עם הפנים לחג החירות והאביב:
בחול המועד אנחנו לא שולחים ירקות, ובמקום זה אנחנו מזמינים אתכם להגיע לבקר אותנו -
היום הפתוח שלנו יתקיים אחה"צ ביום שני 14 באפריל, בין השעות 15:00-18:00 - מוזמנים מאוד!
*מכיוון שאין משלוחים בחול המועד, למי שמקבל ארגז פעם בשבועיים, יווצר פער של שלושה שבועות. נשלח הודעות ספציפיות מפורטות.
אביב נדמה לאולי יד / אי. אי. קאמניגס
אָבִיב נִדְמֶה לְאוּלַי יָד
(הַבָּאָה בִּזְּהִירוּת
מִשּׁוּמָקוֹם) מְאַרְגֵּן
חַלּוֹן דַּרְכּוֹ יַשְׁקִיפוּ אֲנָשִׁים (בִּזְּמַן
שֶׁיֵּשׁ הַנּוֹעֲצִים מַבָּט
מְאַרְגֵּן מְשַׁנֶּה וּמַנִּיחַ
בִּזְהִירוּת שָׁם דְּבַר מָה
מוּזָר וּפֹה דְּבַר מָה מֻכָּר) וּ
מְשַׁנֶּה הַכֹּל בִּזְּהִירוּת
אָבִיב נִדְמֶה לְאוּלַי
יָד בְּחַלּוֹן
(בִּזְּהִירוּת לְאָן וּמֵאַיִן מֵזִיז חָדָשׁ
וְיָשַׁן, בִּזְּמַן שֶׁיֵּשׁ הַנּוֹעֲצִים מַבָּט בִּזְּהִירוּת
מֵזִיז אוּלַי
שַׁבְרִיר שֶׁל פֶּרַח כָּאן וּמַנִּיחַ
חֶלְקִיק אֲוִיר שָׂם) וּ
מִבְּלִי לִשְׁבֹּר אַף לֹא דָּבָר.
*תירגם מאנגלית עודד בן־דורי
האביב הישראלי הוא קצר והפכפך - ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ספגנו מכל אלה בשבועות האחרונים, כך שהשבוע הקרוב, שצפוי להיות אכן אביבי ויציב (למשך כמה ימים) בהחלט ראוי להאטה והתבוננות בשינויים העדינים המתרחשים סביב בטבע.
המושג אביב במקרא הוא שלב בהתפתחות תבואת הדגן: תחילת הבשלת השיבולים, לאחר שהגבעולים התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה כאן היא השעורה, ובחודש האביב היא מגיעה לשלב ה"אביב". זה קורה בעונה בה מתמעטים הגשמים, השמש יוצאת והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם "אביב".
בסיפור עשרת המכות לפני יציאת בני ישראל ממצרים כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: "כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה" (שמות ט, לא).
ייתכן שהמילה אביב באה מן המילה "אָב" במובן של בכורה וראשוניות, סברה אחרת היא כי משמעות השורש אֵב היא צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו בביטויים "איבי הנחל", ו"עודנו באיבו".
פריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי:
"העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב - עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה.
אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה - נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו - הכמישה והנבילה".
בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש חלב בשפע. זו סיבה טובה לערוך חגיגה, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר.
אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ'עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ'עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה.
חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר).
לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: "בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה".
השנה המתח שלנו גדול מבכל שנה, עם הציפיה הדרוכה והבלתי פוסקת לבשורת אביב על שובם של כל החטופים והחטופות מהשבי לחירות, ולסיום המלחמה.
אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם חירות, בריאות הגוף והנפש, פתיחת לבבות אמיתית ושלום - לכולם.
אלון, בת-עמי, דרור, עינת וכל צוות ח'ביזה
