השבועות האחרונים הביאו חלק מכם לתהיות יצירתיות מה אפשר עוד לעשות עם דלורית??? (משקולת לניירות? כדור באולינג? מעצור לספרים על המדף? וכו'). הארגזים בעונות מעבר אכן פחות מתגוונים משבוע לשבוע, הירקות די חוזרים על עצמם, ובעונה זאת רבים מהם ירקות "בסיסיים" ופחות מיוחדים ומלהיבים: בצל, תפוחי אדמה, דלעת, דלורית. רוב הירקות שבסל איתנו כבר שבועות רבים ויש פחות שינוי משבוע לשבוע.
עונת מעבר היא אכן מאתגרת, ואולי חלק מכם קצת מתאכזבים או משתעממים מן הארגזים, מרגישים שהארגזים די ריקים, שהכמויות קטנו או שסתם פחות מלהיב. השוק האורגני מצפה לסתו.
רצינו להסביר לכם מה קורה בשדה בעונה שכזאת. האמת היא שזה די דומה למה שקורה אצלנו: זוכרים איך בתחילת העונה קיבלנו בשמחה את התחממות והתארכות היום ואת קרני השמש העזות? ועכשיו - מכירים את האוירה עכשיו - את העייפות מהחום? מהלחות? מהקיץ? כך, פחות או יותר, מרגיש גם השדה שלנו. בתחילת העונה התלהבו הצמחים מנעימות האביב והקיץ, מהזריזות בה הם יכולים לצמוח בתנאי האור והחום הממריצים. מזיקי ומחלות העונה עוד התמהמהו והצמחים פרצו בריקודי צימוח מלאי אנרגיה וחיוניות.
עם הזמן ועם עלות הטמפרטורה במדחום הגיעו גם מזיקים ומחלות שונים וחלק מהם יצאו מן המשחק: הקישואים, התירס, הסויה. אחרים התמודדו, אבל כמו אצלנו, שוב אין זה באותו המרץ והיופי הראשוני, הם כבר שיחים בוגרים ובתור שכאלה, הקצב שלהם שונה. יותר ויותר ערוגות התפנו מיבולן במהלך הקיץ ומתחילות להתמלא מחדש בגידולים של סתו וחורף.
העייפות הזו משתקפת גם בארגזים: חלק מהארגז מבוסס בחלקו על ירקות שהוצאו מן הקרקע במהלך הקיץ וממתינים במחסן שלנו: בצל יבש, דלעות, דלוריות. הירקות הטריים מן השדה הצטמצמו לאלו השורדים את סוף הקיץ: השעועיות והבמיה, הפלפל האדום, החצילים, עשבי התיבול, החסות. בכל זאת יש גם חדשים של סופקיץ: הפופקורן שפגשתם בשבוע שעבר והבטטות שממש עכשיו יוצאות מן הקרקע.
בשדה כבר מתרחשת תכונה אחרת. לאחר שבועות של ערוגות ריקות וצמחים בוגרים, התחילו בשבועות האחרונים הזריעות והשתילות החדשות, ואיתן מתמלא השדה בנבטים ושתילים צעירים המקווקווים את הערוגות בשורות ירוקות ומלאות שמחת סתו מחודשת. עוד יקח זמן עד שאלו יגיעו לארגזים, אבל התקווה שבשדה המוריק שוב משמחת ומלהיבה ומבשרת שינוי ושפע.
פריחת החצב, האופיינית לתקופה הזאת, משקפת ממש בצורה מוחשית את תהליך המעבר ההדרגתי של העונה: החצב לא פורח כולו בבת אחת. בכל יום נפתחים כמה פרחים לפריחה, כשהאחרים עדיין סגורים בניצניהם, למחרת הפרחים שפרחו כבר יקמלו, וקבוצת פרחים אחרת תפרח, וכך הלאה לאורך עמוד התפרחת הארוך והזקוף של החצב. אם תתבוננו בשדה שלנו או בחצב תראו את כל שלבי התהליך יחד: ניצנים (נביטות ראשונות), פריחה (ירקות בשלים לקטיף) וקמילה (צמחים שכבר סיימו להניב ומתייבשים).
השינויים העונתיים האלה הם חלק מן הענין כשמדובר על חקלאות בשיתוף הקהילה. לקוחות ותיקים מכירים את התנודתיות הזו, לקוחות חדשים מופתעים ואולי גם לפעמים מתאכזבים, אנחנו משתדלים להסביר ולקבל. לעיתים זה נראה שאנחנו עוד שירות של משלוחי ירקות עד הבית, אבל בעונות האלה מגלים את השוני ובעיני גם את החוזק של תמיכת הקהילה בשדה ובחקלאות הזעירה. אנחנו לא מציעים "דיל" חסכוני ומשתלם לקניית ירקות אורגניים, אנחנו מציעים לקחת חלק, ללוות אותנו ואת השדה לאורך השנה. יש תקופות שזה אומר ארגז גדוש, שופע כל טוב ועולה על גדותיו, יש עונות שהארגז חדגוני יותר, עד לשינוי ולהתחדשות. ככה זה בשדה, ככה זה בעיני גם בחיים, ואצלנו ככה זה גם בצלחת.
מקוים שימי סופהקיץ עדינים אתכם, ומקווים בכל ליבנו להפסקת המלחמה ולשובם של בני ובת הערובה הביתה, עוד לפני ראש השנה!
אלון, בת-עמי, דרור, עינת וכל צוות ח'ביזה
