10-12 באוגוסט 2020 – ליבבתיני באחת מעינייך, אחותי

“שנה בגינה” מהדורה שישית לשנת התשפ”א – 2020-2021 – לוח ויומן “שנה בגינה”, אותם יוצרת, כל שנה מחדש, האמנית והלקטית אילנה שטיין, מלווים את הקשר הישיר של זמנים ועונות עם הליקוט והחקלאות המקומיים. הם מהווים מדריך ייחודי ומפורט לגינון ביתי וטבע ארצישראלי, גדושים באיורים יפיפיים, טיפים לגינה הביתית, ומתכונים עונתיים טבעוניים. המהדורה השישית והחדשה – “מקומיות” – מוקדשת לצמחייה המקומית המופלאה שלנו. עכשיו הזמן להכיר מקרוב את הצמחים המקוריים של האזור ולהנות מהם: גם זמינים וגם מזינים! מבחר המוצרים כולל לוח שנה לתליה או לשולחן, יומן שבועי ומגנטים של זמני זריעה. הצצה ליופי המופלא של הלוח של אילנה תוכלו למצוא כאן. מחירי המוצרים: לוח שנה (לתליה/שולחני) – 75 שקלים יומן שבועי – 85 שקלים זוג מגנטים: 27 שקלים (המחיר יורד ברכישה של מספר לוחות) מתנה יפיפיה ומיוחדת לחגים למי שממש אוהבים (כולל עצמכם…) – הוסיפו את הלוחות המקסימים האלה להזמנה שלכם דרך מערכת ההזמנות שלנו. __________________________________________ “אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית? שהיא משעשעת את הלב, ומהלכת את בני מעיים” (תלמוד ירושלמי דף א,ב פרק א, הלכה א) בשבועות האחרונים החלה הלוביה התאילנדית שלנו להבשיל בכמויות נאות, והכריזה באופן רשמי שהקיץ בשיאו. אם אתם תוהים למה השעועית הירוקה שאתם מקבלים בארגז מחוספסת, ארוכה ומוזרה, זה משום שהיא לא שעועית אלא… לוביה תאילנדית ארוכה. אנחנו אורזים אותה אצלכם בארגזים בשקית מרשרשת, כמו מתנה, והיא אכן כזאת מתנה שונה, ומיוחדת במינה, חבל לצפות ממנה להיות שעועית ירוקה, כי היא משהו אחר… הלוביה (V. unguiculata ssp. Sesquipedalis) היא קרובת משפחה של השעועית, החומוס, הסויה, הפול, האפונה ושאר בני משפחת הקטניות (פרפרניים) שאנחנו כל כך אוהבים לנשנש. וכמותם, גם לה יש שני מופעים: השלב הירוק, בו היא נאכלת בתרמילים ירוקים ארוכים, והשלב היבש, בו נאכלים הגרעינים היבשים בלבד. השעועית העתיקה שגדלה בארץ ישראל היא דוקא הלוביה. בזמן המשנה השעועית (טריה או יבשה) היתה עדיין נפוצה בעיקר בדרום אמריקה ועוד לא ידועה באיזורנו, ואילו הלוביה, שמקורה כנראה מאפריקה, היתה זו המוכרת כאן. כשרבי יונה אומר על השעועית שהיא משעשעת הוא מתכוון כנראה ל”ממלאת ומשביעה”. הפועל “שעה” בארמית קשור ל”טיח” – כלומר מילוי וכיסוי. החלק השני של דברי רבי יונה הוא צידה האחר והפחות משעשע של השעועית והלוביה (היבשות) – תכונתן לייצר גאזים בבני המעיים… למרות ההסבר הזה והצדדים האחרים של השתיים, נחמד לראות שגם מילולית נשמר קשר אמיץ וחיובי בין השעועית המשעשעת והלוביה המלבבת – הברכה ללוביה בסדר ראש השנה היא: “יהי רצון … שירבו זכויותנו ותלבבנו”. בעיני השעשוע ללב והליבוב של השעועית והלוביה קשורים גם ליופי ולשפע הכרוכים בהם – הצמחים שלהם חזקים ויפים, הפרחים שלהם עדינים ומזכירים פרפרים שמעופפים בין העלים (מכאן שם המשפחה (פרפרניים), והתרמילים הירוקים שאנחנו קוטפים מהן – טעימים, משביעים ומשמחי לב. לשתיהן, לשעועית וגם ללוביה, יש גרסאות ירוקות, וגרסאות יבשות, במגוון זנים מרשים. אצלנו בשדה אנחנו מארחים באביב את השעועית הירוקה ואת אחותה הצהובה, שתיהן גדלות על שיחים, ואת הלוביה התאילנדית הארוכה (הידועה גם כשעועית אפסרגוס או כשעועית באורך מטר – Yard long bean, בעלת הזרעים השחורים), שצומחת בטיפוס ואנחנו מדלים אותה בדרך כלל משני צידי הפלפלים, כדי למתוח על עמודיה את רשתות הצל עבורם. זני השעועית והלוביה המטפסים וזני השיח התפתחו כנראה במקביל ובנפרד, על ידי מגדלים שונים באזורים שונים. הזנים השיחיים שהתפתחו בפרו מכילים גן הגורם להם לצימוח ננסי על ידי הגבלת מספר פרקי הענף, והפיכת הרקמות הצמחיות (ענפים, עלים) לרקמות רבייה (פרחים ותרמילים). ההסבר לכך הוא שבפרו היה גידול התירס מוגבל, ולכן זן מטפס היה מעמיס על האיכרים עול נוסף בשל הצורך לתמוך בצמחים המטפסים (ותאמינו לנו, כמי שמתנסים מדי שנה בנעיצת עמודים ופרישת רשתות להדליה אנחנו מבינים אותם מאוד). לפיכך האיכרים בפרו בחרו כנראה לגדל זרעים של צמחים שגדלו בצורת שיח, ואלו הזנים שהתפתחו שם. במקסיקו, לעומת זאת, בחרו האיכרים לגדל זנים שנטו לטפס, מכיוון שהשעועית הייתה מגודלת בסמוך לתירס, ששימש עמוד הדליה טבעי וחסך עבודה נוספת לאיכר. את זני השעועית המטפסים הנציחה האגדה הידועה על ג’ק ושעועית הפלא, שבה מטפס הנער העני על צמח שעועית ענק שגדל מזרעים קסומים, יוצא למסע של חיפוש זהות וגילוי עצמי, מנצח את “הרעים” ומוצא את אושרו ועושרו. התכונה המטפסת של השעועית הביאה אותה למקום של כבוד בחקלאות האמריקאית הקדומה כאחת מ”שלוש האחיות”. פעמים רבות מוצאים ארכיאולוגים באתרי חקלאות עתיקים במרכז אמריקה ודרום ארה”ב שרידי זרעי שעועית יחד עם שרידי תירס ודלעת. השעועית נזרעה שם יחד עם התירס והדלעת, כאשר צמחי התירס משמשים כעמודי הדליה לשעועית המטפסת, הדלעת מכסה את הקרקע כחיפוי, מונעת עשביה ובריחת לחות, והשעועית “קושרת חנקן” (הסבר בהמשך) ומספקת הזנה לשתי אחיותיה: הסברים איך להכין ערוגה כזאת אצלכם בגינה (ואפילו בגינון במיכלים במרפסת) תוכלו למצוא כאן (באנגלית…) השעועית היא אכן צמח פלא – בהיותה בת למשפחת הקטניות יש לה תכונות רבות המסייעות לטיוב האדמה: בסימביוזה עם בקטריה מסוימת מסוגלים בצמחים ממשפחת הקטניות לקשור חנקן מן האטמוספרה ולאחסנו באדמה בצורה זמינה לגידולים שגדלים אִתה או אחריה. בנוסף, שורשיה הארוכים נאחזים בקרקע ומסייעים למנוע סחף. בשל תכונות אלו היא קלה מאוד לגידול: היא תיאחז גם באדמות קשות ביותר ודלות מאוד. בדרום אמריקה הופכות הסגולות הללו את הצמח המקומי ל”שווה זהב”. שעועית נזרעת בברזיל, בניקרגואה, בגואטמלה, בהונדורס ועוד, בחוות קטנות של איכרים מקומיים, על שיפועי ההרים הסלעיים, כ”גידול כיסוי”. הצמחים נקצרים ומושארים במקומם בעודם ירוקים, ובתוך החומר האורגני שלהם נזרעים הגידולים הבאים (בעיקר תירס). התוצאה היא הכפלה ואף שילוש של כמויות התירס שמניב השדה בדרך כלל, וטיוב האדמה גם לשנים הבאות. אכן שעועית פלאים. וקצת באופן ספציפי על הלוביה הארוכה שלנו: באנגלית יש לה שמות רבים: קוראים לה “שעועית באורך מטר” (Yard long bean), שעועית אספרגוס, שעועית ארוכה, שעועית סינית, שעועית נחש, ואצלנו – שעועית/לוביה תאילנדית. שמותיה השונים מתארים מאפיינים שונים שלה: מקורה בדרום-מזרח אסיה, ולכן היא מכונה סינית או תאילנדית, היא יכולה להגיע לכחצי מטר אורך (אם כי בדרך כלל היא נקטפת בצעירותה, כשאורכה כ-30 ס”מ ועוביה כס”מ), בקוטר ובאורך היא מזכירה אספרגוס או, לחילופין, נחש ארוך ודקיק (הפעילו את הדמיון). טעמה הוא משהו בין שעועית ירוקה ללוביה ירוקה וטריה, המרקם דומה יותר ללוביה: פחות פריך משל שעועית ירוקה ויותר גמיש ומתקפל.

כדי לגדול יפה היא זקוקה לחום רב, וצומחת במרץ בחודשי הקיץ החמים (לא כמו השעועית הירוקה, שמתעלפת כשמתחיל החום הגדול), היא נזרעת באביב המאוחר, ואנחנו מדלים אותה גבוה. ההדליה היא על עמודים, ביניהם נמתחת רשת רחבה שלאורך קוויה מטפסים השתילים. והם עושים זאת במומחיות וביעילות. לאחר כ-3 חדשים מתחילה הפריחה, על כל עמוד פריחה מתפתח זוג פרחים יפיפה, הנראה כשני פרפרים (פרפרנית או לא…) ומהם מבשילות זוג שעועיות, צמודות בקצה כשתי תולעים ירוקות תאומות:

   

לעומת שעועית ירוקה, היא גדלה לאיטה ומניבה תרמילים רק לאחר יותר משלושה חודשים (לעומת חודשיים ופחות בשעועית), אך יש לכך יתרון, כי ניתן להמשיך ולקטוף ממנה תרמילים למשך תקופה ארוכה, עד ירידת הטמפרטורות בחורף. את התרמילים שלה יש לקטוף בזהירות ולא לתלוש בחזקה שתפגע בגבעול, כי עמוד הפריחה ממשיך לפתח פרחים לכל אורכו בהמשך העונה.

ניתן לקטוף אותה, כמו אצלנו, בשלב צעיר, כשהיא באורך 30 ס”מ ובעובי של כס”מ, ולהשתמש בה כמו בלוביה טריה או שעועית ירוקה. אפשר גם להשאיר את התרמילים להתבגר על הצמח לחלוטין, ולהשתמש בזרעים השחורים, האדומים או הלבנים (תלוי בזן הספציפי) כמו שמשתמשים בפולי לוביה יבשה, או כל שעועית יבשה אחרת.

אנחנו מגדלים זן ירוק, שבפנים יש לו זרעים שחורים, אך ברחבי אסיה ישנו מבחר זנים מרהיב בצבעוניותו ועושרו. התרמילים עצמם מופיעים בצבעי ירוק ואדום-סגול לגווניהם, והזרעים שחורים, לבנים, חומים, אדומים…

אפשר להשתמש בשעועית התאילנדית בכל מתכון של שעועית ירוקה או לוביה טריה, גם במרקים ופשטידות או בסלט טרי. בסין מקפיצים אותה קלות בווק – היא היא השעועית הירוקה של מתכוני המוקפצים למיניהם. היא נהדרת עם דגים ואפילו כבושה. היא עשירה מאוד בויטמין A ומכילה גם כמות נאה של ויטמין C, ברזל, חומצה פולית וסיבים תזונתיים.

שעועית ולוביה אפשר כמובן לבשל, לאדות, לצלות בגריל, להחמיץ, להוסיף לפסטה, לאורז, לסלט, ובעצם לכל תבשיל ירקות. היא בהחלט מוסיפה טעם, צבע ותחושה חגיגית לארוחה. במתכונים באתר תמצאו רעיונות פשוטים ומסובכים וכמובן טעימים, אבל גם אם ממש לא בא לכם להבעיר שום אש בקיץ הלוהט הזה, אתם מוזמנים לקחת נחש לוביה ארוך ליד, ופשוט… לנשנש.

העובדים התאילנדים חוגגים השבוע שוב (הפעם את יום ההולדת של המלכה האם) – שיהיה מזל טוב למלכה, וחג שמח טאם, הוט, מונטרי וינאי ונופאדול.

שיהיה שבוע מלא שפע קייצי ותחושת חופש אמיתית, אלון, בת-עמי, דרור, אורין, וכל צוות ח’ביזה ______________________________________ מה השבוע בסל? יום שני: תפו”א, חסה, תירס, לוביה תאילנדית/קישואים/במיה, מלפפון, עגבניה, תרד ניוזילנדי/בזיל, נתח דלעת, פטרוזיליה/כוסברה, חצילים, בצל יבש. בארגז הגדול גם: דלורית, עגבניות צ’רי, מלון/פלפל בארגזי הפירות: שזיף, נקטרינה. בארגז הגדול גם: מנגו, ענבים. בארגז הקטן גם: בננה, אגסים. יום רביעי: חסה/בזיל, תפו”א, בצל יבש, תירס, נתח דלעת, חצילים, לוביה תאילנדית/במיה, מלפפון, עגבניה, פלפל/קישוא, כוסברה/פטרוזיליה בארגז הגדול גם: תרד ניוילנדי, דלורית, עגבניות צ’רי בארגזי הפירות: שזיף, נקטרינה, ענבים. בארגז הגדול גם: מנגו. בארגז הקטן גם: אגסים.