השבוע לא תהיה אפיית כיכרות לחם ביום רביעי. ניתן עדיין להוסיף לארגז ממוצרי המאפיה שאינם דורשים אפיה טריה על הבוקר: גרנולה, קרקרים, עוגיות וכו.
__________________________________________
איזה מן חיה זה שבלול?
נו כבר תצא משם, רק להביט בך,
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
איזה מן חיה זה שבלול?
אל תפחד כל כך, כלום לא יקרה לך.
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
יש הרבה יפה בעולם – ברלה צא, צא.
ושמחה גדולה תהיה אז בגן,
ברלה צא, ברלה צא.
איזה מן חיה זה שבלול?
דווקא מבין אותך, איך לא נמאס לך?
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
יש הרבה יפה בעולם – ברלה צא, צא.
ושמחה גדולה תהיה אז בגן,
ברלה צא, ברלה צא.
אריק אינשטיין ושלום חנוך
מזג האויר הסגרירי והמטפטף, שנדיר שנשאר איתנו גם בעונה הזאת בין פסח לשבועות, מתואם כנראה עם הלובי של השבלולים בקונגרס מזג האויר. כשיגיעו החום והיובש הקייציים (וזה יהיה מהר ממה שנראה עכשיו), הם יאלצו להגן על עצמם ולהכנס לתרדמת קיץ, אז כל הארכת גשמים וקרירות משמחת אותם עד מאוד. השבוע נקדיש כמה מילים לבריה הזאת, שמעורבת שגידולים בח’ביזה באופן אינטנסיבי (מדי, לפעמים) ומלווה אותנו מהשתיל הראשון…
השבלולים (או החלזונות) הם רכיכות, כלומר בעלי חיים ללא חוליות. במקום שיניים של ממש יש להם בראשם משננת, מעין מגרדת משוננת המשמשת לשחיקת מזון וריסוקו. בנוסף מתנוססים על ראשיהם שני זוגות משושים וזוג לחיים. גופם בנוי מרגל אחת המשמשת לתנועה. לרגל יש סוליה שטוחה ושרירית, מצופה באפיתל המפריש ריר דביק, הנקרש במגע עם אוויר וכך מגן עליה בזמן התנועה (אז האם חלזון יכול לזחול על תער מבלי להיחתך? אולי, אבל אל תנסו זאת בבית). בעזרת הרגל השרירית והרירית החילזון נאחז גם במשטחים חלקים, זוחל ואף שוחה. מעל הרגל המופלאה הזאת נמצא שק המכיל את האיברים הפנימיים: איברי הנשימה, העיכול, הרביה ומערכת ההובלה והעצבים. את שק הקרביים עוטף קפל עור עשיר בבלוטות הנקרא גלימה, ממנו מופרש חומר רירי מקריש ההופך בהמשך לקונכייה. הקונכייה, שהיא כמו קליפה או שלד חיצוני ספירלי, עשויה גיר ומצופה בחומר אורגניים קשים. היא מגנה על ידידנו מפני טורפים ומהווה מסתור מפני יובש, מפני שהיא בלתי חדירה כמעט למים. בחלק ממיני החלזונות הקונכייה נתיישרה או בכלל נעלמה, ואז אנחנו מכנים אותם חשופיות… רוב מיני החלזונות חיים בכלל בים. אחרים מעדיפים לגור במים מתוקים או בכלל ביבשה.
החלזונות שאנחנו פוגשים בשדה, הם, כמובן, חלזונות יבשה. כמו רכיכות אחרות, מערכות הגוף הפשוטות של החלזון אינן יכולות לווסת את טמפרטורת הגוף, והוא מושפע מאוד מטמפרטורת הסביבה. טווח הטמפרטורות בו הוא יכול להיות פעיל הוא 7-28 מעלות, ו75-90 אחוזי לחות. במזג אוויר חם יותר או יבש הוא עלול למות, לכן החלזונות הישראלים פעילים בעיקר בתקופת החורף, ובקיץ נכנסים לתרדמה. הם מפרישים חומר רירי דביק (שוב הריר הזה…), שמתקשה, ויוצר חתם (epiphragma), האוטם את פתח הקונכייה מרטיבות (אך מאפשר לאויר להכנס) ומדביק אותו למשטח כלשהוא: אבן, גבעול, גזע עץ. מכך יכול החלזון שלנו לנשום מבלי לאבד נוזלים. מלבד הכניסה לבונקר, מתרחש בשבלול תהליך של קיוט: כל פעילות חילוף החומרים בגופו יורדת למינימום, שרירי הריאה עוצרים את פעולתם, הכליה אוגרת בתוכה את החומרים המופרשים, והגלימה מפרישה חומרים המונעים איבוד מים. עם רדת הגשם נמס הריר המוקשה והחילזון משתחרר מהאחיזה.
כשהחלזון מתעורר אחרי הגשמים, הוא אוכל ואוכל ו… עושה ילדים. החלזונות הם דו-מיניים, כלומר – לכולם אברי מין זכריים ונקביים גם יחד. כששני חלזונות מזדווגים, כל אחד מהם תורם זרע להפרת הביציות של השני. זה קורה בדרך כלל 2-6 פעמים בעונה. לאחר “הריון” של כשבועיים, היא/הוא חופר/ת גומות של בעומק של כ5 ס”מ ושם מוטלות עשרות ביצים, שיבקעו במהלך הקיץ. לגשם יש חשיבות גדולה גם כאן: אם האדמה יבשה, החילזון לא יצליח לחפור בור להטלת הביצים. בעונת החורף. בעוד כשנתיים-שלוש יהיו החלזונות האלה בוגרים כדי להקים משפחה משלהם. הם אוכלים צמחים, וחומר אורגני מכל הסוגים, ולכן בעייתיים ביותר לפעמים בשדה. כשיש לנו מתקפה רצינית של שבלולים, אנחנו אוספים אותם ידנית ומרחיקים אותם מהשדה, לאיזורי הבר הירוקים, שיצאו לחפש מקומות אחרים לנשנש…
אבל אם אתם לא חקלאים, והחלזון לא מאיים על תוצרת השדה שלכם, חלזונות הם בריה מתוקה ומרתקת לגמרי, ומסתבר שבשנת הקורונה הסוגרת והלא נעימה שעברה עלינו, התפתח טרנד חדש של אימוץ שבלולים כחיות מחמד. וגם אנחנו פגשנו דרך אחת הלקוחות הירושלמיות שלנו הזדמנות לסייע באימוץ שכזה – ומעשה שהיה, כך היה. בבוקר יום חורפי אחד בחודש מרץ כתבה לנו לריסה:
הי ח’ביזה,
בארגז האחרון קיבלנו שבלול זעיר וחמוד בחסה שלנו והחלטנו לשמור עליו כחיית מחמד. קראתי שהם חיות חברתיות, אז תהיתי אם תוכלו לשלוח עוד אחד או שניים בארגז הבא שלנו. אני בטוחה שזו בטח הבקשה המוזרה ביותר שקיבלתם אי פעם, ואני מבינה לגמרי אם אין לכם זמן להסתובב ולחפש חלזונות. אבל אם אכן יש לכם זמן, גארי החילזון יהיה מאושר מאוד.
תודה רבה!
כשסיפרתי על האימייל המשעשע לטליה, בתי, היא התנדבה מיד לחפש את החבר האידאלי לגארי, ואני השבתי ללריסה:
שלום לריסה,
אכן, זו הבקשה המוזרה ביותר, וגם החמודה ומחממת הלב ביותר שקיבלתי.
טליה, בתי, התנדבה בשמחה למשימה. היא תחפש עבורך חלזון ותטפל בו/בה (זה מסובך עם חלזונות) עד לארגז הבא שלך, אני מקווה שנוכל לשלוח לגארי איזו חבר/ה בקרוב.
לגארי יש באמת מזל שנחת בחסה שלך …
תודה על מכתבך ובקשתך!
????
בת-עמי
טליה יצאה לדרך לחפש חברים לגארי, ולאחר כמה ימים מצאה שבלול קטנטן וחביב, שהיא גידלה במסירות במשך כמה ימים נוספים, עד לארגז הבא של לריסה, והוא נשלח אחר כבוד לשמש בן לוויה וחבר אמת לגארי. לריסה, האמא המאושרת, כעת לשניים, שלחה לנו תמונה של גארי ואלברט במעונם המשותף:
שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של חיים ושל תקוה, ושנלמד מהשבלולים שלפעמים מצטמצמים, מורידים הילוך ומתכווצים ומאמינים שהגשם בוא יבוא, החיטה תצמח שוב, חתם הקונכיה ימס והחיים יפרצו שוב.
מכולנו בח’ביזה.
________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: פטרוזיליה שורש/כרישה, חסה ירוקה, שום טרי, סלק, מלפפון, עגבניה, תפו”א/גזר, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, כרובית/אפונה/ברוקולי, מנגולד, בצל.
ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, קישוא, קייל.
בארגז הפירות: בננה/לימון, אבוקדו, קלמנטינה, תפוז, תפוח עץ אדום.
יום רביעי: חסה, כרובית/קלרבי/שומר, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, גזר, תפו”א, בצל טרי, מנגולד, מלפפון, עגבניה, סלק, שום טרי, מתנה לכולם: קייל.
ובסל הגדול גם: לבבות חסה, קישוא, פטרוזיליה שורש.
בארגז הפירות: בננה/לימון, אבוקדו/תפוח עץ אדום, קלמנטינה, תפוז, אשכולית אדומה.
איזה מן חיה זה שבלול?
נו כבר תצא משם, רק להביט בך,
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
איזה מן חיה זה שבלול?
אל תפחד כל כך, כלום לא יקרה לך.
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
יש הרבה יפה בעולם – ברלה צא, צא.
ושמחה גדולה תהיה אז בגן,
ברלה צא, ברלה צא.
איזה מן חיה זה שבלול?
דווקא מבין אותך, איך לא נמאס לך?
צא כבר שבלול, צא כבר ונראה מה…
יש הרבה יפה בעולם – ברלה צא, צא.
ושמחה גדולה תהיה אז בגן,
ברלה צא, ברלה צא.
אריק אינשטיין ושלום חנוך
מזג האויר הסגרירי והמטפטף, שנדיר שנשאר איתנו גם בעונה הזאת בין פסח לשבועות, מתואם כנראה עם הלובי של השבלולים בקונגרס מזג האויר. כשיגיעו החום והיובש הקייציים (וזה יהיה מהר ממה שנראה עכשיו), הם יאלצו להגן על עצמם ולהכנס לתרדמת קיץ, אז כל הארכת גשמים וקרירות משמחת אותם עד מאוד. השבוע נקדיש כמה מילים לבריה הזאת, שמעורבת שגידולים בח’ביזה באופן אינטנסיבי (מדי, לפעמים) ומלווה אותנו מהשתיל הראשון…
השבלולים (או החלזונות) הם רכיכות, כלומר בעלי חיים ללא חוליות. במקום שיניים של ממש יש להם בראשם משננת, מעין מגרדת משוננת המשמשת לשחיקת מזון וריסוקו. בנוסף מתנוססים על ראשיהם שני זוגות משושים וזוג לחיים. גופם בנוי מרגל אחת המשמשת לתנועה. לרגל יש סוליה שטוחה ושרירית, מצופה באפיתל המפריש ריר דביק, הנקרש במגע עם אוויר וכך מגן עליה בזמן התנועה (אז האם חלזון יכול לזחול על תער מבלי להיחתך? אולי, אבל אל תנסו זאת בבית). בעזרת הרגל השרירית והרירית החילזון נאחז גם במשטחים חלקים, זוחל ואף שוחה. מעל הרגל המופלאה הזאת נמצא שק המכיל את האיברים הפנימיים: איברי הנשימה, העיכול, הרביה ומערכת ההובלה והעצבים. את שק הקרביים עוטף קפל עור עשיר בבלוטות הנקרא גלימה, ממנו מופרש חומר רירי מקריש ההופך בהמשך לקונכייה. הקונכייה, שהיא כמו קליפה או שלד חיצוני ספירלי, עשויה גיר ומצופה בחומר אורגניים קשים. היא מגנה על ידידנו מפני טורפים ומהווה מסתור מפני יובש, מפני שהיא בלתי חדירה כמעט למים. בחלק ממיני החלזונות הקונכייה נתיישרה או בכלל נעלמה, ואז אנחנו מכנים אותם חשופיות… רוב מיני החלזונות חיים בכלל בים. אחרים מעדיפים לגור במים מתוקים או בכלל ביבשה.
החלזונות שאנחנו פוגשים בשדה, הם, כמובן, חלזונות יבשה. כמו רכיכות אחרות, מערכות הגוף הפשוטות של החלזון אינן יכולות לווסת את טמפרטורת הגוף, והוא מושפע מאוד מטמפרטורת הסביבה. טווח הטמפרטורות בו הוא יכול להיות פעיל הוא 7-28 מעלות, ו75-90 אחוזי לחות. במזג אוויר חם יותר או יבש הוא עלול למות, לכן החלזונות הישראלים פעילים בעיקר בתקופת החורף, ובקיץ נכנסים לתרדמה. הם מפרישים חומר רירי דביק (שוב הריר הזה…), שמתקשה, ויוצר חתם (epiphragma), האוטם את פתח הקונכייה מרטיבות (אך מאפשר לאויר להכנס) ומדביק אותו למשטח כלשהוא: אבן, גבעול, גזע עץ. מכך יכול החלזון שלנו לנשום מבלי לאבד נוזלים. מלבד הכניסה לבונקר, מתרחש בשבלול תהליך של קיוט: כל פעילות חילוף החומרים בגופו יורדת למינימום, שרירי הריאה עוצרים את פעולתם, הכליה אוגרת בתוכה את החומרים המופרשים, והגלימה מפרישה חומרים המונעים איבוד מים. עם רדת הגשם נמס הריר המוקשה והחילזון משתחרר מהאחיזה.
אבל אם אתם לא חקלאים, והחלזון לא מאיים על תוצרת השדה שלכם, חלזונות הם בריה מתוקה ומרתקת לגמרי, ומסתבר שבשנת הקורונה הסוגרת והלא נעימה שעברה עלינו, התפתח טרנד חדש של אימוץ שבלולים כחיות מחמד. וגם אנחנו פגשנו דרך אחת הלקוחות הירושלמיות שלנו הזדמנות לסייע באימוץ שכזה – ומעשה שהיה, כך היה. בבוקר יום חורפי אחד בחודש מרץ כתבה לנו לריסה:
הי ח’ביזה,
בארגז האחרון קיבלנו שבלול זעיר וחמוד בחסה שלנו והחלטנו לשמור עליו כחיית מחמד. קראתי שהם חיות חברתיות, אז תהיתי אם תוכלו לשלוח עוד אחד או שניים בארגז הבא שלנו. אני בטוחה שזו בטח הבקשה המוזרה ביותר שקיבלתם אי פעם, ואני מבינה לגמרי אם אין לכם זמן להסתובב ולחפש חלזונות. אבל אם אכן יש לכם זמן, גארי החילזון יהיה מאושר מאוד.
תודה רבה!
כשסיפרתי על האימייל המשעשע לטליה, בתי, היא התנדבה מיד לחפש את החבר האידאלי לגארי, ואני השבתי ללריסה:
שלום לריסה,
אכן, זו הבקשה המוזרה ביותר, וגם החמודה ומחממת הלב ביותר שקיבלתי.
טליה, בתי, התנדבה בשמחה למשימה. היא תחפש עבורך חלזון ותטפל בו/בה (זה מסובך עם חלזונות) עד לארגז הבא שלך, אני מקווה שנוכל לשלוח לגארי איזו חבר/ה בקרוב.
לגארי יש באמת מזל שנחת בחסה שלך …
תודה על מכתבך ובקשתך!
????
בת-עמי
טליה יצאה לדרך לחפש חברים לגארי, ולאחר כמה ימים מצאה שבלול קטנטן וחביב, שהיא גידלה במסירות במשך כמה ימים נוספים, עד לארגז הבא של לריסה, והוא נשלח אחר כבוד לשמש בן לוויה וחבר אמת לגארי. לריסה, האמא המאושרת, כעת לשניים, שלחה לנו תמונה של גארי ואלברט במעונם המשותף:
שיהיה לכולנו שבוע טוב, שבוע של חיים ושל תקוה, ושנלמד מהשבלולים שלפעמים מצטמצמים, מורידים הילוך ומתכווצים ומאמינים שהגשם בוא יבוא, החיטה תצמח שוב, חתם הקונכיה ימס והחיים יפרצו שוב.
מכולנו בח’ביזה.
________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: פטרוזיליה שורש/כרישה, חסה ירוקה, שום טרי, סלק, מלפפון, עגבניה, תפו”א/גזר, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר, כרובית/אפונה/ברוקולי, מנגולד, בצל.
ובסל הגדול גם: קולרבי/שומר, קישוא, קייל.
בארגז הפירות: בננה/לימון, אבוקדו, קלמנטינה, תפוז, תפוח עץ אדום.
יום רביעי: חסה, כרובית/קלרבי/שומר, כוסברה/פטרוזיליה/שמיר, גזר, תפו”א, בצל טרי, מנגולד, מלפפון, עגבניה, סלק, שום טרי, מתנה לכולם: קייל.
ובסל הגדול גם: לבבות חסה, קישוא, פטרוזיליה שורש.
בארגז הפירות: בננה/לימון, אבוקדו/תפוח עץ אדום, קלמנטינה, תפוז, אשכולית אדומה.