התמרים של סמר הגיעו אלינו! יחד עם חבילות הברהי המתוק והמיוחד הגיעו גם חבילות ספורות של תמר דקל-נור. למי שלא מכיר – לתמרים מהזן ברהי-דבש טעם עמוק של דבש קרמל, הם רכים ונימוחים. קל לעבדם ולקלפם, והם מתאימים להכנת מזון לילדים. דקל נור, תמר בעל טעם ומרקם עדין, הוא הנפוץ ביותר בעולם. טעמו אגוזי מעט ופחות מתוק ומרוכז יחסית לשאר זני התמרים. מתאים גם להכנת גרנולות.
שני הזנים מגיעים באריזות של חמישה קילו. והמחירים: ברהי: 100 שקלים לאריזה. דקל-נור: 75 שקלים לאריזה. ממנו הכמות, כאמור, מוגבלת.
אם חשקה נפשכם בתמרים – כתבו לנו.
_____________________________________________
לירושלמים בינינו, הזמנה מרות מירושלים:
סרט דוקומנטרי חדש על זהות אתיופית-ישראלית, "ואלה שמותי", יוקרן ב-מוצ"ש 4/12 ב-19:30 בקהילת ידידיה, רח' נחום ליפשיץ 12 בבקעה. בערב התרמה לפרוייקט מילגות מוסיקה ומחול לילדים יוצאי אתיופיה בקונסרבטוריון הסדנה. נדליק נרות חנוכה, נשמע על הקהילה היום משולה מולה, ילדים ינגנו, יהיה קטע אמנותי של השחקנית טטנה קבדה וכיבוד ביתי. כרטיסים ב-50₪ או 100₪ בקונסרבטוריון: 02-5630017, info@hassadna.com או בידידיה: 02-6790540, adyed@013.net.
________________________________________
והזמנה נוספת, מאיל ונתי מ"חווה בכפר", חוות CSA מכפר הנגיד, לסדנת בניה באדמה בסוף השבוע הקרוב. ראו פרטים במסמך המצורף.
_________________________________________
זה הקטן גדול יהיה
ואף על פי שהחורף לא מגיע והיובש המצמית הזה גורם לחרקים ולשאר מזיקים לחגיגות גדולות אצלנו, השדה כל כך יפה והילולת הצמיחה בו מרחיבת לב, שהחלטתי השבוע לשתף אתכם ביופי והחיוניות האלה.
אחד הדברים המאפיינים גן ירק כשלנו הוא הצבעוניות של השדה. במקום ירוק בגוון אחד הממלא את העין מאופק לאופק, אצלנו שה דומה יותר לכתונת פסים: גוונים שונים של ירוק: כהה, בהיר, סגלגל, אפרפר, צהבהב. צורות שונות של צמיחה: זקוף, משתרע, עגלגל, מנוצה, מעובה או דקיק, שלבים שונים של גדילה: נבטים ראשונים זעירים, שתילים בראשית הדרך, צמחים בוגרים העומדים בהבשלה לפני קטיף או כבר בשלב שלאחר מכן, קמלים בטפטפות סגורות מסיימים את דרכם.
הנה לפניכם כמה מבטים פנורמיים של השדה המפוספס שלנו:
רוב רובם של הגידולים כעת הם כבר גידולי חורף (ולא קל להם בקיץ האינסופי הזה), אבל יש עוד כמה פנסיונרים קייציים שעוד נותרו, כמו החצילים, הבטטות, השעועיות הארוכות והלוביות ועגבניות הצ'רי, הנה כאן מבט אחרון לעבר עוד כמה עיגולים אדומים, ירוקים ואפילו פרחים על השיחים שכבר מתייבשים והופכים חומים:
בגן ירק בו מנסים לספק מזון עונתי משתדלים שתהיה רציפות בקטיף, ושערוגת גזר אחת תסתיים ממש כשהבאה בתור עומדת להבשיל, ולכן אנחנו שותלים וזורעים את אותם הגידולים שוב ושוב לאורך העונה במרווחים קבועים. בשדה זה יוצר מציאות בה מתקיימים אותם הגידולים זה לצד זה בשלבים שונים, מנביטה ועד לבגרות. הנה לפניכם כמה דוגמאות מגידולי העונה הזו:
הנה מציצים להם נבטים רכים של גזר, וכמה ערוגות מהם כבר מציצים הגזרים הגדולים והמעובים מן הקרקע:
וכאן צומח סלק אדום צעיר בעליו המבריקים ובערוגה בחלקה ממול כבר מבצבצים הסלקים הבוגרים מתוך האדמה:
כמו אצבעות רגליים המבצבצות מתוך סנדלים שהרגליים גדלו מהם, גם אצל השורשים השונים זה סימן בדוק: כשהם מציצים מן האדמה כנראה שכבר אין להם שם מקום והם מוכנים לקטיף, ומגדיל לעשות בנידון הדייקון, הנה הוא כבר כמעט בחוץ:
הכרוב הוא גידול מדהים, הגדל בעלים פתוחים עד שבוקר בהיר אחד הוא מתחיל להתקמר כלפי פנים ולגדל עלים הנסגרים זה על זה עד שנוצר כדור מוצק ופחוס. כאן בשני שלבים שונים, אחד בתחילת ההתכנסות ושניים אחרים, ירוק וסגול, כבר בצורתם הכדורית:
אחיהם הברוקולי והכרובית מתחילים את דרכה כשתילים צעירים, ולאחר כחודשיים-שלושה, כנגד כל החום הגדול והצרות שהוא גורם להם, הם מגיעים לבגרות ומחייכים לשלום מתוך עלים גדולים ומרשימים:
וכמובן שגם הרביעי בחבורה – הקולרבי – מבקר בשדה בקביעות כל עונת החורף:
עוד חברים מקטן לגדול – האפונה המתחילה דרכה נמוך ואט-אט מטפסת על רשתות ההדליה הכתומות:
מאז ינקותו, צובר השומר עוד ועוד עלים דקיקים והופך ליצור מכוסה עלווה נוצתית משהו, הוא יתעבה בגבעולו ויפיץ ריחות משכרים, עד שיהיה מוכן לקטיף:
שתילי הבצל הירוק מגיעים מקובצים לצרור, כך אנחנו גם שותלים אותם באדמה, ואחרי כחודשיים הם יוצרים שורות צפופות של גבעולים מזדקרים כאילו סירקו אותם הבוקר בשביל מדויק באמצע:
אחותו הכרישה מחכה כבר חמישה חודשים בקרקע. לא פלא שהיא הרבה יותר פרועה ומדובללת:
החסה מתחילה כערוגה של ילדי-גן חמודים ורכים, ותוך כמה שבועות צומחת, מתרחבת ועולה ויוצרת ערוגות צפופות של עלים ירוקים בהירים ועסיסיים המחכים לתורם להיקטף:
ואי אפשר לעבור כיום בשדה בלי להביט מקרוב בהדר והיופי של החרדל הירוק המסולסל, עומד זקוף וזוהר בשמש הקופחת של נובמבר 2010:
אז ממנו ומכל שאר החבורה (גם אלו שלא הספקתי לצלם) שלוחה לכולנו ברכת שבוע טוב ותקוות נמשכות לגשם ולחורף. גשם, גשם, בוא!!!
אלון, מליסה, בת-עמי וצוות ח'ביזה
______________________________________
מה השבוע בסל המשווע לחורף?
יום שני: צנונית, שמיר, תרד, רוקט, חסה ערבית, גזר, עגבניות, מלפפונים, לפת, בטטה, פטרוזיליה, קולרבי
ובסל הגדול תוספת של: שומר, בצל ירוק, לוביה
יום רביעי: חסה ערבית, כוסברה או פטרוזיליה, מלפפונים, שמיר או נענע, עגבניות, גזר, צנון או צנונית או לפת, דייקון, מנגולד או תרד, בטטה, חרדל ירוק, קולרבי או שומר.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק או סלק אדום, כרוב לבן, אפונה או לוביה או תאילנדית
___________________________________
רותי מתל-אביב, שמתמודדת בגבורה עם הלפת ומנסה שוב ושוב למצוא שימושים מוצלחים לירק הזה, שלחה לי מתכון לתבשיל לפת ונקניקיות, וכך היא כותבת: מצאתי פתרון ללפת! אמנם המתכון הבא מכיל בשר – בצורת נקניקיות מרגוזה, שזהו צעד קיצוני. אבל טעים.
מרכיבים:
חצי קילו נקניקיות מרגוזה, פרוסות לחתיכות 2-3 ס"מ
בצל גדול קצוץ
7 או יותר שיני שום קצוצות (בקיצור הרבה)
5 עגבניות קצוצות או קופסת עגבניות מרוסקים
חצי חבילת kale או תרד, חתוך לרצועות
8 לפתות, מקולפות וחתוכות לקוביות גדולות
1 תפו"א חתוך לקוביות
2 גזרים גדולים מקולפים וחתוכים לטבעות
שמן זית, פלפל שחור גרוס, טימין, בזיליקום, כוס מים.
אופן ההכנה:
– מחממים את שמן הזית, מוסיפים את הבצל, גזר ושום, ופלפל שחור, משחימים.
– מוסיפים את חתיכות המרגוזה והלפת, הטימין והבזיליקום, ומטגנים עוד 10 דקות.
– מוסיפים את כל השאר, מכסים את הסיר ומבשלים 20-30 דקות, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד שהירקות מתרככים.
– מגישים עם אורז או אטריות.
ולכבוד השומר שעושה את הופעת הבכורה שלו השבוע, כמה הצעות:
