בביצוע יפיפה שרה יהודית רביץ את המילים המקסימות האלה משיר השירים, שקושרות עבורי את הלוביה המלבבת, האחות השלישית מגידולי התרמילים הקייצים, לחג האהבה שיחול השבוע, ט”ו באב, חג שהיו בו, כמובן, הרבה משחקי אהבה בין בחורים לעלמות, אבל קשור גם לחיבורים בין השבטים בתוך ישראל. חיבורים שהיו דווקא בין שונים אלה מאלה ולא בין מי שדומה, לרעהו הדומה לו. קצת כמו החיבור שעשינו בין שלוש התרמילאיות הקייציות בשדה שלנו. את הטרילוגיה שלהן, שהחלה עם הסויה הקטנה והשעירה, ועברה לבמיה, תרמילאית ייחודית שאינה קטניה, מסיימת השבוע הלוביה התאילנדית הארוכה.
אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה, תאילנדית. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא משהו אחר… הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול, האפונה ושאר בני משפחת הקטניות (פרפרניים) שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש.
“אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית?
שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים”
(תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א)
רבי יונה קורא לה שעועית, אבל נראה כי הוא מתכוון דווקא ללוביה (הבלאדית הקצרה) שהיא הגידול המקומי הארצישראלי בזמנו. בתקופת המשנה השעועית (טריה או יבשה) היתה עדיין נפוצה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. באמירה על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל”ממלאת ומשביעה”. הפועל “שעה” בארמית קשור ל”טיח” – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דבריו הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים…
נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: “יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו”. בעיני שהשעשוע והליבוב של השעועית והלוביה קשורים גם ליופי ולשפע הכרוכים בהם – הצמחים שלהם חזקים ויפים, הפרחים שלהם עדינים ומזכירים פרפרים שמעופפים בין העלים (מכאן שם המשפחה (פרפרניים), והתרמילים הירוקים שאנחנו קוטפים מהן – טעימים, משביעים ומשמחי לב.
לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים מרשים. הזנים הירוקים (או הצהובים, הסגולים וכו) נאכלים בשלב הטרי, בתרמילים רכים וארוכים, בזנים היבשים נאכלים הגרעינים היבשים בלבד (שגם להם מגוון צבעים מרשים: אדום, לבן, מנומר, חום, שחור, מנוקד…). אצלנו בשדה אנחנו מארחים באביב את השעועית הירוקה ואחותה הצהובה (השנה הירוקה לא נבטה היטב והסתפקנו בצהובה בשפע), שתיהן גדלות על שיחים, בחלוף האביב ועם בוא חומו של הקיץ מגיעה הלוביה התאילנדית הארוכה, שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה על עמודים. באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה “שעועית באורך מטר” (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע לכחצי מטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס”מ ועוביה כס”מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס או, לחילופין, נחש ארוך ודקיק (הפעילו את הדמיון). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה, המרקם דומה יותר ללוביה: פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.
כדי לגדול יפה היא זקוקה לחום רב, וצומחת במרץ בחודשי הקיץ החמים (לא כמו השעועית הירוקה והצהובה, שמתעלפת כשמתחיל החום הגדול), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה גבוה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קוויה מטפסים השתילים. אנחנו זורעים אותה בצמד ערוגות, משני צידי הפלפלים, כדי להשתמש בעמודיה ולמתוח ביניהם את רשתות הצל עבור הפלפלים. ועל הרשת שמתחנו בין העמודים מטפסים צמחי הלוביה במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים (פרפרנית או לא…) ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות:
לעומת שעועית ירוקה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף. את התרמילים שלה יש לקטוף בזהירות ולא לתלוש בחזקה שתפגע בגבעול, כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה.
ניתן לקטוף אותה, כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס”מ ובעובי של כס”מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת. אנחנו מגדלים זן ירוק, שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…
אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות או בסלט טרי. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא היא השעועית הירוקה של מתכוני המוקפצים למיניהם. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C, ברזל, חומצה פולית וסיבים תזונתיים.
שעועית ולוביה אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה. במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.
שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית,
אלון, בת-עמי, דרור, אורין וכל צוות ח’ביזה
______________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: בצל ירוק/בזיל/תרד ניו זילנדי, חסה, בצל יבש, חצילים מזנים שונים: רגיל/בלאדי/אצבעות, לוביה תאילנדית/במיה, דלעת אמורו קמבוצ’ה יפנית/דלורית/דלעת ספגטי, כוסברה/פטרוזיליה, תירס, עגבנייה, מלפפון, סויה ירוקה (אדממה)/דלעת ערמונים
בארגז הגדול גם: עגבניות צ’רי, פלפל/קישוא/פלפל חריף, נתח דלעת/מלון
בארגזי הפירות: אגס, נקטרינה/תפוח, בננה, ענבים. בארגז הגדול גם אוכמניות.
יום רביעי: חסה, תירס,בצל יבש, דלעת אמורו קמבוצ’ה יפנית/דלורית/דלעת ספגטי, בצל ירוק/תרד ניוזילנדי/בזיל, חצילים מזנים שונים: רגיל/בלאדי/אצבעות, מלפפון, עגבנייה, במיה, כוסברה/פטרוזיליה, נתח דלעת/מלון
בארגז הגדול גם: פלפל/קישוא/פלפל חריף, לוביה תאילנדית/ סויה ירוקה (אדממה)/דלעת ערמונים, עגבניות צ’רי
בארגזי הפירות: אגס, ענבים, תפוח אודם/תאנה, בננה (רק לקטנים). בארגז הגדול גם נקטרינה.