העלון השבועי של חוות ח'ביזה

אוגוסט 18, 2025
אמא אדממה

הקיץ הוא שעתם היפה של התרמילאים - ארגז הירקות שלנו מתמלא בתרמילי במיה, לוביה ולתקופה מסויימת גם אדממה - סויה ירוקה. הסויה היא צמח יפיפה, ירוק ומלא חיים, דומה מאוד במראה לשעועית הירוקה, אבל עליה עגולים משל השעועית, ולא מחודדים בקצה. למרות שהיא ירק לא מאוד רגיל, האדממה היתה אחד מהירקות שנזרעו אצלנו בשדה עוד בשנה הראשונה, לפני יותר מ20 שנה...

כשעבדתי ולמדתי חקלאות בקליפורניה, גידלתי את הסויה שם בהצלחה, וחשבתי שיהיה קל ופשוט לגדל אותה גם כאן. אך מסתבר שנכונו לנו עוד כמה שנות לימוד עד שנצליח לגדל אותה בארץ הקודש: בהתחלה ההצלחה היתה חלקית בלבד. התרמילים היו ירוקים ויפים, אבל לא ממש התמלאו בפולים העגולים, שלמענם אנחנו עושים את המאמץ. חלק לא קטן של התרמילים נשאר ירוק, שעיר, שטוח וריק... בנסיון נוסף התרמילים היו אמנם שמנמנים יותר, אבל הסויה התייבשה בקלות, התרמילים עטו גוון צהבהב, והפולים בתוכם הזדקנו. אחרי מספר שנות נסיונות רפו ידינו, ולקחנו הפסקה למשך מספר שנים...

לפני כעשר שנים הציעו לנו לנסות זן מוצלח של אדממה, והחלטנו לנסות שוב, רק ערוגה או שתיים בתחילה. שינינו גם את מועד הזריעה - מתברר שבארץ הסויה מתאימה לזריעות מהאביב המוקדם ועד לסוף הקיץ-הסתו (בעבר זרענו אותה דווקא בחומו היוקד של הקיץ). הפעם האדממה הצמיחה שיחים ירוקים חזקים ויפים, והניבה תרמילים ירוקים ושמנמנים. מאז אנחנו משתדלים למצוא זרעים (לא בכל שנה יש) ולגדל את התרמילים המשמחים האלה.

בתרבות הסינית כבר לפני כחמשת אלפים שנה היא הוכתרה על ידי הקיסר האגדי שנג-נונג (המכונה החקלאי האלוהי, שנחשב כמי שהביא לסין את בשורת החקלאות) כאחת מחמשת המינים המקודשים החיוניים לקיומה של התרבות הסינית - לצד האורז, החיטה, השעורה והדוחן. מקורה בצפון סין, מצמח בר ששמו Glycine ussuriensis, הסינים החלו לתרבת אותה לשימוש למאכל ולמרפא כנראה בסביבות המאה ה-11 לפנה"ס, מה שהופך אותה לאחד היבולים הראשונים שגודלו ע"י האדם. עד המאה הראשונה לספירה הגיעה הסויה למרכז סין ודרומה ולקוריאה. במאה ה-7 היא הייתה כבר גם ביפאן, אינדונזיה, פיליפינים, וייטנאם, תאילנד, מלזיה, בורמה, נפאל וצפון הודו. למערב היא הגיעה במאה ה18.

מדהים כמה עבר הגידול העתיק הזה, שמשרת את בני האדם כבר מהעת העתיקה. מגידולו בשדות סין לפני כחמשת אלפים שנה, בעיקר מהיותו זרע מקודש ומכובד, שנעשה בו שימוש נרחב כ"זבל ירוק" - גידול המטייב ומשביח את הקרקע ליבולים הבאים אחריו, ועד להיותו מהונדס, מתוייג ואסור באזיקי זכויות רושמי הפטנטים, ומיועד.לשימושים המאוד לא שגרתיים שעושים בו כיום בתעשיה לדבק, צבעים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה, תחליף לגומי וכמובן – דלק. 

הסויה שייכת למשפחת הקטניות או הפרפרניים. משפחה בהחלט מכובדת וחשובה בחקלאות, אליה שייכים גם האפונה, השעועית, הלוביה, הפול, החומוס ועוד. בגידול סויה יבשה ממתינים בדרך כלל כארבעה חודשים, עד שהצמח יבשיל במלואו, יתקשה ויתייבש ויפיק זרעים חומים, בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים.

כמו התירס, כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים יש סויה, מאז הינקות ממש (תחליפי חלב אם), החל בשמן הסויה הנפוץ כל כך, דרך הבשר והדגים (סויה משמשת כמרכיב בתערובות מאכל לבעלי חיים ודגים), דרך קמח סויה במאפים, חלבון סויה בתחליפי חלב, וסיבי סויה ולציטין סויה בכמעט כל מזון מעובד שזקוק להדבקה, התפחה ו"עיצוב". מוזר לומר שהמזון הזה מכיל סויה, כי הוא בעצם מכיל מרכיבים שונים מופרדים, מפורקים ומעובדים עד טיפת חלבונם האחרון. האם אפשר לקרוא לזה בסוף היום סויה? לא יודעת…

אבל הפולים הצעירים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם "אדממה" – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים)/ אנחנו נקטוף אותה עבורכם בצרורות – ועליכם המלאכה להפריד את התרמילים מהענפים – אבל זאת מלאכה שווה וכדאית ביותר ששכרה הטעים בצידה. 

לפולי הסויה מעלות בריאותיות רבות: הם עשירים בחלבון, הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה מייצב את רמות הסוכר בדם ומסייע להפחתת הסיכון לסוכרת. כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים, שיכולים לספוח רעלים ולהוציא אותם מהגוף. היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, ובמניעת טרשת העורקים. הלציטין גם שותף בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.

כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים שמשפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים. חלבון הסויה מכיל ספונינים, המסייעים למניעת מחלות סרטן ומחלות לב. אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים. ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול  בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).

הלוואי שנרבה באהבה, צמיחה, וכמובן - בריאות. ממשיכים להתעקש ולהתפלל לשובם לסיום המלחמה ולשובם של כל בני ובת הערובה הביתה
אלון, בת-עמי, דרור, עינת וכל צוות ח'ביזה