עלי ח’ביזה #495, 22-23 בספטמבר 2014, כ”ז-כ”ח אלול תשע”ד, ערב ראש השנה תשע”ה

מזכירים לכם את השינויים בתקופת החגים: (שימו לב לשינוי מועד היום הפתוח!) – השבוע: משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-23 בספטמבר. (משלוח יום שני כרגיל). לאנשי יום רביעי – מערכת ההזמנות נסגרה ביום ראשון 21/9 בשעה 12:00 – בשבוע שבין ראש השנה ויום הכיפורים המשלוחים מתקיימים כרגיל – בשבוע בו מתחיל חג הסוכות: משלוח יום רביעי עובר ליום שלישי ה-7 באוקטובר. (משלוח יום שני כרגיל). לאנשי יום רביעי – מערכת ההזמנות תיסגר ביום ראשון 5/10 בשעה 12:00 – בחול המועד סוכות אנחנו לא שולחים ארגזים ולכן לא יגיעו אליכם ארגזים בשני ורביעי 13 ו15 באוקטובר. מי שמעוניין להגדיל את הארגז לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן. יום פתוח – המועד השתנה!: כמסורת ח’ביזה פעמיים בשנה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה תתקיים החגיגה ביום שני, 13.10, י”ט’ בתשרי, ה’ חול המועד, בין השעות 12:00-17:00. ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לעשות יחד סיור בשדה, לנשנש ירקות ושאר מטעמים. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר (גם לגדולים…). הוראות הגעה מעודכנות יהיו באתר שלנו תחת הלשונית “אודות — איפה אנחנו”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. חג שמח ושנה טובה ומבורכת מכולנו, נשמח לראות את כולכם! ___________________________________ כל שנה ושנה מוריק הדשא מלבין החצב ומזהיר ההדר כל שנה ושנה אדמה מתחדשת עולה החמה ויורד המטר כל שנה נולדים אנשים לרב לשמחה ולעצב, לדמעות ולצחוק ויש מישהו הרוצה רק טוב גם השנה. לאה גולדברג הימים האלה של לפני ראש השנה הם ימים חגיגיים במיוחד, אנחנו משתדלים לתכנן את רשימות הקטיף כך שיכילו כמה שיותר סימנים לעטר את שולחנות החג: קרא (דלעת), רוביא (לוביה), כרתי (כרישה), רימון (מהמטע של חילף מ”מלוא הטנא”). השנה הסילקא (עלי הסלק – המנגולד) לא הצליחו להגיע לגודל מתאים לקטיף לקראת ראש השנה. הסימנים האלה הם יפים בעיני, לאו דוקא בגלל הברכות הקשורות אליהם (כל הקללות והנאצות לשונאינו ולאויבינו לא ממש מתיישבות אצלי עם אוירת אופטימיות ותקווה של ראש השנה), אלא בשל העונתיות והרבגוניות שמציע שולחן החג, המשלב אורחים מכל הסוגים: מהעלים הירוקים (המנגולד), מהקטניות (הלוביה), ממשפחת הבצלים, את הנסיכה שבהם (הכרישה), ומהדלועים – מלכי הקיץ הבלתי מעורערים. וכמובן מן הרימון והתמר, התפוחים, הדבש והדגים – שמציגים יחד את העושר הרב שמספקת בעונתיות ובטבעיות הארץ הברוכה הזו. אביי, האמוראי שהיה אחראי כנראה על מדור האוכל לחגים הוא שהביא את סימני החג לשולחן התלמוד: במסכת כריתות ו’ א’: “אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא (עכשיו שאתה אומר סימן טוב הוא) יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא (יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה) קרא (דלעת) ורובי (רוביה), כרתי (חציר) וסילקא (סלק) ותמרי (תמרים)”. במקום אחר ערך אותו כנראה מישהו שהיה בדיאטה רצינית והרשה לעצמו להתענג רק על מראה שולחן החג: במסכת הוריות י”ב ע”א נכתב: “יהא רגיל איניש למחזי”, כלומר לראותם בלבד… כמובן שלראות זה לא מספק לדעתי, אך אולי כדאי באמת לעצור לרגע ולהתבונן בצבעוניות ובגיוון המרשים של תרמילים ארוכים ירוקים, בשר פרי עגול וכתום (או ירוק), עלים ירוקים בעלי שדרה לבנה, בצלים לבנים, גרעינים אדומים ועסיסיים, פירות אליפטיים חומים-זהובים. איזו חגיגה לכל החושים, ואיזה שילוב בין העלים, הבצלים, השורשים, הגבעולים, הפירות והתרמילים. ממש שיר הלל לגן ירק/בוסתן המשלבים ירקות ופירות שונים הדרים בכפיפה אחת. ויש בזה תקוה ואמת גדולה לגבי השנה הקרבה ובאה (כמו גם זו שחלפה): יהיה בה מהכל, בעירבוביה ובמגוון: קצת מזה וקצת מזה. גם עומק, גם שטחיות. גם פשטות, גם מורכבות. גם קל, גם קשה. גם מצחיק, גם עצוב. מרגש, מעצבן, מלהיב, משעמם, מדכא, מרומם. הצלחות, כשלונות, משגים, בחירות נכונות, תאוצה, האטה, דשדוש ושוב ספרינט. השלמות הזו שיש בסלט הלא מושלם, המעורבב, העשוי חתיכות חתיכות, של החיים. לכבוד השנה החדשה רצינו לשלוח לכם ברכות מארגז החג של ח’ביזה, המגוון והעשיר בצבעים ובריחות, למרות קשיי עונת סוף הקיץ, עונת המעבר בה אנחנו מצויים. הנה סדר ליל ראש השנה שלנו, חלקו מסימני החג המסורתיים, בעיבוד שלנו, וחלקו מסימני ארגז ח’ביזה השבוע, חלקם מכוונים לצמיחה בח’ביזה וחלקם לצמיחה האנושית שלנו: (בטטה:) שיבואו לנו הפתעות מתוקות שצמחו והבשילו חבויות מן העין ויביאו איתן מלאות ושמחה. (טימין:) שנגלה את המטמונים בנו, בסובבים אותנו, וגם ברחוקים. (עירית:) שנתעורר בכל בוקר (טוב, לפחות בחלק גדול מן הבקרים) בתחושת שמחה, ושיעברו עלינו ימינו בתחושת ערות ועירנות לסובב אותנו, לתחושותנו, לצמיחתנו. (חסה:) שנלמד לקבל את השינויים העוברים גם על השגרתי, המוכר, הצפוי ביותר – גוונים, מרקם, טעמים. ושנדע להעריך ולא לקבל כמובן מאליו את נאמנותו של מי שנשאר איתנו, עכשיו ובימים האחרים. (תרד ניוזילנדי:) שנכיר בכוחותינו לשרוד ולצמוח ברעננות ירוקה אפילו בימים קשים (של חום עז). (דלעת-קרע:) שנקרע שקיות זרעים רבות שתכנן יטמן בשדה, שנרוקן מגשי שתילים רבים שישתלו בערוגות ושצמיחה והשתרשות יהיו מנת חלקנו. (תירס:) שנזכור את האחריות שיש לנו כבני אדם לשמירת זרעים ולזריעת זרעים, להמשכיות החקלאות שפיתחנו, לטובת כל החיים על פני האדמה. (תפוחי אדמה:) שנלמד מטעויות העבר, מהטעויות של אחרים ומטעויות של עצמנו, ושנזכור לגוון את שדותינו ביבולים רבים ולא להסתמך רק על הזמין והפשוט ביותר. (הסבר כאן) (כרישה-כרתי:) שתהיה לנו הסבלנות לצמוח לאט ובהתמדה, וההבנה שלפעמים כדי להגיע לבשלות צריך לגדול לאט לאט (מלפפון:) שנפתח את הרגישות וההקשבה לחוש את המתיקות והרוויה גם בדברים שבתחילה נראים סתמיים תפלים ומשעממים. (כוסברה:) שנשמח בשוני בטעמיהם של אנשים, בניגודים שבינינו, במגוון וברבגוניות הנפלאים שיוצרים דווקא ריבוי דעות, פנים שונות ובחירות הפוכות. (פטרוזיליה:) שניתן לדברים הטובים להכנס בנו, למלא אותנו, לנקות אותנו מן המרעיל והמזיק. (חציל:) שנזכור לנסות וגם נצליח לראות את האור והלובן בתוך החושך הכהה. (פלפל:) שנדע מתי להתפלפל ומתי להיות פשוטים. (בצל:) שנחכים להכיר בקליפות הרבות והשונות מהן בנויים החיים, מהן מורכבים אנשים, מהן נוצרת מציאות, ושנשאף לקלף בעדינות ובהסכמה את הקליפות הללו, לשמוח ברבדים השונים ולהגיע ללב המתוק. (במיה:) שנביט בכוכבים לפחות לילה אחד מדי פעם, שנרגיש את הקלות של היותנו כה קטנים, ואת העוצמה בהיותנו חלק מכל היצירה הענקית. (חתכו במיה לרוחב התרמיל ותראו כוכבים) (עגבניה:) שתהיה שנתנו מלאת עסיס, צבע, ומתיקות. (נענע:) שנדע להוסיף ריח וטעם, חריפות ומתיקות לחיינו, שנדע לנענע את עצמנו כשהדבר דרוש. (רימון:) שתהיינה ידינו מלאות משימות עבודת אדמה פוריה כגרעיני הרימון. (לוביה:) שניתן לליבנו להוביל, ללבב, ללבלב. (ח’ביזה-חלמית): שלא נפסיק לחלום, ושנגשים לפחות חלום אחד קטן גם השנה. אז לחיי השנה החדשה, לתקוות גדולות לגשמים רטובים ממש, שהלוואי הלוואי שיבואו בעיתם ובעוצמה הנכונה ובכמות הטובה. שירוו את הסלט האנושי שכאן בארץ הזו, ואת בעלי החיים המשוועים לרטיבות, את הצמחים המאובקים ההולכים ומאפירים, את החרקים המעופפים, הזוחלים והמנתרים, ואת האבנים ורגבי האדמה שכל-כך מגיע להם. ומלבד המטר הרטוב, אנחנו רוצים לאחל לכולכם שיתגשמו גם משאלות ותקוות אחרות שלכם, לטובה ולברכה, לשמחה ולצמיחה. שנה טובה! אלון, בת-עמי, דרור, מאיה וכל צוות ח’ביזה בשדה, באריזות, במשרד ובדרכים. _______________________________ בעצם כבר “גילינו” לכם מה השבוע בסל, ובכל זאת, הנה הרשימה במסודר: יום שני: רימונים, בטטה, חסה/תרד ניו-זילנדי, עגבנייה, נתח דלעת, כרישה, כוסברה/ עירית, מלפפון, תירס, חצילים/פלפל, תפו”א ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, במיה/לוביה תאילנדית/לוביה, טימין/נענע יום רביעי: טימין/נענע/פטרוזיליה, תפו”א, מלפפונים, דלעת, עגבניות, רימונים, בצל יבש/במיה/לוביה תאילנדית/לוביה קצרה, תרד ניוזילנדי, כרישה, תירס, בטטות ובסל הגדול תוספת של: חסה, חצילים/פלפל, מלון
Top