עלי ח’ביזה #520, 30 במרץ-1 באפריל 2015, י’-י”ב ניסן תשע”ה – חג אביב שמח!

הודעות לקראת חג האביבשינוי מועדי משלוח בפסח:

בשבוע הבא, בחול המועד פסח אנחנו לא שולחים ארגזים, ומדלגים על יום שני ה6 באפריל ויום רביעי ה8 באפריל.

—-

היום הפתוח שלנו יתקיים ביום רביעי, 8 באפריל, י”ט ניסן. השנה אנחנו נלהבים לארח את טלאור שתדריך סיור ליקוט ואחריו בישולים של מה שנלקט. תהיה פעילות יצירה לילדים, יהיו סיורים בשדה בין הירקות לגדולים ולקטנים, וכמובן, כמיטב המסורת, להקת “הייזל היל” תנגן לנו כמו תמיד מוזיקה שמשמחת את הלב ומקפיצה את הרגליים. בשבוע הבא נשלח פירוט לגבי לוח הזמנים, אבל בינתיים רשמו לפניכם את התאריך – כולכם מוזמנים! __________________________________ בשורת אביב קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי. … עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר – וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה: לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים, אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא! הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה. (חיים נחמן ביאליק) זה כבר זה רשמי – האביב כבר כאן. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל ביום השוויון, בו שווה אורך היום לאורך הלילה, ונגמר ביום ההיפוך, בו היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. זה אומר שאצלנו, בחצי הכדור הצפוני, מתחיל האביב ב21 במרץ ומסתיים ב21 ביוני. האביב ידוע כעונה של התעוררות, התחדשות ואהבה. זו עונת חיזור והזדווגות, ולאוהבים, כידוע, מגיע מזג אויר מצויין. בארץ, למען האמת, האביב אינו עונת ביניים נעימה וחמימה. אלא מה, כשבאו העולים מאירופה, קשה היה להם לוותר על עונת הפריחה וההתחדשות האירופאית הזאת, ומיד שיבצו אותה בלוח השנה הישראלי. אלא שפה האביב הוא תקופה של תהפוכות מזג אויר – ימים נאים, שמתחלפים בגשמים, שאחריהם מגיע שרב ואובך, ואת זה יש לנו כאן למכביר בשבועות האחרונים, כך שבהחלט אפשר לשיר: “בשורת אביב לך הבאתי”. המושג אביב במקרא מתאר שלב מסויים בהתפתחות תבואת הדגן: בתחילת הבשלת השיבולים, לאחר שגבעוליה התקשו. השיבולת הראשונה שמבשילה באיזורינו היא השעורה, וחודש האביב הוא החודש בו היא מגיעה לדרגת ההתפתחות הנקראת “אביב”. אביב השיבולים מתרחש בעונה בה מתמעטים הגשמים, יוצאת השמש והטמפרטורות מתחילות לעלות, וכך קיבלה עונת המעבר בין החורף לקיץ את השם “אביב”. זהו גם החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים: בספר שמות כתוב כי מכת הברד במצרים הכתה את הפשתה והשעורה הבוגרות, אך לא את החטה והכסמת, הצעירות עדיין: “כי השעֹרה אביב והפשתה גבעול… והחטה והכסמת אפילֹת הנה” (שמות ט, לא). האביב הקצר של חודש ניסן הוא אכן זמן נאה לצאת ממצרים לטיול במדבר סיני (ויעידו על כך הישראלים הצובאים על מעבר טאבה), כמו שכותב גם רש”י: “…כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים…” (פירוש רש”י על שמות יג, ד). יש הסוברים שהמילה אביב באה מן המילה “אָב” במשמעות של השיבולת הבכורה והראשונה בתקופת הבשלת הדגנים. סברה אחרת היא כי המקור הוא השורש  אֵב, שמשמעותו צמח צעיר ורענן העומד בשלב הפריחה כמו “איבי הנחל” (שיר השירים ו, יא) ו”עודנו באיבו” (איוב ח, יב). ופריחה היא אכן הצבע המרכזי של עונת האביב, במילותיו היפות של הסופר אליעזר שמאלי: “העובר את ארץ ישראל בתקופת שנה זאת ברגל או אפילו ברכב – עינו תלאה כמראות שפע הפריחה המצוי בכל אשר יפנה. כמרבד צבעוני עצום אחד שטוחה הארץ מצפון עד הנגב ומים עד מזרח, והר וגיא, גבעה ועמק טבולים גודש צבעים מגוונים בכל צבעי הקשת. חג לצמחיית הארץ בתקופת שנה זאת. אביב במלוא משמעות המילה. אך המסתכל בעין פקוחה בים הפריחה שלפניו ירגיש, שבירכתיים, בשולי היריעה המנוקדת, מתגנבת לאיטה הכמישה, ופה ושם מתחילה להתגלות הקרחה. נראה שמתוך כוונה וידיעה, כביכול, רוכז שפע הפריחה בתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנה הנה הגשם חולף הולך לו והחמה יוצאת מנרתיקה. השפעת המזרח גוברת מיום ליום על השפעת המערב. תקופת הגשמים, שנלחמה מלחמה עיקשת יום-יום ולא ויתרה על שררתה – נכנעה סוף-סוף בפני ימות החמה ונסתלקה. באופק עולה ערפל החמסין ומשב הבלו פורץ ועובר את הירדן ומשתער מערבה ובעקבותיו – הכמישה והנבילה”. בתקופה הזו רודי הדבש מתחילים להתכונן לעונה העמוסה של רדיית דבש שהכינו הדבורים מן הצוף שאגרו בחודשי הפריחה מסוף החורף ועד עתה. גם אנחנו מרגישים את התקרבות עונת הדבש – מלאי הדבש שלנו מהעונה שעברה הולך ומצטמצם, ואם הזמנתם קילו דבש לאחרונה שמעתם שנשאר לנו רק מגוון חלקי ביותר. ויחד עם דניאלה ותמיר אנחנו מחכים לעונת הרדיה, ולדבש שהם יפיקו מהכוורות שלהם במגוון הטעמים הנהדר, בעוד כחודש וחצי-חודשיים. גם רועי הצאן חגגו בפסח. באביב נולדו טלאים וגדיים חדשים, ויש בשפע חלב, לבנה, גבינה וחמאה. זו סיבה טובה לערוך חגיגת זבח, להודות לאל על שהחורף עבר בשלום, ולהתפלל שהיציאה למרעה תהיה שלווה ובטוחה, גם לקטנטנים שבעדר. אצל רועי הצאן הבדואים נהוגה עד היום מסורת אביבית של הקדשת ראשית ביכורי החמאה למוצ’עאן, אבי אבות הנוקדים (רועי הצאן) הנודדים. בבוא עונת החליבה אוגרים בנאד עור את החמאה שהופקה מהחלב של שלושת הימים הראשונים. ביום השלישי מכינים ארוחה חגיגית לכבוד מוצ’עאן, ורק אחריה אוכלים מהחמאה החדשה. חג האביב פותח את מצעד החגים החקלאים בארץ ישראל, שכן חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה העברית. זה חג שבו החקלאים מלאי כוחות ורוויי שעות שינה, לאחר עונת החורף האיטית משהו, שאיפשרה להם לשוב ולאגור מרץ (ולשכוח כמה חם היה בקיץ שעבר). לאחר הזריעה בדמעה, השעורה מבשילה, וזה אומר שהגיע הזמן לקצור ברינה. במוצאי החג הראשון של פסח היה נערך טקס מסורתי בו החלה עונת קציר השעורה בטקס סמלי של קציר העומר (אגודת שיבולים) הראשון. תיאור יפה של הטקס הקדום ושל חידושו בתנועה הציונית המתחדשת נמצא במצגת הזו של מכון שיטים. הטקס הזה והתקופה הזו לוו גם בחשש גדול. מזג האויר ההפכפך והציפיה של הבשלת גידולי עונה שלמה שהתנקזה לקציר בתקופה זו גרמו למתח גדול אצל החקלאים. כותב על כך ילקוט שמעוני: “בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת. למה? שבפסח התבואה נדונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה ואם אינה עושה”. אנחנו מצטרפים לתקוות ולתפילות שיהיו החג הזה והעונה הנפתחת בו מבורכים בדבש, בחלב ובתבואת השדה, שיביאו איתם בריאות, שלווה ושמחה, חג שמח! אלון, בת-עמי, דרור, יוחאי וכל צוות ח’ביזה ________________________________________ מה השבוע בסל החגיגי? יום שני: כרישה, פול/אפונת גינה, קייל/מנגולד, עגבנייה, קלרבי/כרוב/כרובית, גזר, מלפפון, פטרוזיליה/כוסברה, חסה, סלק אדום, בארגזים קטנים בלבד: סלרי שורש/סלרי עלים

ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה שורש, אפונה סינית, שום ירוק, ארטישוק/קישואים.

יום רביעי: סלק, כרישה, קייל/מנגולד, עגבנייה, פול, חסה, מלפפון, גזר, סלרי שורש/סלרי עלים, פטרוזיליה/שמיר, ארטישוק/קישואים.

ובסל הגדול תוספת של: שום טרי, כרוב/כרובית/קלרבי, אפונה סינית /אפונה גינה.

יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, חומוס, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן)

Top