לוח שנה בהריון…
השבוע מתחיל חודש אדר. שמו הושאל כנראה משם החודש הבבלי, שלקוח מהמילה האכדית addaru – “מוצל וחשוך”. בעונה הזאת הלילות אכן ארוכים והיום קצר, ולמרות שאנחנו במגמת שינוי ויש כמה דקות נוספות של אור בכל יום, עדיין החושך ארוך מהאור. גם במהלך שעות היום השמיים לרוב מעוננים וכהים, הימים אפורים וסגריריים והחורף מולך. לאוהבי חורף שכמותי זו חגיגה, וכל ערפל סגריר וגשם משמח לב, אבל לחורף גם צד מבעס ומכפיף קומה, הוא מכביד על העבודה בחוץ (שהיתה מנת חלקם של רוב אנשי הקדם – הלקטים, הציידים, החקלאים והבנאים), הוא מביא איתו צינה וקור ורטיבות שיש להתגונן מפניהם ומגניב ללב חשש שהעולם ישאר דולף, קפוא ואפרורי לנצח.
אולי לכן דווקא בתקופות אלו חוגגים ברחבי העולם בקרנבלים ופסטיבלי מסכות צבעוניים, רעשניים ודי מטורפים. למשל בברזיל, טנריף, לוצרן, ונציה וניו-אורלינס, וכמובן גם אצלנו – בחגיגות הפורים. משהו באפרוריות של מזג האויר שולח את המין האנושי לפעולת נגד של שמחה ועליצות מתפרצת, של צחוק והתפרקות מהאימה שאולי מקננת בפנים. אבל השנה אנחנו נחכה עם פורים חודש נוסף, כי השבוע מתחיל חודש אדר א’, בו מצויין “פורים קטן” שאינו נחגג במסיבות, ורק בעוד חודש וחצי, בי”ד אדר ב’, נעטה את מחלצות התחפושות ונצא לרחובות (זה הזמן לאנחת רווחה לכל מי שלא התארגן על תחפושת, ויאללה – להתחיל לתכנן).
השנה המעוברת היא הפתרון לשמירה על תיאום בין מחזור השמש, הקובע את העונות (הסיבוב שעורך כדור הארץ סביב השמש ואורכו 365 ורבע ימים) ובין מחזור הירח, הקובע את החודשים (12 סיבובים של הירח סביב כדור הארץ – אורך כל סיבוב הוא 29.5, ותריסר סיבובים הם כ354 ימים ושליש). בין שנת שמש לשנת ירח יש פער של כ11 יום, ובלוחות שנה (המוסלמי, למשל) החגים נעים 11 יום בכל שנה, וחלים בעונה אחרת כל כמה שנים.
אגב, שנים מעוברות יש גם בלוחות שנה אחרים: בלוח הרומי הוסיפו חודש פברואר (בן עשרים יום) בכל שנתיים בערך, בלוח היוליאני היו מעברים כל כארבע שנים וקובעים 24 בפברואר בן 48 שעות, ובלוח הגריגוריאני מוסיפים 29 בפברואר בכל ארבע שנים בערך. בלוח השנה האתיופי יש 12 חודשים מלאים ועוד חמישה ימים, ובכל שנה רביעית מוסיפים יום (כך שיש שישה ימים נוספים בשנה).
החגים בלוח השנה העברי, בעיקר שלושת המועדים, פסח, שבועות וסוכות, הם חגים חקלאיים, הקשורים מאוד לעונה חקלאית מסויימת: פסח הוא חג האביב (שלב בהבשלת השיבולים) ובו מתחיל קציר השעורה, ונערך טקס הנפת העומר מן התבואה החדשה, וזאת עונת ההמלטות בעדרי הכבשים, מהם נלקחו טלאים לקרבן הפסח. שבועות הוא חג הקציר – קציר החיטים והחג הפותח את ביכורי תנובת השנה, וסוכות הוא חג האסיף, בו אוספים לגורן את תנובת פירות הקיץ והסתו. בחגים אלו גם עלו לרגל לבית המקדש בירושלים, ובימים בהם התחבורה כללה הרבה רגליים (של אנשים, חמורים וגמלים) זה היה מסע משפחתי-חמולתי שנערך אחת לכמה שנים בדרך כלל והיה כרוך במבצע לוגיסטי לא קטן. אם שלושת הרגלים היו “משייטים” בלוח השנה מעונה לעונה, הם היו חלים לעתים גם בחורף, מה שהיה מקשה מאוד על העליה לרגל, והופך אותה לדרך מלאת לחץ ומכשולים ומרובה איחורים במקום מסע אביבי וחגיגי.
וכך, כדי למנוע את ה”גלישה לאחור” של חג המצות, ולהשאיר את פסח במקומו באביב, החליטו להוסיף לשנה חודש אחד כל שנתיים-שלוש, (בכל מחזור של 19 שנים יש 7 שנים מעוברות). מכיוון ש”צומח ברחמה” של השנה חודש נוסף, מכנים אותה “שנה מעוברת”. החודש שמוכפל הוא חודש אדר, החודש האחרון בלוח השנה המקראי (שמתחיל בחודש ניסן), והחודש האחרון לפני פסח.
ב
עבר, כשלוח השנה לא היה קבוע, ההחלטה על עיבור השנה נתקבלה על ידי מועצת תלמידי חכמים שהוזמנו לדיון סגור. בגמרא במסכת סנהדרין דף י-י”ג מתוארים הדיונים וההתלבטויות שלהם: הם בחנו מהו ההפרש בין שנת החמה וחודשי הלבנה, והאם הוא גדול מדי ויש להוסיף חודש, כדי שפסח יחול באביב. הם גם קיבלו דו”ח על מצב הדרכים לקראת העלייה לרגל לירושלים בפסח והאם יש צורך לתקן דרכים שניזוקו במהלך החורף, וכמו כן בדקו מה מצב הפירות והתבואה, ועוד. כדי שתמונת המצב תהיה ברורה ומדוייקת, היה יתרון לכך שהדיונים נערכו קרוב ככל האפשר לפסח, אבל לא ממש ברגע האחרון, ולכן הם התקיימו במהלך חודש אדר.
בשנה מעוברת חגיגות פורים נדחות לאדר ב’, וחלות, כרגיל, כחודש לפני פסח, כדי ליצור רצף רעיוני וחגיגתי בין פורים לפסח, ואולי גם כדי לאפשר לילדים לזלול בלי מגבלה את משלוחי המנות, העמוסים בחמץ, בלי שההורים יבקשו מהם לשמור קצת להמשך (כי בהמשך אורב לו פסח…), וכדי לחוס על ההורים המגלים בתחילת אדר (א) שעוד לא התחילו לתכנן את התחפושות השנה ולתת להם עוד כמה שבועות של חסד להתארגנות…
וברוח זו, החלטתי השנה להתייחס לחודש ה13, כמו יום ח’ בשבוע, או השנה ה25 ביממה – כחודש שאנסה לזכור בו את הדברים החשובים באמת, והפעם לא לדחוק אותם הצידה מפני היומיום והעומס והמטלות שמוכרחים לעשות, כי הרי עכשיו אלו ימים “ספייר”, חודש שקיבלתי במתנה, 1+1. חגיגות חודש אדר א שלי יחגגו בכך שאפנה יותר זמן לבנות, לאיש שלי, לחברים, למשפחה, לעצמי. זמן לבישולים, למשחק, להתבוננות, לטיול, לנשימה. מעין “שמירת הריון” של השנה ההריונית הזאת, עד שתלד, בעוד חודש, את אדר ב’ ואיתו את קרנבל הפורים ושוב נחזור להסתובב בקרוסלת השנה…
בַּקָשָׁה/ אריאנה הרן-הכהן
“הֱיֶה טוֹב אֵלֵינוּ
וְתֵן לָנוּ הַרְבֵּה זְמָן
זְמָן לִרְאוֹת אֶת כָּל אֶחָד לְחוּד
וְאוּלַי אַף לְאַהֲבוֹ,
זְמָן לְהִַבִּיט בַּתִּקְרָה
וְלַחְשֹב עַל מַה חוֹשְבִים הַמַּלְאָכִים,
זְמָן לִדְבָרִים יָפִים
שֶׁבִּגְלָלָם כְּדָאי לִחְיוֹת,
זְמָן לַהֲבָלִים הַרְבֵּה
שֶמֵהֵם תֵּצֵא חָכְמָה,
זְמָן לְהַבִּיט בָּעֵינִַים
וְלִלְמֹד בְּעַל פֶּה אֶת צִבְעָן
וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמָן
לַחְשֹב עַל כָּל אֵלֶּה יַחַד.”
שיהיה לכולנו חודש טוב, גשמי ברכה, שמש חורפית ונעימה והרבה זמן…
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
___________________________________________
מה השבוע בסל?
השבוע קטפנו את העלים הירוקים רטובים מאוד, ולכן הנחנו להם להתנער מהטיפות ללא ניילון. אצלכם בבית אל תשאירו אותם כך, כי הם יתייבשו. אחסנו אותם בתוך שקית ניילון או קופסת פלסטיק במקרר. עלים גדולים (מנגולד, קייל, תרד), כדאי לעטוף במגבת נייר עבה או מגבת בד ולהכניס עטופים בשקית או קופסת פלסטיק למקרר.
יום שני: ברוקולי/כרובית, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר/נענע, עגבנייה, חסה/עלי בייבי, תרד/קייל/רוקט, מלפפון, גזר, בצל יבש, תפו”א, שומר/סלק/פלפל, בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/שורש.
ובסל הגדול תוספת של: כרישה, מנגולד, פול/אפונה, כרוב
יום רביעי: בצל יבש, מלפפון/פלפל, פטרוזיליה/נענע/כוסברה, תרד/קייל/מנגולד, גזר, עגבניה, חסה, תפו”א, ברקולי/קולרבי, כרובית, בארגזים קטנים בלבד: כרישה.
ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי/רוקט, סלרי עלים/שורש, צנונית, שומר/כרוב.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)
השנה המעוברת היא הפתרון לשמירה על תיאום בין מחזור השמש, הקובע את העונות (הסיבוב שעורך כדור הארץ סביב השמש ואורכו 365 ורבע ימים) ובין מחזור הירח, הקובע את החודשים (12 סיבובים של הירח סביב כדור הארץ – אורך כל סיבוב הוא 29.5, ותריסר סיבובים הם כ354 ימים ושליש). בין שנת שמש לשנת ירח יש פער של כ11 יום, ובלוחות שנה (המוסלמי, למשל) החגים נעים 11 יום בכל שנה, וחלים בעונה אחרת כל כמה שנים.
אגב, שנים מעוברות יש גם בלוחות שנה אחרים: בלוח הרומי הוסיפו חודש פברואר (בן עשרים יום) בכל שנתיים בערך, בלוח היוליאני היו מעברים כל כארבע שנים וקובעים 24 בפברואר בן 48 שעות, ובלוח הגריגוריאני מוסיפים 29 בפברואר בכל ארבע שנים בערך. בלוח השנה האתיופי יש 12 חודשים מלאים ועוד חמישה ימים, ובכל שנה רביעית מוסיפים יום (כך שיש שישה ימים נוספים בשנה).
החגים בלוח השנה העברי, בעיקר שלושת המועדים, פסח, שבועות וסוכות, הם חגים חקלאיים, הקשורים מאוד לעונה חקלאית מסויימת: פסח הוא חג האביב (שלב בהבשלת השיבולים) ובו מתחיל קציר השעורה, ונערך טקס הנפת העומר מן התבואה החדשה, וזאת עונת ההמלטות בעדרי הכבשים, מהם נלקחו טלאים לקרבן הפסח. שבועות הוא חג הקציר – קציר החיטים והחג הפותח את ביכורי תנובת השנה, וסוכות הוא חג האסיף, בו אוספים לגורן את תנובת פירות הקיץ והסתו. בחגים אלו גם עלו לרגל לבית המקדש בירושלים, ובימים בהם התחבורה כללה הרבה רגליים (של אנשים, חמורים וגמלים) זה היה מסע משפחתי-חמולתי שנערך אחת לכמה שנים בדרך כלל והיה כרוך במבצע לוגיסטי לא קטן. אם שלושת הרגלים היו “משייטים” בלוח השנה מעונה לעונה, הם היו חלים לעתים גם בחורף, מה שהיה מקשה מאוד על העליה לרגל, והופך אותה לדרך מלאת לחץ ומכשולים ומרובה איחורים במקום מסע אביבי וחגיגי.
וכך, כדי למנוע את ה”גלישה לאחור” של חג המצות, ולהשאיר את פסח במקומו באביב, החליטו להוסיף לשנה חודש אחד כל שנתיים-שלוש, (בכל מחזור של 19 שנים יש 7 שנים מעוברות). מכיוון ש”צומח ברחמה” של השנה חודש נוסף, מכנים אותה “שנה מעוברת”. החודש שמוכפל הוא חודש אדר, החודש האחרון בלוח השנה המקראי (שמתחיל בחודש ניסן), והחודש האחרון לפני פסח.
בעבר, כשלוח השנה לא היה קבוע, ההחלטה על עיבור השנה נתקבלה על ידי מועצת תלמידי חכמים שהוזמנו לדיון סגור. בגמרא במסכת סנהדרין דף י-י”ג מתוארים הדיונים וההתלבטויות שלהם: הם בחנו מהו ההפרש בין שנת החמה וחודשי הלבנה, והאם הוא גדול מדי ויש להוסיף חודש, כדי שפסח יחול באביב. הם גם קיבלו דו”ח על מצב הדרכים לקראת העלייה לרגל לירושלים בפסח והאם יש צורך לתקן דרכים שניזוקו במהלך החורף, וכמו כן בדקו מה מצב הפירות והתבואה, ועוד. כדי שתמונת המצב תהיה ברורה ומדוייקת, היה יתרון לכך שהדיונים נערכו קרוב ככל האפשר לפסח, אבל לא ממש ברגע האחרון, ולכן הם התקיימו במהלך חודש אדר.
בשנה מעוברת חגיגות פורים נדחות לאדר ב’, וחלות, כרגיל, כחודש לפני פסח, כדי ליצור רצף רעיוני וחגיגתי בין פורים לפסח, ואולי גם כדי לאפשר לילדים לזלול בלי מגבלה את משלוחי המנות, העמוסים בחמץ, בלי שההורים יבקשו מהם לשמור קצת להמשך (כי בהמשך אורב לו פסח…), וכדי לחוס על ההורים המגלים בתחילת אדר (א) שעוד לא התחילו לתכנן את התחפושות השנה ולתת להם עוד כמה שבועות של חסד להתארגנות…
וברוח זו, החלטתי השנה להתייחס לחודש ה13, כמו יום ח’ בשבוע, או השנה ה25 ביממה – כחודש שאנסה לזכור בו את הדברים החשובים באמת, והפעם לא לדחוק אותם הצידה מפני היומיום והעומס והמטלות שמוכרחים לעשות, כי הרי עכשיו אלו ימים “ספייר”, חודש שקיבלתי במתנה, 1+1. חגיגות חודש אדר א שלי יחגגו בכך שאפנה יותר זמן לבנות, לאיש שלי, לחברים, למשפחה, לעצמי. זמן לבישולים, למשחק, להתבוננות, לטיול, לנשימה. מעין “שמירת הריון” של השנה ההריונית הזאת, עד שתלד, בעוד חודש, את אדר ב’ ואיתו את קרנבל הפורים ושוב נחזור להסתובב בקרוסלת השנה…
בַּקָשָׁה/ אריאנה הרן-הכהן
“הֱיֶה טוֹב אֵלֵינוּ
וְתֵן לָנוּ הַרְבֵּה זְמָן
זְמָן לִרְאוֹת אֶת כָּל אֶחָד לְחוּד
וְאוּלַי אַף לְאַהֲבוֹ,
זְמָן לְהִַבִּיט בַּתִּקְרָה
וְלַחְשֹב עַל מַה חוֹשְבִים הַמַּלְאָכִים,
זְמָן לִדְבָרִים יָפִים
שֶׁבִּגְלָלָם כְּדָאי לִחְיוֹת,
זְמָן לַהֲבָלִים הַרְבֵּה
שֶמֵהֵם תֵּצֵא חָכְמָה,
זְמָן לְהַבִּיט בָּעֵינִַים
וְלִלְמֹד בְּעַל פֶּה אֶת צִבְעָן
וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמָן
לַחְשֹב עַל כָּל אֵלֶּה יַחַד.”
שיהיה לכולנו חודש טוב, גשמי ברכה, שמש חורפית ונעימה והרבה זמן…
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה
___________________________________________
מה השבוע בסל?
השבוע קטפנו את העלים הירוקים רטובים מאוד, ולכן הנחנו להם להתנער מהטיפות ללא ניילון. אצלכם בבית אל תשאירו אותם כך, כי הם יתייבשו. אחסנו אותם בתוך שקית ניילון או קופסת פלסטיק במקרר. עלים גדולים (מנגולד, קייל, תרד), כדאי לעטוף במגבת נייר עבה או מגבת בד ולהכניס עטופים בשקית או קופסת פלסטיק למקרר.
יום שני: ברוקולי/כרובית, פטרוזיליה/כוסברה/שמיר/נענע, עגבנייה, חסה/עלי בייבי, תרד/קייל/רוקט, מלפפון, גזר, בצל יבש, תפו”א, שומר/סלק/פלפל, בארגזים קטנים בלבד: סלרי עלים/שורש.
ובסל הגדול תוספת של: כרישה, מנגולד, פול/אפונה, כרוב
יום רביעי: בצל יבש, מלפפון/פלפל, פטרוזיליה/נענע/כוסברה, תרד/קייל/מנגולד, גזר, עגבניה, חסה, תפו”א, ברקולי/קולרבי, כרובית, בארגזים קטנים בלבד: כרישה.
ובסל הגדול תוספת של: עלי בייבי/רוקט, סלרי עלים/שורש, צנונית, שומר/כרוב.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)