עלי ח’ביזה #569, 11-13 באפריל 2016, ג’-ה’ ניסן תשע”ו

הודעות לקראת חגי האביב, שינוי מועדי משלוח בפסח וביום העצמאות: • בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים. לא יהיו ארגזים ביום שני ה25 באפריל ויום רביעי ה27 באפריל. • בשבוע של יום העצמאות משלוחי יום רביעי יוקדמו ליום שלישי 10 במאי. למי שמקבל פעם בשבועיים – שימו לב שנוצר חד פעמית פער של שלושה שבועות. מי שמעוניין להגדיל ארגז או לעשות הזמנה מיוחדת לקראת החגים, צרו איתנו קשר בהקדם, כדי שנוכל להתארגן. הרשמה לעלון: הדרך הטובה ביותר לקבל הודעות ועדכונים היא דרך העלון שלנו המתפרסם מדי שבוע באתר ומגיע ישירות לתיבות האימייל של רובכם. מי מכם שלא מקבל/ת את העלון לאימייל ורוצה בכך, נא צרו איתנו קשר. אם אתם מעדיפים לקבל את העלון מודפס בארגז, הודיעו לנו ונעשה כך. יום פתוח: כמסורת ח’ביזה אנחנו מזמינים אתכם “לעלות אלינו לרגל” ולחגוג אתנו ביום פתוח בשדה. השנה מתקיימת החגיגה ביום רביעי, י”ט ניסן, 27.4 בין השעות 13:00-18:00. למי שלא מכיר – ביום הפתוח יש לנו הזדמנות להפגש, לסייר בשדה, לנשנש ירקות ולשוחח. לילדים יש סיורים מותאמים לרגליים קטנות וראשים סקרניים, פעילות יצירה ובישול, ומרחב גדול לרוץ ולהשתחרר. ביום זה אנחנו פותחים גם דוכן מכירת ירקות כדי שתוכלו להשלים מה שחסר לכם באותו השבוע. השנה נארח אתכם לחגיגה בשדות שמחוץ למושב. הגעה מעודכנות תוכלו למצוא באתר בלשונית “צרו קשר”. נא בדקו אותן לפני שאתם יוצאים אלינו. נשמח לראות את כולכם! _____________________________ שמחים מאוד לספר לכם על גן ירק חדש שמתחיל לחב”ק (חקלאות בשיתוף הקהילה) – אנחנו מלווים את צביקה ואביאל מניר עקיבא כבר תקופה. הם חלמו והעזו והזיעו קשה בחריצות ועקשנות בהקמת חלקת השדה שלהם, ועכשיו מתחילים להגשים את החלום ולקטוף מפירות התינוק שלהם ששמו “ושמת בטנא”. הם מגיעים במשלוח לישובי לנגב הצפוני (איזור שדרות-נתיבות-בית קמה) ועד באר שבע. אם יש לכם אנשים אהובים בדרום, שלחו אותם אליהם: אביאל: 054-3299940 או צביקה 054-2122646. __________________________________ אביב רטוב
צלם: דוד דקל — סימני גשם

סימני גשם- צילום יפיפה של דוד דקל

הימים האחרונים משמחים את לבבנו במחול של ממטרים שוטפים. בדרום מתחוללת סופה של ממש, נחל צין עלה על גדותיו והציף את הכביש, מפלי הנחלים המדבריים, היבשים בדרך כלל, שוצפים בשטפונות מרהיבים, ובאיזור הערבה יש ברקים ורעמים. גם אצלנו בכפר בן נון גשמים קצרים ומשמחים ירדו ועוד צפויים לרדת על הירקות המחייכים בשדה שלנו. לפעמים שואלים אותי האם הגשמים המפתיעים והמאוחרים האלו מזיקים לירקות שלנו או פוגעים בהם באיזושהי צורה. התשובה היא שלא, להיפך, הם מרעננים אותם ומעניקים להם עוד משב לחות לפני בוא החום הגדול איתו גם הם, כמונו, ניאלץ להתמודד בעוד כמה שבועות ועד הסתו. ולכבוד הגשם המאוחר הזה והעננות שהביא עמו אנחנו מקדישים את העלון הזה לכמה מילים על ממטרים ואיחורים. הגשם האחרון שיורד באביב נקרא “מלקוש”. בדרך כלל הוא מגיע באפריל או מאי, המקבילים לחודש העברי ניסן, והוא מבשר את סוף עונת הגשמים ובוא הקיץ. תופעת המלקוש ייחודית לאקלים הים תיכוני, שבו יבש במשך עונת הקיץ. באזורי אקלים ממוזג לא פוסקים הגשמים לפרק זמן ממושך בשנה ולכן אין משמעות מיוחדת לגשמים האחרונים באביב. המלקוש הוא שם מעניין, כי הוא ניתן לגשם האחרון רק בדיעבד, משום שכמובן אי אפשר לדעת שהוא האחרון עד שיעבור זמן מה ויגיע הקיץ, ואז, רק לאחור, נוכל להיזכר בגשם האביבי ההוא ולתת לו את שמו המכובד. מאיפה הגיעה המילה המיוחדת הזו? המילה “מלקוש” מוזכרת כבר במקרא בספר דברים, כאחת הברכות שמבטיח האל לבני ישראל אם יקיימו את מצוותיו: “וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.” (דברים יא יד-יז). לא מפתיע שדוקא בארצנו השחונה ובשפה העברית שלה יוחדו מילים לסוגים שונים של גשם: היורה – הגשם הראשון, והמלקוש – הגשם האחרון. לפעמים דווקא עושר במציאות מייצר דקויות של מילים, כמו ריבוי שמות השלג בשפת האסקימואים, כאן אלו כנראה הכמיהה, הצורך ודווקא החסר והדוחק שיצרו מילים מסויימות לגשמים חשובים מאוד בעונה: הראשונים והאחרונים בה. השם שניתן לגשם האחרון, מלקוש, זכה למספר פירושים ודרשות, שבעיני הם משלימים זה את זה וכל אחד מהם אומר משהו על פן אחר בו: – ההסבר הראשון מתייחס לשורש (הארמי) ממנו לקוחה כנראה המילה – “לקש” שמשמעותו: מאוחר, כמו למשל: כבשים שנולדו מאוחר – לקישא, עשב הגדל מאוחר – לֶקֶש, זן מאוחר, יבול מאחר – לקיש. וגם מלקוש = גשם מאוחר, גשם של סוף העונה. שלושה הסברים אחרים, שניתנים בדיון על המלקוש בגמרא במסכת תענית (ו עא)  מתייחסים למלקוש כחיבור של שתי מילים, ומנסים לתת לו משמעויות נוספות: – “דבר שמל קשיותיהן של ישראל” – ‘מל’ מלשון למולל, לרכך, לפרק, ‘קש’ מלשון קושי, קשיות הלב. “כשאינו יורד חוזרין ישראל בתשובה, ומתענין ועושין צדקות” (רש”י שם). המלקוש אינו בונוס וצ’ופר נחמד אלא הכרחי (עוד רגע תבינו למה) ולכן כשאינו מגיע הוא מביא את החקלאים להתפלל לבואו ולפתוח את ליבם. למה הוא הכרחי? כי הוא – “דבר שממלא תבואה בקשיה”  – הגשם הזה “נותן את הפיניש” לצימוח השיבולת, לאחר שנבטה, צמחה והופרתה בעונת הגשמים החורפית, באים גשמי האביב וגורמים לה להתנפח ולהתמלא רגע לפני שהיא מתייבשת ומצהיבה. ויעידו חקלאים המגדלים חיטה כמה חשובים אכן הגשמים של סוף העונה כדי להבטיח שיבולים מלאות וכבדות. הפירוש השלישי מתאר את  המטר הזה בלי מבט מוסרי או הסבר בוטני מלומד, אלא בפשטות, כמי שעומד ומתבונן עליו מן הצד: – “דבר שיורד על המלילות והקשין“. בתחילת עונת הגשמים, לאחר יובש הקיץ והסתו, יורד היורה על אדמה חשופה יבשה וקשה, ועל תלמים מבוקעים המשתוקקים למים. בסופה ממטיר המלקוש על השדה המלא בים השבלים, שוב זה אינו שדה ריק של תחילת החורף, אלא שדה מלא במלילות (שיבולים עם חיטה טריה הניתנת למאכל) וקש, המאפיינים את תקופת האביב. הפירושים האלה נוגעים בשלוש זויות המשולש הקיומי: אדם-ארץ-מטר. ושוב, רגע לפני שנתייבש ונלהט בחום הקיץ, נותן לנו המלקוש להיזכר  בכל הפנים האלו של המים: בצורך הנפשי שלנו ברטיבות ולחלוחית, בנחיצות הפיזית בהם כמזינים ומרווים אדמה, אדם, בעלי חיים וצמחים, אבל גם כעומדים בפני עצמם, או נכון יותר: זולגים, מטפטפים, זורמים, יורדים, נשפכים בלי התפלספות בגלל מה ולשם מה, סתם כי יורד גשם. יש לפעמים תחושה שהמלקוש קצת מבאס את האביביות שצוחקת אלינו בחמימות ואור. לעומת הגשם הראשון, שלאחר חום הקיץ בדרך כלל אנחנו כבר בציפייה דרוכה לקראת רעננותו, השדות צמאים אליו, התהום הריקה מחכה להתמלא במימיו, המלקוש בא באיחור לאחר כל הגשמים, כשאנו כבר עייפים מרוב גשמים, ומצפים לאביב שיגיע. כמאחרת כרונית ידועה, המלקוש הוא נציגי המובהק באגודת הממטרים, ואני שמחה אליו ונהנית ממנו מאוד, מקבלת את פניו בשמחה ובכלל לא מתבעסת מכך שהמגלשות בגן השעשועים שוב רטובות והאור בשמיים מעומעם. כמו מתנת יום הולדת שמגיעה באיחור ומשמחת את הלב. כיפאק הי למאחרים! השדה שלנו מקבל את פני המלקוש באביביות מושלמת: אחרוני הכרובים, הכרוביות, שורשי הסלרי והפטרוזיליה, הקולרבי והפול כבר כמעט נפרדים מאיתנו. ארטישוקים, קישואים וצנוניות, שום טרי ובצל לח כבר מבקרים אצלכם בארגזים, השדה שתול כבר בכמעט כל גידולי הקיץ: עגבניות, מלפפונים, פקוס, פלפלים וחצילים, שעועית ירוקה, דלעות, מלונים ואבטיחים. כולם גדלים יפה. השבוע אנחנו רוצים לשלוח ברכות לעובדים התאילנדים שלנו שחוגגים ביום רביעי את ראש השנה התאילנדי שחל באביב – מאחלים לכם שנה טובה וברוכה, מלאת הפתעות טובות ושמחה. מקוים שההתחדשות והשינוי האביביים משמחים את לבבכם וחיככם, מאחלים לכם רק הנאה ושמחה ממלקושים ואיחורים כאלה ואחרים, אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות ח’ביזה שנושם לרווחה בכל יום בו מבושש השרב והחום להגיע. ___________________________________ מה השבוע בסל הרטוב? יום שני: חסה ירוקה/מסולסלת, פטרוזיליה/כוסברה, עגבניות, מנגולד/קייל, מלפפון, כרישה/בצל טרי, גזר, סלק אדום, קישואים, בארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה שורש וכרוב/כרובית. ובסל הגדול תוספת של: שום טרי, קלרבי, שומר/לפת, פול/ארטישוק, תפו”א יום רביעי: קישואים, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה, קייל/מנגולד, עגבנייה, חסה מסולסלת/ירוקה, גזר, סלק, כרישה/בצל טרי, קולרבי/לפת, עליי בייבי. ובסל הגדול תוספת של: שום טרי, שומר/פול, ארטישוק/תפו”א. יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
Top