בסוף השבוע חייבנו את כרטיסי האשראי שלכם על קניות חודש נובמבר. החיוב הוא בשלושה חלקים: אחד על ירקות, פירות או תמרים שקניתם במהלך החודש (כותרת החשבונית אחידה לכולם, וכוללת “ירקות, פירות, תמרים”. כמובן שאם קיבלתם מאיתנו רק ירקות, חוייבתם רק על ירקות), השני על דמי המשלוח (הכוללים מע”מ), והשלישי על מוצרים נוספים שרכשתם דרכנו מיצרנים אחרים.
אנחנו מזכירים לכם שאתם יכולים לראות את החשבון שלכם באתר ההזמנות, בקלות ובפשטות – בלשונית: “דו”ח הזמנות ותשלומים”, שם מוצגת הסטוריית החשבון שלכם. נודה לכם מאוד אם תוודאו שבתחתית החשבון מופיע סה”כ לתשלום: 0. אם הוא לא מאופס, כנראה שלא הצלחנו לחייב את כרטיסכם ונשמח מאוד שתיצרו קשר בכדי להסדיר זאת. אנחנו תמיד בעומס עבודה וסומכים עליכם…
___________________________________
מאז הקמנו את ח’ביזה, לפני כעשור, לא התעדכנה עלות המשלוח לנקודת איסוף (למרות שהיתה עליית מחירים אחת לדמי המשלוח הביתה). אנחנו חשים שעתה הגיעה העת לעדכן את דמי המשלוח לנקודות האיסוף.
לכן – מחיר דמי המשלוח לנקודת איסוף עולה החל מתחילת חודש דצמבר (מהשבוע הקרוב) והוא יעמוד מעתה על 10 שקלים.
___________________________________
חשוב! המועד האחרון לעדכון במערכת ההזמנות שלנו משתנה!
לאחר שנים רבות של עבודת לילה בערב שלפני יום המשלוח, החלטנו להחזיר את השפיות לחיינו (טוב, לפחות לנסות…). וכדי לאפשר לנו להכין את הניירת ליום המשלוחים בנחת, כמו גם להתארגן נכון לקטיף עצמו, החלטנו להקדים במעט את המועד האחרון לעדכונים ושינויים במערכת ההזמנות.
מעתה תוכלו לעשות שינויים להזמנה הקרובה (להוסיף מוצרים, הערות, לבטל וכו’) עד השעה 8:00 ביום שלפני המשלוח. עדכנו בבקשה עד אז, אחרת לא יתאפשר לכם לעשות כן. אנחנו מאוד מבקשים לא להתעכב ולשלוח לנו בקשות מאוחרות.
תודה רבה על שיתוף הפעולה!
_____________________________________
סוף סוף הם כאן! – התמרים של סמר
בשבוע שעבר עשו התמרים של סמר את מסעם הארוך אלינו – מהערבה הדרומית לעמק איילון, וביום חמישי נחתו אצלנו התמרים מזני ברהי ודקל נור הוספנו אותם לאפשרויות ההזמנה במערכת ההזמנות, מחירם נשאר כפי שהיה בשנה שעברה – 20 שקלים לקילו. אתם מוזמנים להוסיף את המתוקים האלה לארגז הירקות.
___________________________________
חמניות מול השמש
במשך כל חודשי הקיץ צמחו בקצה השדה שלנו צמחי חמנית גבוהים וסבוכים. מספר שורות שנזרעו בתחילת האביב ולאורך כל חודשי האביב, הקיץ והסתו, למעלה מחצי שנה, עמדו וקישטו את פאת השדה, תחילה בירוק ירוק ואחר כך בפרחים צהובים קטנים כחרציות. חינניות ככל שהיו, קישוט לא היה הסיבה שבשלה הן צמחו שם בסבלנות ובשקט. מתחת לרגבי האדמה בשורשי הצמחים התרקמה לה הפתעה משמחת – שהופיעה בארגזים בשבועות האחרונים – הארטישוק הירושלמי.
הוא לא ארטישוק ולא ירושלמי, אבל הוא טעים ממש, וקל מאוד מאוד להכנה. השבוע אנחנו מקדישים לו את מילותנו ואת מדף המתכונים שלנו. כולל מתכון לביבות לכבוד החג. חג שמח!
(התמונה המרהיבה הזו היא של גל מהבלוג “פתיתים”):
קודם כל, בעברית היא לא אדון, אלא גברת: שמה העברי הוא חמנית הפקעות והוא מתאר אותה במדויק: היא למעשה זן של חמנית, המפתח פקעת שורש אכילה. מקורה של הפקעת הטעימה הוא בצפון אמריקה, בחוף המזרחי, מג’ורג’יה עד נובה סקוטיה, שם היא גדלה בר ובגינות הירק של ילידי המקום האינדיאנים שנים רבות. היא נהנתה מהשמש האמריקאית הקייצית ומאדמה עשירה ופוריה והניבה ללקטים או לחקלאים שורשים משביעים, עתירי אנרגיה ומתוקים.
האירופאיים שהגיעו לביקור וכיבוש טעמו ממנה ונשבו בקסמה. הראשון שתיאר אותה היה הצרפתי סמואל דה שמפלה (Samuel de Champlain) שראה אותה בגינת ירק בקייפ קוד ב1602. הוא שלח מהם לצרפת ומשם הם הגיעו במאה ה17 גם לגרמניה, לאנגליה ולאיטליה. האיטלקים כינו אותה Girasole – שמה האיטלקי של החמנית, ואיכשהוא השם הזה שובש לJerusalem ונדבק בפקעת האמריקאית. חלקו השני של שמה העממי מגיע מטעמה הדומה משהו לארטישוק.
כמו שאר החמניות, היא חובבת את החמה וגדלה בקיץ. עבורנו בח’ביזה זהו הקיץ הראשון בו אנחנו מלווים את גידולה. אני אומרת מלווים, כי למעשה משעת טמינת הפקעות בקרקע ועד לנעיצת הקלשון הראשונה כדי להוציא את הפקעות, לא עשינו הרבה עבורה (מלבד כמובן השקיה וקצת עישוב ראשוני), אלא צפינו בהשתאות בכוח הצמיחה היפיפה שלה, ביכולת שלה להתג’נגל ולהתפרע לכל הכיוונים, להראות לעשבי הבר שאין מה לנסות אפילו להפריע לה ולהתנחל בערוגה שלה. בשדה שלנו היא נקייה ממזיקים (כשיש בעית חולדים או חפרפרות זה עלול להיות מתסכל מאוד) ולכן במשך הגידול פשוט זזנו הצידה והמתנו בסבלנות.
הנה היא מתפרעת, פורחת, צומחת – חמנית הפקעות אצלנו בערוגות השדה:
והיתה דרושה הרבה סבלנות. שבעה חודשים לפחות היא לקחה את הזמן, צמחה, פרחה, נבלה ולאט לאט התפיחה בסתר את השורשים החביבים. רק בסוף אוקטובר, לאחר שהעלווה התייבשה, נעצנו קלשון והתחלנו לבדוק מה המצב. התשובה היתה: נא להמתין בסבלנות. המתנו. (מדי פעם הוצאנו מטר או שניים וזללנו קצת פקעות לארוחת הצהרים). ועכשיו, מקץ חודש נוסף, אנחנו מתחילים להוציא את הפקעות המיוחדות והכל כך טעימות האלה. ברוכות הבאות!
למרות שהיא גדלה מתחת לקרקע, בדומה לתפוח אדמה (אם כי היא עקשנית וסרבנית ממנו), ויש בה כמות קלוריות דומה, היא דלת פחמימות. ובמקום עמילן היא מכילה אינולין, פחמימת סוכר פירות מסיסה במים (זהו האמצעי של הצמח לאחסן את האנרגיה שלו בפקעת השורש). האינולין מסייע להפחתת רמות הסוכר בדם, ולכן הוא מומלץ לסוכרתיים (בניגוד מוחלט לתפוח האדמה). האינולין מזין את החיידקים הידידותיים במעי ומועיל להפחתת הסיכון למגוון מחלות (מצד שני הוא עלול לגרום לגזים, אז אם אתם לא רגילים לאכול ארטישוק ירושלמי, כדאי להתחיל עם כמויות קטנות, כדי שהגוף יתרגל). הפקעות החביבות הן גם מקור מצוין לברזל תיאמין (B1),ניאצין, ויטמין B3, ואשלגן. הרפואה הסינית מסווגת את חמנית הפקעות כירק מחמם ומחזק את מערכת העיכול – ירק חורפי נהדר.
מי שמעוניין יכול לקלף אותו, ולמי שמקטר על הקילוף המייגע של הפקעות המסוקסות. הנה כמה טיפים מאת פיליס גלזר: הארטישוק הירושלמי המקולף משחיר בקלות, לכן כדאי להכניס אותו לקערה עם מים ושתי כפות מיץ לימון, או ישר להחליק אותו לתוך חלב ולבשל. השרייה במים גורמת להפחתת או איבוד ויטמיני ה-B שנמסים בהם. הפיתרון: מנסים לקלף ולהשרות אותם במהירות, או לטבול אותם מדי פעם בתמיסת מים ומיץ לימון, תוך כדי קילוף. אפשר לקרצף אותם היטב ולבשל בתוך הקליפה (ארטישוק ירושלמי צעיר אפשר לאכול עם הקליפה) ואז להשתמש במי ההשרייה למרק או תבשיל. אם קשה לקלף את הארטישוקים בגלל ה”ג’ולות” שבהם אפשר לאדות אותם במשך דקות ואז הקליפה יורדת בקלות.
המתכון המוכר ביותר הוא כמובן מרק של ארטישוק ירושלמי (או “בטטה קסבייה” בשמו הנוסף), אבל יש עוד צורות רבות ליהנות ממנו, וביתר קלות: החל מסלט חי ועד לאפיה פשוטה בתנור. בפינת המתכונים השבוע מתכונים רבים רבים לירק החדש שלנו. תודה לכל מי ששלח.
אחותי החכמה סיפרה לי כי בהדלקת נרות החג, עם ברכת “שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם” אפשר ומומלץ להוסיף גם בקשות לנס בימים האלה, בזמן הזה. נס לא צריך להיות משהו לא צפוי ופתאומי, הוא יכול להיות גם הפלא של הטוב והשפע שיכולים להיות סביבנו באופן טבעי. בואו נייחד את משאלת הנס באחד מימי החנוכה הקרובים לבקשת גשמי ברכה חורפיים שיבואו עלינו בעונה הזאת לטובה ולשמחה.
חג שמח ושבוע טוב,
אלון, בת-עמי, מאיה וצוות ח’ביזה
________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: כוסברה, בטטה, סלק/שומר/דייקון, עגבניות, מנגולד/תרד, חסה, מלפפון, רוקט/קייל, גז, ארטישוק ירושלמי – בארגזים קטנים בלבד, כרוב – בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: לוביה/שעועית/דלעת, כרובית/ברוקולי, כרישה/עירית, פטרוזיליה, סלרי עלים
יום רביעי: תרד/מנגולד, חסה, מלפפון, כרוב/כרובית/ ברוקולי, כוסברה, בטטה, גזר, רוקט/טאט סוי, ארטישוק ירושלמי – בארגזים קטנים בלבד, כרישה/עירית שום – בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה, שומר, סלרי עלים, לוביה/שעועית/דלעת, צנונית
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, פירות, ביצים, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
___________________________________
מתכוני ארטישוק ירושלמי / חמנית הפקעות / בטטה קסביה:
טל שלחה לי מתכון טבעוני של השף יוסי שטרית ממסעדת “קיטשן מרקט” למרק ארטישוק ירושלמי:
3 כוסות ארטישוק ירושלמי (כ-1/2 1 ק”ג), מקולף וחתוך לקוביות
½ כוס כרישה קצוצה (החלק הלבן בלבד של כרישה בינונית אחת
4 שיני שום שלמות
1 גבעול טימין לימוני (או רגיל)
מים
2 כפות למון גראס קצוץ (או קליפה מגורדת מ-½ לימון)
1 פחית חלב קוקוס
2 כפות ג’ינג’ר קצוץ
3 כפות שמן זית
1 כף שמן קוקוס
מלח ופלפל שחור גרוס טרי
+ מכינים את המרק: בסיר רחב ממיסים את שמן הקוקוס. מוסיפים את הכרישה ומאדים קלות תוך כדי ערבוב 2-3 דקות, עד שהיא נעשית שקופה.
+ מוסיפים את שיני השום, הלמון גראס והג’ינג’ר ומטגנים תוך כדי ערבוב כשתי דקות נוספות.
מוסיפים את הארטישוק הירושלמי ומכסים במים.
+ מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים בבעבוע עדין כ-30 דקות, או עד שהארטישוקים התרככו לחלוטין.
+ מוסיפים את חלב הקוקוס ומתבלים במלח ובפלפל. טוחנים היטב את המרק עם הנוזלים במעבד מזון (או בבלנדר מוט) עד לקבלת מחית חלקה. אם רוצים, ניתן להעביר את המרק דרך מסננת צפופה לקבלת מרקם חלק לחלוטין. מחזירים לסיר עד להגשה
סלט חי, מרק ופירה ארטישוק ירושלמי – שלושה מתכונים של פיליס גלזר
גראטן ועוד מרק ארטישוק ירושלמי – רועי אגאי
ארטישוק ירושלמי פריך, סלט ארטישוק ירושלמי ושום, לחם ארטישוק ירושלמי ו… עוד מרק – שוב פיליס גלזר
ארטישוק ירושלמי אפוי בפשטות – מהבלוג “אוכל עושים באהבה”
ועוד פשוט-פשוט: ארטישוק ירושלמי בתנור – מהבלוג “פתיתים”
ולכבוד החג – לביבות ארטישוק ירושלמי – מאתר mako
קודם כל, בעברית היא לא אדון, אלא גברת: שמה העברי הוא חמנית הפקעות והוא מתאר אותה במדויק: היא למעשה זן של חמנית, המפתח פקעת שורש אכילה. מקורה של הפקעת הטעימה הוא בצפון אמריקה, בחוף המזרחי, מג’ורג’יה עד נובה סקוטיה, שם היא גדלה בר ובגינות הירק של ילידי המקום האינדיאנים שנים רבות. היא נהנתה מהשמש האמריקאית הקייצית ומאדמה עשירה ופוריה והניבה ללקטים או לחקלאים שורשים משביעים, עתירי אנרגיה ומתוקים.
האירופאיים שהגיעו לביקור וכיבוש טעמו ממנה ונשבו בקסמה. הראשון שתיאר אותה היה הצרפתי סמואל דה שמפלה (Samuel de Champlain) שראה אותה בגינת ירק בקייפ קוד ב1602. הוא שלח מהם לצרפת ומשם הם הגיעו במאה ה17 גם לגרמניה, לאנגליה ולאיטליה. האיטלקים כינו אותה Girasole – שמה האיטלקי של החמנית, ואיכשהוא השם הזה שובש לJerusalem ונדבק בפקעת האמריקאית. חלקו השני של שמה העממי מגיע מטעמה הדומה משהו לארטישוק.
כמו שאר החמניות, היא חובבת את החמה וגדלה בקיץ. עבורנו בח’ביזה זהו הקיץ הראשון בו אנחנו מלווים את גידולה. אני אומרת מלווים, כי למעשה משעת טמינת הפקעות בקרקע ועד לנעיצת הקלשון הראשונה כדי להוציא את הפקעות, לא עשינו הרבה עבורה (מלבד כמובן השקיה וקצת עישוב ראשוני), אלא צפינו בהשתאות בכוח הצמיחה היפיפה שלה, ביכולת שלה להתג’נגל ולהתפרע לכל הכיוונים, להראות לעשבי הבר שאין מה לנסות אפילו להפריע לה ולהתנחל בערוגה שלה. בשדה שלנו היא נקייה ממזיקים (כשיש בעית חולדים או חפרפרות זה עלול להיות מתסכל מאוד) ולכן במשך הגידול פשוט זזנו הצידה והמתנו בסבלנות.
הנה היא מתפרעת, פורחת, צומחת – חמנית הפקעות אצלנו בערוגות השדה:
והיתה דרושה הרבה סבלנות. שבעה חודשים לפחות היא לקחה את הזמן, צמחה, פרחה, נבלה ולאט לאט התפיחה בסתר את השורשים החביבים. רק בסוף אוקטובר, לאחר שהעלווה התייבשה, נעצנו קלשון והתחלנו לבדוק מה המצב. התשובה היתה: נא להמתין בסבלנות. המתנו. (מדי פעם הוצאנו מטר או שניים וזללנו קצת פקעות לארוחת הצהרים). ועכשיו, מקץ חודש נוסף, אנחנו מתחילים להוציא את הפקעות המיוחדות והכל כך טעימות האלה. ברוכות הבאות!
למרות שהיא גדלה מתחת לקרקע, בדומה לתפוח אדמה (אם כי היא עקשנית וסרבנית ממנו), ויש בה כמות קלוריות דומה, היא דלת פחמימות. ובמקום עמילן היא מכילה אינולין, פחמימת סוכר פירות מסיסה במים (זהו האמצעי של הצמח לאחסן את האנרגיה שלו בפקעת השורש). האינולין מסייע להפחתת רמות הסוכר בדם, ולכן הוא מומלץ לסוכרתיים (בניגוד מוחלט לתפוח האדמה). האינולין מזין את החיידקים הידידותיים במעי ומועיל להפחתת הסיכון למגוון מחלות (מצד שני הוא עלול לגרום לגזים, אז אם אתם לא רגילים לאכול ארטישוק ירושלמי, כדאי להתחיל עם כמויות קטנות, כדי שהגוף יתרגל). הפקעות החביבות הן גם מקור מצוין לברזל תיאמין (B1),ניאצין, ויטמין B3, ואשלגן. הרפואה הסינית מסווגת את חמנית הפקעות כירק מחמם ומחזק את מערכת העיכול – ירק חורפי נהדר.
מי שמעוניין יכול לקלף אותו, ולמי שמקטר על הקילוף המייגע של הפקעות המסוקסות. הנה כמה טיפים מאת פיליס גלזר: הארטישוק הירושלמי המקולף משחיר בקלות, לכן כדאי להכניס אותו לקערה עם מים ושתי כפות מיץ לימון, או ישר להחליק אותו לתוך חלב ולבשל. השרייה במים גורמת להפחתת או איבוד ויטמיני ה-B שנמסים בהם. הפיתרון: מנסים לקלף ולהשרות אותם במהירות, או לטבול אותם מדי פעם בתמיסת מים ומיץ לימון, תוך כדי קילוף. אפשר לקרצף אותם היטב ולבשל בתוך הקליפה (ארטישוק ירושלמי צעיר אפשר לאכול עם הקליפה) ואז להשתמש במי ההשרייה למרק או תבשיל. אם קשה לקלף את הארטישוקים בגלל ה”ג’ולות” שבהם אפשר לאדות אותם במשך דקות ואז הקליפה יורדת בקלות.
המתכון המוכר ביותר הוא כמובן מרק של ארטישוק ירושלמי (או “בטטה קסבייה” בשמו הנוסף), אבל יש עוד צורות רבות ליהנות ממנו, וביתר קלות: החל מסלט חי ועד לאפיה פשוטה בתנור. בפינת המתכונים השבוע מתכונים רבים רבים לירק החדש שלנו. תודה לכל מי ששלח.
אחותי החכמה סיפרה לי כי בהדלקת נרות החג, עם ברכת “שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם” אפשר ומומלץ להוסיף גם בקשות לנס בימים האלה, בזמן הזה. נס לא צריך להיות משהו לא צפוי ופתאומי, הוא יכול להיות גם הפלא של הטוב והשפע שיכולים להיות סביבנו באופן טבעי. בואו נייחד את משאלת הנס באחד מימי החנוכה הקרובים לבקשת גשמי ברכה חורפיים שיבואו עלינו בעונה הזאת לטובה ולשמחה.
חג שמח ושבוע טוב,
אלון, בת-עמי, מאיה וצוות ח’ביזה
________________________________
מה השבוע בסל?
יום שני: כוסברה, בטטה, סלק/שומר/דייקון, עגבניות, מנגולד/תרד, חסה, מלפפון, רוקט/קייל, גז, ארטישוק ירושלמי – בארגזים קטנים בלבד, כרוב – בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: לוביה/שעועית/דלעת, כרובית/ברוקולי, כרישה/עירית, פטרוזיליה, סלרי עלים
יום רביעי: תרד/מנגולד, חסה, מלפפון, כרוב/כרובית/ ברוקולי, כוסברה, בטטה, גזר, רוקט/טאט סוי, ארטישוק ירושלמי – בארגזים קטנים בלבד, כרישה/עירית שום – בארגזים קטנים בלבד.
ובסל הגדול תוספת של: פטרוזיליה, שומר, סלרי עלים, לוביה/שעועית/דלעת, צנונית
יש אפשרות להוסיף לסל מוצרים נוספים של יצרנים קטנים: גרנולה ועוגיות, קמח, נבטים, פירות, ביצים, דבש, קרקרים, תמרים, מזון פרוביוטי, פירות מיובשים ולדר, שמן זית ולחם שאור. תוכלו לקרוא על היצרנים השונים באתר שלנו. ולמלא את ההזמנה במערכת ההזמנות שלנו (בתנאי שאתם לקוחות שלנו כמובן).
___________________________________
מתכוני ארטישוק ירושלמי / חמנית הפקעות / בטטה קסביה:
טל שלחה לי מתכון טבעוני של השף יוסי שטרית ממסעדת “קיטשן מרקט” למרק ארטישוק ירושלמי:
3 כוסות ארטישוק ירושלמי (כ-1/2 1 ק”ג), מקולף וחתוך לקוביות
½ כוס כרישה קצוצה (החלק הלבן בלבד של כרישה בינונית אחת
4 שיני שום שלמות
1 גבעול טימין לימוני (או רגיל)
מים
2 כפות למון גראס קצוץ (או קליפה מגורדת מ-½ לימון)
1 פחית חלב קוקוס
2 כפות ג’ינג’ר קצוץ
3 כפות שמן זית
1 כף שמן קוקוס
מלח ופלפל שחור גרוס טרי
+ מכינים את המרק: בסיר רחב ממיסים את שמן הקוקוס. מוסיפים את הכרישה ומאדים קלות תוך כדי ערבוב 2-3 דקות, עד שהיא נעשית שקופה.
+ מוסיפים את שיני השום, הלמון גראס והג’ינג’ר ומטגנים תוך כדי ערבוב כשתי דקות נוספות.
מוסיפים את הארטישוק הירושלמי ומכסים במים.
+ מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים בבעבוע עדין כ-30 דקות, או עד שהארטישוקים התרככו לחלוטין.
+ מוסיפים את חלב הקוקוס ומתבלים במלח ובפלפל. טוחנים היטב את המרק עם הנוזלים במעבד מזון (או בבלנדר מוט) עד לקבלת מחית חלקה. אם רוצים, ניתן להעביר את המרק דרך מסננת צפופה לקבלת מרקם חלק לחלוטין. מחזירים לסיר עד להגשה
סלט חי, מרק ופירה ארטישוק ירושלמי – שלושה מתכונים של פיליס גלזר
גראטן ועוד מרק ארטישוק ירושלמי – רועי אגאי
ארטישוק ירושלמי פריך, סלט ארטישוק ירושלמי ושום, לחם ארטישוק ירושלמי ו… עוד מרק – שוב פיליס גלזר
ארטישוק ירושלמי אפוי בפשטות – מהבלוג “אוכל עושים באהבה”
ועוד פשוט-פשוט: ארטישוק ירושלמי בתנור – מהבלוג “פתיתים”
ולכבוד החג – לביבות ארטישוק ירושלמי – מאתר mako