עלי ח'ביזה #589, 5-7 בספטמבר 2016, ב'-ד' אלול תשע"ו

מזג האויר משתנה, הסתו מגיע. ביום ראשון אפילו היו תקוות לטפטוף קל באיזור החוף, אלינו הוא לא הגיע, אבל יש בהחלט הקלה משמעותית בחום, שמסייעת למלפפונים שלנו להתאושש ולשאר גידולי החורף שכבר שתולים וזרועים למצוא את דרכם בשדה ולהתאקלם בו בקלות.

עם החדשות העונות מתחדש הרבה גם אצלנו באגף המוצרים הנוספים –

zahidiהתמרים של סמר הולכים ואוזלים, הברהי אזל, הדקל נור ממש עוד מעט, ובמטעי הקיבוץ מתחיל עוד מעט הגדיד החדש.

לקראת חילופי העונות אנחנו פוצחים במבצע מעולה על תמר הזהידי האורגני: 15 שקלים לקילו, 70 שקלים לארגז [של 5 קילו]. מהרו והזמינו כי גם הם עומדים להיגמר בקרוב.

_______________________________________________________

 

lev hatevaאסף, מיצרני הקרקרים המצויינים של "לב הטבע", היה אצלנו והביא מלאי ראשון של קרקרים נטולי גלוטן. אמנם הם אינם אורגניים, אך הם מתאימים לרגישים לגלוטן ואפילו לחולי צליאק, ומה שהכי משמח – הם מעולים כמו הקרקרים האחרים של "לב הטבע" ומפתיעים במרקם ובטעם. אני לא הייתי מנחשת שהם נטולי גלוטן. ואכן, ב"לב הטבע" עמלו זמן רב עד שהגיעו לנוסחה הנכונה – יגעו ומצאו!

תוכלו להזמין אותם במערכת ההזמנות שלנו.

__________________________________________

Ein Harodהלל מעין חרוד יגיע אלינו בתחילת עם מלאי מחודש של שקדים אורגניים ממטעי הקיבוץ, זה עתה נקטפו ופוצחו. מנסיון, השקדים האורגניים המצויינים של עין חרוד הופכים ללהיט משנה לשנה, והמלאי אוזל תוך זמן קצר, כך שכדאי לא לפספס את ההזדמנות, ולמהר להזמין.

גם מלאי החומוס האורגני המשובח המגיע מגד"ש עין חרוד יתחדש השבוע. (לחידוש מלאי שמן הזית שלהם ניאלץ לחכות עד אחרי המסיק… בקרוב).

____________________________________________

izapzizaהשבוע אנחנו גם שמחים מאוד מאוד להציג בפניכם יצרן חדש למוצרי חלב עזים טעימים, בריאים וטובים – מחלבת עיזה פזיזה – משק צבן מטל שחר. את השידוך בינינו ערכה פועה, ממשק 42 הזכור למאוד טוב. כאשר נפרדנו מפועה ועודד לפני כמה שבועות ביקשתי ממנה לתת לנו המלצה על משק אחר, והיא קישרה בשמחה ובפירגון בינינו לבין אלון צבן. הנה הסיפור של עיזה פזיזה מפי הגבנים המעולים של משק צבן:

"הדיר הוקם בשנת 2004, ובעקבותיו פתחנו בהמשך את המחלבה.
האהבה שלנו לחקלאות ולגידול עיזים, הובילה אותנו להשתלב בנישה של החקלאות התיירותית.
אנחנו שומרים כל השנים על עדר קטן מאד, 30-60 חולבות, שמספק לנו חלב טרי ואיכותי לייצור הגבינות ושאר מוצרי החלב.
בדיר אנחנו מקפידים על תנאי גידול מכבדים וטבעיים ככל שניתן: ההרבעות הן טבעיות, ללא שימוש בהורמונים, ולאחר ההמלטה הגדיים נשארים עם האמהות ויונקים מהם עד גיל גמילה (כחודשיים).
תזונת העיזים מתאזנת בין חציר ותערובת איכותיים, למרעה של כשעתים-שלוש ביום, בשטחי המרעה הצמודים לדיר.
רוב מלאכת הטיפול בעיזים והכנת הגבינות נעשית ע"י אלון, בסיוע שאר בני המשפחה.

במחלבה אנחנו מייצרים מגוון רחב של מוצרים: חלב לשתייה, יוגורט במגוון טעמים, גבינות טריות, וגבינות בשלות ואפילו ריבת חלב עיזים.
בהכנת כל המוצרים אין שום שימוש בחומרים משמרים, או תוספים לא טבעיים אחרים, וכל המוצרים מיוצרים ממאה אחוז חלב עיזים מהמשק שלנו.
את הידע להכנת הגבינות רכשנו בעזרת טכנולוג מזון, שני קורסים בארץ, ושני ביקורים לימודיים בצרפת, וכמובן בעזרת הנסיון שרכשנו עם השנים.
מעבר למכירת מוצרי המחלבה, אנחנו גם מארחים קבוצות במרכז המבקרים ומציעים קורסים מקצועיים ללימוד הכנת גבינות בבית. אתם מוזמנים לבקר!"

מידע נוסף מפורט ומעניין ניתן למצוא באתר של עיזה פזיזה.

לעיזה פזיזה מבחר רחב ומרשים של מוצרי חלב עיזים משובחים ממש – הציצו במערכת ההזמנות שלנו לפירוט האפשרויות והמחירים.

 ________________________________

פרי עץ הד(ל)עת

בשבוע שעבר הכריז אלון: זהו, נגמרו הדלוריות, דלעת הפרובאנס הסתיימה, ועכשיו אנחנו עם הטריפוליטאית הגדולה, עד החורף… כבר חודשים שהיא מלווה אותנו בארגזים, נאמנה, מתוקה, מזינה. והיא עושה זאת בכל שנה, דווקא בתקופת המעבר הזו בה מצד אחד מתמעטים והולכים ירקות הקיץ, ומצד שני, ירקות החורף עדיין גדלים בשדה ורק עוד מעט יתחילו לטפטף אט אט. ובכל זאת כמעט ולא כתבנו עליה ולא סיפרנו בשבחה. אז היום תנו לי לנסות לתת לכם מבט מחודש על נתח הדלעת הכתום אצלכם בארגז.

IMG_0055

אני לא יודעת למה נדבקנו לתפוח בתור פרי העץ האסור מגן העדן. לדעתי כל העובדות מצביעות על כך שהיתה זו דלעת. קודם כל, שיח הדלעת יכול בקלות להיראות כלקוח מהג'ונגל הגנעדני: גבעול עבה השולח שורשים בכל מקום בו הוא נוגע באדמה, עלים ענקיים המגוננים על הפירות, ופרחים צהובים ענקיים יפיפיים. בין גבעולי הדלעת המשתרגים גם לא נדיר למצוא נחשים (חביבים בדרך כלל). שנית, הדלעת, מפוצצת בפיגמנט הצהוב-כתום לוטאין, נוגד החמצון העיקרי בעין, לא פלא, אם כך שפקחה את עיני אדם וחוה… ולבסוף – מכיוון שהיתה זו דלעת, ענקית וכבירה כדרכן של דלעות, אין פלא שחוה לא הצליחה לגמור אותה בעצמה והזמינה את אדם לארוחה…

גן העדן ממוקם כנראה במקסיקו, משם הגיעה הדלעת. איכרי מרכז אמריקה גידלו דלעות מזה אלפי שנים. אולם הם לא אכלו מן הפרי – דלעות גודלו לשימוש בזרעים, כדי להשתמש בהן ככלי קיבול, כלי נגינה ופולחן, וכדי לקלוע מחצלות מרצועות קליפת דלעת מיובשות. הסיבה להתנזרות מן הפרי לא היתה לקח מסיפור גן העדן אלא העובדה הפשוטה שהוא לא היה טעים ונעים למאכל, שכן הדלעות הראשונות היו סיביות מאוד ומרות למדי.

גם כיום רוב מוחלט של הדלעות הגדלות באמריקה אינו אכיל ואינו משמש למאכל כי אם לפולחן המיוחד של הלואין (ליל כל הקדושים) בו מרוקנים את בשר הדלעת ומגלפים בה פנים או צורות אחרות כדי לשים בתוכה נר ולהופכה למנורה ללילה אחד. מקור המנהג הוא מיתוס אירי על לפת ולא דלעת (כיאה לאירלנד הקרירה) המספר על ג'ק הקמצן, טיפוס מפוקפק ושתיין, שהערים על השטן והוציא ממנו הבטחה שלאחר מותו לא תילקח נשמתו לגיהינום. אלא שהוא לא לקח בחשבון שהשטן אינו פרייאר, וגם בגן עדן לא נמצא לו מקום, וכך נידון ג'ק לחיי נדודים, מצויד בחתיכת גחל בוער להאיר את דרכו, אותו הניח בתוך לפת חלולה. האירים נהגו להכין את המנורה של ג'ק מגילוף פנים מפחידות בלפת, תפוח אדמה או סלק, כדי להבריח את ג'ק המסתובב בלא מנוחה. כשהגיעו המהגרים האירים לצפון אמריקה, הם גילו את הדלעות והפכו אותן למנורות של ג'ק הידועות בכינוי: .Jack O'Lantern.

תוצאת תמונה עבור דלעת

במסורת אמריקאית סתווית אחרת הדלעת דוקא כן מככבת כרכיב מרכזי בסעודה גדולה – פאי דלעת הוא מאכל אמריקאי מסורתי לחג ההודיה הנחגג בסוף נובמבר. היום משתמשים במחית מבשר הפרי ומכינים פאי פירות רגיל, אך הפאי המקורי היה בעצם דלעת שראשה נחתך, תוכה רוקן, והיא מולאה בחלב, דבש ותבלינים ונאפתה ברמץ חם.

סיפור הקסם הדלעתי המוכר ביותר הוא סיפורה של סינדרלה, שדלעת הגינה שלה הופכת לכרכרה קסומה, אך ישנו גם סיפור סיני קסום המספר על רופא זקן שהגיע לעיר ראנאן ובאמתחתו תרופה שיכולה לרפא את כל סוגי המחלות. הוא פתח חנות תרופות ומעל הדלת תלה קליפת דלעת. מדי ערב, אחרי השקיעה, היה הזקן נעלם בפתאומיות מחנות התרופות, מותיר אחריו חנות תרופות ריקה וקליפת דלעת. איש לא ידע לאן הלך. אחרי זמן מה, גילה פקיד אחד את סודו של הזקן: כל יום לאחר השקיעה קופץ הזקן לתוך קליפת הדלעת. הפקיד מתיידד עם הזקן ומוזמן להיכנס אחריו לתוך הדלעת, שם הוא מופתע לגלות עולם מופלא.

אך הדלעת לא שייכת רק למסורות רחוקות ואגדות נוסטלגיות, כמו יצור בן אלמוות היא טורחת לשמור על קסמה וחינה העגלגלים ולהיות מעודכנת גם כיום – אם סינדרלה היא האסוציאציה שלי לדלעת, הבנות שלי כבר מתעניינות דווקא בזלילת עוגיות דלעת ושתיית מיץ דלעת בארוחות קסמים יחד עם הארי פוטר.
ויש להן סיבה טובה: זהו ירק קל מאד לעיכול ובעל ערך קלורי נמוך מאד. מזון טוב לתינוקות, ילדים ומבוגרים.

הסינים מאמינים שהיא מקלה על הסובלים מדיכאון, ועוזרת לעיכול ע"י פעולתה על הטחול והקיבה. במערב סוברים שהזרעים שלה מסייעים בריפוי מחלות וזיהומים בדרכי השתן ומועילים כנגד תולעי מעיים, וברפואה האלטרנטיבית טוענים שהיא יעילה כנגד עצירות, מחלות קור ואפילו מרגיעה תסמיני אלרגיה. בשמן המופק מהזרעים מטפלים בדלקת הערמונית.

כל חלק בדלעת ראוי לאכילה וזה כולל את הגבעולים, העלים והשורשים הרכים שמהם מכינים באיטליה אומלט או מרק. הפרחים המצוינים למילוי, להוספה בסלט או בריזוטו. וכמובן, הבשר שמתאים לכל סוגי הבישול. אפילו הקליפה אכילה. בדרום איטליה בכלל, ובקלבריה בפרט, נהגו לייבש את הקליפות בקיץ, ובחורף היו משרים אותן במים, מצפים בקמח ומטגנים בשמן עמוק. זוכרים שהתחלנו מדלעות שגודלו לשם זרעיהם? גם כיום מגדלים דלעות במיוחד לשם גרעיניהן. אפילו דלעות מרות וסיביות מאוד מפיקות גרעינים טעימים מאוד. הזרעים גם בריאים ביותר. הם עשירים בחומצות שומן בלתי רוויות וגם באבץ. באוסטריה מפיקים את שמן זרעי הדלעות המשובח ביותר כבר כמעט 300 שנה, ולשם כך מגדלים שם זן מיוחד של דלעות בעלות זרעים חסרי קליפה שהופיע משומקום בסביבות 1870, כנראה כתוצאה ממוטציה או מצירוף מקרים גנטי ייחודי.

     

אנחנו מגדלים זנים שונים של דלעות קטנות, אבל הדלעת הטריפוליטאית הגדולה והכבירה שלנו נזרעת במרווחים גדולים מאוד של כשניים-שלושה מטרים (ערוגה כן ערוגה לא, לסירוגין), כדי לאפשר לה די מקום לצמיחה, שכן כל צמח דלעת יכול להגיע לכ9 מטרים אורך. אנחנו זורעים אותה במרץ, לפעמים אפילו בסוף פברואר, וממתינים בסבלנות כארבעה-חמישה חודשים עד שתבשיל ותשנה את צבעה לקרם בהיר. הדלעות (חלקן ענקיות ממש נאספות מן השדה לאחסון בסככת אחסון מלכותית ממש שבנינו עבורן, בה הן נהנות מקרקע מחופה, והצללה ברשתות, כדי שנוכל להניח אותן זו לצד זו ולתת להן מרחב מחיה גם אחרי הקטיף, מה שתורם לאוורור שלהן ולאורך החיים שלהן.

קסמים שונים שאפשר לעשות בדלעת:
בישול            במים לכו על השיטה הזו רק אם אתם מכינים מרק. המים יהיו עשירים בוויטמינים, מינרלים וגם טעמי דלעת. חותכים לקוביות ומבשלים במי מלח רותחים. מתקשים לקלף? אפשר לבשל בקליפה. קל להסיר את הקליפה אחרי הבישול.
אידוי            אם אתם רוצים לרכך את הדלעת עדיף אידוי על בישול. מניחים חתיכות שוות בגודלן בסלסלת אידוי מעל מים רותחים.
אפיה             בתנור כך מרככים את הדלעת בלי להוסיף נוזלים. אם בסוף האפיה תסירו את המכסה, הנוזלים המיותרים יתאדו כליל.
טיגון             דלעת בעלת מרקם קמחי ומוצק מתאימה להכנת צ‘יפס, או לטיגון אחרי קימוח.
בגריל          חותכים לקוביות או פרוסות, מברישים בשמן זית וצולים מכל הצדדים עד להשחמה וריכוך.

אחסון:
דלעת שלמה יכולה להישמר חודשים, במקום קריר (אך לא קר מדי = מתחת ל-8 מעלות). דלעת חתוכה נשמרת במקרר כ- 3 ימים, עטופה היטב. דלעת מבושלת (לא משנה באיזו דרך) יכולה להישמר בהקפאה כ- 3 חודשים, אבל אינה אוהבת אחסון ממושך במקרר.

טעמים שהדלעת אוהבת:
כמעט הכל – חריף, מלוח, מתוק: פלפל שחור, אגוז מוסקט, שילוב של ג‘ינג‘ר, שום וסויה. קארי, עשבי תיבול טריים: רוזמרין, מרווה ועלי דפנה. קינמון, ציפורן, אניס, חלב קוקוס, סילאן.

למי שעוד נשארו דלעות סגורות (דלורית, דלעת אמורו וכו')  -דורה שלחה לי מתכון לדלעת ממולאת בכוסמת, שווה לקרוא – גם בזכות דרך הסיפור הנעימה והמיוחדת של דורה והתמונות המקסימות. בתאבון!

מאחלים לכם ימי סתיו שקטים והתחלפות עונות.
שבוע טוב,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח'ביזה

____________________________________

מה השבוע בסל?

המלפפונים עדיין בחוסר, אבל אנחנו רואים את סוף התקופה הקשה… רציתי להסביר שוב את הסיבה: מחזור אחד של מלפפונים אצלנו מגיע לסיומו, והערוגות הבאות מתמודדות באומץ עם החום הכבד של סוף קיץ, מתחילות להניב אבל יקח להן כמה שבועות עד שהכמויות יגדלו. בינתיים אנחנו מנסים לקנות מלפפונים ממגדלים אורגניים אחרים להשלמה בארגזים, אבל המצב דומה בכל השוק האורגני. לכן השבוע חלקכם תקבלו מלפפונים וחלק פלפל אדום. מקוים שבקרוב יתחילו הצמחים להניב יותר ויפתר המחסור. תודה על ההבנה!

יום שני: כרישה/בצל ירוק, כוסברה, עגבניות, לוביה תאילנדית/לוביה/תירס, עגבניות צ'רי, חצילים, דלעת,
תרד ניוזילנדי/מנגולד/בזיל, מלפפון/פלפל, חסה, בטטה/תפו"א/גזר, נענע – מתנה

ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, במיה, פטרוזיליה

יום רביעי: פטרוזיליה/בזיל, עגבנייה, חסה, נתח דלעת, עגבניות צ'רי/במיה/לוביה תאילנדית/לוביה, תרד ניוזילנדי/מנגולד, חצילים, תפו"א, כרישה/בצל ירוק, פלפל/גזר/מלפפון, בטטה. נענע – מתנה.

ובסל הגדול תוספת של: בצל יבש, כוסברה ותירס.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומאפים, מיץ תפוחים, סיידר וריבות, וגם מוצרי מחלבת עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)