חודש אוגוסט כמעט מסתיים, בסוף השבוע נחייב את כרטיסי האשראי שלכם על קניות החודש, ונשתדל לעדכן את התשלום עד תחילת השבוע הבא.
אתם יכולים לראות את הפירוט אם תיכנסו לחשבון שלכם באתר ההזמנות. בדקו בלשונית: “דו”ח הזמנות ותשלומים”, שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו בתחילת השבוע הבא שבתחתית החשבון מופיע סה”כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס, כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם. תודה מראש.
אנחנו מזכירים לכם שהחיוב הוא בשני חלקים: אחד על ירקות, פירות ותמרים שקניתם במהלך החודש (התוצרת הפטורה ממע”מ: “תוצרת אורגנית”), השני על דמי המשלוח וכן על מוצרים נוספים (הכוללים מע”מ: “דמי משלוח ומוצרים נוספים”).
________________
אחד הגידולים המיוחדים שאנחנו מגדלים כבר מתחילת הדרך בח’ביזה הוא הסויה הירוקה בתרמילים – האדממה. בשנים הראשונות גידלנו זן שהכרתי מארצות הברית,ושמרנו זרעים משנה לשנה. עקב תקלה בשמירת הזריעם, השנה נותרנו ללא זרעים ושקלנו לוותר עליה… לאחר עצה מחבר החלטנו לנסות לגדל אותה מזרעי סויה יבשה, ולא מזרעים המיועדים לסויה ירוקה. כבר גידלנו כך בעבר פול ירוק, ולכן חשבנו שזה רעיון מוצלח.
אלא שהיבול שהתקבל לא דומה למה שהיתה מניבה הסויה הירוקה שאנחנו זוכרים משנים שעברו – התרמילים קטנים מאוד והיבול פחות. כך שלפי הכמויות לצערנו נראה שרק חלק מכם יוכלו ליהנות ממנה ורק השבוע ואולי גם בשבוע הבא קצת, אבל לא הרבה יותר מכך. ננסה ללמוד מזה לשנה הבאה ולמצוא מקור טוב יותר לזרעים.
ובכל זאת – לכבודה – אני שולחת השבוע שוב את עלון האדממה המסורתי שלנו. הרי הוא לפניכם:
מה? אדמ-מה!
השבוע אף מילה על החום.
ובכל זאת, מי שנהנית מהחום הגדול היא הסויה הירוקה שלנו – האדממה. שלא כמונו, בני האדם, היא אינה מקטרת על טמפרטורות גבוהות, מסתדרת יפה גם בסוגי אדמה שונים, צורכת מעט מים באופן יחסי, ובעיקר- עושה בעצמה את רוב עבודת הדישון שלה, ומשפרת את הקרקע גם לדורות הבאים. לא פלא שבתרבות הסינית היא הוכתרה כבר לפני כחמשת אלפים שנה כאחד מחמשת מיני הדגן המקודשים החיוניים לקיומה של התרבות הסינית (יחד עם האורז, החיטה, השעורה והדוחן). על ידי הקיסר האגדי שנג-נונג, החקלאי האלוהי, שנחשב כמי שהביא לסין את בשורת החקלאות.
מקורה בצפון סין, מצמח בר ששמו Glycine ussuriensis, לפני שנים רבות, כנראה בסביבות המאה ה-11 לפנה”ס, החל תהליך התרבות של הסויה ע”י הסינים, היא כנראה אחד היבולים הראשונים שגודלו ע”י האדם. הסויה נחשבה כאוכל וכצמח מרפא גם יחד. עד המאה הראשונה לספירה הגיעה הסויה למרכז סין ודרומה ולקוריאה. במאה ה-7 היא הייתה כבר גם ביפאן, אינדונזיה, פיליפינים, ויאטנם, תאילנד, מלזיה, בורמה, נפאל וצפון הודו. למערב היא הגיעה במאה ה18.
מדהים כמה עבר הגידול העתיק הזה, שמשרת את בני האדם כבר מהעת העתיקה. מגידולו בשדות סין לפני כחמשת אלפים שנה, בעיקר כדי שישמש כזבל ירוק ויטייב וישביח את הקרקע ליבולים הבאים אחריו, ועד לשימושים המאוד לא שגרתיים שעושים בו כיום בתעשיה לדבק, צבעים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה, תחליף לגומי וכמובן – דלק. מהיותו זרע מקודש ומכובד ועד להיותו מהונדס, מתוייג ואסור באזיקי זכויות רושמי הפטנטים.
כמו התירס, כמעט בכל דבר שאנחנו אוכלים יש סויה, מאז הינקות ממש (תחליפי חלב אם), החל בשמן הסויה הנפוץ כל כך, דרך הבשר והדגים (סויה משמשת כמרכיב בתערובות מאכל לבעלי חיים ודגים), דרך קמח סויה במאפים, חלבון סויה בתחליפי חלב, וסיבי סויה ולציטין סויה בכמעט כל מזון מעובד שזקוק להדבקה, התפחה ו”עיצוב”. מוזר לומר שהמזון הזה מכיל סויה, כי הוא בעצם מכיל מרכיבים שונים מופרדים, מפורקים ומעובדים עד טיפת חלבונם האחרון. האם אפשר לקרוא לזה הסוף היום סויה? לא יודעת. זאת שאלה פילוסופית מדי לימים החמים האלה (אף מילה על מזג האויר…). לי זה נשמע יותר כחלקי גופות מפורקים וחסרי נשמה.
אבל הכל מתחיל בשדות ירוקים. מרחבים עצומים ממש בהם גדלים המוני צמחים ירוקים ויפים מאוד. הסויה שייכת למשפחת הקטניות או הפרפרניים. משפחה בהחלט מכובדת וחשובה בחקלאות, אליה שייכים גם האפונה, השעועית, הלוביה, הפול, החומוס ועוד. בדרך כלל ממתינים כארבעה חודשים, עד שהצמח יבשיל במלואו, יתקשה ויתייבש ויפיק זרעים חומים, הנראים כך:
בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים. גם אצלנו בשדה יגיעו חלק מהצמחים למצב הזה, אבל לשם מטרה הפוכה בדיוק – כדי לשמור את הזרעים, ולהפיק מהם זרעים לשנה הבאה כדי שייטמנו באדמה ויפיקו עוד צמחים ירוקים, משמחי לב ומטייבי קרקע. במקום התחכום בעיבוד, לשמר את הפשטות, במקום הפירוק לשמר את שלמות הצמחים.
אבל רוב הפולים הקטנים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם “אדממה” – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים). ובאמת, חלקכם אולי זוכרים שהיו שנים בהן קטפנו את האדממה על ענפיה, כמו שעושים במזרח הרחוק (למדנו מסווט), והגשנו לכם אותה על ענפים, הנה כך:
פולי הסויה מגיעים כך בצורתם הטבעית והמקורית, כשאצורים בהם היתרונות הבריאותיים הרבים בהם היא מפורסמת: היא עשירה בחלבון (60% מהצריכה היומית המומלצת), הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה אחראי לייצב את רמות הסוכר בדם ומסיייע להפחתת הסיכון לסכרת.
כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים (40% מהצריכה היומית המומלצת) שיכולים להתחבר לרעלים ולהוציא אותם מהגוף.
היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, וידוע כבעל תכונות טובות במניעת טרשת העורקים. הלציטין הוא מרכיב חשוב גם בתהליך ההרזיה, שכן הוא מסייע בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.
כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים אשר משפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים.
חלבון הסויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה וטובה במניעת מחלות סרטן ומחלות לב.
אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים.
ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).
לאחר הגעתה לעולם המערבי, קיבלה הסויה מקום של כבוד בעולם מזון הבריאות, וכמו טרנדים רבים, הגיעה לדרגת הערצה ממש, כשהיא נחשבת “פצצת בריאות” ומשמשת נושא בבדיחות על כולסטרול וטופו. מיליארד סינים לא טועים!
בשנים האחרונות החל להתפתח דיון בנושא, כשמצד אחד עומדים מצדדי הסויה מגובים בבריאותם הטובה של הסינים והיפאנים (ובהרבה מזומנים: למעלה מ-50% מהסויה בעולם מיוצרת בעידוד ושליטת חברות אמריקאיות, כ-70% מהמוצרים על המדפים מכילים סויה, גם בדרכים עקיפות), ומהצד השני תוהים מדענים אם כל כך הרבה הורמון, גם אם צמחי, אכן בריא, ומאשימים את הסויה בהגדלת הסיכוי לסוגים שונים של סרטן (כנגד אלה שהיא מונעת), שינויים בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות ובפעילות המוחית אצל גברים, גרימת מומים מולדים, ואפילו בכך שילדות במערב מתחילות להתפתח בגיל צעיר, ההולך ויורד.
חלק מהאשמה מופנית כלפי ההנדסה הגנטית של רוב הסויה המגודלת בעולם (שרובה נועדה לחסן את הסויה בפני מדבירי עשבים שונים), וכתוצאה ממנה, הריסוס המוגבר. סברה אחרת היא שההתססה שעוברים רוב פולי הסויה במזרח בתהליך עיבודם למוצרים השונים (טמפה, טופו, מיסו וכו) משמידה הרבה מן החומרים הטבעיים המסוכנים בה והופכת אותה בטוחה יותר לשימוש, אך הממצאים אינם ברורים דיים כדי לקבוע בבירור.
ולי נותר שוב רק להרהר לי בשקט על הבעייתיות של הטוטליות, הקיצוניות, ההגזמה, המוחלטות, ולחלוק אתכם את ההנאה בנשנוש פולי סויה ירוקים, הפיצוחים היפאנים., והכל במידה (גם החום, בבקשה…).
שרק יעבור על כולנו השבוע הזה בשלום ושלוה וקרירות כמה שניתן,
אלון, בת-עמי, מאיה, דרור וכל צוות ח’ביזה
___________________________
מה השבוע בסל?
בשלב הזה הם ייקטפו ויתחילו במסעם האחרון בו יעברו פירוק, מיצוי, התפחה, התססה, טחינה, זיקוק ושאר מיני עינויים. גם אצלנו בשדה יגיעו חלק מהצמחים למצב הזה, אבל לשם מטרה הפוכה בדיוק – כדי לשמור את הזרעים, ולהפיק מהם זרעים לשנה הבאה כדי שייטמנו באדמה ויפיקו עוד צמחים ירוקים, משמחי לב ומטייבי קרקע. במקום התחכום בעיבוד, לשמר את הפשטות, במקום הפירוק לשמר את שלמות הצמחים.
אבל רוב הפולים הקטנים של הסויה שלנו נקטפים עוד בשלב הירוק, כשהם עדיין ראויים לשם “אדממה” – פולים על ענפים (Eda= ענף, Mame= שעועית, פולים). ובאמת, חלקכם אולי זוכרים שהיו שנים בהן קטפנו את האדממה על ענפיה, כמו שעושים במזרח הרחוק (למדנו מסווט), והגשנו לכם אותה על ענפים, הנה כך:
פולי הסויה מגיעים כך בצורתם הטבעית והמקורית, כשאצורים בהם היתרונות הבריאותיים הרבים בהם היא מפורסמת: היא עשירה בחלבון (60% מהצריכה היומית המומלצת), הדומה בהרכבו לחלבון שיש בבשר. החלבון הזה אחראי לייצב את רמות הסוכר בדם ומסיייע להפחתת הסיכון לסכרת.
כמו כן האדממה מכילה וויטמינים A , C ו- K, ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, אשלגן, וסידן. היא עשירה בסיבים תזונתיים (40% מהצריכה היומית המומלצת) שיכולים להתחבר לרעלים ולהוציא אותם מהגוף.
היא מכילה לציטין המסייע באיזון כולסטרול בגוף, וידוע כבעל תכונות טובות במניעת טרשת העורקים. הלציטין הוא מרכיב חשוב גם בתהליך ההרזיה, שכן הוא מסייע בפירוק שומנים ותורם לירידה במשקל.
כמו כן מכילה האדממה גם כולין ואינוזיטול, רכיבים אשר משפרים את הזיכרון, ותורמים להעברת מסרים במערכת העצבים.
חלבון הסויה מכיל גם ספונינים, רכיב בעל השפעה חזקה וטובה במניעת מחלות סרטן ומחלות לב.
אדממה עשירה באיזופלבונים (Isoflavones), הצורה הצמחית של אסטרוגן. ויכולה לשפר סימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, סיכון מופחת למחלות לב ומניעת אובדן צפיפות מסת העצם, במיוחד בעמוד השדרה ובירכיים.
ולבד מכל אלה, אדממה מכילה גם סוג של פפטיד (lunasin) שמצליח להפחית את הכולסטרול בגוף: מצד אחד הוא מעכב את היצור של כולסטרול בגוף, ומצד שני הוא מסייע להוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL).
לאחר הגעתה לעולם המערבי, קיבלה הסויה מקום של כבוד בעולם מזון הבריאות, וכמו טרנדים רבים, הגיעה לדרגת הערצה ממש, כשהיא נחשבת “פצצת בריאות” ומשמשת נושא בבדיחות על כולסטרול וטופו. מיליארד סינים לא טועים!
בשנים האחרונות החל להתפתח דיון בנושא, כשמצד אחד עומדים מצדדי הסויה מגובים בבריאותם הטובה של הסינים והיפאנים (ובהרבה מזומנים: למעלה מ-50% מהסויה בעולם מיוצרת בעידוד ושליטת חברות אמריקאיות, כ-70% מהמוצרים על המדפים מכילים סויה, גם בדרכים עקיפות), ומהצד השני תוהים מדענים אם כל כך הרבה הורמון, גם אם צמחי, אכן בריא, ומאשימים את הסויה בהגדלת הסיכוי לסוגים שונים של סרטן (כנגד אלה שהיא מונעת), שינויים בפעילות בלוטת התריס, פגיעה בפוריות ובפעילות המוחית אצל גברים, גרימת מומים מולדים, ואפילו בכך שילדות במערב מתחילות להתפתח בגיל צעיר, ההולך ויורד.
חלק מהאשמה מופנית כלפי ההנדסה הגנטית של רוב הסויה המגודלת בעולם (שרובה נועדה לחסן את הסויה בפני מדבירי עשבים שונים), וכתוצאה ממנה, הריסוס המוגבר. סברה אחרת היא שההתססה שעוברים רוב פולי הסויה במזרח בתהליך עיבודם למוצרים השונים (טמפה, טופו, מיסו וכו) משמידה הרבה מן החומרים הטבעיים המסוכנים בה והופכת אותה בטוחה יותר לשימוש, אך הממצאים אינם ברורים דיים כדי לקבוע בבירור.
ולי נותר שוב רק להרהר לי בשקט על הבעייתיות של הטוטליות, הקיצוניות, ההגזמה, המוחלטות, ולחלוק אתכם את ההנאה בנשנוש פולי סויה ירוקים, הפיצוחים היפאנים., והכל במידה (גם החום, בבקשה…).
שרק יעבור על כולנו השבוע הזה בשלום ושלוה וקרירות כמה שניתן,
אלון, בת-עמי, מאיה, דרור וכל צוות ח’ביזה
___________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: דלורית, קישואים/לוביה תאילנדית, סויה ירוקה (אדממה)/במיה, עגבניות, נתח דלעת, כרישה, מלפפונים, תירס/פלפל אדום וירוק, בצל ירוק, תפו”א, ארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה/כוסברה.
ובסל הגדול תוספת של: עגבניות צ’רי/חצילים, בצל יבש, נענע/טימין, תרד ניוזילנדי.
יום רביעי: תפו”א, מלפפונים, נתח דלעת, עגבניות, פלפל אדום, דלורית, תרד, אדממה (סויה ירוקה)/במיה, תירס, ארגזים קטנים בלבד: פטרוזיליה, ארגזים קטנים בלבד: כרישה..
ובסל הגדול תוספת של: נענע, בצל ירוק/עירית, בצל יבש, קישואים, חצילים/לוביה תאילנדית.
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: קמח, פירות, דבש, קרקרים, תמרים, שקדים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית, לחם שאור, מיץ רימונים ומוצרי חלב עיזים. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן
____________________
העלינו לאגף המתכונים שלנו מתכוני אדממה – אתם מוזמנים להציץ