אנחנו בארצנו השמשית (גם בדצמבר לפעמים) לא זקוקים לחממות זכוכית, וכבר בתקופת החשמונאים (המאה השניה לפני הספירה) מוזכרים אתרוגים הגדלים בארץ. ענף ההדרים היה ענף משמעותי וחשוב במיוחד בתקופה שלפני קום המדינה ובמדינת ישראל הצעירה, ונשאר כזה עד שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. אולם לאט לאט עם התגברות בעיית המים במשק הישראלי, הפך הצורך של ההדרים במים לנטל מעיק יותר ויותר על הפרדסנים הישראלים. גם כניסה של מתחרים חדשים לשוק ותנאי תחרות קשים צמצמו את הענף מאוד. פרדסים רבים נעקרו ובמקומם נבנו וילות, את ריחות ההדרים החליפו אגזוזים מעשנים. ובכל זאת, כנגד המגמה הכללית ובנפרד ממנה - מגדלי הדרים אורגנים ישראלים ממשיכים לגדל פירות הדר נהדרים, ואחד המוצלחים שבהם הוא משק שיף במושב בית חנן, בו מגדלת משפחת שיף מגוון פירות, כשההדרים הם חלק מרכזי בהם. את התפוזים והפומליות המעולים שלהם אתם פוגשים בארגזי הפירות, ובקרוב יצטרפו גם קלמנטינות.