עלון 222, 17-19 בנובמבר 2008, י”ט-כ”א חשון, תשס”ט

אפתח ואספר לכם בהתלהבות שהשבוע מחכה לכם הפתעה משמחת בארגז בדמות מנה מדגמית של גרנולה ביתית משובחת מאוד. והיא לא מופיעה אצלכם רק כצ’ופר סתמי אלא כסנונית המבשרת את החורף הקרוב ואת האביב, ופותחת דלת להתפתחויות משמחות בח’ביזה. כבר תקופה מסוימת שאנחנו מקבלים פניות ובקשות להוסיף מצרכים שונים לארגז ח’ביזה. השנה החלטנו לקחת את הענין הזה כפרוייקט ולהתמקד בו, ויוחאי, האוזן הקשבת שלכם, שדחף שוב ושוב ונדנד שכבר נזיז משהו בענין, הוא הוא המניע את המבצע. ראשונה באה, כאמור הגרנולה, ומיד ארחיב עליה בכמה מילים, ואחריה אנחנו מקווים שיבואו דברים נוספים. באביב הקרוב נתחיל להציע ארגז פירות שיוכן עבורכם על ידי מגדל שכן, מכרמי יוסף (עוד על כך בהמשך) וגם לחם וביצים הם חלק מרשימת הכוונות הטובות שלנו. אבל בואו ניתן השבוע את הכבוד לסנונית הנעימה והטעימה הזאת – גרנוּלה (בשורוק מלא) – ממטבחם של דני וגלית (ממש ככה). רבים מכם פגשו את דני וגלית ביום הפתוח אצלנו, כשהציגו את מרכולתם הטעימה במאור הפנים והסבלנות החייכנית שלהם. אבל קצת הסטוריה: את דני וגלית אנחנו מכירים כלקוחות נאמנים כבר שנתיים וחצי כמעט, ובמשך הזמן התרגלנו גם להופעתו הקבועה של דני בשדה, מדי שבוע, מושיט כתף לעזרה, שואל שאלות על גידולים ואורגני ומתפלסף בצוותא על אקולוגיה ואתיקה. כבר חודשים ארוכים שהם מכינים גרנולה מצויינת במטבחם ואנחנו גם זכינו לטעום וללקק שפתיים לא אחת. השנה הם עברו למושב קדרון ופצחו בחיי כפר עליזים, כשחלק מהמעבר הוא פתיחת עסק של גרנולה ביתית, שקיבל את השם החביב “גרנוּלה”. הגרנולה שלהם מורכבת משיבולת שועל מלאה אורגנית, ועוד שלל הפתעות טעימות, וללא סוכר ושמן. מעתה תוכלו לצרף את גרנולה לארגז השבועי שלכם, פרטים תוכלו למצוא כאן. צריך לנסות פעמיים (או שלוש) השבוע מצאנו את עצמנו רכונים על ברכינו, נועצים תפוחי אדמה מנצים בשני תלמים ארוכים שפתחנו בקרקע בשתי ערוגות, ואחר כך מכסים באדמה ולא נודע כי באו אל קרבה. כמה ערוגות מאיתנו עמל אלון על זריעת בצל סתווי מזן “אורי”, הולך בנחת ובדיוק עם מזרעת היד שלנו ומטמין באדמת שלוש ערוגות נוספות המון זרעים קטנים, עגולים ומלאי הבטחה. כל זה היה מרגש ומעורר פרפורי בטן. כמובן שבכל זריעה ושתילה יש משהו מ”הזורעים בדמעה” – איזו תהיה האם ומתי יבוא הגשם הטוב להשקות, תקווה שלא תהיה קרה מצמיתה ובעיקר הרבה מחשבות חיוביות. אבל הפעם, בזריעת שני אלה, היתה מנה קצת גדושה מהרגיל של דמעה וציפיה. תפוחי אדמה ובצל, על אף היותם מצרכי יסוד בכל מטבח ישראלי, אינם הירקות הקלים ביותר לגידול, ולנו בח’ביזה יש זכרונות צורבים ומרים במיוחד משני אלה. תפוחי האדמה הראשונים שלנו נזרעו בחורף, בינואר 2004, בעזרת קומץ ידידים ומשפחה, ובאופטימיות רבה. תפוחי האדמה של זריעת ינואר מכונים בעגה החקלאית “אביביים” משום שהם מבשילים באביב, ואכן, במאי-יוני שלאחר מכן, אספנו מן הקרקע תפוחים נהדרים, טעימים ויפים. הנסיון המוצלח הזה הביא אותנו לנסות שוב, הפעם את הגידול הסתווי, ובסתו 2005 ניסינו את כוחנו בזריעת תפוחי אדמה “סתויים” (הנקראים כך הפעם משום שהם נזרעים בסתו). הפעם זה לא הלך חלק. רטיבות הגשם והאדמה הכבדה שלנו שסופגת אותו אליה בשמחה ואינה מרפה ממנו בקלות, גרמו לכך שפטרית כמשון תקפה אותם. ההמלצה שקיבלנו, לרסס אותם בנחושת, חומר אורגני המותר לשימוש אך רעיל למדי, לא התקבלה על דעתנו ובמקום זאת קטפנו את תפוחי האדמה מוקדם יחסית והתוצאה היתה יבול מופחת. זה די ריפה את ידינו ובמשך כמה שנים לא זרענו שוב תפוחי אדמה, עד השנה. השנה, כמו שיודע מי שנמצא איתנו ממאי, זרענו שוב תפוחי אדמה אביביים בתחילת פברואר, ואספנו אותם באמצע מאי, מרוצים ומעודדים. עדיין, תפוחי אדמה סתויים נראו לנו מאיימים משהו, וגם המדריך החקלאי המליץ שנמשוך את ידינו מהענין ונזרע שוב בפברואר. אלא שמוחמד חשב אחרת. כל שנה, כך הוא חזר וסיפר, הוא קונה תפוחי אדמה בשוק וזורע אותם בחלקת השדה שליד ביתו והם צומחים ומבשילים יפה ללא הדברה וללא בעיות, מה שאוהבים לכנות “בלאדי” – (ואני אוהבת לפרש: בלי הרבה דאווין). מי שמכיר את מוחמד יודע שהוא כרגיל משכנע מאוד, וגם אותנו הוא הצליח להצית התקווה מחודשת. אי לכך קנינו השנה ארגזי תפוחי אדמה אורגניים, המתנו שניצנים ינצו בהם, פתחנו שני תלמים בכל ערוגה, נעצנו אותם בקרקע, וכיסינו, ולא נודע כי באו אל קרבה. עכשיו נותר לנו רק לייחל, להתפלל, לחשוב מחשבות טובות, כל אחד בדרכו שלו, ולקוות שבמרץ הקרוב נוכל לכתוב עלון שמח ומלא תחושת הישג ולומר למוחמד: צדקת! הבצל הוא סיפור דומה ושונה. גם אותו גידלנו בשנה הראשונה, בחורף הראשון, וגם ממנו שבענו מרורים. אלא שבמקרה שלו האויב הגדול לא היה פטריות ומחלות אלא עשבים עליזים ששבו וצצו כל פעם שחשבנו שהפעם עישבנו כהוגן, ואיימו להטביע אותנו בג’ונגל של ירוקים כשקטפנו אותו לבסוף. למשך כמה שנים זה ריפה את ידינו, אבל בחורף האחרון אזר אלון אומץ ושוב זרע בצל, שתי ערוגות ככה, רק כדי לנסות. עכשיו, כשהשדה מטופל בידינו הנאמנות כבר מספר שנים, ועישובים רבים עברו עליו, היה מבצע הבצל אפשרי וסביר יותר ובקיץ האחרון שמחנו להניח בארגזים בצלים “ח’ביזאים” שגדלו בניחותא בערוגה נקייה (הכל יחסי כמובן…) מעשבים. הנסיון הזה הפיח בנו תקווה ולקראת הסתו ערכנו תכנית שתילה וזריעה מסודרת לבצל, כדי שנוכל להאריך כמה שניתן את עונת הבצל שלנו. זריעת הבצל מתחילת בספטמבר, בנעיצת בצלצולים, שאפשר אולי לדמות אותם לשתילי בצלים, והיתרון בהם הוא שהם מקדימים להבשיל, וניתן לקטוף אותם כבר בחודשים ינואר-פברואר. זרעים של ממש מוטמנים בקרקע בנובמבר, וינואר ומרץ, צומחים במשך 5-6 חודשים ונקטפים בהתאמה מאפריל ועד יולי. למרות כל מאמצינו, לא הצלחנו להשיג בצלצולים לזריעת הסתו השנה. כמו פעמים רבות נתקלנו בקשיים שמערימה עובדת היותנו חווה קטנה, וגם אורגנית, על השגת חומרי שתילה וזריעה בשוק “של הגדולים”. בכל זאת, שמנו ידינו על זרעים חורפיים והשבוע, כאמור, זרע אותם אלון בשלוש ערוגות בשדה. נברך אותם בברכת “אלה הקטנים גדולים יהיו” ונאחל להם הרבה גשמי ברכה וצמיחה חזקה ובריאה. זהו, יאללה, שירד הגשם, אלון, בת-עמי וצות “ח’ביזה” _______________________________________ ומה השבוע בסל? יום שני: בטטה, תרד, מלפפון, עגבניה, כרישה-לקטנים, לוביה, קלמנטינות, עלי חרדל, עירית, שמיר/רוקט, תפו”א ובסל הגדול תוספת של: חצילים, אפונת שלג, רוקט, בצל ירוק יום רביעי: חצילים, מלפפונים, בצל ירוק, תפו”א, לוביה/במיה, עגבניות, עלי חרדל, טאט סוי, בטטה, נענע, בזיליקום, לפת/צנון שחור ובסל הגדול תוספת של: קולרבי, מנגולד, פלפל אדום, עירית ________________________________________ מתכונים לשבת אחת מארגז “ח’ביזה”: בשבת האחרונה התארחו אצלי הורי, ואני עמדתי מול ארגז ח’ביזה שלי והכנתי ממנו תפריט לבישולי היום. בדרך כלל אנחנו משפחה צנועה בבישולים: מאדים כמה ירקות, חותכים סלט, מקפיצים שעועית. אא שהפעם מדובר היה באמא שלי הבשלנית ההרפתקנית ובאבא שלי חובב השגרה, וארגז ח’ביזה, הלא ממש שגרתי, היווה אתגר מסויים לשילוב רצונות השניים. יכולתי להיכנס להיסטריה קלה מהמצב, אלא שלימיני עמדה אחותי, כסלע איתן, והבטיחה לי שהיא תעזור. הנה לפניכם המתכונים שעלו בגורל ובסיר, וזכו לשבחים גם ממנו וגם ממנה. שיהיה שבוע טוב! סלט סלק ובטטות צלויים בתנור של רות סירקיס סלט מנגולד מבושל סלט כרישה, לוביה ירוקה, ופטריות פורצ’יני, מאלתורי אחותי: מנת לוביה של ח’ביזה, שטופה וחתוכה לשלישים שתיים-שלוש כרישות, נקיות חתוכות לטבעות מבסיסן הלבן ועד החלק בו העלים מתחילים להיפרד 50 גרם פטריות פורצ’יני מיובשות שמן זית רוטב סויה מלח ופלפל קודם כל: שופכים מים רותחים על הפטריות המיובשות כדי להחיותן – מחממים במחבת שמן זית ומזהיבים את הכרישות – מוסיפים את השעועית ומטגנים תוך ערבוב עד לכיסוי בשמן וחריכה קלה (ככה אבא’שלי אוהב) – מוסיפים את הפטריות ומערבבים אותן פנימה – מטבלים ברוטב סויה, מלח ופלפל סלט רוקט, רימונים, פומלות ואגוזי מלך (כאן אני ואמא חתומות על המהלך): רוקט גרעינים מרימון אחד פלחים מופרדים מפומלה אחת אגוזי מלך שבורים לרוטב: רבע כוס מיץ לימון 2 כפות חומץ בן יין אדום 1 כפית דבש 3 כפות שמן מלח, פלפל שחור – חותכים גס את העלים – מפרידים גרעינים מרימון, פלחים מפומלה, שוברים אגוזי מלך – מערבבים יחד את כל חומרי הרוטב ושופכים מעל בתאבון!
Top