תזכורת: מי שמעוניין להזמין לחם כוסמין נבוט מהאפיה הדו-שבועית של יפתח, נא להעביר אלי את ההזמנה עד יום שישי הקרוב, 18 ביוני.
___________________________
פרת משה רבנו
למה זה כל כך כל כך נחמד כשפרת משה רבנו על כף היד?
אולי מפני שהיא כל כך עדינה?
אולי מפני שהיא כל כך קטנה?
אני מביט איך היא זזה לאט, לאט,
אצלי, על כף היד.
אולי מפני שהיא כל כך חמודה?
אולי מפני שיש עליה נקודה, ועוד נקודה, ועוד נקודה, ועוד ועוד ועוד ועוד נקודה?
אולי מפני ש…
אני לא יודע מה.
פתאום היא עפה ונעלמה.
(חיה שנהב כתבה מילים, יוני רכטר הלחין לחן מקסים ואריק איינשיין מבצע בדרך כלל)
בשבוע שעבר חגגה שחר שלי יומולדת שלוש. במסגרת ההכנות נתגייסה המשפחה גם להכין פרת משה רבנו (כאביזר להצגה), ובעודנו מדביקים שבע-שמונה נקודות על גב החיפושית שלנו, תהיתי לעצמי איך ייתכן שעד היום לא הוקדש עלון לחיפושית המתוקה והידידותית הזו שמבקרת אותנו בקביעות בשדה בכל אביב, ותורמת ממרצה ומתיאבונה הבריא לבקרת מזיקים אצלנו.
בתזמון מדויק, במהלך הקטיף בשבוע שעבר גם גילינו שכמו שקורה כמעט תמיד מדי אביב, גם השנה נתקפים צמחי המנגולד בהמוני כנימות שחורות ודביקות. כשאנחנו מגלים שיח שבסיסו מושחר מנקודות קטנטנות ורטובות, אנחנו חותכים את השיח כולו מבסיסו ומניחים לו להתחדש, בתקוה שהצמיחה החדשה תהיה נקיה מכנימות. מי שמסייעות לנו מאוד במלאכת הנקיון הן המושיות, או בשמן הידוע יותר – חיפושיות פרות משה רבנו, אשר במהלך השנתיים-שלוש שהיא חיה היא מסוגלת לאכול כ-6000 כנימות! אז ברור שמגיע לה עלון משלה, לא? הנה זה בא השבוע:
משפחת המושיתיים היא משפחה ענפה בסדרת החיפושיות – יש בה כ4500 מינים (זוכרים את המונחים האלה מהשבוע שעבר?), בישראל יש לנו כשבעים מהם. החיפושית המפורסמת מביניהם היא מושית השבע, השייכת למין האדום (Coccinella). היא קרויה כך בגלל מספר הנקודות שיש לה על גבה. בעצם יש לה שמונה נקודות – ארבע על כל כנף, אבל כשכנפיה צמודות זו לזו שתי הנקודות במרכז מתחברות ומתמזגות ונראות כנקודה אחת, ומכאן – שבע (ספרו את הנקודות בשיר הפתיחה). אבל חוץ ממנה יש במשפחת המושיות חיפושיות רבות ומגוונות, בצבעים שונים וניקודים שונים.
ובקשר למראה של מושית השבע יש לעברית אנקדוטה מילולית מעניינת: שמה המדעי של פרת משה רבנו הוא “Coccinella septempunctata” ותרגום לעברית: “קוקסינלה בעלת שבע הנקודות”. Coccineus הוא הצבע ארגמן – צבעה של החיפושית. השם הזה מעלה אולי חיוך נבוך על שפתותיכם, אבל לא מדובר כאן בחרק בעל זהות מינית דו משמעית. קוקסינל הוא שם הבימה שבחרה אמנית צרפתייה טרנסקסואלית. על שם גלימת ארגמן עם נקודות שחורות שלבשה במופעים שלה (ממש כמו חיפושית פרת משה רבנו). >מאז ועד היום מזוהה בישראל המילה קוקסינל ככינוי לטרנסקסואל או לטרנסג’נדר.
לבני שני המינים של מושיות השבע יש דוקא אבחנה מינית ברורה, הזכר והנקבה אמנם דומים מאוד זה לזה, אם כי הזכרים מעט קטנים מהנקבות. הכל מתחיל באביב, אז רוחש האויר ריחות אהבה – הנקבות מפרישות פרומון כדי למשוך את הזכרים (לכל סוג של חיפושית יש פרומון המיוחד לה) וכשאלה מגיעים אליהם מתרחשת ההזדווגות:
המפגש הזה מביא את אמא חיפושית להטיל צרור ביצים צהבהבות (יש המטילות זוג ביצים ויש המטילות 400 אשכולות ביצים!), היא מטילה אותן בחכמה בדרך כלל על צידם התחתון של עלים, במקום שיש בו אוכל זמין, כלומר: כנימות, קרדיות וביצי חרקים נוספים:
אחרי יומיים-חמישה ימים בוקעים מן הביצים הזחלים המפוספסים בשחור וכתום:
הזחלים האלה מתחילים מיד לזלול את הכנימות שסביב, ובמהלך השבועיים-שלושה הבאים הם יאכלו כ-400 כנימות וישילו את עורם מספר פעמים, כדי לאפשר לגופם ההולך וגדל לצמוח. לאחר כשלושה שבועות הם יתמקמו על עלה, ייצמדו אליו, ויתגלמו לגולם:
במצבם הגולמי הם ישארו כשבוע נוסף, ואז תפרוץ מן הגולם חיפושית. החיפושית שתצא תהיה חיוורת מעט, ורדרדה יותר מאשר אדומה, ודהויית נקודות. רק לאחר 24 שעות יתחזק צבעה האדום והנקודות שעל גבה יופיעו בחדות ובהירות, והיא תהפוך לחיפושית הידידותית והאהובה:
התהליך הזה, המכונה בבוטניקה “גלגול מלא” (Endopterygota או Holometabola) מתרחש אצל המושיות מספר פעמים במהלך השנה.
המושיות לא אוהבות חמסינים, ועם בוא החום הגדול של הקיץ מתחילה הגירת המושיות, בעיקר על כנפי הרוח (מעופן העצמי די מגושם, למרות שהן מצויידות בכנפיים ומסוגלות לעוף מהר יחסית) לאזורים גבוהים יותר (לסביבות החרמון והרים גבוהים אחרים) שם הן שוהות בקיץ במושבות-ענק,
בחורף המושיות לא פעילות – בטמפרטורות נמוכות מ-12-13 מעלות הן כמעט לא זזות, כך שאת העונה הקרה הן מעבירות בתרדמת חורף מתחת לאבנים, ועם בוא האביב הן חוזרות שוב לאזורים הנמוכים יותר.
לפעמים ממליצים למי שגינתו נגועה בכנימות לקנות מושיות ולפזר אותן סביב, כאמצעי הדברה ביולוגית. זה כמובן חיובי, אך גם בעייתי, בעיקר בקיץ, בדיוק מהסיבה הזו. המושיות לא ישארו במקום בו חם להן מדי, גם אם יש שם אוכל (כנימות) ובמידת הצורך יפרשו כנפיים ויעופפו להן אל הקרירות. ובכל זאת, כדי למשוך מושיות לגינה אפשר לגדל בה צמחים החביבים עליה: סוככים (ממשפחת פרחים דמויי מטרייה) כמו שומר, שמיר, כרוויה (קימל), אנג’ליקה, גזר בר ואכילאה. וכן קוסמוס לבן, גרניום בעל ריח ושן הארי. אם בכל זאת החלטתם לפזר חיפושיות בגינה, קררו אותן במקרר יום קודם, הרטיבו את הצמחים עליהם אתם מפזרים אותן, ושחררו אותן בשעות הערב או מוקדם מאוד בבוקר. וכמובן, שאם פיזרתם מושיות, אל תרססו את הגינה בחומרי הדברה – הם יפגעו גם בחרקים המועילים, וביניהם ידידתנו.
זוכרים את התלונות ששם אפרים סידון בפי פרת משה רבנו בקשר לשמה? הנה תזכורת קטנה:
פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה, פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.
פרת משה רבנו הצטערה נורא, השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה, פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.
פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי, משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד, פשוט לקרוא לה: “בואי”, והיא תבוא מיד.
ובאמת, מאיפה הגיע השם המוזר והדי מגוחך הזה? כמו הרבה דברים מצחיקים וקדושים כאחד, הוא הגיע מיידיש… השם העברי הוא תרגום ישיר משמה היידי הליטאי שהוא: “משה-רבנו’ס-קיעלע” – כלומר – פרונת (פרה קטנה) משה רבנו. (שמה הפי יהודי רוסיה היה: “משה-רבנו’ס-פערדעלע”, כלומר, סוסון משה רבנו).
ואם אנחנו כבר במחוזות היידיש, אז על כל תשובה עונים בשאלה – אז עכשיו ברור למה קוראים כך לחיפושית התמימה בעברית, אבל למה קראו לה יהודי אירופה “משה-רבנו’ס-קיעלע / פערדעלע”???
פה כנראה תרגמה היידיש מהשפות המקומיות סביבה: בגרמנית היא מכונה תרנגולת מרים (marienhuhn), חיפושית מרים (marien-kafer) ותולעת מרים (marienwurmschen). מרים היא מריה או מרי, אמו הבתולה של ישו. בצרפתית שמה הוא חיית האל הטוב” (la bete a bon Dieu), ובספרדית “פרת אלוהים הקטנה” (vaquilla de Dios) או mariquita, שוב, בהשאלה משמה של מריה הקדושה. גם ברוסית היא קרויה “פרת אלוהים הקטנה” (Божья коровка) ובסרבית: חיפושית מרי (bubamara). באנגלית, כידוע שמה הוא חיפושית הגבירה (Ladybeetle), ציפור הגבירה (Ladybird) או חרק הגבירה (Ladybug). ושוב, הגבירה היא כמובן מרי. התרגום וה”גיור” היידישאי של שמות הקדושים הנוצריים היה קישור שמה לשמו של משה רבנו, הקדוש שלנו…
ואכן, לא רק בשמותיה היא נחשבת כחרק אלוהי, ברוב התרבויות היא ידועה כמביאה מזל טוב וכמוגנת על ידי האל. איך זכתה החיפושית הקטנה בכבוד הזה? חלק אחד של התשובה נעוץ כנראה בעובדה שהאיכרים והכפריים הבחינו בעובדה המפתיעה שרוב החיות והציפורים לא פוגעות בחיפושית הקטנטנה (באופן יחסי כמובן, בין אויביה מצויים עופות זוללי חרקים וחרקים טורפים אחרים). הסיבה לכך היא מערכת הרתעה, הטעיה והגנה משולבת מתוחכמת למדי: קודם כל, צבעיה האדומים הבוהקים של המושית והנקודות השחורות על גבה מטרתם להרתיע אויבים פוטנציאליים, שכן בעולם הטבע צבעים כאלה מסמלים לרוב רעל או חומרים מזיקים. נוסף על כך, בעת סכנה, יש לה טכניקת הטעיה מיוחדת – גופה מתקשה והיא אינה זזה ומתחזה למתה, עד שהאיום חולף. ובמקרה הצורך, כשזה לא משכנע מספיק, מסוגלת המושית להתיז מבלוטות באחורי גופה חומר צהוב דוחה למדי בטעמו ובריחו (אם אתם ציפור או חרק טורף כמובן).
ההגנה המיוחדת הזו גרמה לאנשים לחוש כי החיפושית הקטנה מוגנת כנראה על ידי כוחות עליונים. גם תיאבונה הבריא המועיל כל כך להגנת היבולים החקלאיים מפני מתקפות כנימות שעלולות להיות קטלניות, תרמו לתחושה שיש לקטנטונת הזו כוחות-על וקשר ישיר למקורבים לאל. חלק מהאמונות הקשורות בה הן כי אם נחתה על ידך פרת משה רבנו, כל צרה ומצוקה שיש לך יעלמו יחד איתה כשתפרוש כנפיה ותעוף. וכדאי שתביע/י משאלה ותשים/י לב לאיזה כיוון היא התעופפה, כי ממנו יגיע מזלך הטוב. אם את נערה צעירה וחיפושית זחלה על ידך, תוך השנה הקרובה את תינשאי, ואם את והוא הבחנתם יחד באותה החיפושית, מיד תפרח ותלבלב האהבה בין שניכם.
באמת יש בהן משהו. אני זוכרת את ההתרגשות הגדולה שאחזה בי כשזכיתי לראות בפעם הראשונה בשנה הראשונה שלנו בח’ביזה את מעגל ההתפתחות של פרת משה רבנו, מהזדווגות לביצים, גלמים ואז המוני חיפושיות. היו לנו אז כנימות בכרוביות, והמדריך החקלאי שלנו, רפי, המליץ על חומרים שונים שאפשר להיעזר בהם כדי לנקות את התפרחות מן השחורים האלה. בעומס העבודה לא התפניתי לרכוש את החומרים, וכשבחנתי את הכרוביות לאחר כשבוע נדהמתי ושמחתי כל כך לגלות שהן צחורות לגמרי ונקיות מכנימות. המושיות היו בשטח וזללו. אנחנו עדיין רואים חיפושיות רבות בשדה גם בעונה זו, אבל מרגישים בהתמעטותן ההדרגתית לקראת בוא הקיץ. רגע לפני שהן הולכות, בואו נצדיע להן כולנו ונשלח להן ברכות לקיץ קריר בהרים הגבוהים ולשובן הבטוח עם האביב הבא.
שבוע מלא מזל וטוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה (כולל חיפושיות פרות משה רבינו).
_______________________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: מלפפונים, פקוסים, קישואים, תירס, תפו”א, בזיל, עגבניות, פטרוזיליה, כרישה, חסה , גזר, שעועית ירוקה או לוביה.
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, סלק, דלעת אקורן (דלעת ערמונים)
ארגז פירות: קטן: תפוח, שזיף, תות שדה/מלון/דובדבן. גדול: מלון, תפוח, שזיף, תות עץ.
יום רביעי: קישואים, נענע, עגבניות, תירס, סלק, תפו”א, חסה, אבטיח, בזיל, פקוס, שעועית ירוקה/לוביה
ובסל הגדול תוספת של: דלעת איצטרובל (דלעת ערמונים), מנגולד, מלפפונים
ארגז פירות:
____________________________________________
כל מיני מתכונים:
השבוע אנחנו פוצחים בביכורי דלעות האקורן שלנו, הידועות כאן יותר כ”דלעת ערמונים”. לכבודן, הנה מפיליס גלזר היכרות ומתכונים לדוגמא.
ולכבוד הלוביה שהחלה בשבוע שעבר, הנה מתכון של אלי לנדאו לפסטה עם לוביה ירוקה
ולטובת הותיקים: סלט קישואים בטעם כבד
מרקים קייציים מאתר “מבשלים” – סלק, מינסטרונה וקישואים
המפגש הזה מביא את אמא חיפושית להטיל צרור ביצים צהבהבות (יש המטילות זוג ביצים ויש המטילות 400 אשכולות ביצים!), היא מטילה אותן בחכמה בדרך כלל על צידם התחתון של עלים, במקום שיש בו אוכל זמין, כלומר: כנימות, קרדיות וביצי חרקים נוספים:
אחרי יומיים-חמישה ימים בוקעים מן הביצים הזחלים המפוספסים בשחור וכתום:
הזחלים האלה מתחילים מיד לזלול את הכנימות שסביב, ובמהלך השבועיים-שלושה הבאים הם יאכלו כ-400 כנימות וישילו את עורם מספר פעמים, כדי לאפשר לגופם ההולך וגדל לצמוח. לאחר כשלושה שבועות הם יתמקמו על עלה, ייצמדו אליו, ויתגלמו לגולם:
במצבם הגולמי הם ישארו כשבוע נוסף, ואז תפרוץ מן הגולם חיפושית. החיפושית שתצא תהיה חיוורת מעט, ורדרדה יותר מאשר אדומה, ודהויית נקודות. רק לאחר 24 שעות יתחזק צבעה האדום והנקודות שעל גבה יופיעו בחדות ובהירות, והיא תהפוך לחיפושית הידידותית והאהובה:
התהליך הזה, המכונה בבוטניקה “גלגול מלא” (Endopterygota או Holometabola) מתרחש אצל המושיות מספר פעמים במהלך השנה.
המושיות לא אוהבות חמסינים, ועם בוא החום הגדול של הקיץ מתחילה הגירת המושיות, בעיקר על כנפי הרוח (מעופן העצמי די מגושם, למרות שהן מצויידות בכנפיים ומסוגלות לעוף מהר יחסית) לאזורים גבוהים יותר (לסביבות החרמון והרים גבוהים אחרים) שם הן שוהות בקיץ במושבות-ענק,
בחורף המושיות לא פעילות – בטמפרטורות נמוכות מ-12-13 מעלות הן כמעט לא זזות, כך שאת העונה הקרה הן מעבירות בתרדמת חורף מתחת לאבנים, ועם בוא האביב הן חוזרות שוב לאזורים הנמוכים יותר.
לפעמים ממליצים למי שגינתו נגועה בכנימות לקנות מושיות ולפזר אותן סביב, כאמצעי הדברה ביולוגית. זה כמובן חיובי, אך גם בעייתי, בעיקר בקיץ, בדיוק מהסיבה הזו. המושיות לא ישארו במקום בו חם להן מדי, גם אם יש שם אוכל (כנימות) ובמידת הצורך יפרשו כנפיים ויעופפו להן אל הקרירות. ובכל זאת, כדי למשוך מושיות לגינה אפשר לגדל בה צמחים החביבים עליה: סוככים (ממשפחת פרחים דמויי מטרייה) כמו שומר, שמיר, כרוויה (קימל), אנג’ליקה, גזר בר ואכילאה. וכן קוסמוס לבן, גרניום בעל ריח ושן הארי. אם בכל זאת החלטתם לפזר חיפושיות בגינה, קררו אותן במקרר יום קודם, הרטיבו את הצמחים עליהם אתם מפזרים אותן, ושחררו אותן בשעות הערב או מוקדם מאוד בבוקר. וכמובן, שאם פיזרתם מושיות, אל תרססו את הגינה בחומרי הדברה – הם יפגעו גם בחרקים המועילים, וביניהם ידידתנו.
זוכרים את התלונות ששם אפרים סידון בפי פרת משה רבנו בקשר לשמה? הנה תזכורת קטנה:
פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה, פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.
פרת משה רבנו הצטערה נורא, השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה, פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.
פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי, משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד, פשוט לקרוא לה: “בואי”, והיא תבוא מיד.
ובאמת, מאיפה הגיע השם המוזר והדי מגוחך הזה? כמו הרבה דברים מצחיקים וקדושים כאחד, הוא הגיע מיידיש… השם העברי הוא תרגום ישיר משמה היידי הליטאי שהוא: “משה-רבנו’ס-קיעלע” – כלומר – פרונת (פרה קטנה) משה רבנו. (שמה הפי יהודי רוסיה היה: “משה-רבנו’ס-פערדעלע”, כלומר, סוסון משה רבנו).
ואם אנחנו כבר במחוזות היידיש, אז על כל תשובה עונים בשאלה – אז עכשיו ברור למה קוראים כך לחיפושית התמימה בעברית, אבל למה קראו לה יהודי אירופה “משה-רבנו’ס-קיעלע / פערדעלע”???
פה כנראה תרגמה היידיש מהשפות המקומיות סביבה: בגרמנית היא מכונה תרנגולת מרים (marienhuhn), חיפושית מרים (marien-kafer) ותולעת מרים (marienwurmschen). מרים היא מריה או מרי, אמו הבתולה של ישו. בצרפתית שמה הוא חיית האל הטוב” (la bete a bon Dieu), ובספרדית “פרת אלוהים הקטנה” (vaquilla de Dios) או mariquita, שוב, בהשאלה משמה של מריה הקדושה. גם ברוסית היא קרויה “פרת אלוהים הקטנה” (Божья коровка) ובסרבית: חיפושית מרי (bubamara). באנגלית, כידוע שמה הוא חיפושית הגבירה (Ladybeetle), ציפור הגבירה (Ladybird) או חרק הגבירה (Ladybug). ושוב, הגבירה היא כמובן מרי. התרגום וה”גיור” היידישאי של שמות הקדושים הנוצריים היה קישור שמה לשמו של משה רבנו, הקדוש שלנו…
ואכן, לא רק בשמותיה היא נחשבת כחרק אלוהי, ברוב התרבויות היא ידועה כמביאה מזל טוב וכמוגנת על ידי האל. איך זכתה החיפושית הקטנה בכבוד הזה? חלק אחד של התשובה נעוץ כנראה בעובדה שהאיכרים והכפריים הבחינו בעובדה המפתיעה שרוב החיות והציפורים לא פוגעות בחיפושית הקטנטנה (באופן יחסי כמובן, בין אויביה מצויים עופות זוללי חרקים וחרקים טורפים אחרים). הסיבה לכך היא מערכת הרתעה, הטעיה והגנה משולבת מתוחכמת למדי: קודם כל, צבעיה האדומים הבוהקים של המושית והנקודות השחורות על גבה מטרתם להרתיע אויבים פוטנציאליים, שכן בעולם הטבע צבעים כאלה מסמלים לרוב רעל או חומרים מזיקים. נוסף על כך, בעת סכנה, יש לה טכניקת הטעיה מיוחדת – גופה מתקשה והיא אינה זזה ומתחזה למתה, עד שהאיום חולף. ובמקרה הצורך, כשזה לא משכנע מספיק, מסוגלת המושית להתיז מבלוטות באחורי גופה חומר צהוב דוחה למדי בטעמו ובריחו (אם אתם ציפור או חרק טורף כמובן).
ההגנה המיוחדת הזו גרמה לאנשים לחוש כי החיפושית הקטנה מוגנת כנראה על ידי כוחות עליונים. גם תיאבונה הבריא המועיל כל כך להגנת היבולים החקלאיים מפני מתקפות כנימות שעלולות להיות קטלניות, תרמו לתחושה שיש לקטנטונת הזו כוחות-על וקשר ישיר למקורבים לאל. חלק מהאמונות הקשורות בה הן כי אם נחתה על ידך פרת משה רבנו, כל צרה ומצוקה שיש לך יעלמו יחד איתה כשתפרוש כנפיה ותעוף. וכדאי שתביע/י משאלה ותשים/י לב לאיזה כיוון היא התעופפה, כי ממנו יגיע מזלך הטוב. אם את נערה צעירה וחיפושית זחלה על ידך, תוך השנה הקרובה את תינשאי, ואם את והוא הבחנתם יחד באותה החיפושית, מיד תפרח ותלבלב האהבה בין שניכם.
באמת יש בהן משהו. אני זוכרת את ההתרגשות הגדולה שאחזה בי כשזכיתי לראות בפעם הראשונה בשנה הראשונה שלנו בח’ביזה את מעגל ההתפתחות של פרת משה רבנו, מהזדווגות לביצים, גלמים ואז המוני חיפושיות. היו לנו אז כנימות בכרוביות, והמדריך החקלאי שלנו, רפי, המליץ על חומרים שונים שאפשר להיעזר בהם כדי לנקות את התפרחות מן השחורים האלה. בעומס העבודה לא התפניתי לרכוש את החומרים, וכשבחנתי את הכרוביות לאחר כשבוע נדהמתי ושמחתי כל כך לגלות שהן צחורות לגמרי ונקיות מכנימות. המושיות היו בשטח וזללו. אנחנו עדיין רואים חיפושיות רבות בשדה גם בעונה זו, אבל מרגישים בהתמעטותן ההדרגתית לקראת בוא הקיץ. רגע לפני שהן הולכות, בואו נצדיע להן כולנו ונשלח להן ברכות לקיץ קריר בהרים הגבוהים ולשובן הבטוח עם האביב הבא.
שבוע מלא מזל וטוב,
אלון, בת-עמי וצוות ח’ביזה (כולל חיפושיות פרות משה רבינו).
_______________________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: מלפפונים, פקוסים, קישואים, תירס, תפו”א, בזיל, עגבניות, פטרוזיליה, כרישה, חסה , גזר, שעועית ירוקה או לוביה.
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, סלק, דלעת אקורן (דלעת ערמונים)
ארגז פירות: קטן: תפוח, שזיף, תות שדה/מלון/דובדבן. גדול: מלון, תפוח, שזיף, תות עץ.
יום רביעי: קישואים, נענע, עגבניות, תירס, סלק, תפו”א, חסה, אבטיח, בזיל, פקוס, שעועית ירוקה/לוביה
ובסל הגדול תוספת של: דלעת איצטרובל (דלעת ערמונים), מנגולד, מלפפונים
ארגז פירות:
____________________________________________
כל מיני מתכונים:
השבוע אנחנו פוצחים בביכורי דלעות האקורן שלנו, הידועות כאן יותר כ”דלעת ערמונים”. לכבודן, הנה מפיליס גלזר היכרות ומתכונים לדוגמא.
ולכבוד הלוביה שהחלה בשבוע שעבר, הנה מתכון של אלי לנדאו לפסטה עם לוביה ירוקה
ולטובת הותיקים: סלט קישואים בטעם כבד
מרקים קייציים מאתר “מבשלים” – סלק, מינסטרונה וקישואים