עלי ח'ביזה #496, 29 בספטמבר-1 באוקטובר 2014, עלון ראשון לשנת תשע"ד, ה'-ז' תשרי תשע"ה

חודש ספטמבר מסתיים, השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד סוף השבוע.

אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: "דו"ח הזמנות ותשלומים", שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה"כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס,  כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.

אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע"מ: "תוצרת אורגנית"), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע"מ: "דמי משלוח ומוצרים נוספים").

______________________________

הודעות לקראת השנה החדשה – שינוי מועדי משלוח בסוכות:

– השבוע המשלוחים מתקיימים כרגיל
– בשבוע הבא:
משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-7 באוקטובר. (משלוח יום שני כרגיל).
לאנשי יום רביעי – מערכת ההזמנות תיסגר ביום ראשון 5/10 בשעה 12:00
– בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 13 ו15 באוקטובר.

מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החג, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן.

יום פתוח: כמסורת ח'ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם "לעלות אלינו לרגל" ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה תתקיים החגיגה ביום שני, 13.10, י"ט' בתשרי, ה' חול המועד, בין השעות 12:00-17:00. גם להקת הייזל היל תהיה איתנו כרגיל מהשעה 12:00!

ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…). השנה ניצור מגלילי נייר טואלט – אתם מוזמנים להתחיל לאסוף גלילים ריקים ולהביא אותם אתכם ליום הפתוח.

הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו תחת הלשונית "אודות — איפה אנחנו". נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו.

חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם!

____________________________________________

שנת השבע, שנת השמיטה:

שנה חדשה החלה. ברוכה הבאה תשע"ה, שמלבד היותה שנה חדשה היא גם שנת השבע, שנת שמיטה. לפני שבע שנים כתב לכם יוחאי בפירוט על שנת השמיטה, על מקורותיה וגלגוליה מהתנ"ך ועד היום, וחשבתי שבפורס עלינו סיום שביעיה נוספת, מתאים להביא שוב את הדברים. הנה הם לפניכם:

נתחיל בהתחלה. במקרא מוזכרת השמיטה בשני מקומות, מהם יצאו בהמשך כל ההלכות השונות.
הראשון כבר בהר סיני:
"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר. שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה: לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל" (ויקרא כ"ה א'-ז').
המקום השני הוא בתוך דברי משה בספר דברים, לקראת הכניסה לארץ:
"מקץ שבע שנים תעשה שמטה. וזה דבר השמטה: שמוט כל בעל משה ידו, אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמטה לה': את הנכרי תגש, ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך" (דברים י"ט א'-ג').

כבר במבט ראשון, ניכר ששני המקורות שונים מאוד באופיים. המקור הראשון הוא חקלאי-אקולוגי, יש בו דגש על מנוחת הארץ, על שביתת האדמה עצמה ועל איסור לביצוע פעולות חקלאיות שונות. המקור השני, לעומתו, הוא חברתי-כלכלי יותר ובו ציווי על שמיטת חובות ואיסור נגישתם (גבייתם בכוח).

מההבדל העמוק הזה נראה בתחילה שמדובר בשני עניינים שונים בתכלית, שהוצמדו זה לזה באופן מגושם ולא מוצדק, אך בראיה הרמונית והוליסטית יותר, שני ההיבטים האלו של השמיטה למעשה משלימים זה את זה. ההפנמה של השמיטה כצו האל שלו ארץ ומלואה, גוררת צניעות וענווה מצד המאמין. הפועל היוצא של הפנמה זו הוא אי-הפעלת כוח כלפי האדמה, אפילו יהיה זה כוח יוצר חיובי, וכן אי-הפעלת כוח איש כלפי "רעהו".

שלב שני- מסכת "שביעית" במשנה, מסכת שמוקדשת כולה לחוקים שונים הנוגעים לשנת השמיטה, נפתחת כך: "עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית? בית שמאי אומרים: כל זמן שהוא יפה לפרי, ובית הלל אומרים: עד העצרת. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו" (פרק א משנה א).
במשנה הזו מופיעה מחלוקת קדומה בין שתי אסכולות בבית המדרש, בית-שמאי ובית-הלל, סביב השאלה עד איזה שלב מותר לחרוש בשנה שקודמת לשמיטה ב"שדה אילן"? (אדמת מטע שמנוצלת לגידול חד-שנתי נוסף). איסור החריש הזה חל כבר מסוף השנה השישית כי החריש הוא לשם גידולי השנה הבאה.

בית-שמאי מאשרים את החריש כל עוד הוא משפיע על פרי המטע בלבד (ולא על האדמה): "כל זמן שהוא יפה לפרי" – זוהי קביעה סובייקטיבית, עמומה למדי, וקשה לדייק בה. בית-הלל, לעומתם, קובעים זמן קבוע וברור: עד העצרת, חג השבועות. כפי שניתן לראות ב"הערת העריכה" של המשנה, הקביעות הללו קרובות מעשית זו לזו כי חרישה של אחרי חג השבועות אכן אינה "יפה לפרי" אלא לאדמת המטע ונועדה, כנראה, לגידולי השנה הבאה, האסורה.

[בהערת סוגריים נאמר כי כנגד מחלוקת זו ומגמת ההרחבה של איסורי המלאכה גם לתקופה שלפני השביעית נאמר במקום אחר כי "רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה" (תוספתא, שביעית א). העבודה מותרת בשנה השישית, או לחילופין אסורה רק בשביעית ולא יותר מכך.]

המשנה הפותחת עוסקת באיסור חקלאי מובהק של חרישה בשביעית, ולעומתה, בהמשך המסכת יש גם עיסוק ברובד הכלכלי-חברתי: "פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן. כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו'" (דברים ט"ו) התקין הלל לפרוזבול". (פרק י משנה ג)

מהו אותו הפרוזבול אותו תיקן הלל הזקן? הפרוזבול הוא, למעשה, שטר הלוואה, שעוקף, בהסכמת כל הצדדים ובאישור בית-דין, את הציווי בספר דברים לשמוט חובות. על פי הציווי במקרא, כל חוב שלא נפרע עד השנה השביעית מתבטל, אבל, כפי שמסבירה המשנה, נוצרה בעיה מסובכת: בשל הידיעה שחוב שלא יפרע עד השביעית יתבטל, נמנעו אנשים לגמרי מלהלוות לנזקקים, שמא לא תוחזר להם ההלוואה (קצת כמו הבנקים, שנותנים רק למי שיש לו ומונעים ממי שמאוד זקוק…). הלל הזקן הבין שהתורה לא באה להקשות על החלש או על אדם פשוט המבקש להתפרנס, אלא להקל עליהם, ולכן, כדי לעודד הלוואות, ברוח דברי הפסוקים עצמם, שמזהירים מאי-הלוואה לנזקקים, הוא תיקן את שטר ההלוואה עוקף הביטול, שנקרא פרוזבול.

כמו שניתן אם כן לראות, בהצצה הקצרצרה הזו בשתי המשניות הללו – חז"ל התלבטו בענייני השמיטה השונים מתוך ניסיון לפרש באופן הטוב ביותר את "כוונת המשורר". גם בנוגע לשמיטה, הם פעלו באמונה, בתעוזה ובתבונה, מתוך רצון לקיים במציאות את דבר האל, על מימדיו השונים, באופן המלא והשלם ביותר שניתן.

זה יוצא ארוך, אז עד כאן להפעם, ונסיים את הדיון בשבוע הבא… המשך יבוא…

שיהיה לכולנו שבוע ראשון טוב של שנה חדשה,
אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח'ביזה

___________________________________

מה השבוע בסל הראשון של תשע"ה?

יום שני: תרד ניוזילנדי, חסה, עגבניות, דלעת, כרישה, פטרוזיליה/טימין, מלפפונים, במיה/לוביה תאילנדית/לוביה, תפו"א, בארגזים קטנים: חצילים או פלפל, בארגזים קטנים בלבד: בטטה.

ובסל הגדול תוספת של: תירס, גזר, בצל יבש, חצילים וגם פלפל.

יום רביעי: כוסברה/פטרוזיליה, תפו"א, מלפפון, נתח דלעת, עגבניות, חסה, בצל יבש, תרד ניוזילנדי, כרישה, בטטה, בארגזים קטנים: פלפל ירוק/אדום/במיה/לוביה תאילנדית /לוביה.

ובסל הגדול תוספת של: רוקט, חצילים, פלפל אדום/ירוק וגם במיה/לוביה תאילנדית /לוביה

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן