת לארגזים, באחוזי תנובה נמוכים ביותר. העגבניות בשדה הפתוח סבלו ממחלות עלים וצרות שונות ובעיקר מצהבון האמיר – וירוס קטלני שמביאה איתה כנימת עש הטבק, ומחסל צמחי עגבניה באופן סדרתי. גידול בשטח הפתוח היה אפשרי, כמובן, רק בקיץ, כך שבאופן קבוע, ברוב חודשי השנה היינו קונים עגבניות ממגדלי חממות אורגנים ומוסיפים אותם לארגז כתוספת חיצונית.

ואז, לפני כשש שנים שמנו עינינו על חממה נטושה שהיתה בסמוך לשטחים שלנו, ולאחר בדיקה וגישוש החלטנו לעשות מעשה ולשפץ אותה כדי לנסות ולגדל גם בתוך בית צמיחה. השיקום והשיפוץ היו נרחבים, נדרשה עבודה רבה וקשה להכשיר את החממה לגידול קרקע אורגני, אבל לאחר חודשים מאומצים של עבודה, עמדה החממה מוכנה ונכונה לאתגר, ואנחנו, בלב הולם, שתלנו בה שתילי עגבניות ראשונים. בגלל הקושי הרב לגדל עגבניה (ומלפפון) בשדה הפתוח, ובשל הנחיצות הרבה שלהם בארגז, היה ברור שהם יהיו הגידולים הראשונים שננסה לספק להם הגנה תחת כנפותיה צפופות הרשת של החממה. וכך היה.

גידול בתוך בית צמיחה הוא שונה מאוד מגידול בשדה הפתוח. בחוץ אנחנו חשופים, אמנם, לפגעים, אבל גם סומכים על האיזונים הטבעיים שנוצרים במרחב. ברגע שהכנסנו את הצמחים לתוך מבנה מחופה רשת ומנותק מהסביבה, אנחנו אחראים לשמור על האיזון, לשמר אותו, להחזיר אותו כשהוא משתבש, לספק האבקה, אויבים טבעיים, הזנה ודישון ספציפיים ומדוייקים יותר וכו'. האתגר היה משמעותי וחדש, וגם כיום, לאחר מספר שנים, עדיין עומדים בפנינו אתגרים ואנחנו לומדים עוד ועוד על גידול בצורה הזאת. מצד שני, רשת המש הצפופה, המכסה את בתי הצמיחה, אכן מספקת הגנה חשובה והכרחית לעגבניות ולמלפפונים (ולפלפלים שהצטרפו אליהם מאוחר יותר).

עדיין, כמעט כל שנה, אנחנו מנסים גם מספר ערוגות מחוץ לבתי הצמיחה, בעונת השתילה המוקדמת. לפעמים זה הולך יותר, ולפעמים, כמו השנה, פחות. השנה ניסינו לגדל עגבניות מזני חנית ותמר בערוגות בשדה הפתוח. אלו זנים חזקים וטובים שאנחנו מכירים וסומכים עליהם, אבל על מזג האויר ההפכפך של האביב ניתן לסמוך קצת פחות… החמסינים של תחילת האביב היו כנראה הרסניים מבחינתן, וערוגות השדה הפתוח שלנו חטפו השנה קמחון וקמחונית – מחלות הפוגעות בעלי הצמחים, ובסופו של דבר מייבשות ומצמיתות אותם. לצערנו, לא קטפנו מהשיחים האלה פירות השנה…

בחממות ובמנהרות הצמיחה (חממות נמוכות וצרות) אנחנו מגדלים השנה עגבניות גדולות מהזנים טורי וברונו, עגבניות אשכולות ששמותיהם אולימפיאקוס ואיקראם, ועגבניית תמר המכונה אורנלה… באגף עגבניות הצ'רי הקטנות והחמודות אנחנו מגדלים את הטיבל (העגולות) והלובלו (הארוכות המתוקות כמו סוכריות). גידול עגבניה גדולה ועגבניית צ'רי הוא זהה בעיקרו, ההבדל המשמעותי הוא ששיחי צ'רי הם צרים קצת יותר ולכן ניתן לשתול אותם במרווחים קטנים יותר.

העגבניה היא צמח חזק שדורש משאבים מהקרקע, ולכן היא זקוקה לאדמה פוריה, ואז היא מתפרצת ומצמיחה שיח ירוק ושמח. כדי להניב גם עגבניות שמחות ומוצקות, היא זקוקה לדי אשלגן בקרקע. חוסר באשלגן יגרום לעגבניה רכה וקמחית מדי. מכיוון שאשלגן אינו הצד החזק של האדמה שלנו, אנחנו מפזרים תוסף אשלגן לפני הגידול וממיסים אשלגן במערכת ההשקיה תוך כדי צמיחת השיחים. שיחי העגבניה הגדלים בחממות הם מן הסוג ה"מטפס". אני שמה זאת במרכאות משום שהם אינם מטפסים בעצמם, כמו גפנים, מלפפונים או אפונה, אך הם שיחים ארוכים ארוכים וגבוהים שזקוקים להדליה – לתמיכה בגובהם כדי שלא ישתרעו על הקרקע. לשם כך אנחנו מדלים אותם בשיטה המכונה "הדליה הולנדית": קושרים להם "חבל טיפוס" מגג בית הצמיחה שסביבו מתלפף הצמח והוא מחזיק אותם זקופים וצומחים מעלה מעלה. כדי לשמור על הזקיפות ולמנוע משקל יתר והוצאת אנרגיה לכל הכיוונים, אנחנו גוזמים את העגבניות – כלומר, מורידים את הגבעולים הצדדיים שיוצאים מן הצמח, ומשאירים גבעול אחד מרכזי שמתעבה ומתחזק וממשיך לגדול מעלה מעלה, כשהצמח גבוה מכדי שנוכל להגיע אליו, משחררים עוד קצת מן החבל ווכמו בסנפלינג מנמיכים מעט את ראש השיח ומאפשרים לו עוד מקום צמיחה (החלק התחתון של הצמח, בו כבר אין פרי בשלב הזה, מתכופף מעט הצידה לנוח).

השיחים מטופלים כתינוקות מפונקים: בחורף פורשים להם ניילון על גג ודפנות בתי הצמיחה כדי להגן עליהם מן הקור, ובקיץ הפלסטיק מוחלף ברשת מש, שמונעת התחממות יתר אף שומרת עליהם מוגנים מחרקים מזיקים (ככל האפשר). מעל ראשיהן נפרשת רשת צל כדי להוריד את הטמפרטורה ולמנוע מכת שמש… ומכיוון שסגרנו אותן כנסיכות בתוך הארמון, צריך להביא את המחזרים אליהן… או במקרה שלנו, המחזרות – כוורות כוורות של דבורים שמוכנסות אחר כבוד לבתי הצמיחה ומאביקות בעליזות את הצמחים, כדי שיופרו וילעיטו אותנו מן האדום האדום הזה.

ובכל זאת, גם לארמון מצליחים להסתנן פרחחים מזיקים. אמנם כנימות עש הטבק האמורות נשארות בחוץ, אבל עש הטוטה אבסולוטה, כשמו כן הוא – אבסולוטי וחצוף, ומצליח למרות הכל להכנס למנהרות הצמיחה. פגיעתו ניכרת בעלים (הוא חופר/זולל מנהרות בתוך העלה ומשאיר רק את האפידרמיס כוילון שקוף, מה שכמובן מחליש מאוד את הצמח, שעליו הם קולטני הפוטוסינטזה שלו, הפה שדרכו הוא לוגם אנרגית שמש. בנוסף, עשי התותה עוקצים את הפרי, ואנחנו מגלים בפירות האדומים נקודת כניסה שחורה פצפונת שהיא הפתח למנהרה אפלה בתוך העגבניה.

    

הפתרון שלנו הוא קודם כל לנסות ולשמור ככל האפשר על נקיון בית הצמיחה והסביבה. לפני גידול בעייתי חדש אנחנו משתדלים לגדל מחזור של צמחים ממשפחת הכרוביים שיש להם השפעה מחטאת מחד ומייצבת ומאזנת מאידך. כשאנחנו מתחילים לראות נגיעות אנחנו משתדלים לאסוף את העלים הנגועים ולהרחיקם מבית הצמיחה, ולנסות לתפוס את הזכרים בעזרת מלכודות פרומונים: צלחות ובהן פרומון ומים. הזכרים נמשכים לפרומון ונלכדים במים. המלכודות משמשות אותנו להפחתה מסויימת ובעיקר לניתור כמות העשים במנהרה. ההדברה האפשרית היא בעזרת ריסוס חומרי הדברה ביולוגית: חומרים המבוסס על רעלנים המופקים מחיידקים שונים (Bacillus thuringiensis Var. Kurstaki או Saccharopolyspora spinosa) שפועלים על מערכת העצבים של הזחלים. האתגר כאן לא פשוט, אך זו צרת רבים, ולכן מוחות רבים מנסים להגיע לפתרונות יצירתיים בתחום הזה, ואנחנו מקוים שבהמשך נוכל לבשר שגם למזיק הזה נמצא פתרון (עד המזיק הבא…).

הרבה עובר עליה, על הנחמדת החביבה האדמונית מהרגע בו היא נשתלת באדמה הפוריה הממתינה לה, ועד שהיא מגיעה לעגלגלות אדומה ומוכנה לקטיף: מגנים עליה מכל משמר, מטפחים אותה, קושרים אותה לגובה, מדשנים אותה, משקים אותה, מאכילים אותה בשמש מרום. היא מחוזרת על ידי דבורים מקסימות, מותקפת על ידי עשים חסרי מצפון ובתוך כל המהומה, ממשיכה לעשות את דרכה אל ההבשלה המתוקה הממתינה לכם בסלים.

מגיעות לה מחיאות כפיים סוערות, לא?
שיהיה שבוע רגוע ונעים, הרבה שמש, שתיה רבה ומשפחתיות טובה,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

___________________________________________

מה השבוע בסל?

יום שני: פלפל, דלעת חתוכה/דלורית, פטרוזיליה/כוסברה, מלפפון, חצילים/שום, עגבניה, לוביה תאילנדית/במיה/קישואים, תירס, עגבניות צ'רי, דלעת אמורו/דלעת ערמונים, תרד ניוזילנדי/מנגולד.

ובסל הגדול גם: בצל, מלון/תפו"א, חסה

סל פירות: ענבים, מנגו, בננה, אגס

יום רביעי: חצילים/תפו"א, בצל/שום, עגבניה, דלעת ערמונים/דלעת אמורו, עגבניות צ'רי, חסה, מלפפון, פלפל, תירס, פטרוזיליה/כוסברה, דלעת חתוכה/דלורית.

ובסל הגדול גם: קישואים/מלון, תרד ניוזילנדי/מנגולד, לוביה תאילנדית/במיה.

סל פירות: ענבים, אגס, מנגו. בארגזים קטנים: בננה. בארגזים גדולים: תפוח.