מזכירים לכם שאנחנו מרכזים הזמנות ללוח השנה המרהיב של אילנה ודוידי.
“לוח שנה בגינה” וכשמו כן הוא – מלווה ומתאר, במילים ובתמונות את מחזור השנה בגינה הביתית ובטבע סביבנו. הלוח, פרי ידיה המוכשרות של אילנה, גדוש מידע, עצות, הנחיות וטיפים מצויינים לכל גנן, לקט, בשלן ואכלן וכל אחד שרוצה להתחבר למקצב המתחלף של החיים העונות והאקלים בארצנו הקטנטונת. פרטים והצצה ללוח תוכלו למצוא באתר שלהם – שנה בגינה.
בזכות הקשר הותיק בין אילנה ודוידי לח’ביזה הם מציעים את לוח השנה במחיר מוזל של 70 שקלים לאנשי ח’ביזה. מי שמעוניין, נא הודיעו לנו בקרוב באימייל או סמס ואנחנו נרכז את ההזמנות מולם. הלוחות יגיעו אליכם בשבועיים הראשונים של ספטמבר. כמות הלוחות מוגבלת, אז מהרו להזמין כדי שישאר לכם…
______________________________ בעקבות שאלות שלכם לגבי ארגזי הפירות ובמיוחד ארגז הפירות המשפחתי, הגדול ביותר, חשבנו שטוב נראה עיניים… אז הנה לדוגמא ארגז פירות משפחתי של קיץ-
הוא מכיל 4-5 סוגים של פירות קיץ בכמויות מוגדלות. מחיר הארגז המשפחתי הוא 140 שקלים. מחיר ארגז פירות קטן הוא 55 שקלים, וארגז פירות גדול 85 שקלים.
שיהיו ימים מתוקים…
_____________________________
“שיחי רגלת-הפלא לבבי תודה ירחש,
שיח שיח כי יפריח כליל צבעים והוד ירגש.
לפרחי רגלת-הפלא לבבי תודה ילהט,
פרח פרח לו גביע על גבעול ענג ירעד…”. (יוסף פיכמן)
הקיץ הוא עונה לא קלה לעלים הירוקים. כמי שזקוקים למתינות בחום, הם ממש קמלים בשמש המזרח תיכונית הצורבת אותם ומייבשת אותם ועושה בהם שמות. כמו שסיפרנו לכם בשבוע שעבר, אנחנו משתדלים להקל עליהם את הקושי כמיטב יכולתנו, מצלים עליהם ברשתות צל ומשקים אותם לרוויה. אך עדיין לא רבים מהם שורידם את עקת הקיץ בחדווה. שאת הסיבה לכך שבשבועות האחרונים החסה נעדרת מהצלחת, וכמוה גם המנגולד, שעמד בגבורה בחלקו הראשון של הקיץ, ואפילו לתרד הניוזילנדי קשה.
דווקא עשבי הבר, כמו חתולי רחוב שורדניים, יודעים איך להתמודד עם העומס הזה, ובראשם הריג’לה (רגלת הגינה בעברית, פרפחינא בכורדית, purslane באנגלית, verdolaga בספרדית), שאינה נראית כאורחת לא קרואה, אלא כמי שהוזמנה במיוחד ופונקה במטעמים כדי שתישאר עוד ועוד… ככה זה תמיד אצל הפולשת הקטנה. אלא שברוח של קבלה עצמית והרכבת משקפיים ורודים, אנחנו התחכמנו לה, והחלטנו שגם זו לטובה – הרי כך נוכל לשים לכם בסלים מנה יפה של ירק משובח, טעים ועסיסי, וגם בריא מאוד.
היא גדלה בגינות ובשדות מושקים, בבריכות דגים שרוקנו, בצדי דרכים שאדמתם לחה ובסדקי מדרכות, ולמרות שהיא עושה חיים משוגעים בארץ, היא נחשבת כאן, כמו באירופה, “צמח גר”, כלומר, מהגרת. והסיפור שלה מעניין במיוחד, שכן היא הגיעה לאירופה ולמזרח התיכון שנים רבות לפני שקולומבוס גילה את אמריקה, ועשתה זאת, כנראה, בעצמה ובדרך הטבע. במאמר “ממקסיקו לישראל בשחיה” מספר ד”ר אבינעם דנין את הסיפור הבא:
“רגלת הגינה גדלה באמריקה התיכונה בתנאים מיוחדים מאוד. מצאתיה… בסיור מחקר בניקרגואה שבאמריקה התיכונה; ארץ טרופית בעלת טמפרטורה שנתית ממוצעת גבוהה (29 מעלות צלזיוס) וההבדלים בין קיץ לחורף ובין יום ללילה קטנים למדי… לנביטת הצמח דרושים מידות חום גבוהות ואור… תנאים מתאימים לנביטה קיימים בארץ במקומות שבהם הסיר האדם את המתחרים המצלים על אתרי הנביטה… איך עשתה רגלת הגינה את דרכה לארץ איננו יודעים, אך יש השערות. בדקנו את כושר הנביטה של זרעיה לאחר שצפו במי-ים, והתברר שגם לאחר שצפו 6 חודשים במי-ים, נבט אחוז גבוה של הזרעים יום לאחר שהועברו למים מתוקים… באתר ארכיאולוגי מהתקופה הרומית בגרמניה נמצאו זרעי רגלת הגינה, וסביר להניח שאת המסע מאמריקה לאירופה עשה הצמח בדרך טבעית. התפשטותו הרבה התעודדה מריבוי בתי- גידול מופרעים”.
את השחיה הארוכה לארץ השלימה הריג’לה מזמן, ושמה העברי מופיע כבר במשנה. חז”ל אכן היו חכמים כשמם, ונהגו לאכול אותה טריה ומבושלת: “אוכלין ברגילה עד שיכלו סנריות מבקעת בית נטופה”. שמה העברי והערבי, שמשמעותו רגליים, ניתן לה, כנראה, כי היא “זוחלת” על האדמה בעלים ובגבעולים שצורתם מזכירה רגליים, ואני יכולה להוסיף שעבור חקלאית השם הזה קשור גם לריגול: לממזרה הקטנה יש חושים וזריזות, שלא היו מביישים אף בלש, לזיהוי מקור מים זמין והשתלטות מהירה על השטח.
חקלאים וגננים עושים ככל יכולתם לעקרה לפני שתגיע לזרעים, אך זה קשה מאוד ודורש תגובה מיידית: תוך פחות משלושה שבועות מהנביטה השדונת כבר מלאה בזרעים פוריים, שמוכנים להתפזר לכל עבר. גם אם תעקרו אותה ותניחו אותה על הערוגה, ימשיכו זרעיה להבשיל, כך שאם אתם מנסים להילחם בה – הרחיקו אותה לגמרי מהגינה, והכי טוב – היישר לסלט.
ואם הגענו למטבח, אז נכון שבארץ היא ידועה כאוכל של תרנגולות, במיוחד כי בתחילת המאה שעברה, כשגידלו תרנגולות בחצר, היתה הריג’לה ממש הצלה בחודשי הקיץ, הדלים בעשב ירוק. אבל כבר שנים אוכלים אותה ברחבי אירופה וגם כאן, ולא רק תרנגולות. ניסים קריספיל כותב בילקוט הצמחים שלו ששמע מיעקב לישינסקי כי רועי עמק עיון, הסמוך למושבה מטולה, נהגו להכין חביתיות ריג’לה עם סיום חליבת הצאן. את הפיתות היו מורחים בלבנה, מניחים עליהן את החביתיות, מגלגלים, סוגרים בצדדים ומגישים. המעדן כונה “לפפאת אל-ערוסי”, גליל הכלה, משום שהוגש לכלות לארוחת בוקר ביום חתונתן. נהגו גם להכין לבנה עם עלי ריג’לה טריים קצוצים, פלפלים חריפים ירוקים קצוצים, זיתים ירוקים דפוקים ובצל קצוץ.
שרי אנסקי כותבת: “היא נהדרת כסלט פשוט: בתוספת שום כתוש (או בצל), מעט שמן, מלח והרבה מיץ לימון. ביוון מצרפים אותה בחודשי הקיץ לסלט יווני עם פטה, עגבנייה, זיתים שחורים ובצל. לא פחות נפלא להוסיף אותה לסלט ירקות בסגנון פטוש (עם קרעי פיתה יבשה משופשפת בשום), לסלט ניסואז, לסלט חצילים ולטבולה. מומלץ להוסיף הרבה ממנה לגבינה לבנה או ללבנה, עם בצל ירוק קצוץ והרבה שמן, ומתקבל סלט כמו צזיקי. היא משתדכת טוב גם למלפפונים (ירוקים או חמוצים) ולצנוניות. יש שכובשים את העלים במי חומץ. נפלא להכין ממנה מרק טרטור צונן מיוחד במינו בתוספת מלפפונים ושום וטיפטיפה חומץ, ולהשיט במרק הזה קוביות קרח. אפשר לעשות איתה קציצות עם מעט בשר טחון, כמו שהבולגריות מכינות קציצות פראסה. יש הנוהגים לפזר על העלים הקצוצים מלח כדי לספוח אליו את הנוזלים ואחרי חצי שעה סוחטים היטב. כך מפרישים העלים את הג’לטין שבהם ומתקבל מרקם שדומה למלוחייה. מצאתי שנפלא להוסיף את העלים הג’לטיניים האלה למרק עוף צח בסיום הבישול ולסחוט בהגשה תוספת של מיץ לימון. בצפון צרפת תרבתו אותה ומשתמשים בה לא רק בסלטים, אלא אף מאדים את העלים בחמאה כמו תרד”.
זוכרים את התרנגולות? גידול רגלת זכה לעידוד מיוחד, שכן הערך התזונתי הגבוה שלה תרם במיוחד להעשרת הביצים. היום היו שמים את הביצים האלה בתבניות מקושטות ומיוחדות, מוכרים אותם במחיר גבוה ורושמים עליהם: עשירות באומגה 3. כי רגלת הגינה הזו, שצומחת מכל סדק מרצפת, וזוכה ליחס מזלזל כאוכל ממעמד נמוך, ראויה בעצם למקום של כבוד על מדפי חנות הטבע, לצד זרעי הפשתן וכמוסות שמן הדגים המיובאות. הירק הזה מפוצץ בחומצות שומן מסוג אומגה-3. 100 גרם של עלי רגלה טריים מכילים כ-350 מיליגרם ALA, חומצה אלפא לינולנית, זו המצויה גם בזרעי פשתן, גרעיני חמניות ואגוזי מלך. חומצות שומן מסוג אומגה-3 מסייעות לאיזון חומצות שומן מסוג אומגה-6, המצויות בעיקר בשמנים צמחיים. ברגלה יש אומגה-3 ואומגה-6 ביחס של פי 6 עד 22, תכונה חשובה שהופכת אותה ליקירת שוחרי הבריאות. חוץ מזה, רגלת הגינה מהווה מקור טוב לויטמין A, ויטמין C, ויטמין 1-B, ויטמין 2-B, ויטמין 3-B, ויטמין B-6 וחומצה פולית. היא מכילה גם סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אשלגן ונחושת.
שבוע טוב אחרון של חופשת הקיץ, מקוים שהריג’לה תסייע לכם להצטנן במתכונים קרירים,
אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וצוות חֻ’ביזה
_________________________________
מה השבוע בסלנו הקייצי?
יום שני: חצילים, כוסברה/נענע/פטרוזיליה, נתח דלעת, תפו”א, עגבנייה, תירס/פלפל אדום +ירוק, כרישה/בצל יבש, בזיל/רגלת הגינה, עגבניות צ’רי, מלפפון, לוביה תאילנדית.
ובסל הגדול תוספת של: בצל ירוק, דלורית, במיה
יום רביעי: תפו”א, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה/נענע, עגבנייה, עגבניות צ’רי, במיה/לוביה תאילנדית, פופקורן, חצילים, נתח דלעת, תירס, כרישה/בצל ירוק/עירית שום
ובסל הגדול תוספת של: פלפל אדום וירוק, דלורית, בזיל/תרד
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)